לפני כמה שנים, מילאתי את תפקיד מנהיגת הכנסייה. היה אז אח בשם צ'ן שהיה אדם איכותי. אבל טבעו היה יהיר, והוא נטה לבטל אחרים. הוא אהב לעשות רושם, אז התחלתי לפתח כלפיו התנגדות ולגבש עליו דעות. יום אחד, האח צ'ן בא אליי ואמר שהוא רוצה להשקות מאמינים חדשים. הוא האמין באל רק זמן קצר והבין את האמת באופן שטחי, לכן סירבתי לו. כשהבין שלא ארשה לו, הוא אמר "האיכות שלי כל כך גבוהה, למה שלא אמלא את חובת ההשקיה? אם לא אקבל אותה, זה יהיה בזבוז של הכישרונות שלי." לא ראיתי את זה בעין יפה, וחשבתי "אתה חושב שחובת ההשקיה כל כך קלה? אתה מסוגל למלא את החובה היטב רק בעזרת הכישרון והרמה שלך, בלי להבין את האמת? אל תחשיב את עצמך כל כך!" סירבתי לבקשתו של האח צ'ן סיפרתי לאחים ולאחיות אחרים כמה הוא יהיר, והבאתי דוגמאות להרבה דרכים שבהן הוא הפגין שחיתות. כמה מהם הסכימו איתי.

כעבור שבועיים, הכנסייה עשתה הכנות כדי שבהתכנסויות הבאות, נוכל לצפות בסרטים של הכנסייה, בנוסף על הקריאה בדברי האל הכול יכול. כל הסרטים האלו שיתפו באמת והעידו על האל, לכן הצפייה בהם יכלה לעזור לנו להבין את האמת. במפגש הבא, האח צ'ן אמר, "זאת תכנית נהדרת. חלק מהמנהיגים ומהעמיתים רק מדברים בקלישאות במפגשים, אז יותר טוב שנראה סרטים. בהתחלה היה לי מאוד קשה למלא את חובתי בגלל שלא הבנתי את האמת. אבל אז התפללתי, נשענתי על האל וקראתי עוד מדבריו, וגם סרטי הכנסייה האלה עזרו לי מאוד. הבנתי מהם כמה אמיתות. עכשיו אני מוכשר במילוי חובתי ורכשתי הבנה בסיסית של העקרונות. אני משיג הרבה בחובתי." מצאתי שההשתתפות שלו דוחה ובלתי נסבלת, וחשבתי "אתה ממש חוטף כל הזדמנות כדי להשוויץ, נכון? אתה כל כך שחצן!" מאוחר יותר רשמנו כמה נושאים שנצטרך לטפל בהם בפגישה הבאה והאח צ'ן התנפל על שלושה מהם. הוא גם היקצה את הנושאים שנשארו לעמיתים אחרים שישתפו בהם. בדיוק כשמיניתי ראש קבוצה לארח את המפגש, האח צ'ן שאל אותו בטון מפקפק "אתה בטוח שתוכל לעשות את זה?" כששמעתי אותו אומר את זה כאילו שרק הוא יוכל לארח את המפגש, רתחתי, וחשבתי לעצמי, "אתה כל כך לא הגיוני. אתה רק משוויץ כדי שהאחרים יעריצו אותך. אם זה מה שאתה רוצה, אז תשכח מזה." אז ארגנתי את הכול מחדש ולא הרשיתי לו לארח את המפגש. במשך כל הזמן הזה, הרגשתי סלידה גדולה מהאח צ'ן בכל פעם שחשבתי על ההתנהגות שלו, במיוחד על כך שהערתי לו על התנהגותו השחצנית כמה פעמים והוא בכל זאת לא השתנה. הרגשתי שהוא הרבה יותר מדי שחצן, מעבר לכל גבול. ולכן סימנתי אותו כאדם שלא יוכל להשתנות והחלטתי שמישהו שחצן כמוהו פשוט לא מתאים למלא את החובה שלו. חשבתי שאני רק צריכה להחליף אותו וזה הכול.

