דברי אלוהים רלוונטיים:

עבודת ניהול האנושות נחלקת לשלושה שלבים, ופירוש הדבר הוא שעבודת הושעת האנושות נחלקת לשלושה שלבים. שלושת השלבים האלה, שאינם כוללים את עבודת בריאת העולם, הם שלושת השלבים של העבודה בעידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. עבודת בריאת העולם הייתה עבודת יצירת האנושות כולה. זו לא הייתה עבודת הושעת האנושות ואין לה כל קשר לעבודת הושעת האנושות, מפני שכאשר העולם נברא, השטן טרם השחית את האנושות, ולכן לא היה צורך בביצוע עבודת הושעת האנושות. עבודת הושעת האנושות החלה רק כאשר האנושות הושחתה על ידי השטן, ולכן עבודת ניהול האנושות החלה גם היא רק כאשר האנושות הושחתה. במילים אחרות, ניהול אלוהים את האדם החל כתוצאה מעבודת הושעת האנושות ולא נבע מעבודת בריאת העולם. רק לאחר שהאנושות פיתחה טבע מושחת, החלה עבודת הניהול להתקיים, ולכן עבודת ניהול האנושות כוללת שלושה חלקים, ולא ארבעה שלבים או ארבעה עידנים. זוהי הדרך הנכונה היחידה להתייחס לאופן שבו אלוהים מנהל את האנושות. כשהעידן האחרון יגיע לקצו, עבודת ניהול האנושות תגיע לסיומה הגמור. חתימת עבודת הניהול פירושה שעבודת הושעת האנושות כולה הושלמה לגמרי ושהשלב הזה תם עבור האנושות. אלמלא עבודת ההושעה של כל האנושות, עבודת ניהול האנושות לא הייתה קיימת ולא היו שלושה שלבי עבודה. דווקא בגלל הסתאבותה של האנושות ומשום שהאנושות זקוקה לישועה בדחיפות, יהוה השלים את בריאת העולם והחל בעבודה של עידן החוק. רק אז החלה עבודת ניהול האנושות, ופירוש הדבר שרק אז החלה עבודת הושעת האנושות. "ניהול האנושות" אין פירושו הכוונת חיי האנושות שנבראה זה לא מכבר על פני האדמה (כלומר, אנושות שטרם הושחתה). במקום זאת, פירוש הדבר הוא הושעת אנושות שהשטן השחית, כלומר, שינוי האנושות המושחתת הזו. זה הפירוש של "ניהול האנושות". עבודת הושעת האנושות לא כוללת את עבודת בריאת העולם, ולכן גם עבודת ניהול האנושות לא כוללת את עבודת בריאת העולם אלא רק את שלושה שלבי עבודה הנפרדים מבריאת העולם. כדי להבין את עבודת ניהול האנושות, יש צורך במודעות להיסטוריה של שלושת שלבי העבודה – אלה הדברים שכולם צריכים להיות מודעים אליהם כדי לזכות בישועה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

עבודת הניהול התרחשה מלכתחילה אך ורק בגלל האנושות, כלומר היה נוצרה רק בשל הקיום האנושי. לא היה כל ניהול לפני האנושות או בראשית, כאשר נבראו השמיים והארץ וכל צבאם. לו בכל עבודת האל לא היה קיים נוהג המועיל לאדם, כלומר, לו אלוהים לא היה בא בדרישות מתאימות מהאנושות המושחתת (לולא היה נתיב הולם לנוהג האדם בעבודה שאלוהים מבצע), הרי שאי-אפשר היה לקרוא לעבודה הזו ניהולו של אלוהים. אילו מכלול עבודתו של אלוהים היה כרוך רק בהנחיית נוהגה של האנושות המושחתת ואלוהים לא היה מבצע כל יוזמה משלו ולא מציג שמץ מכול-יכולתו או מחוכמתו, הרי שללא קשר לגובה דרישותיו של אלוהים מהאדם ולמשך הזמן שאלוהים היה חי בקרב בני האדם, האדם לא היה מכיר את טבעו של אלוהים כהוא