אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

הדבר מופיע בבשר

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

`

עליכם להניח בצד את ברכות המעמד ולהבין את רצונו של אלוהים בנוגע לישועת האדם

בעיני האדם, לא ייתכן שצאצאי מואב יושלמו, והם לא כשירים לשם כך. לעומת זאת, לבני דוִד בהחלט יש תקווה, והם בהחלט מסוגלים לעבור השלמה. אם מישהו הוא צאצא של מואב, הוא לא יכול לעבור השלמה. אפילו היום, אתם עדיין לא יודעים מה החשיבות של העבודה שנעשית בקרבכם. עד השלב הנוכחי הזה, אתם עדיין אוחזים בסיכויים העתידיים שלכם בלבכם וממאנים להרפות מהם. לאיש לא אכפת מדוע אלוהים בחר רק בכם – בקבוצה הכי לא ראויה – כמושא לעבודתו כיום. אם כן, האם העבודה הזו מתבצעת באופן שגוי? האם העבודה הזו מהווה טעות רגעית? מדוע אלוהים ירד בדיוק כדי לעבוד בקרבכם, על אף שהוא יודע מזה זמן רב שאתם בני מואב? האם אתם לעולם לא חושבים על כך? האם אלוהים לעולם לא שוקל זאת כשהוא עושה את עבודתו? האם הוא עושה החלטות כאלה של רגע? הוא ידע שאתם צאצאי מואב מלכתחילה, הלא כן? האם אתם יודעים לשקול את הדברים האלה? לאן נעלמו התפיסות שלכם? האם החשיבה הבריאה שלכם איבדה את האיזון? לאן נעלמו התבונה והחוכמה שלכם? האם יכולתכם כה רחבת ידיים עד שאתם לא מתייחסים לעניין כה פעוט? הדעת שלכם רגישה כל כך לדברים כמו הסיכויים העתידיים והגורל שלכם, אך היא קהת חושים ורפת שכל לגבי כל דבר אחר – אתם בורים לחלוטין. במה אתם מאמינים לכל הרוחות? בסיכויים העתידיים שלכם? או באלוהים? אתם רק מאמינים ביעד הטוב שלכם, הלא כן? רק בסיכויים העתידיים שלכם? כמה אתם מבינים מדרך החיים כעת? כמה השגתם? האם אתם חושבים שהעבודה שנעשית כעת על צאצאי מואב נועדה להשפיל אתכם? האם היא נעשית במכוון כדי לחשוף את הכיעור שלכם? האם היא נעשית במכוון כדי לגרום לכם לקבל ייסורים ואז להשליך אתכם אל אגם האש? אף פעם לא אמרתי שאין לכם עתיד, ועל אחת כמה וכמה לא אמרתי שעליכם לעבור השמדה או לסבול את הגיהינום. האם הכרזתי דבר כזה בפומבי? אתם אומרים שאין לכם תקווה, אך האין זו מסקנה שלכם עצמכם? האין זו ההשפעה של המנטליות שלכם עצמכם? האם המסקנה שלכם עצמכם נחשבת? אם אני אומר שאתם לא מבורכים, אתם בהחלט תהיו מושא להריסה, ואם אני אומר שאתם מבורכים, אתם בהחלט לא תושמדו. אני רק אומר כעת שאתם צאצאי מואב. לא אמרתי שתושמדו. העניין הוא רק שצאצאי מואב קוללו, ושהם סוג אחד של אנושות מושחתת. קודם לכן הוזכרה המילה חטא. אתם כולכם חוטאים, הלא כן? השטן השחית את כל החוטאים, הלא כן? כל החוטאים מתריסים נגד אלוהים ומורדים בו, הלא כן? בני האדם שמתריסים נגד אלוהים הם מושא לקללה, הלא כן? יש להשמיד את החוטאים, הלא כן? במקרה הזה, מי מבין בני האדם העשויים בשר ודם יכול לזכות בישועה? איך ייתכן ששרדתם עד היום? אתם שליליים משום שאתם צאצאי מואב, ואתם נמנים על החוטאים, הלא כן? איך שרדתם עד היום? כשההפיכה למושלמים מוזכרת, אתם צוהלים משמחה. שמעתם שעליכם לחוות צרה אדירה, ואתם חושבים שזה אפילו מבורך עוד יותר. אתם חושבים שבאמצעות הצרה תוכלו להפוך למתגברים, ושזו ברכה אפילו גדולה יותר מאלוהים והאופן שבו הוא מרומם אתכם עד מאוד. כשמואב מוזכר, מתעוררת בכם המולה. מבוגרים וילדים כאחד חשים עצב בל יתואר, ולבכם מתמלא במצוקה. כולכם מתחרטים שנולדתם. אתם לא מבינים