כשהמפגש הסתיים, חשבתי על העמדה שלי ועל ההתנהגות שלי, ולא הייתי מרוצה. הרגשתי שהחמרתי מדי עם האח צ'ן, אז התפללתי לאל ואמרתי, "אלוהים, אני יודעת שהעמדה שלי שגויה, אבל אני לא יודעת מה הבעיה שלי או לאיזה עקרונות של האמת אני צריכה להיכנס. אנא הענק לי נאורות והדרך אותי." למחרת בזמן הטקס, קראתי את דברי האל הבאים: "על פי איזה עיקרון עליכם להתנהג אל בני משפחת האל? (התנהגו לכל אחד מהאחים והאחיות בהגינות.) איך מתנהגים אליהם בהגינות? לכל אחד יש פגמים וחסרונות שוליים, וכן התנהגויות הייחודיות לו. כל בני האדם לוקים בצדקנות ובחולשה, ולכולם יש חסרים. עליכם לעזור להם בלב אוהב, להיות סובלניים ומאופקים, ולא להיות קשים מדי או לעשות עניין מכל פרט קטנטן. במקרה של צעירים או של כאלה שאמונתם באלוהים טרייה, במקרה של בני אדם שהחלו למלא את חובתם רק לאחרונה, אנשים אלה שיש להם דרישות מיוחדות, אם רק תיאחזו בדברים האלה ותשתמשו בהם כנגדם, אזי אתם נוהגים בקשיחות. אתם מתעלמים מהמעשים הרעים שביצעו מנהיגי השקר וצוררי המשיח, אך ברגע שאתם מוצאים מגרעת או פגם שוליים באחים ובאחיות, אתם מסרבים לעזור להם, ובמקום זאת, אתם בוחרים לעשות עניין מהדברים האלה ולמתוח עליהם ביקורת מאחורי גבם. כך אתם גורמים לעוד בני אדם להתנגד אליהם, להחרים ולנדות אותם. איזה מין התנהגות זו? זו דוגמה להתנהגותכם המבוססת רק על ההעדפות האישיות שלכם, ולחוסר יכולת להתייחס לבני אדם בהגינות. התנהגות כזו מפגינה טבע שטני מושחת והיא עבירה! כשבני אדם עושים דברים, אלוהים משקיף עליהם. אלוהים רואה כל מה שאתם עושים וחושבים!" ("כדי להשיג את האמת, עליכם ללמוד מבני האדם, מהאירועים ומהדברים שסביבכם" ב'שיחותיו של המשיח של אחרית הימים'). דברי האל הראו לי את מצבי והתביישתי. נוכחתי שאני מתמודדת עם האח צ'ן דרך טבעי המושחת. כשחשבתי על התקופה מאז שהכרתי אותו, ראיתי שלעיתים קרובות הוא הפגין את השחצנות שלו בדבריו ובמעשיו, והרגשתי שהוא צעיר ופזיז, ואינו מודע לעצמו. אפילו לאזכור קל ביותר שלו, חשבתי רק על מגרעותיו. נצמדתי לביטויי השחיתות שלו והחלטתי שהוא שחצן מעבר לכל היגיון, ושאנשים כאלה לא יוכלו להשתנות לעולם. אף פעם לא הצלחתי לתת לו יחס הוגן. חשתי אליו התנגדות וסלדתי מכל דעה שהביע. שפטתי אותו מול אחרים וזלזלתי בו בפניהם, הפצתי את התחושות שלי כלפיו, וגרמתי לאחרים להסתייג ממנו כמוני ולנדות אותו ביחד איתי. רציתי אפילו לפטור אותו מחובתו. האם יתכן שהשתמשתי במעמדי כמנהיגה כדי לדכא ולהשפיל אותו? תפסתי את ההשקפות ואת האמונות שלי כאמת, והשתמשתי בהם כקריטריון לשפוט אנשים, כאילו שיכולתי לדעת הכול על מישהו ממבט אחד, ולראות מיד את כל מהותו. הייתי כל יהירה ומתנשאת. השטן השחית אותי באופן חמור, הייתי בלי עקרונות האמת, והיו לי השקפות אבסורדיות רוב הזמן, אבל בכל זאת שפטתי אחרים באופן שרירותי. לא הייתה לי טיפת היגיון! לא היה לי שום כבוד כלפי האל. התייחסתי לאחים ולאחיות איך שהתחשק לי, והבאתי לידי ביטוי את הטבע השטני שלי. זה בוודאי היה דוחה מאוד עבור אלוהים, כל כך מגעיל. התמלאתי בתחושת אשמה מהמחשבה הזאת.

