(ג) אודות הדרך להכיר את עצמך ולחזור בתשובה באמת ובתמים

358. לאחר כמה אלפי שנות שחיתות, נעשה האדם אדיש וקהה חושים ונעשה לשד המתנגד לאלוהים, עד כדי כך שמרדנותו של האדם כלפי אלוהים תועדה בספרי ההיסטוריה, ואפילו האדם עצמו לא מסוגל לתת דין וחשבון מלאים על התנהגותו המרדנית. זאת משום שהשטן השחית את האדם עד עמקי נשמתו והוביל את האדם הרחק מדרך הישר, עד כדי כך שהאדם לא יודע לאן לפנות. גם היום, האדם עודנו בוגד באלוהים: כשהאדם רואה את אלוהים, הוא בוגד בו, וכשהוא לא יכול לראות את אלוהים, גם אז הוא בוגד בו. יש גם מי שלאחר שהיה עד לקללות אלוהים ולחרון אפו, בכל זאת בוגד בו. לכן אני אומר שההיגיון של האדם איבד את תפקידו המקורי, ושגם מצפונו של האדם איבד את תפקידו המקורי. האדם שאני מביט בו הוא חיה בדמות אדם – הוא נחש ארסי – ולא משנה כמה הוא מנסה להיראות מעורר רחמים אל מול עיני, לעולם לא אהיה רחמן כלפיו, מפני שאין לאדם יכולת הבחנה בין שחור ללבן ובין אמת לשקר. הגיון האדם נעשה כה אטום, אך הוא בכל זאת מבקש לקבל את ברכתי. אנושיותו כה נחותה, אך הוא בכל זאת רוצה להחזיק בריבונות של מלך. על מי הוא יכול למלוך, עם היגיון שכזה? איך הוא יכול לשבת על כס מלכות עם אנושיות כזו? אין ספק שאין לאדם בושה! הוא חדל אישים ויהיר! למי מכם שרוצה לקבל ברכות, אני מציע שימצא תחילה ראי ויתבונן בבבואתו המכוערת – האם יש לכם את מה שנדרש כדי למלוך? האם יש לכם פנים של אדם שיכול לקבל ברכות? לא חל אפילו שינוי קל בטבעכם, ולא הנהגתם שום דבר מן האמת, ובכל זאת אתם מייחלים לעתיד נפלא. אתם משלים את עצמכם! מאחר שהאדם נולד לתוך ארץ כה מזוהמת, החברה פגעה בו אנושות, הוא הושפע ממוסר פיאודלי, ולמד ב"מוסדות להשכלה גבוהה." החשיבה הנחשלת, המוסר המושחת, ההשקפה הנבזית על החיים, הפילוסופיה הנתעבת, הקיום חסר התוחלת, ואורח חייכם ומנהגיכם המושחתים – כל הדברים האלה פלשו באופן חמור לתוך לבו של האדם, חתרו תחת מצפונו והתקיפו אותו באופן חמור. כתוצאה מכך, האדם מרוחק עוד יותר מאלוהים ומתנגד לו עוד יותר. טבע האדם הולך ונעשה מרושע יותר מיום ליום, ואין ולו אדם אחד שיוותר מרצון על שום דבר למען אלוהים, אין ולו אדם אחד שיישמע לאלוהים מרצון, ויתרה מזאת, אין ולו אדם אחד שישאף מרצונו להופעת אלוהים. במקום זאת, בתחומו של השטן, האדם לא עושה דבר מלבד לחפש הנאות, והוא נכנע לשחיתות הבשר בארץ הרפש. גם כשאלה שחיים בחשיכה שומעים את האמת, לא עולה בדעתם להנהיג אותה, והם לא שואפים לחפש את אלוהים גם אם הם חזו בהופעתו. כיצד יכול להיות לאנושות כה מושחתת סיכוי כלשהו לישועה? כיצד יכולה אנושות כה מנוונת לחיות באור?