את החשיבות של הסיבה לכך ששלב העבודה הזה נעשה על צאצאי מואב. אתם רק יודעים לחפש מעמד רם, ואתם חוזרים לסורכם כשאתם חושבים שאין לכם תקווה. כשמוזכרים ההפיכה למושלמים והיעד העתידי, אתם מרגישים שמחה. אמונתכם באלוהים נועדה לזכות בברכות ונועדה כדי שיוכל להיות לכם יעד טוב. יש כעת בני אדם שמרגישים חשש משום מעמדם. מפני שערכם נמוך ומשום שמעמדם נמוך, הם לא רוצים לשאוף להפוך למושלמים. ראשית, אלוהים דיבר על הבאה לידי שלמות, ואז לאחר מכן, הוא התייחס לצאצאי מואב, ולכן בני האדם פסלו את נתיב ההבאה לידי שלמות שהם צעדו בו קודם לכן. הסיבה לכך היא שמעולם לא הכרתם את החשיבות של העבודה הזו, ושלא אכפת לכם מחשיבותה. שיעור הקומה שלכם נמוך מדי, ואתם אפילו לא יכולים לעמוד בהפרעה קלה. כשאתם רואים שמעמדכם עלוב מדי, אתם מרגישים שליליים, ואין לכם האמונה הנדרשת כדי להמשיך בחיפושים. בני האדם סתם מתייחסים להשגת חסד והנאה משלווה כאל סמלים של אמונה באלוהים, והם חושבים שחיפוש אחר ברכות הוא הבסיס לאמונה באלוהים. מעטים בני האדם ששואפים להכיר את אלוהים או שואפים לשינוי בטבעם. אמונתם של בני האדם באלוהים שואפת לגרום לאלוהים להעניק להם יעד ראוי ולספק להם את כל החסד תחת השמיים, להפוך את אלוהים למשרת האישי שלהם, לגרום לאלוהים לקיים איתם קשר שלו וידידותי, ולגרום לכך שלעולם לא תהיה כל מתיחות ביניהם. כלומר אמונתם באלוהים דורשת שאלוהים יבטיח למלא את דרישותיהם, ולהעניק להם כל דבר שהם יתפללו לקבל, בדיוק כפי שנכתב בספרי הקודש, "אני אאזין לכל תפילותיכם." הם דורשים שאלוהים לא ישפוט אף אחד ולא יטפל באף אחד, מכיוון שאלוהים הוא תמיד המושיע האדיב ישוע שמקיים קשר טוב עם בני האדם בכל עת ובכל מקום. הם מאמינים באופן הבא: הם תמיד דורשים דברים מאלוהים בגסות רוח, ואלוהים פשוט מעניק להם הכל בעיוורון, בין שהם מרדניים ובין שהם צייתנים. בני האדם פשוט דורשים מאלוהים "תשלום" ללא-הרף, ואלוהים נדרש לשלם ללא כל התנגדות, ולשלם כפליים, בין אם אלוהים קיבל מהם משהו ובין אם לאו. הוא יכול רק להיות נתון לרחמיהם. הוא לא יכול לתזמר את בני האדם באופן שרירותי, וקל וחומר שהוא לא יכול לגלות את חוכמתו ואת טבעו הצודק שהסתתרו מזה שנים רבות כאוות נפשו בפני בני האדם, ללא רשות מהם. הם פשוט מתוודים על חטאיהם בפני אלוהים, ואלוהים פשוט מוחל להם, והדבר לא נמאס להם, ונמשך לעולם. הם פשוט נובחים על אלוהים פקודות והוא פשוט נשמע להם, כפי שמתועד בספרי הקודש, "אלוהים לא בא כדי שהאדם ישרת אותו, אלא כדי לשרת. הוא בא כדי להיות משרתו של האדם." תמיד האמנתם כך, הלא כן? כשאתם לא יכולים לזכות בדבר מאלוהים, אתם רוצים לברוח. וכשאתם לא מבינים משהו, אתם מתרגזים, ואפילו מטיחים גידופים שונים. אתם פשוט לא מתירים לאלוהים עצמו לבטא ללא רסן את חוכמתו ופלאיו – אתם רק רוצים ליהנות ממרגוע ונוחות זמניים. עד עתה, גישתכם באמונתכם באלוהים התאפיינה באותן השקפות ישנות. אם אלוהים מגלה בפניכם אפילו שמץ של מלכותיות, אתם נעצבים. האם אתם מבינים כעת מהו שיעור הקומה שלכם? אל תחשבו לכם שאתם כולכם נאמנים לאלוהים, כשלמעשה, ההשקפות הישנות שלכם לא השתנו. כששום דבר רע לא פוקד אתכם, אתם חושבים שאתם שטים על מי מנוחות, ואתם אוהבים את אלוהים עד אין קץ. אולם כשדבר שלילי וקטן פוקד אתכם, אתם נופלים אל השאול. האם כך אתם נאמנים לאלוהים?