זה. אילו היה זה המצב, הרי שלעבודה כזו כלל לא היה ראוי לקרוא ניהולו של אלוהים. במילים אחרות, עבודת הניהול של אלוהים היא העבודה שאלוהים מבצע וכל העבודה המתבצעת בהכוונת האל בידי מי שנפל בנחלת האל. ניתן לסכם את העבודה הזו כניהול. במילים אחרות, עבודתו של אלוהים בקרב בני האדם וכן שיתוף הפעולה בין אלוהים וכל חסידיו – אלה נקראות יחדיו ניהול. כאן, עבודתו של אלוהים נקראת חזיונות ושיתוף הפעולה של האדם נקרא נוהג. ככל שעבודתו של אלוהים נעלה יותר (כלומר ככל שהחזיונות נעלים יותר), כך טבעו של אלוהים נגלה לאדם יותר, כך הוא סותר יותר את תפיסותיו של האדם וכך נוהגו של האדם ושיתוף הפעולה מצדו נעשים נעלים יותר. ככל שגדלות הדרישות מהאדם, כך עבודתו של אלוהים סותרת יותר את תפיסותיו של האדם וכתוצאה מכך, הניסיונות של האדם והרף שהאדם נדרש לעמוד בו נעשים קשים יותר. עם תום העבודה הזאת, כל החזיונות יושלמו והדברים שהאדם נדרש להנהיג יגיעו לפסגת השלמות. זו תהיה גם העת שבה כל בן אדם יסווג על פי סוגו, היות שהדברים שהאדם נדרש להכיר כבר יוצגו בפניו. לכן כשהחזיונות יגיעו לשיאם, העבודה תתקרב לסופה בהתאם וגם נוהגו של האדם יגיע לפסגתו. נוהגו של האדם מבוסס על עבודת האל וניהולו של אלוהים בא לידי ביטוי מלא רק הודות לנוהגו של האדם ולשיתוף הפעולה מצדו. האדם הוא גולת הכותרת של עבודת האל ומושא העבודה של כל ניהולו של אלוהים וגם התוצר של כלל ניהולו של אלוהים. אילו אלוהים עבד לבדו, ללא שיתוף פעולה מצד האדם, דבר לא היה מביא את כלל עבודתו לכדי מימוש וכך ניהולו של אלוהים היה חסר חשיבות. מלבד עבודתו של אלוהים, רק כאשר אלוהים בוחר מושאים הולמים כדי לבטא את עבודתו ולהוכיח את כול-היכולת והחוכמה שלה, אלוהים יכול להגשים את מטרת ניהולו של ולהשיג את המטרה של השימוש בכל העבודה הזאת כדי להביס לחלוטין את השטן. לפיכך, האדם הוא חלק חיוני בעבודת הניהול של אלוהים והאדם הוא היחידי שמסוגל לגרום לניהולו של אלוהים לשאת פרי ולהגשים את מטרתו הסופית. מלבד האדם, אף יצור אחר אינו יכול למלא את התפקיד הזה. אם האדם אמור להיות המימוש האמיתי של עבודת הניהול, הרי שיש לסלק לגמרי את מרדנותה של האנושות המושחתת. לשם כך, האדם צריך לקבל נוהג המתאים לזמנים שונים ואלוהים צריך לעשות את העבודה המקבילה בקרב בני האדם. רק כך ניתן יהיה בסופו של דבר לזכות בקבוצה של אנשים שיהיו המימוש של עבודת הניהול של אלוהים. עבודתו של אלוהים בקרב בני האדם לא יכולה להעיד על אלוהים עצמו רק באמצעות עבודתו של אלוהים לבדו. כדי שעדות כזו תושג, נדרשים גם בני אדם חיים המתאימים לעבודתו. אלוהים יעבוד על בני האדם האלה, שדרכם עבודתו תבוא אז לידי ביטוי ובכך רצון האל יינשא בקרב הברואים ובכך אלוהים ישיג את מטרת עבודתו. אלוהים לא עובד לבדו כדי להביס את השטן, משום שהוא לא יכול להעיד על עצמו ישירות בקרב כל הברואים. אילו עשה כן, היה זה בלתי אפשרי לשכנע את האדם לחלוטין. לכן אלוהים צריך לעבוד על האדם כדי לכבוש אותו ורק אז אלוהים יוכל הוא לזכות בעדות בקרב כל