יש לשנות את טבע האדם, החל מהידע על מהותו, דרך שינויים בחשיבתו, אופיו, והשקפתו המחשבתית – באמצעות שינויים מהיסוד. רק כך יושגו שינויים אמיתיים בטבעו של האדם. טבעו המושחת של האדם נובע מכך שהשטן הרעיל ורמס אותו, מהנזק המביש שהשטן הסב לחשיבה שלו, למוסר שלו, לתובנה שלו ולהיגיון שלו. האדם מתנגד לאלוהים ולא מבין את האמת בדיוק משום שהשטן השחית את היסודות האלה של האדם, ומשום שהם לא דומים כלל לאופן שבו אלוהים ברא אותם במקור. לפיכך, על השינויים בטבע האדם להתחיל משינויים בחשיבה שלו, בתובנה שלו וההיגיון שלו, ואלה ישנו את הכרתו את אלוהים ואת ידיעתו את האמת. מי שנולד בארץ המושחתת ביותר הוא בור עוד יותר באשר למהותו של אלוהים ולמשמעות האמונה באלוהים. ככל שבני אדם מושחתים יותר, כך הם יודעים פחות על קיומו של אלוהים, וכך ההיגיון והתובנה שלהם דלים יותר. המקור להתנגדותו של האדם ולהתמרדותו נגד אלוהים הוא השחתתו על ידי השטן. כיוון שהשטן השחית אותו, מצפונו של האדם נעשה אדיש. מסיבה זו הוא בלתי מוסרי, מחשבותיו מנוונות, ויש לו השקפה מחשבתית נחשלת. לפני שהשטן השחית אותו, האדם הלך באופן טבעי בעקבות אלוהים ושמע לדבריו לאחר ששמע אותם. היו לו היגיון ומצפון יציבים באופן טבעי, והייתה לו אנושיות רגילה. אחרי שהשטן השחית אותו, ההיגיון, המצפון והאנושיות המקוריים שלו הלכו ונעשו קהים והשטן פגם בהם. כך הוא איבד את צייתנותו ואת אהבת אלוהים שלו. ההיגיון של האדם נעשה לקוי, טבעו נעשה זהה לטבע של חיה והתמרדותו באלוהים נעשתה תכופה וחמורה יותר. אולם האדם עדיין לא יודע זאת ולא מכיר בכך, והוא רק מתנגד ומורד בעיוורון. גילוי טבעו של האדם הוא ביטוי ההיגיון, התובנה והמצפון שלו, ומכיוון שההיגיון והתובנה שלו רעועים ומצפונו נעשה קהה ביותר, טבעו מתמרד באלוהים. אם ההיגיון והתובנה של האדם לא יכולים להשתנות, אין סיכוי לשינויים בטבעו ולהיותו כלבבו של אלוהים. אם ההיגיון של האדם רעוע, הוא אינו יכול לשרת את אלוהים והוא לא ראוי לשימושו של אלוהים. "היגיון רגיל" פירושו ציות ונאמנות לאלוהים, כמיהה לאלוהים, יחס מוחלט כלפי אלוהים, ומצפון כלפי אלוהים. פירושו שפיכם ולבכם שווים כלפי אלוהים, ללא התנגדות מכוונת לאלוהים. בעלי היגיון לקוי אינם כאלה. מכיוון שהשטן השחית אותו, האדם יצר תפיסות על אלוהים, ואין לו נאמנות או תשוקה לאלוהים, וקל וחומר שאין לו מצפון כלפי אלוהים. האדם מתנגד ושופט את אלוהים במכוון. יתרה מכך, הוא מטיח בו גידופים מאחורי גבו. האדם יודע בבירור שזהו אלוהים, אך הוא בכל זאת מותח עליו ביקורת מאחורי גבו. אין לאדם כוונה להישמע לאלוהים והוא רק מציב לאלוהים דרישות ובקשות בעיוורון. בני אדם כאלה – בני אדם שיש להם היגיון לקוי – לא מסוגלים להכיר בהתנהגותם המתועבת ולהתחרט על מרדנותם. אם בני אדם מסוגלים להכיר את עצמם, הם ישיבו לעצמם מעט מההיגיון שלהם. ככל שבני אדם מתמרדים יותר נגד אלוהים ולא מכירים את עצמם, כך ההיגיון שלהם רעוע יותר.