אילו השלב האחרון של עבודת הכיבוש היה מתחיל בישראל, עבודת הכיבוש הייתה חסרת כל משמעות. העבודה נושאת את החשיבות הרבה ביותר כשהיא נעשית במדינה הזו, וכשהיא נעשית עליכם. אתם בני האדם העלובים ביותר – בני האדם בעלי המעמד הנמוך ביותר. אתם שייכים לרמה הנמוכה ביותר של החברה הזו, ואתם אלה שאלוהים הכי פחות הכיר בהם בראשית. אתם בני האדם שהתרחקו הכי הרבה מאלוהים, ואתם אלה שנפגעו בחומרה הרבה ביותר. משום ששלב העבודה הזה נעשה רק למען הכיבוש, האין זה מתאים במיוחד לבחור בכם לשאת את העדות העתידית? אילו השלב הראשון של עבודת הכיבוש לא היה מתבצע עליכם, היה נהיה קשה לקדם את העבודה הכובשת העתידית, משום שעבודת הכיבוש העתידית תשיג תוצאות על סמך העובדה שהעבודה הזו תיעשה היום. עבודת הכיבוש היום היא רק ראשיתה של כלל עבודת הכיבוש. אתם המחזור הראשון של בני האדם הנכבשים. אתם מייצגים את האנושות כולה שעתידה להיכבש. אם יש מישהו שמבין באמת, הוא יראה שכל העבודה שאלוהים עושה היום היא אדירה, שאלוהים לא רק מאפשר לבני האדם להכיר את המרדנות שלהם, אלא שהוא גם חושף את מעמדם. התכלית והמשמעות של דבריו אינה להפוך את בני האדם לשליליים או לגרום לבני האדם ליפול ארצה. דבריו נאמרים כדי שבני האדם יוכלו לזכות בהתגלות ויוכלו לזכות בישועה באמצעות דבריו. המטרה היא להעיר את רוחו של האדם באמצעות דברי האל. מאז בריאת העולם ועד היום, האדם חי תמיד בתחומו של השטן, לא ידע שיש אלוהים ולא האמין שיש אלוהים. העובדה שבני האדם האלה יכולים להיכלל בישועה הגדולה של אלוהים ולזכות לכך שאלוהים ירומם אותם עד מאוד, בהחלט מוכיחה את אהבתו של בני האדם. כל בני האדם שבאמת מבינים יחשבו כך. מה יחשבו בני האדם שלא מבינים? "אה, אלוהים אומר שאנחנו צאצאי מואב. הוא אמר בעצמו שאנחנו צאצאי מואב. האם ייתכן שנעשה דברים טובים? מי גרם לנו להיות צאצאי מאוב? מי גרם לנו להתריס נגדו בעבר עד כדי כך? אלוהים בא לגנות אותנו. אתם לא מבינים שאלוהים תמיד שפט אותנו, מהרגע הראשון? מאחר שהתרסנו נגד אלוהים, עלינו לעבור כך ייסורים." האם הדברים האלה נכונים? כיום אלוהים שופט אתכם, וממיט עליכם ייסורים ומגנה אתכם, אך דעו לכם שהגינוי שלכם נועד כדי שתוכלו להכיר את עצמכם. גינוי, קללה, משפט, ייסורים – כל אלה נועדו כדי שתוכלו להכיר את עצמכם, כדי שהטבע שלכם יוכל להשתנות, ויתרה מזאת, כדי שתוכלו לדעת מה אתם שווים ולהבין שמעשיו של אלוהים צודקים, כדי שתוכלו לדעת בהתאם לטבעו ולצורכי עבודתו שהוא עובד לפי תוכניתו למען הישועה של האדם, ושהוא אל צודק שאוהב את האדם, ומושיע את האדם, ואשר שופט את האדם וממיט עליו ייסורים. אם אתם רק יודעים שמעמדכם עלוב ושאתם מושחתים וממרים את פיו, אך אתם לא יודעים שאלוהים רוצה לחשוף את הישועה שלו באמצעות המשפט והייסורים שהוא עושה בכם היום, הרי שאין לכם שום דרך לחוות דברים, וקל וחומר שאתם לא מסוגלים להמשיך קדימה. אלוהים לא בא כדי להרוג או להשמיד, אלא כדי לשפוט, לקלל, להמיט ייסורים ולהושיע. לפני סיום