הברואים. אילו אלוהים היה עובד לבדו ללא שיתוף פעולה מצד האדם או אלמלא היה צורך בשיתוף פעולה מצד האדם, האדם לעולם לא יכול היה להכיר את טבעו של אלוהים ולעולם לא היה מודע לרצון האל. אזי לא ניתן היה לקרוא לעבודת הניהול של אלוהים בשם זה. אילו האדם עצמו היה רק מתאמץ, שואף ועובד קשה בלי להבין את עבודת האל, אזי האדם היה מבצע מעשי קונדס. ללא עבודתה של רוח הקודש, מעשיו של האדם שייכים לשטן והאדם הוא מרדן ורשע. השטן מוצג לראווה בכל מעשיו של האנושות המושחתת ואין בהם דבר שתואם לאלוהים וכל מעשי האדם הם התגלמותו של השטן. מכל הדברים שנאמרו, דבר אינו מוציא מהכלל את החזיונות והנוהג. על סמך החזיונות, האדם מוצא את הנוהג ואת הנתיב לציות, כך שיוכל להניח בצד את תפיסותיו ולזכות באותם דברים שלא היו ברשותו בעבר. אלוהים דורש מהאדם לשתף איתו פעולה ולהתמסר באופן מלא לדרישותיו והאדם מבקש לחזות בעבודה שאלוהים ביצע בכבודו ובעצמו, לחוות את עוצמתו הכול-יכולה של אלוהים ולהכיר את טבעו של אלוהים. בסיכומו של עניין, הדברים האלה הם ניהולו של אלוהים. איחודו של אלוהים עם האדם הוא הניהול, והוא הניהול המשמעותי ביותר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

כזה הוא ניהולו של אלוהים: למסור את האנושות לשטן – את האנושות שאינה יודעת מהו אלוהים, מהו הבורא, כיצד לעבוד את אלוהים ומדוע יש להישמע לאלוהים – ולהתיר לשטן להשחיתה. לאחר מכן, צעד אחר צעד, אלוהים משחרר את האדם מידי השטן, עד שהאדם עובד את אלוהים באופן מלא ודוחה את השטן. זהו הניהול של אלוהים. זה עשוי להישמע כמו סיפור מיתי ולהיראות תמוה. בני אדם חשים שזה כמו סיפור מיתי מפני שאין להם שמץ של מושג כמה דברים קרו לאדם במהלך אלפי השנים האחרונות, וקל וחומר שהם אינם יודעים כמה סיפורים התרחשו ביקום ובשחקים. יתר על כן, מפני שהם אינם מסוגלים להעריך את העולם המדהים יותר, את העולם המאיים יותר הקיים מעבר לעולם החומרי, שעיני בני-התמותה שלהם מונעות מהם לראותו. האדם חש שהדבר בלתי נתפס מפני שהוא כלל אינו מבין את חשיבותה של ישועת האל את האנושות ואת חשיבותה של עבודת הניהול של אלוהים, והוא אינו תופס את האופן שבו אלוהים רוצה שהאנושות תהיה בסופו של דבר. האם עליה להיות מושחתת לגמרי בידי השטן, כמו אדם וחוה? לא! המטרה של ניהולו של אלוהים היא לזכות בקבוצה של בני אדם שיעבדו את אלוהים ויישמעו לו. למרות שהשטן השחית את האנשים הללו, הם חדלו לראות בשטן את אביהם. הם מזהים את פרצופו המכוער של השטן ודוחים אותו ומתייצבים בפני אלוהים כדי לקבל את השיפוט והייסורים של אלוהים. הם הגיעו להבנה של מה מכוער וכיצד זה מנוגד למה שקדוש, ולהבנה מהי גדולתו של אלוהים ומהו הרוע של השטן. אנושות כזו לא תעבוד עוד למען השטן או תעבוד את השטן או תקדש את השטן. זאת מפני שמדובר בקבוצת בני אדם שכבר נפלו באמת בנחלתו של האל. זו החשיבות של עבודתו של אלוהים בניהול האנושות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, נספח 3: האדם יכול להיוושע רק תחת ניהולו של אלוהים