קטע מתוך "מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'

359. לפני שאנשים מתנסים בעבודת האל וזוכים באמת, אופיו של השטן לוקח את הפיקוד ושולט בהם מבפנים. אילו דברים ספציפיים נכללים באופי זה? לדוגמה, מדוע אתה אנוכי? מדוע עליך להגן על עמדתך? מדוע רגשותיך כה עזים? מדוע אתה נהנה מהדברים הלא צודקים האלה? מדוע אתה אוהב את הדברים הרעים האלה? מהו הבסיס לחיבתך את הדברים האלה? מאין באים הדברים האלה? מדוע אתה שמח כל כך לקבל אותם? כעת כולכם הבנתם כי הסיבה לכך היא בעיקר הרעל של השטן שנמצא בתוככם. בכל הנוגע לשאלה מהו הרעל של השטן, ניתן לבטא זאת באופן מלא במלים. לדוגמה, אם תשאל עושי מעשים רעים מדוע הם עשו זאת, הם ישיבו: "משום שכל אדם לעצמו ושהשטן ייקח את האחרון". המשפט הבודד הזה מבטא את שורש הבעיה: ההיגיון של השטן הפך לחייהם של בני האדם. בין אם הם עשויים לעשות דבר מה למען מטרה כזו או אחרת, הם עושים זאת רק למען עצמם. הכול חושבים שמאחר ש"כל אדם לעצמו ושהשטן ייקח את האחרון", אז בני האדם צריכים לחיות רק בשביל עצמם ולעשות כל שביכולתם כדי להבטיח לעצמם תפקיד טוב כדי שיהיו להם מזון ובגדים נאים. "כל אדם לעצמו ושהשטן ייקח את האחרון" - אלה הם החיים והפילוסופיה של האדם, והדבר אף מייצג את האופי האנושי. מילים אלה של השטן הן בדיוק הרעל של השטן, וכשהאדם מפנים אותו הוא הופך לאופיו של האדם. אופיו של השטן נחשף במילים אלו והן מייצגות אותו באופן מלא. רעל זה הופך לחיי האדם וגם ליסוד קיומו, והאנושות המושחתת נשלטה על ידי הרעל שלו באופן עקבי במשך אלפי שנים. כל מה שהשטן עושה, הוא עושה למען עצמו. הוא רוצה להתעלות מעל אלוהים, להשתחרר ממנו, להחזיק בכוח בעצמו ולשלוט בכל יצירי האל. לפיכך, אופי האדם הוא אופי השטן. למעשה, חלק ניכר מהמוטו של בני אדם יכול לייצג ולשקף את אופיים. אין זה משנה עד כמה ינסו להסוות את עצמם, בכל מעשיהם ודבריהם, הם אינם יכולים להסתיר את זהותם. ישנם אלה שלעולם אינם דוברי אמת והם מוצלחים בהעמדת פנים, אולם ברגע שאנשים אחרים באים במגע איתם לזמן מה, אופיים הערמומי ושקריהם מתגלים. בסופו של דבר, האחרים מגיעים למסקנה הבאה: אדם זה לעולם אינו אומר מלת אמת אחת והנו ערמומי. קביעה זו מייצגת את האמת לגבי אופיו ומהותו של האדם והיא מהווה דוגמה והוכחה לאופיו. פילוסופיית החיים שלו היא לא לומר לאיש את האמת, וגם לא לבטוח באיש. באופיו השטני של האדם גלומה פילוסופיה שטנית רבה כזו. לעתים אתה אפילו לא מודע לכך או מבין זאת, אולם אתה מתבסס על הפילוסופיה הזאת בכל רגע בחייך. יתרה מזאת, אתה חושב שהיא נכונה מאוד, סבירה מאוד ואינה שגויה כלל וכלל. די בכך כדי להראות שהפילוסופיה של השטן הפכה לאופי של בני האדם ושהם חיים בתאימות מלאה אליה ללא שמץ של התמרדות נגדה. לפיכך, בני האדם חושפים בכל עת את אופיים השטני, והם ממשיכים לחיות על פי הפילוסופיה של השטן כל הזמן בכל היבט שהוא. אופיו של השטן הוא החיים של האנושות.