תוכנית הניהול שלו בת 6,000 השנים – לפני שהוא חושף את סופה של כל קטגוריית אדם – עבודתו של אלוהים על פני האדמה נעשית למען הישועה, על מנת להשלים לחלוטין את בני האדם שאוהבים אותו ולגרום להם להישמע לריבונותו. בלי קשר לאופן שבו אלוהים מושיע את בני האדם, הכל נעשה על ידי כך שהוא גורם להם להתנתק מהאופי השטני הישן שלהם. כלומר הוא מושיע אותם על ידי כך שהוא גורם להם לחפש את החיים. אם הם לא יחפשו את החיים, לא תהיה להם כל דרך לקבל את הישועה של אלוהים. ישועה היא העבודה של אלוהים עצמו, וחיפוש החיים הוא דבר שהאדם חייב להתאפיין בו על מנת לקבל את הישועה. בעיני האדם, הישועה היא אהבתו של אלוהים, ואהבתו של אלוהים לא יכולה להיות ייסורים, משפט וקללה. הישועה חייבת להכיל אהבה, חמלה, ויתרה מזאת, דברי נחמה, והיא חייבת להכיל את הברכות האינסופיות שאלוהים מעניק. בני האדם מאמינים שכאשר אלוהים מושיע את האדם, הוא עושה זאת על ידי כך שהוא נוגע בבני האדם וגורם להם לתת לו את לבם באמצעות הברכות והחסד שלו. כלומר כאשר הוא נוגע באדם, הוא מושיע אותו. ישועה כזו היא סחר חליפין. רק כאשר אלוהים יעניק לבני האדם פי מאת מונים, בני האדם יפעלו תחת שמו של אלוהים וישאפו לעשות דברים טובים למען אלוהים ולהעניק לו כבוד. זה לא מה שאלוהים רוצה עבור האנושות. אלוהים בא כדי לעשות עבודה על פני האדמה על מנת להושיע את האנושות המושחתת – אין בכך כל שקר. אלמלא כן, הוא בשום אופן לא היה בא לעשות את העבודה הזו באופן אישי. בעבר, שיטת הישועה שלו הייתה הפגנה של שפע אהבה וחמלה, כך שהוא נתן את כל כולו לשטן בתמורה לאנושות כולה. המצב הנוכחי שונה לחלוטין מהעבר: כיום, הישועה שלכם מתרחשת באחרית הימים, במהלך המיון של כל בני האדם לפי סוגם. אמצעי הישועה שלכם הוא לא אהבה או חמלה, אלא ייסורים ומשפט שנועדו כדי שהאדם יזכה בישועה מעמיקה יותר. לפיכך, כל מה שאתם מקבלים הוא ייסורים, משפט ומכות חסרות רחמים, אך דעו לכם שהמכות האכזריות האלה אינן ענישה כלל ועיקר; דעו לכם שבלי קשר לחומרת דבריי, מה שפוקד אתכם אינו אלא מילים ספורות שנראות לכם אכזריות לגמרי; ודעו לכם שבלי קשר לכעסי הרב, מה שפוקד אתכם הוא עדיין דברי חינוך, ושאני לא מתכוון לפגוע בכם או להמית אתכם. האין כל אלה עובדות? דעו לכם שכיום, גם המשפט הצודק וגם הזיכוך והייסורים האכזריים נועדו כולם למען הישועה. בלי קשר לשאלה אם מתקיים היום המיון של כל בני האדם על פי סוגם או אם מתקיימת היום החשיפה של קטגוריות האדם, כל אמירותיו ועבודתו של האדם נועדו כדי להושיע את בני האדם שבאמת אוהבים את אלוהים. משפט צודק נועד לטהר את האדם; זיכוך אכזרי נועד לנקות את האדם; דברים מחמירים או ייסורים נועדו כולם לטהר את האדם ולמען הישועה. לפיכך, שיטת הישועה של היום שונה מזו של העבר. כיום, המשפט הצודק מושיע אתכם, והוא כלי טוב למיון כל אדם על פי סוגו, וייסורים אכזריים מעניקים לכם ישועה עילאית – מה יש לכם לומר בפני הייסורים והמשפט האלה? אתם נהניתם מישועה מההתחלה ועד הסוף, הלא