לאחר מכן, חיפשתי בדברי האל את העקרונות להתנהגות הוגנת כלפי אנשים. מצאתי שני קטעים בדברי האל. "דברי האל מסבירים בבירור או רומזים כיצד אתם מתנהגים לזולת, ומצביעים על כך. הגישה שבה אלוהים מתייחס לאנושות היא הגישה שבני האדם צריכים לאמץ בהתנהגותם זה עם זה. כיצד אלוהים מתייחס לכל אדם? יש בני אדם עם שיעור קומה בוסרי, יש צעירים, ויש כאלה שהחלו להאמין באלוהים רק לאחרונה. אלוהים עשוי לראות באנשים אלה לא רעים ולא זדוניים באופיים ובמהותם. העניין הוא רק שהם בורים במידה מסוימת, שאיכותם לוקה בחסר, או שהם נתונים ליותר מדי מגבלות וטרם הבינו את האמת, טרם נוכחו בחיים, ולכן קשה להם להימנע מעשיית פעולות טיפשיות מסוימות או מביצוע מעשים מסוימים הנובעים מבורות. אבל אלוהים אינו מתמקד בטיפשות החולפת של בני האדם. הוא מביט רק בלבם. אם הם נחושים לעסוק בחיפוש האמת, אזי הם צועדים בכיוון הנכון וכאשר זו המטרה שלהם, הרי שאלוהים משקיף עליהם, ממתין להם ונותן להם זמן והזדמנויות שיאפשרו להם לזכות בהיווכחות. אין מדובר בכך שאלוהים מפיל אותם אפיים ארצה במכה אחת והוא גם אינו נאחז בעבירה שהם ביצעו בעבר ומסרב להרפות ממנה. אלוהים מעולם לא התנהג כך לבני האדם. יחד עם זאת, אם בני האדם מתנהגים כך זה אל זה, האין זה מוכיח את טבעם המושחת? זה בדיוק טבעם המושחת. עליכם להתבונן באופן שבו אלוהים מתייחס לבורים ולטיפשים, לבני אדם בעלי שיעור קומה בוסרי, לביטויים הרגילים של הטבע האנושי המושחת, ולבני אדם זדוניים. יש לאלוהים מגוון דרכים להתייחס לבני אדם שונים, וגם מנהל במגוון דרכים את שפע המצבים השונים של בני האדם. עליך להבין את האמיתות הללו. ברגע שתבין את האמיתות האלה, תדע איך לחוות אותן" ("כדי להשיג את האמת, עליכם ללמוד מבני האדם, מהאירועים ומהדברים שסביבכם" ב'שיחותיו של המשיח של אחרית הימים'). "ייתכן שאינך תואם לאישיותו של מישהו וייתכן שאינך אוהב אותו, אך כאשר אתם עובדים יחד, אתה נשאר חסר פניות ואינך מביע את התסכול שלך בעת מילוי חובתך, אינך מקריב את חובתך או פורק את התסכול שלך על האינטרסים של משפחת האל. אתה מסוגל לפעול על פי עקרונות. במובן זה, אתה ניחן ביראת אל בסיסית. אם אתה ניחן במעט יותר מכך, אזי כאשר אתה רואה שלמישהו מגרעות או חולשות כלשהן – גם אם הוא העליב אותך או הזיק לאינטרסים שלך – עדיין הנך מסוגל לעזור לו. פירושו שיש בך אהבה. משמעו שאתה ניחן באנושיות, במציאות האמת וביראת אל" ("חמשת התנאים שאנשים ממלאים לפני שהם עולים על דרך הישר לאמונה באלוהים" ב'שיחותיו של המשיח של אחרית הימים').

דברי האל היו מאוד ברורים בנוגע לעקרונות ולדרך להתנהג אל אנשים בהגינות, כמו גם בנוגע ליחסו לאנשים. הוא מתייחס אל צוררי המשיח ואל הרשעים בשנאה, קללות ועונשים. ובנוגע לאלה שאינם בעלי שיעור קומה, ערכם נמוך, ויש להם כל מיני נטיות מושחתות ופגמים, כל עוד הם מאמינים באל בכנות, שואפים לרדוף את האמת, ומסוגלים לקבל אותה, האל מתייחס אליהם באהבה, רחמים וישועה. אנו רואים שאלוהים מתייחס לכל אדם ואדם לפי עקרונות, והוא מבקש שנתייחס לזולת לפי עקרונות האמת. לדוגמה, עלינו להיות סובלניים וסלחנים לאלה שמאמינים בכנות באל. עלינו לעזור להם מתוך אהבה ולתת להם הזדמנות להתחרט ולהשתנות. אנחנו לא צריכים להשפיל אנשים רק בגלל שהם מבטאים שחיתות מסוימת. זה אינו רצון האל. קחו למשל את האח צ'ן – הוא היה בעל ערך, ומילא את חובתו באחריות. הוא גם היה מוכן להשקיע מאמץ ברדיפת האמת. הוא היה מאמין חדש, היה לו ניסיון שטחי, והוא נקט ביהירות, אבל הייתי צריכה לנהוג כלפיו ביחס הוגן לפי עקרונות האמת ולשתף באמת באהבה כדי לעזור לו. לא רק שלא עזרתי לו, וסירבתי לראות את נקודות החוזקה והצדדים הטובים שלו, אפילו שפטתי ונידיתי אותו, ולא רציתי אותו בינינו כשראיתי את המגרעות שלו. האופי שלי היה כל כך מרושע! חשבתי על איך שהתנהגתי כמנהיגה. תמיד חשבתי שהייתי יותר טובה מהאחרים, רציתי לומר את המילה האחרונה, לעשות מה שאני רוצה ולא הקשבתי לדעות של אחרים. כתוצאה מכך, עשיתי כמה דברים ששיבשו את עבודת הכנסייה. ובכל זאת האל לא נפטר ממני, במקום זאת הוא השתמש בדבריו כדי לשפוט, להטיל עליי משמעת ולטפל בי, כדי שאחשוב על דרכיי, ונתן לי הזדמנות להתחרט ולהשתנות. נכחתי שהאל אף פעם לא מוותר עלינו או מסלק אותנו רק בגלל שהתנהגנו באופן מושחת, אלא עושה כל שביכולתו להציל אותנו. יש לאל לב כל כך טוב! כשחשבתי על ההתנהגות שלי ועל האופן שבו שהתייחסתי אל האח צ'ן כל כך התביישתי עד שרציתי שהאדמה תבלע אותי.