קטע מתוך "כיצד לצעוד בדרכו של פטרוס" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

360. כשמדובר בהכרת אופיים של בני אדם, הדבר החשוב ביותר הוא לראות את הדבר מנקודת הראות של השקפת העולם שלהם, השקפתם על החיים ועקרונותיהם. האנשים השייכים לשטן חיים כולם למען עצמם. השקפתם על החיים והעקרונות שלהם מגיעים בעיקר מאמירות של השטן, כגון: "כל אחד למען עצמו, והשד ייקח את האחרון". דבריהם של אותם מלכים רשעים, אנשי השם והפילוסופים של העולם הזה הפכו ליסוד חייהם של אותם אנשים. בייחוד, רוב דבריו של קונפוציוס, שהסינים מפרסמים כ"חכם", הפכו ליסוד חייהם של בני האדם. קיימים גם הפתגמים הידועים של הבודהיזם והטאואיזם והאמרות הקלאסיות מפי אנשי שם המצוטטות לעיתים קרובות; כל אלה הם קווי המתאר של הפילוסופיה של השטן ושל אופיו. הם גם ההמחשות וההסברים הטובים ביותר לאופיו של השטן. הרעלים האלה שהוחדרו ללב האדם מקורם כולם בשטן. אפילו שמץ מהם אין מקורו באלוהים. השקרים והשטויות האלה גם עומדים בניגוד מוחלט לדבר האלוהים. ברור לחלוטין שאלוהים הוא המקור של המציאות של כל הדברים החיוביים ושכל הדברים השליליים שמרעילים את בני האדם מקורם בשטן. לפיכך, ניתן לזהות את אופיו של אדם ולדעת למי הוא שייך על פי השקפתו על החיים ועל פי ערכיו. השטן משחית בני אדם באמצעות החינוך ובאמצעות השפעתם של ממשלות לאומיות ושל אנשים דגולים ומפורסמים. השקרים והשטויות שלהם הפכו לחייהם ולטבעם של בני האדם. "כל אחד עבור עצמו והשד ייקח את האחרון" היא מימרה שטנית ידועה שהוחדרה בכולם והפכה לחייהם של בני האדם. קיימות אמירות נוספות דומות של פילוסופיות חיים. השטן משתמש בתרבות המסורתית המעודנת של כל אומה ואומה כדי לחנך את בני האדם וגורם לאנושות ליפול ולהיבלע בתהומות של הרס ללא תחתית, ובסופו של דבר, אלוהים משמיד את בני האדם מפני שהם משרתים את השטן ומתנגדים לאלוהים. תארו לעצמכם שנשאל מישהו שפעל בתחום החברתי במשך עשרות שנים את השאלה הזו: "בהתחשב בכך שחיית בעולם זמן רב כל כך והשגת הרבה כל כך, אילו אמרות ידועות הן נר לרגליך?" הוא עשוי לומר, "החשובה ביותר היא: 'הפקידים אינם פוגעים בנותני-המתנות, ואלו שאינם מתחנפים אינם משיגים דבר'". האין הדברים האלה מייצגים את טבעו של אותו אדם? השימוש בכל האמצעים כדי לרכוש לעצמו מעמד היה לטבע שלו, והעובדה שהוא פקיד היא שנוסכת בו חיים. ישנם עדיין רעלים שטניים רבים בחייהם של בני האדם, בהתנהלותם ובהתנהגותם. אין בהם שמץ אמת. לדוגמה, פילוסופיות החיים שלהם, הדרכים שבהן הם עושים דברים והעקרונות שלהם מלאים כולם ברעליו של התנין הגדול האדום כאש, וכולם נובעים מהשטן. אם כן, כל הדברים שזורמים בעצמותיהם ובדמם של בני האדם הם דברים של השטן. לכל הפקידים ההם, לבעלי הסמכות, ולאלה שהשיגו דבר מה – יש נתיבים וסודות משלהם איך להצליח. האין סודות כאלה מהווים ייצוג מושלם של אופיים? הם עשו דברים כה גדולים בעולם, ואיש אינו יכול לזהות את המזימות והתככים שהסתתרו מאחוריהם. הדבר מוכיח עד כמה אופיים חתרני וארסי. השטן השחית את האנושות לעומק. הארס של השטן זורם בדמו של כל אדם, וניתן לראות שאופיו של האדם מושחת, מרושע וראקציוני, גדוש בפילוסופיות של השטן ושקוע בהן – זהו אופי שבוגד באלוהים באופן מוחלט. זו הסיבה לכך שבני האדם מתנגדים לאלוהים ומתקוממים נגד אלוהים. אופיו של האדם יוכל להיוודע ברבים, אם ננתח אותו כך.