כן? גם ראיתם את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם וגם הבנתם את כול יכולתו ואת חוכמתו. יתרה מזאת, אתם חוויתם הכאה והטלת משמעת חוזרות ונשנות. אולם קיבלתם גם חסד עילאי, הלא כן? הברכות שקיבלתם מתעלות על אלה של כל האחרים, הלא כן? החסדים שקיבלתם שופעים יותר מהכבוד והעושר של שלמה המלך! חשבו על כך: אם כוונתי בבואי הייתה לגנות ולהעניש אתכם, ולא להושיע אתכם, האם ייתכן שהייתם מאריכים ימים עד היום? האם ייתכן שיצירי בשר ודם חוטאים שכמותכם היו שורדים עד היום? אם המטרה היחידה הייתה להעניש אתכם, מדוע התגלמתי כבשר ודם ופתחתי במיזם כה אדיר? ניתן להעניש בני תמותה כמותכם במילה אחת בלבד, הלא כן? האם עדיין הייתי רוצה להשמיד אתכם אחרי שגיניתי אתכם? האם אתם עדיין לא מאמינים בדבריי האלה? האם יכולתי להושיע את האדם רק באמצעות אהבה וחמלה? לחלופין, האם הייתי יכול להשתמש רק בצליבה כדי להושיע את האדם? טבעי הצודק מתאים יותר להפיכת האדם לצייתן, הלא כן? הוא מסוגל להושיע את האדם באופן יסודי יותר, הלא כן?

על אף שייתכן שדבריי קשים, הם כולם נאמרים למען ישועת האדם, מכיוון שאני רק אומר דברים ולא מעניש את בשרו ודמו של האדם. הדברים האלה גורמים לאדם לחיות באור, לדעת שהאור קיים, לדעת שהאור יקר ערך, ומעבר לכך, לדעת כמה הדברים האלה מועילים לאדם, ולדעת שאלוהים הוא ישועה. על אף שאמרתי דברים רבים של ייסורים ומשפט, הם לא הוחלו עליכם בפועל. באתי כדי לעשות את עבודתי, כדי לומר את דבריי, ועל אף שייתכן שדבריי קשים, הם נאמרים כדי לשפוט את השחיתות והמרדנות שלכם. המטרה שלשמה אני עושה זאת היא עדיין להושיע את האדם מתחומו של השטן, להשתמש בדבריי כדי להושיע את האדם. המטרה שלי היא לא לפגוע באדם בדבריי. דבריי קשים כדי שעבודתי תוכל להשיג תוצאות. רק על ידי עבודה כזו, האדם יוכל להכיר את עצמו ולהיחלץ מטבעו המושחת. החשיבות המשמעותית ביותר של עבודת המילים היא לאפשר לבני האדם להנהיג את האמת לאחר שהם מבינים את האמת, להשיג שינויים בטבעם ולהשיג הכרה עצמית והכרה של עבודתו של אלוהים. רק עבודה באמצעות דיבור יכולה לתקשר את הקשר בין אלוהים והאדם, ורק מילים יכולות להסביר את האמת. עבודה כזו היא האמצעי הטוב ביותר לכיבוש האדם. מלבד אמירת מילים, שום שיטה אחרת לא מסוגלת לספק לאדם הבנה ברורה של האמת ושל עבודתו של אלוהים. לכן, בשלב העבודה האחרון של אלוהים, הוא מדבר אל האדם על מנת לפתוח בפני האדם את כל האמיתות והתעלומות שהוא לא מבין, מה שמאפשר לו לזכות מאלוהים בדרך האמיתית ובחיים, ובכך לְרַצות את רצונו של אלוהים. מטרת העבודה של אלוהים על האדם היא שהאדם יוכל לְרַצות את רצונו של אלוהים, וכל העבודה הזו נעשית כדי להושיע את האדם. לפיכך, במהלך הושעת האדם, אלוהים לא עושה את העבודה של הענשת האדם. במהלך הושעת האדם, אלוהים לא מעניש רוע או מתגמל טוב, והוא לא מגלה את היעדים של כל הסוגים השונים של בני האדם. במקום זאת, רק אחרי שמסתיים שלב העבודה האחרון שלו, הוא עושה את העבודה של הענשת הרוע ותגמול הטוב, ורק אז הוא מגלה את סופם של כל הסוגים השונים של בני האדם. בני האדם שייענשו יהיו אלה שבאמת לא מסוגלים לזכות בישועה, ואילו בני האדם שיזכו בישועה יהיו אלה שמשיגים את הישועה של אלוהים במהלך הושעתו את האדם. במהלך עבודת הישועה של אלוהים, כל מי שיוכל יזכה בישועה עד הגבול העליון, ואף אחד לא יושלך הצדה, מכיוון שמטרת עבודתו של אלוהים היא להושיע את האדם. במהלך הושעת האדם בידי אלוהים, כל אלה שלא יהיו מסוגלים להשיג שינוי בטבעם, וכל אלה שלא יהיו מסוגלים להישמע לאלוהים לגמרי, יהפכו כולם למושא לענישה. שלב העבודה הזה – עבודת המילים – פותח בפני האדם את כל הדרכים והתעלומות שהוא לא מבין, כדי שהאדם יוכל להבין את רצונו של אלוהים ואת דרישותיו של אלוהים מהאדם, וכדי שהאדם יוכל לעמוד בתנאים הנדרשים להנהגת דברי האל ולהשגת שינויים בטבעו. אלוהים משתמש כעת רק במילים כדי לעשות את עבודתו, והוא לא מעניש בני אדם משום שהם קצת מרדנים, מפני שכעת הזמן של עבודת הישועה. אילו כל המרדנים היו נענשים, לאף אחד לא הייתה ההזדמנות לזכות בישועה. כולם היו נענשים ונופלים אל השאול. מטרת המילים השופטות את האדם היא לאפשר לו להכיר את עצמו ולהישמע לאלוהים; דברי המשפט לא נועדו להעניש את בני האדם. במהלך הזמן של עבודת המילים, בני אדם רבים יחשפו את המרד וההתרסה שלהם, והם יחשפו את המרדנות שלהם כלפי אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. אולם הוא לא יעניש את כל בני האדם האלה משום כך, אלא רק ישליך הצדה את בני האדם המושחתים מיסודם, שלא יכולים לזכות בישועה. הוא ייתן את בשרם ודמם לשטן, ובמקרים מועטים, הוא ישמיד את בשרם ודמם. אלה שיישארו ימשיכו להיות חסידי אל, והם יחוו טיפול וגיזום. אם במהלך שירותם כחסידי אל הם עדיין לא יוכלו לקבל טיפול וגיזום, והם יהפכו למנוונים יותר ויותר, אפילו בני האדם האלה יאבדו את הסיכוי שלהם לישועה. לכל אדם ואדם שקיבל את כיבוש המילים יהיו שפע הזדמנויות לזכות בישועה. הושעתו של אלוהים את כל אחד מבני האדם האלה מפגינה בפניהם את חמלתו הרבה ביותר, ופירוש הדבר הוא שהם זוכים לסובלנות הרבה ביותר. כל עוד בני האדם יפנו עורף לנתיב השגוי, וכל עוד הם יוכלו להכות על חטא, אלוהים יעניק להם את ההזדמנות לזכות בישועה שלו. כשבני האדם מורדים באלוהים לראשונה, אלוהים לא מעוניין להמית אותם, אלא שהוא עושה ככל יכולתו להושיע אותם. אם באמת לא יהיה לאדם מסוים שום מקום לישועה, אלוהים ישליך אותו הצדה. הסיבה לכך שאלוהים לא ממהר להעניש בני אדם היא שהוא רוצה להושיע את כל מי שניתן להושיע אותו. הוא שופט את בני האדם, הופך אותם לנאורים ומכוון אותם במילים בלבד, והוא לא משתמש במטה כדי להמית אותם. השימוש במילים כדי להושיע את בני האדם הוא התכלית והחשיבות של שלב העבודה האחרון.

קודם:רק מי שהובא לידי שלמות יכול לחיות חיים בעלי משמעות

הבא:כיצד יכול אדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו לקבל את גילויי אלוהים?

ייתכן שתאהב גם...