ואז קראתי את דברי האל האלו: "באשר לשאלה אם אדם מסוים הוא טוב או רע וכיצד יש להתייחס אליו, בני אדם צריכים להחזיק בעקרונות התנהגות משלהם. עם זאת, באשר לגורלו של אותו אדם – האם בסופו של דבר הוא ייענש בידי אלוהים או יישפט ויתנסה בייסור האל – זה עניינו של אלוהים. בני האדם אינם צריכים להתערב. אלוהים לא ירשה ליטול יוזמה בשמו. היחס כלפי אותו אדם הוא עניינו של אלוהים. כל עוד אלוהים לא החליט מה גורלם של אנשים כאלה, לא גירש אותם ולא העניש אותם והם נושעו, הרי שעליך לעזור להם בסבלנות, באהבה. אינך צריך לקוות לקבוע את גורלם של אנשים כאלה ואף לא להשתמש באמצעים אנושיים כדי להכות בהם או להענישם. אתה רשאי לטפל באנשים כאלה ולגזום אותם, או לפתוח את לבך בשיתוף לבבי איתם כדי לעזור להם. אולם, אם תשקול להעניש, לנדות ולהרשיע את האנשים האלה, אתה תהיה בצרה. האם פעולה כזו תעלה בקנה אחד עם האמת? מחשבות כאלה קורות כשאתה חמום מוח. מחשבות אלה מגיעות מהשטן ונובעות מטינה אנושית, כמו גם מקנאה ומתיעוב אנושיים. התנהלות כזו אינה תואמת את האמת. זה דבר שימיט עליך תוכחה והוא אינו עולה בקנה אחד עם רצון האל" ("חמשת התנאים שאנשים ממלאים לפני שהם עולים על דרך הישר לאמונה באלוהים" ב'שיחותיו של המשיח של אחרית הימים'). דברי האל הראו לי שאני צריכה ללמוד את העקרונות להתנהגות כלפי הזולת. אסור לי לסמן אחרים שרירותית רק לפי התפיסות והתחושות שלי או להתמקד בעבירות שלהם ואז לגנות אותם. במקום זאת, עליי להתייחס אליהם על סמך אופיים ומהותם, ולעזור להם בדרכים מעשיות לפי מצביהם השונים ומגרעותיהם. בהתאם למצבו של הזולת, מישהו בעל תפיסת האמת יודע מתי להיות סבלני ותומך, מתי לגזום אותם ולטפל בהם בחומרה, ומתי לנזוף בהם. הם תמיד יתנהגו כראוי ולפי העקרונות. הם לעולם לא ירחיקו מישהו שרירותית או יתייחסו אל אח או אחות שהפגינו שחיתות כאל אויב. אבל איך אני התייחסתי אל האח צ'ן? כשהבחנתי שהוא מתנהג בשחצנות, רק הערתי בקצרה וכשזה לא הועיל, נידיתי, שפטתי וגיניתי אותו, דיברתי עליו מאחורי גבו, ולא הייתה בי שום סובלנות או סבלנות כלפיו. זאת לא עזרה בלב אוהב בשום פנים ואופן. ואז התפללתי לאל והתחרטתי, מתוך רצון לנהוג לפי עקרונות האמת ולעזור לאח צ'ן בלב אוהב.

ואז הלכתי אל האח צ'ן ושיתפתי איתו כמה קטעים מדברי האל ואני ציינתי את המגרעות שלו. הוא החל להיווכח בגישתו השחצנית והבין שיהיה מסוכן לא לפתור זאת. הוא אמר שהשיתוף שלי ואזהרתי עזרו לו מאוד, ורצה להרהר על עצמו ולחפש את האמת כדי לתקן את טבעו המושחת. כל כך התרגשתי כשאמר את זה, אבל גם הרגשתי רע. הוא כן היה מסוגל להשתנות בניגוד למה שהנחתי. זאת הייתי אני שלא מילאה את חובתה כראוי. לא ממש ניסיתי לעזור לו באהבה. הייתי כל כך יהירה וחסרת אנושיות!

מאוחר יותר, במפגש, שמעתי את האח למעלה, נותן את הדרשה הזאת: "לכל האנושות המושחתת יש טבע יהיר. אפילו לאלה שאוהבים את האמת ושחותרים לשלמות יש טבע יהיר וצדקני, למרות שהדבר אינו משפיע על יכולתם להשיג ישועה ולהפוך למושלמים. כל עוד בני האדם מוכנים לקבל את האמת ולעבור גיזום וטיפול, וכל עוד הם מוכנים להישמע לאמת באופן מוחלט בכל מצב, הם בהחלט יוכלו לזכות בישועה ולהפוך למושלמים. למעשה, מקרב בעלי האיכות הטובה באמת והנחישות האמיתית אין כאלה שאינם יהירים. זו עובדה. נבחרי האל חייבים להתייחס לאחרים באופן הנכון. אסור להם להגדיר מישהו בתור אדם לא טוב ובתור אדם שלא יכול להשיג ישועה ולהפוך למושלם רק משום שאותו אדם יהיר וצדקני מאוד... יש להבין את רצון האל בעניין הזה. לא קיים אדם בעל איכות טובה ובעל נחישות אשר איננו יהיר וצדקני כלל. לו היה כזה, אזי היו אלה ללא ספק העמדת פנים או מראה עין חיצוני. על בני אדם לדעת שלכל האנושות המושחתת יש אופי יהיר ורברבני. זוהי עובדה שלא ניתן להכחישה" (שיתופיהם של בכירים). קטע משיתופיהם של בכירים זה עזר לי להבין טוב יותר איך להתייחס אל אנשים עם טבע שחצני. זה לא שהם אינם מסוגלים להשתנות. צריך לזהות אם הם מסוגלים לשאוף לאמת ולקבל אותה. אם הם מסוגלים לקבל את האמת ולקבל את שיפוט האל, הייסורים שהוא מטיל, גיזומו וטיפולו, אז אין כל סיבה שהם לא ישתנו ויגיעו לשלמות בעזרת האל. האח צ'ן היה אדם מאמין רק זמן קצר, לכן לא התנסה רבות בשיפוט ובייסורים. טבעי שיהירותו הייתה רבה יותר. אבל כשראיתי אותו מפגין את הגישה הזאת, שפטתי ונידיתי אותו, ואפילו רציתי לשחרר אותו מחובתו. הייתי יותר יהירה ממנו! חשבתי שככל שאשאף לאמת, גישתי היהירה תשתנה, אז למה החלטתי שהאח צ'ן לא יוכל להשתנות? לא דרשתי מעצמי הרבה, אז למה ציפיתי כל כך הרבה מהאח צ'ן? זה היה כל כך לא הוגן להתייחס למישהו ככה. במציאות, כל האנשים המוכשרים, בעלי החוזקות ובעלי האיכות הם שחצנים. אבל משום שהם בעלי איכות טובה, הם מבינים את האמת במהירות והם יעילים במילוי חובתם. כשאנשים כאלה מבינים את האמת ומתנהגים לפי העקרונות, עבודת ביתו של האל מרוויחה באמת. האח צ'ן היה בעל ערך טוב, לכן אני צריכה לעזור לו עוד יותר מתוך אהבה ולשתף איתו יותר כדי לתמוך בו. רק ככה אתחשב ברצון האל. הניסיון הזה גרם לי להבין שאם נתייחס אל אנשים דרך טבענו המושחת והשטני, בלי האמת, רק נפגע באחים ובאחיות, ונעכב גם את היווכחותם בחיים וגם את עבודת הכנסייה. זאת עבירה וזה מעשה רע. הבנתי עד כמה חשוב להתייחס לזולת לפי עקרונות האמת. זכיתי בתובנה הקטנה הזאת הודות להדרכתם של דברי האל.