קטע מתוך "כיצד יש להכיר את טבע האדם" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

361. איך תוכלו להבין את האופי האנושי? הבנת אופייכם פירושה למעשה ניתוח של מעמקי נפשכם – הדבר נוגע למה שקיים בחייכם. מדובר בהיגיון של השטן, בנקודות המבט הרבות של השטן שלפיהן חייתם תמיד, כלומר חייו של השטן שלפיהם חייתם. רק אם תחשפו את ההיבטים האלה במעמקי נפשכם תוכלו להבין את אופייכם. כיצד ניתן לחשוף אותם? רוב האנשים לא יכולים לחשוף אותם ולנתח אותם באמצעות פעולה בלבד. יתרה מזאת, ייתכן שרק שלוש או חמש שנים לאחר מכן תזכו למעט הבנה לגביהם. כדי להבין את אופייכם, עליכם להשיג כמה דברים. ראשית, צריך להיות לכם ברור מה אתם אוהבים. הכוונה אינה לדברים שאתם אוהבים לאכול או ללבוש, אלא לסוג הדברים שאתם נהנים מהם, הדברים שאתם מתקנאים בהם, הדברים שאתם מעריצים, הדברים שאתם שואפים אליהם, הדברים שאתם שמים אליהם לב, סוגי בני האדם שאתם נהנים לבוא איתם במגע, סוגי דברים שאתם אוהבים לעשות, סוגי בני האדם שאתם סוגדים להם בלבכם. למשל, רוב בני האדם אוהבים אנשים נחשבים, אנשים אלגנטיים בדיבורם ובהתנהגותם או אנשים שאומרים דברי חנופה רהוטים, או אנשים שמעמידים פנים. זה החלק הנוגע לבני האדם שהם אוהבים לבוא איתם במגע. באשר לדברים בני האדם נהנים מהם, עם אלה נמנים הנכונות לעשות דברים שקל לעשות, הנכונות לעשות בהנאה דברים שאחרים חושבים שהם טובים ודברים שאחרים ישבחו ויחמיאו עליהם. באופיים של בני האדם, יש מאפיין משותף של הדברים שהם מחבבים. כלומר הם אוהבים אנשים, אירועים ודברים שאחרים מתקנאים בהם משום המראה החיצוני שלהם, הם אוהבים אנשים, אירועים ודברים שנראים יפהפיים ויוקרתיים, והם אוהבים אנשים, אירועים ודברים שגורמים לאחרים להעריץ אותם משום המראה החיצוני שלהם. הדברים האלה שחביבים על בני האדם הם נהדרים, מנקרי עיניים, מדהימים וגדולים. כל בני האדם מעריצים דברים כאלה. ניתן לראות ששום אמת לא מצויה ברשותם של בני האדם, ושהם נעדרים צלם של בני אנוש אמיתיים. אין שום שמץ של חשיבות בהערצת הדברים האלה, אך בני האדם אוהבים אותם בכל זאת. ...מה שאתה אוהב, מה שאתה מתמקד בו, הדבר שאתה עובד, מה שאתה מקנא בו ומה שאתה חושב בלבך מדי יום – כל אלה הנם ייצוג של אופייך. די בכך כדי להוכיח שאופייך אוהב את הרשע, ושבמצבים רציניים, אופייך רע וחשוך מרפא. עליך לנתח את אופייך כך. כלומר, עליך לבדוק מה אתה אוהב ומה אתה זונח בחייך. ייתכן שאתה מפגין טוב לב כלפי מישהו לפרק זמן מסוים, אך אין זה מוכיח שאתה אוהב אותו. הדברים שאתה באמת אוהב הם בדיוק אלה שקיימים באופייך. אפילו אילו נשברו עצמותיך, היית עדיין נהנה מכך ולא היית זונח זאת. אין זה קל לשנות זאת.

קטע מתוך "מה שעליכם לדעת על שינוי טבעכם" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

362. המפתח להשגת שינוי בטבעכם הוא שעליכם להכיר אופייכם, וזה חייב להתרחש בהתאם לגילויים מאלוהים. רק בדבר האל, בני אדם יכולים לגלות את אופיים הדוחה, להכיר באופיים את הרעלים השונים של השטן, להבין שהם טיפשים ובורים ולזהות את הרכיבים החלשים והשליליים באופיים. לאחר שתדעו את הדברים האלה על בוריים, ותהיו מסוגלים באמת לשנוא את עצמכם ולזנוח את הבשר, להוציא לפועל את דבר האל ולרצות להישמע לחלוטין לרוח הקודש ולדבר האל, אתם תצאו לדרככם בנתיבו של פטרוס. ללא חסדו של אלוהים וללא הנאורות וההכוונה שמעניקה רוח הקודש, יהיה קשה לצעוד בנתיב הזה, מפני שהאמת אינה ברשותם של בני האדם, והם לא מסוגלים לבגוד בעצמם. הבסיס להליכה בנתיב ההבאה לידי שלמות של פטרוס הוא בעיקר היותך נחוש ובעל אמונה והסתמכותך על אלוהים. בנוסף לכך, עליך להישמע לעבודתה של רוח הקודש, ובכל עניין ועניין, אל לך לפעול בלי דברי האל. אלו הם ההיבטים העיקריים, שאין לעבור על אף אחד מהם. קשה מאוד לדעת את עצמך באמצעות התנסות. בלי עבודתה של רוח הקודש, קשה מאוד להיווכח בכך. כדי לצעוד בנתיב של פטרוס, עליך להתמקד בידיעת עצמך ובהתמרת טבעך.

קטע מתוך "הכרת עצמך היא בעיקרה הכרת הטבע האנושי" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

363. מצד אחד, במהלך הניסיונות של אלוהים, האדם מתוודע לפגמים שלו ומבין שהוא חסר משמעות, בזוי ועלוב – שאין לו דבר ושהוא לא כלום. מצד שני, במהלך הניסיונות, אלוהים יוצר סביבות שונות למען האדם כדי שהאדם יהיה מסוגל יותר לחוות את החביבות של אלוהים. על אף שהכאב רב, ולעיתים בלתי נסבל – ואפילו מגיע לרמה של יגון משתק – לאחר שהאדם חווה אותו, הוא מבין עד כמה חביבה עבודתו של אלוהים בו, ורק על היסוד הזה נולדת באדם אהבה אמיתית לאלוהים. כיום, האדם רואה שעם החסד, האהבה והרחמים של אלוהים לבדם, האדם אינו מסוגל להכיר את עצמו באמת, ועל אחת כמה וכמה שהוא אינו מסוגל להכיר את מהותו שלו. רק באמצעות זיכוך ומשפט של אלוהים גם יחד, ובמהלך תהליך הזיכוך עצמו, האדם יכול להכיר את הפגמים שלו ולדעת שאין לו דבר.

קטע מתוך "רק על ידי ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של אלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'

364. אם ברצונכם להתבונן בעצמכם ולהכיר את עצמכם, יש דבר חיוני אחד: ככל שאתם חשים שהגעתם להישגים נאים או שעשיתם את הדבר הנכון בתחומים מסוימים; ככל שאתם חושבים שאתם מסוגלים להשביע את רצון האל או שאתם מסוגלים להתפאר בתחומים מסוימים – כך כדאי לכם להכיר יותר את עצמכם בתחומים אלה, וכך כדאי לכם להעמיק בהם יותר כדי למצוא מהם הפגמים, מהם הדברים שלא יכולים להשביע את רצון האל. בואו ניקח את פאולוס כדוגמה. פאולוס היה ידען גדול, והוא סבל הרבה בעבודת ההטפה שלו. בני אדם רבים העריצו אותו במיוחד. כתוצאה מכך, לאחר שהוא השלים עבודה רבה, הוא הניח שיחכה לו כתר. הדבר גרם לו לסטות יותר ויותר מדרך הישר, עד שלבסוף, אלוהים העניש אותו. אם באותה עת, הוא היה מהרהר בעצמו ומנתח את עצמו, הוא לא היה חושב כך. במילים אחרות, פאולוס לא התמקד בחיפוש האמת בדברי ישוע אדוננו. הוא רק האמין בתפיסות ובדמיונות שלו עצמו. הוא חשב שכל עוד הוא יעשה כמה דברים טובים ויפגין התנהגות טובה, אלוהים ישבח אותו ויגמול לו. בסופו של דבר, התפיסות והדמיונות שלו כבלו את רוחו וכיסו את פרצופו האמיתי. יחד עם זאת, בני האדם לא ידעו זאת, ומבלי שאלוהים שפך על כך אור, הם המשיכו להתייחס לפאולוס כאל מופת לשאוף אליו, דוגמה לחיות לפיה, והם התייחסו אליו כאל אדם שהם כמהו להיות כמותו, כמושא העיסוק שלהם וכמו מישהו שיש לחקותו. הסיפור הזה על פאולוס משמש כאזהרה לכל מי שמאמין באלוהים, והיא שבכל פעם שאנו מרגישים שהצלחנו במיוחד או שאנו חושבים שאנו מחוננים במיוחד בהיבט מסוים ואיננו צריכים להשתנות או לעבור טיפול מבחינה כלשהי, עלינו לחתור להכיר את עצמנו טוב יותר מהבחינה הזו; זה עניין חיוני. זאת משום שבהחלט לא חשפתם את ההיבטים של עצמכם שבהם אתם סבורים שאתם מוצלחים, ולא התייחסתם אליהם או ניתחתם אותם, וזאת על מנת לברר אם הם באמת מכילים דברים המתנגדים לאלוהים.

קטע מתוך "רק כשתזהה את השקפותיך הפסולות תוכל להכיר את עצמך" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

365. אם בני האדם יכירו את עצמם באופן שטחי מדי, הם לא יוכלו לפתור בעיות בשום אופן, וטבע החיים שלהם פשוט לא ישתנה. בני אדם צריכים להכיר את עצמם ברמה מעמיקה, ופירוש הדבר הוא להכיר את אופיים: אילו רכיבים כלולים באופי הזה, כיצד הם נוצרו ומה מקורם. יתר על כן, האם אתם מסוגלים באמת לשנוא את הדברים האלה? האם ראיתם את הנשמה המכוערת שלכם ואת אופייכם הרע? אם תהיו מסוגלים באמת לראות את האמת לגבי עצמכם, אתם תתחילו לתעב את עצמכם. כשתתעבו את עצמכם ואז תנהיגו את דבר האל, תהיו מסוגלים לזנוח את הבשר, ויהיה לכם הכוח להוציא את האמת לפועל ללא כל קושי. מדוע בני אדם רבים דבקים בהעדפות של הבשר והדם שלהם? משום שהם מחשיבים את עצמם לטובים למדי, הם חשים שמעשיהם נכונים ומוצדקים, שאין להם פגמים, ואפילו שהם צודקים לגמרי. לפיכך, הם יכולים לפעול בהנחה שהצדק לצדם. כשאדם מבין מהו אופיו האמיתי – עד כמה הוא מכוער, בזוי ומעורר רחמים – הוא לא גאה בעצמו במיוחד, הוא לא מלא במיוחד ביהירות עזה, והוא לא עד כדי כך שבע רצון מעצמו כפי שהוא היה קודם לכן. אדם כזה מרגיש, "עליי להיות ישר ומעשי, ולנהוג לפי משהו מדברי האל. אחרת, לא אעמוד ברף של בן אנוש, ואתבייש לחיות בנוכחותו של אלוהים." הוא באמת רואה את עצמו כזניח, כחסר כל משמעות. כעת נהיה לו קל להוציא את האמת לפועל, והוא נראה במידה מסוימת כפי שבן אנוש אמור להיראות. רק כשבני אדם מתעבים את עצמם באמת, הם מסוגלים לזנוח את הבשר. אם הם לא יתעבו את עצמם, הם לא יוכלו לזנוח את הבשר. שנאה עצמית מורכבת ממספר דברים: ראשית, על האדם להכיר את אופיו שלו. שנית, עליו לראות בעצמו נזקק ועלוב, לראות בעצמו קטן עד מאוד וחסר כל חשיבות, ועליו לראות את נשמתו העלובה והמלוכלכת. כשהאדם מבין לחלוטין מהו באמת, כשהתוצאה הזו מושגת, הוא זוכה באמת בהכרה של עצמו, ואפשר לומר שהוא מכיר את עצמו לחלוטין. רק אז האדם יכול לשנוא את עצמו באמת, עד כדי כך שהוא יקלל את עצמו, ולהרגיש שהשטן השחית אותו עד היסוד כך שהוא אפילו לא מזכיר בן אנוש. לאחר מכן, כשיום יבוא ואיום המוות יופיע, אדם כזה יחשוב, "זה העונש הצודק מאלוהים. אלוהים בהחלט צודק. אני באמת צריך למות." בשלב הזה, הוא לא יתלונן, ולבטח לא יאשים את אלוהים, ופשוט ירגיש שהוא נזקק ועלוב כל כך, כל כך מטונף ומושחת, ולכן אלוהים צריך למחות אותו מהעולם, ונשמה כמו שלו לא ראויה לחיות על פני האדמה. בשלב הזה, האדם הזה לא יתנגד לאלוהים, וקל וחומר לא יבגוד באלוהים. אם בן אדם לא מכיר את עצמו ועדיין רואה בעצמו אדם טוב למדי, הרי שכאשר המוות יופיע בדלת, האדם הזה יחשוב, "הצלחתי כל כך באמונתי. עסקתי בחיפושים בכל מאודי! הענקתי מעצמי כל כך הרבה, סבלתי כל כך הרבה, אך בסופו של דבר, אלוהים מבקש ממני למות כעת. אני לא יודע איפה הצדק של אלוהים. מדוע הוא מבקש ממני למות? אם אדם כמוני צריך למות, מי יזכה בישועה? האם לא יבוא קץ לאנושות?" ראשית, יש לאדם הזה תפיסות לגבי אלוהים. שנית, האדם הזה מתלונן ולא מפגין שום ציות שהוא. הדבר דומה להתנהגותו של פאולוס: כשהוא עמד למות, הוא לא הכיר את עצמו, וכשעונשו של אלוהים עמד בפתח, היה מאוחר מדי להכות על חטא.

קטע מתוך "הכרת עצמך היא בעיקרה הכרת הטבע האנושי" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

קודם: (ב) אודות הנהגת האמת, הבנת האמת והיווכחות במציאות

הבא: (ד) אודות האופן שבו יש לעבור משפט וייסורים, וכן ניסיונות וזיכוך

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.

תוכן דומה

(ב) אודות טבעו הצודק של אלוהים

554. בעבודתו האחרונה של סיום העידן, טבעו של אלוהים הוא טבע של ייסורים ומשפט, ובו הוא מגלה את כל הדברים המרושעים, על מנת לשפוט בפרהסיה את כל...

האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (2)

בעבר רציתם למשול כמו מלכים, והיום עליכם לוותר על כך. אתם עדיין רוצים למשול כמו מלכים, לשאת את השמיים ולתמוך בארץ. כעת, חשבו על השאלה: האם...

פרק 16

יש דברים כה רבים שאני רוצה לומר לאדם, דברים כה רבים שעליי לומר לו. אולם יכולות הקבלה של האדם דלות מדי: הוא לא מסוגל להבין את דבריי בשלמותם,...

אלוהים עצמו, הייחודי ג'

סמכותו של אלוהים (ב')היום, נמשיך בשיתוף שלנו בנושא "אלוהים עצמו, הייחודי". היו לנו כבר שני שיתופים בנושא זה, הראשון עסק בסמכותו של אלוהים...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה