כיום, אסונות נעשים חמורים יותר ויותר. לא זו בלבד שמגפה ממשיכה להתפשט, אנשים אף סובלים מרעב. באזורים מסוימים פרצה מלחמה וכאוס משתולל במדינות רבות ברחבי העולם. חוסר האחדות כבר רווח מאוד. בעבר נאמר, "אש המלחמה משתוללת, עשן התותחים נישא ברוח, מזג האוויר מתחמם, האקלים משתנה, מגפה תתפשט", והנבואה הזאת כבר מתגשמת. מגפה מתפשטת ואיננה שוככת, וכופרים חיים במצוקות איומות. כל יום וכל שנה גרועים יותר מקודמיהם, ואסון כבר הומט עליהם. הם כולם רוצים להשתחרר מן הסבל הזה ולחמוק מימי האסון. הם כולם מקווים שהממשלה תחלץ אותם ותגאל אותם מן האסון, אך הממשלה היא כארמון חול אל מול הגלים – חסרת אונים ולא מסוגלת להציל את עצמה, קל וחומר לא אף אחד אחר. מדי יום ביומו נשקפת לממשלה סכנת מפלה והשמדה; זה בלתי נמנע. כולכם ראיתם מה עוברים הכופרים – הם אכן סובלים! כיצד נראים חייכם כרגע? האין מצבכם טוב בהרבה מזה שלהם? (כן). באיזה מובן מצבכם טוב יותר? (אנחנו עדיין מסוגלים לקרוא את דבר האל יחדיו ולשתף על האמת. אנחנו עדיין מסוגלים לבצע את חובתנו בבית האל ולחפש היווכחות בחיים. לבבותינו שלווים ונטולי חרדה. מצבנו טוב בהרבה מזה של הכופרים). מצבם של אנשים שמאמינים באל טוב מזה של הכופרים משום שיש להם דבר מה להסתמך עליו, לכל הפחות. הם מאמינים בריבונות האל; הם מאמינים שהכול מצוי בידי האל, והם מאמינים בתזמורים ובסידורים של האל. משום שיש להם אמונה, ואמונתם באל היא אמיתית, יש להם משהו אמיתי להסתמך עליו, כמו גם תחושת ביטחון. בלבם של אנשים שמאמינים באל באמת ובתמים יש תחושת תמיכה אמיתית, כמו גם תחושות ביטחון, שלווה ואושר, ואין זה משנה מהי מידת המסוכנות או הכאוטיות של הסביבה החיצונית הרחבה. לפיכך, אין זה משנה איזה מצב נקרה על דרכם, כיצד משתנה הסביבה החיצונית, או מה קורה, בין אם מדובר באסון, במלחמה או במגפה, וכן אם העניין המדובר הוא אסון גדול או דבר פעוט, אדם שמאמין באל באמת ובתמים יכול להתמסר לביצוע חובתו בבית האל, לאכילה ולשתייה של דבר האל, לחוויה של עבודת האל, ולחיפוש שמיועד להשיג את האמת משום שהוא נוהה אחר האל וסר ממגמות חילוניות. נקודה זו נותרת ללא שינוי. אסור שיחול שינוי בדבר החשוב ביותר ובמטרה החשובה ביותר שעליכם לחפש באמונתכם באל, ואלה הם החתירה אל האמת, ביצוע חובתו של אדם היטב ונשיאת עדות יפהפייה לאל. זה לא יכול להשתנות בשום פנים ואופן.

אין זה משנה כיצד העולם משתנה, כיצד כוחותיו של השטן רבים ומתקוטטים, וכמה כאוטיים הפכו החברה הזו והעולם; לא חל שום שינוי בבעיות מהותיות כגון האופן שבו השטן מוליך שולל את האנושות, משחית ומשעבד אותה, ושולט בה. דהיינו, לא חל שום שינוי בדברי הכפירה והכזבים שהשטן מחדיר באנושות, ובכל המחשבות והאמירות שמתנגדות לאל וסותרות את החוקים ואת התקנות של בריאת האל את בני האנוש ואת כל הדברים כולם. ראשית, משום שהדברים השטניים האלה לא השתנו. שנית, משום שדברי הכפירה והכזבים שהשטן שתל עמוק בלבבותיהם של אנשים לא הוסרו משם, יהיה אשר יהיה השינוי שחל במצב ובמבנה העולם הזה. אין זה משום שהעולם נמצא במצב של כאוס, או שמשום שמצבו של השטן בכי רע כעת ואין הוא יכול לשלוט בעולם, שדברי הכפירה והכזבים שבאמצעותם הוא מוליך שולל ומשחית את בני האדם נעלמו מלבבותיהם. אין זה העניין. דברי הכפירה והכזבים של השטן עדיין מצויים בלבבותיהם של אנשים, ואיש לא יכול להזיזם. מן הרגע שבו החל השטן להשחית את האנושות, דברי הכפירה והכזבים שלו הכו שורש בהדרגה בלבו ובנפשו של כל יציר בריאה אנושי. הדברים האלה נותרים ללא שינוי בלבם ובנפשם של אנשים עד עצם היום הזה. גם לאחר שהאל ביצע את עבודתו במשך שנים רבות והעניק לאנשים כמות גדולה מן האמת, אנשים עדיין לא מסוגלים לזהות את המחשבות, את ההשקפות ואת האמירות השונות שהחדיר בהם השטן, קל וחומר לנסות לזהות את הדברים האלה באופן פעיל בהיעדר השפעה של גורמים סביבתיים, או לסלק אותם מלבם. הם אף לא מסוגלים לדחות באופן יזום את המחשבות ואת האמירות השונות שהחדיר בהם השטן, גם באמצעות האספקה וההדרכה של דבר האל. אף שבתחילה אנשים הושחתו בידי השטן באופן סביל, לאורך תהליך השחתת האנושות בידי השטן, אנשים החלו לחיות בהתאמה עם צביונו של השטן, והתייחסו לדברים על פי מחשבותיו והשקפותיו של השטן. בהדרגה, אנשים החלו לשתף פעולה עם השטן באופן פעיל יותר ויותר, ובאופן פעיל יותר ויותר החלו למרוד באל, להתרחק מן האל, ולנטוש את האל, עד שבסופו של דבר, השטן השתלט עליהם לחלוטין. כאשר מחשבותיו והשקפותיו הרעות והמגוחכות של השטן מוחדרות באנשים במלואן, השטן לוכד אותם כליל והם הופכים לעבדיו, או ליתר דיוק, הם הופכים להתגלמות של השטן. כשזה קורה, אנשים מביאים לידי ביטוי באופן מוחלט את צביונו של השטן. לא זו בלבד שהם חיים בהתאמה עם הפילוסופיות ועם המחשבות של השטן, אלא שהתפיסות וההשקפות אותן החדיר בהם השטן אף מחלחלות אל טבעם. אם נדייק, אנשים לא סתם מביאים לידי ביטוי את דמותו של השטן, אלא הם חיים כשטנים, כשדים. כשזה קורה, האופן שבו השטן משחית את האנשים, משפיע עליהם, מוליכם שולל ושולט בהם איננו סביל עוד, אלא הם ניצבים לחלוטין לצד השטן בהתרסה נגד האל. כשאנשים מושחתים עד כדי כך, אפשר לומר שהם הפכו לשלוחה של השטן, ולהתגלמותו. על מנת שהאל יוכל להושיע יציר בריאה המשמש שלוחה של השטן ושהוא התגלמותו, מלבד אספקת האמת וחשיפת צביונותיהם ומעשיהם המושחתים של אנשים המתמרדים באל, חשוב יותר לחשוף ולנתח את המחשבות, את ההשקפות ואת האמירות הזהות לאלה של השטן, המצויות בעומק לבם של אנשים. אנשים והשטן חולקים את אותן המחשבות, ההשקפות והאמירות. השטן חי על פי הדברים האלה, וכמותו באופן טבעי כך גם אנשים, משום שהוא השחית אותם באופן כה עמוק. בדיוק משום שאנשים חיים על פי הדברים האלה, ושההשקפות האלה משפיעות עליהם, מטות אותם ושולטות בהם, הם עדיין לא יכולים להשתחוות לפני האל על בסיס אמונתם בו, או להתמסר לו לחלוטין, והם אף לא יכולים לסגוד לו בלב כן, אפילו לאחר שהם מבינים חלק מן האמת ויודעים שהאל הוא הבורא. אנשים לא יכולים לבוא ולסגוד לאל בלב כן משום שעמוק בלבם ובנפשם, מחשבותיו והשקפותיו של השטן עדיין קיימות ושולטות בהם. מסיבה זו, ברגע שאנשים מקבלים את עבודת האל ונכבשים, הם אמנם מסוגלים לקבל את דבר האל כחיים, אך הם עדיין לא מסוגלים לוותר לחלוטין על חלק מדברי הכפירה והכזבים של השטן; הם עדיין לא יכולים להשתחרר לחלוטין מהשפעת האופל, להפוך מסורים לאל באמת ובתמים, או לסגוד לו. על כן, על מנת שהאל יוכל להושיע את האנושות, תחילה עליו להביע את האמת על מנת לשפוט ולטהר את צביונותיהם המושחתים של אנשים; לגרום לאנשים להבין את האמת, וללמוד להכיר את האל ולהתמסר לו; ללמד אנשים כיצד עליהם להתנהל וכיצד ללכת בנתיב הנכון; ולומר לאנשים כיצד עליהם ליישם בפועל את האמת, כיצד יוכלו לבצע היטב את חובתם וכיצד יוכלו להיכנס אל מציאויות-האמת. בנוסף, עליו לחשוף את מחשבותיו ואת השקפותיו של השטן. עליו לחשוף ולנתח את דברי הכפירה ואת הכזבים באמצעותם השטן משחית אנשים, כדי שאנשים יוכלו לזהותם. או-אז, אנשים יוכלו להרחיק את הדברים השטניים האלה מלבבותיהם, להיטהר ולהשיג ישועה. באופן זה, אנשים יבינו מהי האמת, והם גם יהיו מסוגלים לזהות את צביונו של השטן, את טבעו של השטן, ואת דברי הכפירה והכזבים שלו. כשאנשים יכירו בכך שהאל הוא הבורא ויאחזו באמונה כדי לנהות אחר האל, יעלה בידם לראות את כיעורו של השטן בעומק לבם, ולדחות את השטן באמת ובתמים. או-אז יוכלו לבבותיהם של האנשים האלה לשוב באופן מלא אל האל. כאשר לבו של אדם מתחיל לשוב אל האל, אך הוא טרם שב באופן מלא, כלומר, כאשר האמת עדיין לא מצויה בלבו, והאל טרם זכה בו, במהלך חייו הוא לכל הפחות ישתמש בדבר האל על מנת לזהות ולנתח את כל האמירות אותן החדיר השטן באנשים, ולראות דרכן, ובסופו של דבר הוא ינטוש את השטן. באופן זה, נוכחותו של השטן בלבבותיהם של אנשים תקטן עוד ועוד, עד שתימחק כליל. היא תתחלף בדבר האל, בתורות אותן מעניק האל לאנשים, בעקרונות-האמת שהאל מספק, וכן הלאה. בהדרגה, חיים אלה של חיוביות ושל אמת יכו שורש בקרבם של אנשים ויתפסו מקום של כבוד בלבם, וכתוצאה מכך, האל ישלוט בלבבותיהם של אנשים. כלומר, כאשר מזהים את המחשבות, את ההשקפות, את דברי הכפירה ואת הכזבים באמצעותם השטן משחית אנשים ורואים דרכם, כך שאנשים בזים להם ונוטשים אותם, האמת תשכון בהדרגה בלבבותיהם של אנשים. היא תהפוך בהדרגה לחייהם של אנשים והם יתמסרו לאל וינהו אחריו באופן פעיל. יהיה אשר יהיה האופן בו האל עובד ומדריך, אנשים יהיו מסוגלים לקבל את האמת ואת דבר האל ולהתמסר לעבודת האל באופן פעיל. יתרה מכך, דרך החוויה הזאת, הם ישאפו לאמת באופן פעיל ויזכו בהבנה של האמת. כך אנשים מפתחים אמונה אמיתית באל, ואמונתם תצמח עוד ועוד ככל שהאמת תתבהר להם. כאשר אנשים אוחזים באמונה אמיתית באל, הדבר יוצר בהם גם יראת-אל. כאשר אנשים יראים את האל, בעומק לבם יש רצון עז ליפול בנחלתו של האל, והם נכונים להתמסר לריבונותו. הם מתמסרים לתזמורים ולסידורים של האל, כמו גם לתוכניות שיש לאל לייעודם. הם מתמסרים לכל יום ולכל הנסיבות המיוחדות שהאל מתווה בעבורם. כאשר אנשים אוחזים בנכונות ובצמא שכאלה, הם גם מקבלים באופן פעיל את דרישות האל מהם, ומתמסרים להן. כשתוצאות העניין הזה יתבהרו באנשים עוד ועוד, ואמיתותן תתעצם, האמירות, המחשבות וההשקפות של השטן כבר לא ישפיעו על לבבותיהם של אנשים. במילים אחרות, השליטה וההשפעה של האמירות, של המחשבות ושל ההשקפות של השטן על אנשים יפחתו עוד ועוד. לאחר תקופה של מאבק, וכן תקופה של שיתוף פעולה פעיל ונחישות להתמסר לאל, יעלה בידם להשתחרר מכבלי השטן ומשליטתו. הגעתם לנקודה זו משמעה שנמלטו מהשפעתו של השטן. הם ינטשו לחלוטין את האמירות, את המחשבות ואת ההשקפות באמצעותן השטן הוליכם שולל, ואמונתם באל תתעצם עוד ועוד. תוצאה זו תלויה כמובן בדבר האל ובעבודתו, וחשוב מכך, בחתירתם של אנשים ובשיתוף הפעולה שלהם. אם אדם מאזין רבות לאמת ולדרשות, אך עדיין איננו מודע למחשבות ולהשקפות של השטן וטרם למד לבוז לדברים האלה, ואם אותו אדם לא רוצה לזהות את הדברים השטניים האלה, לראות דרכם ולנטוש אותם באופן פעיל, ובמקום זאת הוא נוקט בגישה סבילה או מתעלם מהם, אזי המחשבות וההשקפות של השטן עדיין יהיו מושרשות בתוך תוכו. בחיי היום-יום שלו ולאורך הנתיב של כל חייו, המחשבות וההשקפות של השטן ימשיכו להשפיע עליו ולשלוט בו באופן לא רצוני, ומקורם של השקפותיו על אנשים ועל דברים, וכן של התנהלותו ומעשיו, עדיין יהיה השטן. אם השטן הוא המקור של כל זה, אזי אמונתך באל היא אך ורק הכרה בעצם קיומו של האל, ולא אמונה אמיתית, ולעולם לא תכיר באמת בזהות האל ובמהותו. מובן שלבך לא יפנה מרצונו אל עבר האל, ואתה לא תהיה מסוגל להשיב את לבך אל האל. אפשר לומר שאינך מסוגל להפגין ולו שמץ של מסירות אמיתית לחובה ולמחויבויות שהעניק לך האל, ואינך יכול לירוא את האל באמת ובתמים, קל וחומר להיות מסור לו באמת ובתמים. אם לא תצליח להשיג את הדברים האלה, מה תהיה התוצאה הברורה מאליה? אתה לא תיוושע. האם זה מה שיקרה? (כן). זה מה שיקרה. ברור שהמחשבות, ההשקפות והתפיסות שבאמצעותן השטן משחית אנשים ושאותן הוא מחדיר אל עומק לבם מונעות מאנשים להאזין לקולו של האל, להאמין בדבר האל, לקבל דברים חיוביים, וללא ספק לקבל את האמת ולהיכנס אל האמת. הדברים האלה שונים באופן שטחי מצביונותיהם המושחתים של בני האדם. אך המהות של הדברים האלה היא חלק מטבעו של השטן, ובאמצעותם השטן משחית את בני האדם. כלפי חוץ, יש הבדל ברור בין מעשיו הרעים של השטן שמשחיתים את האנושות, לבין כך שהשטן מעמיד פנים שהוא עושה מעשים טובים, ואנשים רגילים מתקשים להבחין בהבדל הזה. לעומת זאת, ההשלכות מכך שהשטן מוליך שולל אנשים ומשחית אותם הן ברורות עד מאוד. הדבר גרם לחברה להתכחש לאל ברובה הגדול, להתנגד לו, ואף להתריס נגדו, וזוהי עובדה ברורה.

הצביון השטני בקרבם של אנשים נובע לחלוטין מכך שהשטן מוליכם שולל ומשחית אותם. בנוסף, דברי הכפירה, הכזבים, הפילוסופיות והחוקים השטניים שאנשים דבקים בהם, וכן השקפתם על החיים והערכים שלהם, כולם התגלמויות מוחשיות של האופן בו השטן מוליכם שולל ומשחית אותם. במילים אחרות, לאחר שהשטן מוליך שולל אנשים, וגורם להם להתרחק מן האל ולהתכחש לו, הוא מחדיר בהם ביסודיות מחשבות, השקפות, דברי כפירה וכזבים שטניים. כמו כן, השטן מפיץ בגלוי כמות גדולה של תעמולה, הכוללת שלל תפיסות, השקפות ואמירות, אשר מתגרות באנשים ומורות להם כיצד להתמודד עם הכול, וכן גורמות להם לאמץ את כל זה אל לבם. כתוצאה מכך, צומחים בקרבם מספר צביונות שטניים מושחתים. זוהי השיטה בה נוקט השטן על מנת להשחית אנשים. כלומר, כאשר ישנה ריקנות במעמקי נשמתם של אנשים, כאשר הם אינם חושבים בהיגיון וכאשר הם כלי ריק, אמירותיו השונות של השטן חודרות אל לבם ומשתכנות שם. לדוגמה, כשנוצרות אמירות כגון "מעולם לא היה מושיע", "הטבע ברא את השמים ואת הארץ ואת כל הדברים כולם", "אקריב את עצמי למען חבר", "אישה צריכה להיות חסודה, אדיבה, עדינה ומוסרית", "שומה על גברים להיות גבריים", וכן הלאה, אנשים מושפעים מהן מבלי משים. ללא מודעות לכוחות, לדברי הכפירה ולכזבים הרעים האלה, וכן ללא יכולת לזהותם או כוח להתנגד להם, אנשים מקבלים שלל מחשבות והשקפות מן השטן. התהליך שבמסגרתו אנשים מקבלים את המחשבות ואת ההשקפות השטניות האלה הוא בדיוק התהליך באמצעותו הם מולכים שולל, סופגים התגרות ומושחתים. לדוגמה, אם את אישה שלא יודעת מהי דרך החיים הנכונה לאישה ואילו דברים על אישה לעשות, אזי השטן יניח לפנייך את דברי הכפירה ואת הכזבים שלו, כמו למשל "אישה צריכה להיות חסודה, אדיבה, עדינה ומוסרית, להישאר בבית ולא לצאת החוצה", "אישה בעלת מידות טובות היא אישה ללא כישורים", וכן הלאה. הדברים האלה נשמעים לך נבונים וטובים למדי, ולכן את מקבלת אותם. כאשר דברי הכפירה והכזבים האלה נפוצים בחברה ועל פני האדמה, כאישה, תספגי אותם באופן לא מודע ותדרשי מעצמך בחומרה לעמוד באמירות האלה. ראשית, תשווי את עצמך אליהן, ותאמיני שמעצם היותך אישה, עלייך להיות חסודה, אדיבה, עדינה ומוסרית, להישאר בבית ולהיות אישה ללא כישורים שמידותיה טובות, וכן הלאה. במסגרת התהליך הזה, האמירות, המחשבות וההשקפות האלה שנפוצות בחברה יתגרו בך, ייטמעו בך וישפיעו עלייך בהדרגה, ובסופו של דבר תגיעי לשלב שהן יהפכו חלק ממך. ליתר דיוק, לאחר שהמחשבות וההשקפות השטניות האלה יוליכו אותך שולל, הן יכבלו אותך וישלטו בך, ואז, בעומק לבך ומבלי משים, תבואי בדרישות לעצמך ותתייחסי לאחרים על פיהן. לפיכך, בחיי היום-יום שלך, המחשבות והאמירות האלה יצמיחו מחשבות והשקפות בעומק לבך, ואז את תאמצי אותן כקריטריון וכבסיס להתנהלותך ולהתנהגותך. כך המחשבות וההשקפות של השטן הופכות בהדרגה לנוהג חברתי וציבורי מקובל. כאשר נוהג זה נעשה רווח יותר ויותר בחברה, והאוכלוסייה אליה הוא פונה ובה הוא נטמע גדלה עוד ועוד, הוא הופך למעין כוח. כאשר נוצר הכוח הזה, המחשבות וההשקפות האלה לוכדות את האנושות ושולטות בה כליל, או במילים אחרות, הן אוחזות בה. אם נדייק, אנשים נשבו בידי השטן. לדוגמא, בעולמו של השטן, "שומה על גברים להיות גבריים, קשוחים ושאפתנים", "גברים מוכרחים לאחוז בשאיפות ובחלומות מרחיקי לכת, וכן ברוח שעשויה ללא חת", "גברים מוכרחים לפתח את עצמם, להשליט סדר במשפחתם, לשלוט באומה, ולהביא שלום לכל", "שומה על גברים להפעיל כוח, לשלוט במצב, ולשלוט בעולם", "אל לגברים להזיל דמעות בקלות", וכן הלאה. הדרישות, המחשבות וההשקפות האלה כובלות כל גבר למן הרגע הראשון. האמירות השונות בתרבות המסורתית מגבילות וכובלות הן גברים והן נשים. גברים שאינם יודעים כיצד גבר אמור להתנהג, או כיצד לבסס את עצמם בקהילה, בחברה או במדינה שלהם, יקבלו באופן לא מודע את המחשבות ואת ההשקפות האלה כשישמעו אותן. הם יתרגלו אליהן בהדרגה ולבסוף יתייחסו אליהן כאל הקריטריון והבסיס להצבת דרישות מחמירות כלפי עצמם. בנוסף, הם יישמו בפועל את המחשבות ואת ההשקפות האלה, יחוו את היותו של אדם כזה במציאות, ואז ישמשו דוגמה בעודם פועלים להשגת המטרות האלה. לדוגמה, גברים מוכרחים לטפח שאיפות מרחיקות לכת, לעשות דברים גדולים ולתחזק קריירה חשובה. אל להם לטפח מערכות יחסים של אהבה, או להפוך את התמיכה בהוריהם או את גידול ילדיהם לאחריות או למטרה לכל החיים. במקום זאת, עליהם להרחיב אופקים, ללכת אחר שאיפותיהם, ללמוד לשלוט במצב, ואף לתפוס את השלטון כדי לשלוט בבני האנוש ובנשים. אנשים קיבלו את המחשבות ואת ההשקפות האלה; הם יישמו אותן בפועל וחיו על פיהן בחייהם, וכן חתרו אל המטרות הנלוות אליהן. יתרה מכך, כאשר המחשבות וההשקפות האלה נוצרות ומשתרשות בעומק לבם של אנשים, הם תופשים דרכן את האנושות, את החברה ואת העולם כולו. כאשר הן משתרשות בלבו של אדם באופן כה עמוק עד שאי אפשר להסירן, השקפתו על אנשים ועל דברים, התנהלותו ומעשיו מתבצעים על סמך מחשבות והשקפות כגון, "שומה על גברים להיות גבריים וקשוחים" וכדומה. אלה הם המקור וסיבת השורש להשקפת העולם של הגברים ולהשקפתם על החיים. כאשר השקפתם של גברים על אנשים ועל דברים, התנהלותם ומעשיהם מתבצעים על פי המחשבות וההשקפות שהחדיר בהם השטן, המחשבות וההשקפות האלה מתפשטות באופן לא מורגש בקרב אנשים ובחברה, וחודרות בהדרגה אל עומק לבו של כל אדם – לא רק גברים, אלא גם נשים. כאשר הדברים האלה חודרים אל עומק לבו של כל אדם, ומוטמעים בלבבותיהם של ילדים צעירים שזה עתה לומדים לדבר, המחשבות וההשקפות האלה הופכות לנוהג חברתי וציבורי מקובל. הנוהג הזה יתפשט מהר יותר ויותר, ויהפוך רווח יותר ויותר עד שכולם יכירו אותו, יזהו ויקבלו אותו במאת האחוזים. כאשר דברים יתקדמו לכדי השלב הזה, סוציולוגים, פוליטיקאים וראשי מדינה, או ליתר דיוק, מלכי השדים שנוהים אחר השטן, ירחיקו לכת עד לביסוס המעמד שיש למחשבות ולאמירות האלה בקרב האנושות. הם יעלו את הדברים האלה על הכתב, יפיצו ויקדמו את האמירות האלה באופן שיטתי ונרחב באמצעות שימוש בשלל ראיות נסיבתיות, בתנאים מיטיבים, באנשים, במאורעות ובדברים, כך שאמירות אלה ישגשגו בקרב האנושות וייצרו אקלים חברתי וקוד מוסרי קבוע בחברה. באמצעות הקוד המוסרי הזה, הם ישלטו באנשים ויכבלו אותם, ובשלב זה השטן ישיג את מטרתו. כאשר השטן ישיג את המטרה הזו, האנושות כולה, גברים ונשים כאחד, תלך שולל, תושחת, ותאחז במחשבות ובהשקפות האלה. האם ידוע לכם מה יהיו ההשלכות לאחר שהאנושות תלך שולל, תושחת ותאחז במחשבות ובהשקפות של השטן? מדוע לדעתכם השטן משמיע את המחשבות, את האמירות, את דברי הכפירה ואת הכזבים האלה? האם על מנת להשחית את האנושות ותו לא? האם רק על מנת לחטוף אנשים? מיהו היעד של כל זה? (האל). נכון, זה מוכרח להיות ברור לכם. בכל המעשים הרעים שעושה השטן, ובפרט בכל מה שהשטן עושה על מנת להוליך שולל את האנושות, להפריע לה, לשלוט בה, ולהשחית אותה, אנשים הם אך ורק אמצעים וכלי שרת. הם בסך הכול כלים בהם משתמש השטן לשם הפעלת כל יכולותיו ומיומנותיו. האל הוא היעד לכל מעשיו של השטן, לא בני האדם. הוא רוצה להתנגד לאל, ואנשים הם בסך הכול האמצעים או הכלים בהם הוא משתמש לשם כך. אם כך, מדוע רוצה השטן להילחם נגד האל? מדוע הוא רוצה להשחית כך את האנושות? משום שהאל ברא את האנושות ורוצה להושיעה. מדוע השטן לא משחית בעלי חיים, צמחים או חייזרים? משום שהאל לא מנסה להושיע בעלי חיים, צמחים או חייזרים, או כל יצור שאיננו בני האנוש. האל מנסה להושיע את בני האדם אותם ברא על פני האדמה הזו. הוא מנסה לזכות בקבוצה זו של בני אדם על פני האדמה. איזה סוג של בני אדם? קבוצת בני אדם שנוהים אחר האל ונאמנים עד מוות, שהם מאוחדים בלב ובנפש עם האל, ושיראים את האל וסרים מרע. אלה האנשים שהאל רוצה לזכות בהם. בטרם ישלים האל את עבודתו להושיע את האנשים האלה ולזכות בהם, השטן מנסה להקדים אותו ולהשחיתם. השטן אומר, "אלוהים, האם אתה רוצה להושיע את האנושות? אזי אשחית אותה תחילה. כאשר אנשים יושחתו עד כדי היותם שדים ולא בני אנוש, לא יעלה בידך להושיעם. אתה לא תצליח, ובסופו של דבר תיכשל". זוהי מטרתו של השטן. הבה נחזור לשאלה ששאלתי קודם לכן. מהי מטרתו של השטן כאשר הוא משחית את הצביון האנושי, וכן מקדם דברי כפירה וכזבים שונים, ושלל מחשבות והשקפות על מנת להוליך שולל ולשתק את הנפש ואת הלב האנושיים, וכן לשלוט בהם? אינכם יכולים לענות על כך; אינכם מבינים זאת. אף שהשטן משחית את בני האדם ושולט בהם, אין הם היעד לכל מעשיו. במקום זאת, הכול מתמקד באל. כאשר השטן משחית אנשים, מהן המטרה או התוצאה הסופיות? לגרום לאנשים להתריס נגד האל. כאשר אנשים הופכים לניגוד הגמור של האל, ולאויבים שלו, השטן מאמין שהצליח במזימתו ובחישוביו האנוכיים, ושהאנשים על פני האדמה יסגדו לו וינהו אחריו. לכן, כאשר המחשבות, האמירות, דברי הכפירה והכזבים של השטן יושרשו בעומק לבם של אנשים, הם יחדלו להאמין בקיומו של האל, לקבל את תזמוריו ואת סידוריו, וכן את ריבונותו. אנשים יתכחשו לאל לחלוטין ויבגדו בו. השטן חושב שדי בהשחתתם של אנשים במידה שתאפשר להם להתכחש לאל. מדוע? משום שבנקודה זו, האנשים שהאל רוצה להושיע יהיו תחת שביו ואחיזתו של השטן באופן מוחלט, ויהפכו לניגוד הגמור של האל באופן מוחלט. זוהי מטרתו של השטן. נכון שמעולם לא חשבתם על כך קודם לכן? (כן). אינכם מבינים. אנשים חושבים, "השטן משחית אנשים על מנת לשבות אותנו, ללכוד אותנו, להזיק לנו, להניח לנו למות, לשלוח אותנו לגיהינום ולהרחיק אותנו מישועתו של האל ומהנתיב הנכון בחיים. השטן גורם לנו לסבול". זה חלק מהעניין, אך זוהי רק תוצאה אובייקטיבית אחת שנגרמת מכל מעשי השטן, ואין היא המטרה ביסודו של עניין. האם כעת אתם מבינים מהי המטרה ביסודו של העניין? אמרו לי, מדוע השטן מוליך שולל את נפשותיהם של אנשים, שולט בהן ולוכד אותן? (האל הוא היעד של כל מעשי השטן, והמטרה ביסודו של עניין היא להסית את כל בני האדם נגד האל). מה עוד? (משום שהאל רוצה להושיע את האנושות, השטן רוצה להשחיתה, ולהסית אותה נגד האל, כך שלא יעלה בידה לזכות בישועת האל. השטן רוצה להשמיד את תוכנית הניהול של האל להושעת האנושות). השטן מחדיר באנשים דברי כפירה וכזבים, וכאשר המחשבות וההשקפות, דברי הכפירה והכזבים המוטעים האלה משתרשים בעומק לבם של אנשים, הם שולטים בנפשם וכובלים אותה. כתוצאה מכך מתגלע מצב מסוים. איזה מצב? מצב שבו הניגוד הגמור לאל מתהווה במלואו, האנושות הופכת כליל לכוח עוין כלפי האל, והשטן מרוצה. זוהי המטרה שמנסה השטן להשיג. מה מנסה השטן להשיג בעשותו את כל זה? סכמו זאת במשפט אחד. (השטן מחדיר באנשים דברי כפירה וכזבים, וכאשר המחשבות וההשקפות, דברי הכפירה והכזבים המוטעים האלה משתרשים בעומק לבם של אנשים, מתגלע מצב שבו הניגוד הגמור לאל מתהווה במלואו, ובני אנוש הופכים לאנשים המתנגדים לאל. הם הופכים לאויבים של האל, והשטן השיג את מטרתו). זוהי התשובה – האין היא פשוטה? (אכן). אלה הן המטרה והתוצאה שהשטן רוצה להשיג באמצעות השחתת האנושות.

האם אתם סבורים שהאל יודע על המעשים שעושה השטן על מנת להשחית את האנושות? (כן). אם כך, מדוע האל מאפשר לשטן לעשות זאת? הסבירו זאת באמצעות מה שאתם מבינים בנוגע לאמת. יש אמרה העוסקת בכך, הלא כן? "חוכמתו של האל מתממשת על בסיס נכלוליותו של השטן". האין זו דוגמה להתגשמות האמירה? (כן). נוסף לכך, האם תקפה כאן האמירה, "השטן הוא ניגוד וכלי שרת בעבודתו של אלוהים"? (כן). שתי האמירות רלוונטיות וניתן להסביר באמצעותן את השאלה הנזכרת לעיל. האין זה כך? (כן). כאלה הם פני הדברים. כאשר מישהו מעלה את השאלה הזאת, כיצד תסבירו לו זאת? אם תשובתכם תהיה מעורפלת, "חוכמתו של האל מתממשת על בסיס נכלוליותו של השטן", הוא יהיה מבולבל ולא יבין. האם אתם יודעים כיצד להסביר זאת בפירוט רב יותר? קל להסביר זאת, הלא כן? האל מאפשר לשטן לעשות את המעשים האלה שמשחיתים את האנושות, לא משום שאיננו מסוגל לעצור אותם או להתמודד איתם, אלא מסיבה מסוימת. הסיבה היא ש"חוכמתו של האל מתממשת על בסיס נכלוליותו של השטן", כפי שאמרתי קודם לכן. אין זו אמירה או תאוריה, אלא אמת שאין עליה עוררין, והעובדה שהאל יכול להושיע אדם לאחר שהשטן השחיתו מאוששת אותה. מהי מטרתו של השטן כאשר הוא משחית את הצביונות האנושיים ומחדיר באנשים שלל כזבים ודברי כפירה על מנת לשלוט בנפשותיהם ולכלוא אותן? האם מטרתו הסופית היא לעצור את עבודת האל ולגרום לתוכנית הניהול שלו להתפוגג? האם זוהי נכלוליותו של השטן? (כן). זוהי נכלוליותו של השטן. מה חושב האל כאשר השטן מבצע תכסיסים שכאלה? מה עושה האל? על מה הוא חושב? כיצד מתגלמת חוכמתו במצב הזה? האל משתמש בנכלוליותו של השטן. לשטן יש תכסיס. הוא אומר, "אני מתגרה באנשים ומשחית אותם עד שהם נעשים כמוני. הם הופכים לשטנים קטנים שחולקים את מחשבותיי ואת השקפותיי, התייחסותם אל אנשים ואל דברים, התנהלותם ומעשיהם מתבצעים על פי נקודת מבטי השטנית, והם מתנגדים לאל. אני רוצה לקחת את כל האנשים אותם ברא האל ולגרום להם להשתייך אליי, השטן, כדי שעבודת האל באנשים תהיה לשווא ולא תהיה בה כל תועלת. הדבר לבטח יגרום לתוכנית הניהול של האל להתפוגג". האין זה תכסיסו של השטן? (כן). אם כך, מה חושב האל? ומה הוא עושה? האל אומר, "שטן, אתה מפיץ כזבים ודברי כפירה על מנת להפריע לבני האדם ולהוליכם שולל, ואתה עושה מעשים רבים על מנת להפריע לעבודת האל ולשבש אותה. הדבר רק יחדיר באנשים כמה כזבים ודברי כפירה, כך שהם יחיו על פיהם ויתנגדו לאל. לאחר מכן אבסס את דבריי ואת עבודתי על שחיתותה של האנושות, אחשוף את הכזבים ואת דברי הכפירה בהם השתמשת על מנת להשחית את האנושות, אשפוט את צביונותיהם המושחתים של אנשים ואאפשר להם לזהות את המחשבות ואת האמירות אשר החדרת בהם. באופן זה, לא זו בלבד שאנשים יבינו את האמת ואת האל, אלא גם יעלה בידם לזהות את אמירותיו, את מחשבותיו ואת השקפותיו של השטן וכן לראות מבעד לצביון ולמהות של השטן, וכן מבעד למעשיו הרעים. כאשר הם מתבססים על הבנת האמת, אנשים יהיו מסוגלים לזהות ולדחות את השטן באופן מדויק יותר ובעוצמה רבה יותר. בהיבט השלילי, השטן כבר לא יוליך שולל אנשים, או ישבה ויבלע אותם פעם נוספת. בהיבט החיובי, תגדל מסוגלותם להאמין בקיומו של האל ובזהותו, וכן בעובדה שהוא הריבון על כל הברואים וכל הדברים כולם, ולאשר זאת. לאחר שישיגו את שני הדברים האלה, יצמח בקרבם לב ירא-אל, והם יתמסרו לאל באמת ובתמים. האל יכבוש את לבם, או ליתר דיוק, האל יזכה בהם. כאשר אנשים יגיעו לשלב הזה, השטן כבר לא יוליכם שולל או ינצל אותם. למעשה, הם יהיו מסוגלים לזהות את השטן ביסודיות, לחשוף אותו במערומיו ולדחות אותו מעומק לבם. הם יתוודו על היותם יצירי בריאתו של האל, יהיו נכונים לקבל את ריבונות הבורא ואת תזמוריו, וכך ישובו אל הבורא באופן מוחלט". אלה הם הסידור והתוכנית הספציפיים של האל. מובן שאפשר גם לומר שאלה הם המחשבה והרעיון המצויים בעומק לבו של האל. כך חושב האל, כך פועלים רעיונותיו, וכך הוא תזמר זאת. השטן הוליך שולל אנשים והשחית אותם, ובה בעת, האל ארגן בשיטתיות את כל הברואים והדברים, והניע קדימה את תוכניתו ואת ניהולו שלב אחר שלב באופן מסודר ורציף עד לרגע זה. השטן השחית את האנושות והשתלט עליה כליל. עם זאת, אין עוררין על העובדה שברגע שהאל קורא לבני האנוש האלה, המלאים ברעלי השטן השונים ורוויים מהם, והם שומעים את קולו, הם עדיין יכולים לבוא לפניו, להיענות לקריאתו, ולקבל ברצון את השיפוט ואת הייסור שלו. גם אם האל מוקיע ומקלל בני אנוש שכאלה על שלבשו את דמותו של השטן והיו לאויביו, הם לעולם לא יעזבו אותו. מחשבותיהם והשקפותיהם של אנשים אמנם מלאות בדברים שהחדיר בהם השטן, אשר שינו את התייחסותם לאנשים ולדברים, התנהלותם ומעשיהם באופן שעדיין מושפע מאוד ממחשבותיו ומהשקפותיו של השטן ואף נשלט בידיהן, אך לבבותיהם פונים לאל בכנות ובבהילות שהולכות ומתעצמות. זוהי עובדה שאין עליה עוררין, הלא כן? (כן). יתרה מזאת, בעתיד הקרוב, לאחר שהאל יחשוף את כל מעשיו הרעים של השטן, בני האנוש האלה שהושחתו עמוקות בידי השטן יוכלו להתכחש לו כליל, לומר לו "לא", ולהשיב את לבם לפני האל. הם כולם יהיו מוכנים לנהות אחר האל בהחלטיות ועל סמך ריבונותו, תזמוריו וסידוריו. בכיוון זה פונה השלמתה המוצלחת של עבודתו האדירה של האל, הלא כן? (כן). בייחוד לאחר השיתוף על משמעות החתירה אל האמת, אנשים רבים יותר יהיו נחושים להתאים את השקפתם על אנשים ועל דברים, התנהלותם ומעשיהם לדברי האל כשהאמת משמשת להם כקריטריון. אין זה משנה אם נחישותם של אנשים חלשה או חזקה, או אם הם נכנסו למציאות זו או לא – יהיו פני הדברים אשר יהיו, עצם כך שבני אנוש כאלה שהשטן השחית אותם עמוקות אוחזים ברצון עז ובנחישות להתכחש לו, ולהתאים את השקפתם על אנשים ועל דברים, התנהלותם ומעשיהם לדברי האל כשהאמת משמשת להם כקריטריון, ולא למחשבות ולהשקפות שהחדיר בהם השטן, כשלעצמו מעיד על כך שהאל כבר ניצח. אם כך, השטן כבר הושפל, הלא כן? (כן). לפיכך, האמירה, "חוכמתו של האל מתממשת על בסיס נכלוליותו של השטן", איננה מילים ריקות מתוכן, כי אם עובדה מעשית אובייקטיבית, שאין עליה עוררין. כל מעשיו הרעים של השטן הגיעו לשלב שבו הוא מוליך שולל את האנושות ושולט בה. הוא מאמין שהפריע לעבודת האל והשמיד אותה, וכן שהאל לא יוכל בשום אופן להמשיך את תוכנית הניהול שלו. על כן, השטן סבור שהוא ניצח. עם זאת, נמהר ככל שיהיה, השטן איננו יכול להאט את קצב עבודת הניהול של האל להושעת האנושות, ואף לא לחבל בהצלחה האדירה של תוכנית הניהול של האל והניצחון על השטן. כעת עבודתו של האל פשטה ברחבי היקום, ודברי האל הופצו במיליוני בתים. זוהי העדות להצלחתו האדירה של האל.

אם מישהו ישאל אתכם שוב, "מדוע השטן מוליך שולל את נפשותיהם של אנשים, שולט בהן וכולא אותן? מדוע האל מאפשר לשטן לעשות זאת?" האם תדעו לענות על השאלות האלה? גם אם לא יעלה בידכם לספק הסבר מלא, תוכלו לפחות לחלוק חלק מן ההבנה שלכם. מדוע השטן עושה את כל זה? איזו חשיבות טמונה בכך שהאל מאפשר לו לעשות את כל זה? עליכם לחשוב על הדברים האלה ומוכרחה להיות בלבכם תשובה מדויקת. האל עובד לשם הושעת האנושות כבר ששת אלפים שנים. אנשים שאינם מבינים זאת אומרים, "האל עובד כבר ששת אלפים שנים? האין זה זמן רב מדי?" לכל מעשיו של האל חשיבות עצומה עד מאוד, ואין זה משנה כמה זמן אורכת עבודתו. המשמעות לא טמונה רק במשך עבודתו; התוצאות הסופיות שמשיגה עבודתו בעלות חשיבות עצומה אף יותר. אלמלא העובדה שהאל עובד כבר ששת אלפים שנים על מנת להושיע את האנושות, קהות חושים וכסילות היו מונעות מבני האנוש להכיר את האל ואת הושעתם המוחלטת על ידו. אם אנשים היו חווים את הולכת השולל ואת ההפרעה הנגרמות בידי צוררי משיח פעם או פעמיים בלבד, האם היה עולה בידם לזהות צוררי משיח ולהבחין במהות טבעם? האם היה די בשלוש או בחמש פעמים? חוששני שלא. אנשים מוכרחים לחוות זאת פעמים רבות בטרם יראו את מהות טבעם של צוררי משיח על בוריה. רק אז יעלה בידם לזהות צוררי משיח באמת, ולהתכחש להם כליל. בפרט, אנשים הנחשפים לדיכוי המטורף ולרדיפות האכזריות של הדרקון הגדול האדום כאש לזמן קצר מדי, לא יחוו זאת באופן מוחלט, והדבר יישכח מהם עד מהרה. כתוצאה מכך, הם לא ישנאו וידחו באמת את הדרקון הגדול האדום כאש. רדיפתו האכזרית של השטן מוכרחה להיצרב כחותם בלבם של אנשים, על מנת שיוכלו לשנוא אותו מעומק לבם ולראות בבירור את פרצופו האמיתי. אם אדם נרדף באופן שטחי פעם או פעמיים ותו לא, הוא יתקשה לשנוא את השטן ולהתמרד נגדו. אם תינתן לו הזדמנות, הוא עדיין ידבר בשבחו של השטן ויהלל אותו. אדם מוכרח להימסר לידי השטן פעמים רבות על מנת שיסבול את עינוייו ואת אכזריותו בטרם יראה בבירור את רשעותו, את כיעורו, את שפלותו ואת עזות מצחו של השטן, וינטוש אותו כליל. יש לחוות את הדברים האלה במשך זמן רב. לדוגמה, כאשר מייצרים פלדה, אי אפשר לייצר פלדה טובה משהייה קצרה באש; יש לחשל את הפלדה היטב על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר. כלומר, כל שלב בעבודת האל אורך זמן רב; כל שלב דורש פרק זמן ארוך. הדבר מוכרח להיעשות כך; אחרת אי אפשר להשיג תוצאה טובה. השפעת הנסיבות הרחבות יותר בכל עידן תביא לרמות שונות של שינויים בעומק הלב האנושי ובצביונה המושחת של האנושות, וכל אחד מן השינויים האלה יהיה קשור לעבודה שהאל רוצה לבצע באנשים במהלך כל שלב. האל התגלם שוב כבשר ודם באחרית הימים על מנת לעבוד בקנה מידה כה רחב ולדבר הרבה כל כך משום שבשלב האחרון הזה, הצביון, המחשבות וההשקפות המושחתים של האנושות, וכן הסביבה והרקע החברתיים הנרחבים יותר, מתאימים כולם לרקע העבודה שהוא רוצה לבצע באחרית הימים. המגמות, המנהגים, הדפוסים או המצבים בחברה, המצב הפוליטי, או אפילו כוחן הפוליטי של אומות שטניות הם כולם גורמים של הסביבה הנרחבת יותר. כאשר הגורמים האלה מצויים ברקע, נופם הפנימי של אנשים וצביונם המושחת, דהיינו, מצבה הפנימי של האנושות כולה, הם בדיוק מה שנחוץ לעבודתו של האל. זהו הזמן ההולם ביותר בעבור האל להציג את השיפוט ואת הייסור שלו על מנת לחשוף את מלכותיותו, את צדקתו, את רחמיו ואת נדיבות לבו. כאשר בשלים כל הגורמים האלה והם מוכנים ומזומנים, האל מתחיל בעבודתו. זוהי העבודה שהאל רוצה לבצע תחת השפעת הרקע הנרחב יותר. די בכך שתבינו זאת. אנשים מסוימים שאיכותם טובה יבינו זאת, אך ייתכן שאחרים שאינם מנוסים לא יבינו. בייחוד אלה שאינם יכולים להבין את המצב הפוליטי ואת מהות המגמות החברתיות, ושחשיבתם אינה בוגרת דיה, מסתפקים רק בחוויות רוחניות פעוטות ובעדויות זניחות, וייתכן שהבנתם בנוגע לרקע הפוליטי והחברתי הנרחבים יותר הכרוכים בעבודת האל תהיה מועטה ביותר. אין זה משנה באיזו מידה עולה בידכם להבין את הדברים האלה; ככל שתרבו לחוות אותם, הם יתבהרו אט אט, משום שהם עוסקים בתוכנית הניהול של האל ובעבודת האל, שהן חזון אדיר. לא נשתף עוד על נושא זה משום שאינכם מוכנים להעמיק בו.

בפעם הקודמת סיימנו לשתף על האמירה העוסקת בהתנהלות מוסרית: "עשה כמיטב יכולתך על מנת לבצע נאמנה את מה שאנשים אחרים הפקידו בידיך". כעת, נשתף על האמירה "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו". תחילה, עלינו להבין כיצד לנתח את המחשבות ואת ההשקפות המופרכות באמירה זו העוסקת בהתנהלות מוסרית, ומהי כוונתו של השטן בהשמעתה. יש פתגם סיני שאומר, "קשה לדעת מהן כוונותיו האמיתיות של אדם"; אם כך היכן טמונות כוונותיו האמיתיות של השטן? זהו הדבר שעלינו לחשוף ולנתח. "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו" היא מחשבה ואמירה נוספת שמשמיע השטן בקרב בני האדם, ועל פניו נדמה כי היא אצילית למדי; היא מלהיבה ורבת עוצמה. אם כן, מה מרשים כל כך באמירה זו? האם כדאי לנצור אותה ולאמץ אותה אל הלב? האם כדאי להתאים את ההשקפה על אנשים ועל דברים וכן להתנהל ולעשות דברים על בסיס מחשבה והשקפה זו? האם יש בה יתרונות כלשהם? האם זו אמירה חיובית? אם אין זה דבר חיובי או שאין זו מחשבה והשקפה נכונה, מהי השפעתה השלילית על אנשים? מהי כוונתו של השטן בהשמעתו אמירה שכזו וכאשר הוא מחדיר באנשים מחשבה והשקפה כזו? כיצד עלינו להבחין בה? אם יעלה בידך להבחין באמירה זו, אתה תתכחש לה ותדחה אותה מעומק לבך, היא כבר לא תשפיע עליך. אמנם מפעם לפעם היא תחלוף במוחך ותפריע לך בתוך תוכך, אך אם יעלה בידך להבחין בה, היא לא תגביל או תכבול אותך. אתם סבורים שיש יתרון כלשהו באמירה "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו"? האם יש לאמירה זו השפעה חיובית על אנשים? (לא). הייתם רוצים להיות ג'נטלמנים? האם טוב או רע להיות ג'נטלמן? האם מוטב להיות אדון מכובד או אדון מכובד מזויף? האם מוטב להיות אדון מכובד או נבל? האם לא חשבתם על הסוגיות האלה? (לא). אמנם לא חשבתם על הסוגיות האלה, אבל דבר אחד בטוח: אתם מרבים להשתמש במונח "ג'נטלמן", אומרים דברים כגון: "מוטב להיות נבל אמיתי מאשר ג'נטלמן מזויף" ו"רוחו של ג'נטלמן אמיתי נדיבה עד כדי כך שאם מישהו מעליב אותו, הוא לא נוטר לו טינה ויכול לסלוח לו. לזה קוראים ג'נטלמן!" מה מעידה עליך העובדה שאתה יכול לומר דברים כאלה? האם היא מעידה על כך שלאדון מכובד יש מעמד מסוים במחשבותיך ובהשקפותיך, ושקיימות במוחך מחשבות ואמירות העוסקות באדון המכובד? האם נוכל לומר זאת? (כן). אתם מאשרים ומעריצים את האנשים האלה בחברה אשר מתנהגים כאדונים מכובדים או אשר מכונים אדונים מכובדים, וכל אחד מכם עובד קשה על מנת להפוך לג'נטלמן ועל מנת להיתפש כג'נטלמן, ולא כנבל. אם מישהו יאמר, "אתה נבל של ממש", אתה תתעצב מאוד. לעומת זאת, אם מישהו יאמר, "אתה ג'נטלמן של ממש", אתה תתמוגג. זאת משום שאתה חש שאם מישהו החמיא לך בכך שכינה אותך ג'נטלמן, הוא שיבח את אופייך, וקיבלת אישור לדרכי ולשיטות התנהלותך וכן לאופן שבו אתה מתמודד עם בעיות. לאחר שאתה מקבל אישור שכזה בקרב החברה, מובן שאתה חש שמעמדך מורם מעם ושאינך אדם נחות שמעמדו נמוך. לג'נטלמן המהוגן, בין אם הוא קיים באמת או בגדר מיתוס, שמור מקום מבוסס בעומק לבם של בני האדם. לכן, כששאלתי אתכם מי טוב יותר, ג'נטלמן או נבל, אף אחד מכם לא העז להשיב. מדוע? משום שחשבתם, "כיצד אתה יכול לשאול זאת? ברור שמוטב להיות ג'נטלמן ולא נבל. ג'נטלמן הוא הרי טיפוס טוב, מהוגן ומוסרי, הלא כן? לומר שאין זה טוב להיות ג'נטלמן מנוגד לשכל הישר, הלא כן? יהיה זה בניגוד לאנושיות רגילה, הלא כן? אם ג'נטלמן איננו טוב, אזי איזה מין אדם הוא טוב?" אם כן, לא העזתם להשיב, האין זה נכון? (כן). האם זהו אישור לכך שבלבכם יש בחירה ברורה בין בג'נטלמן לנבל? איזה מהשניים אתם מעדיפים? (את הג'נטלמן). אם כך, מטרתנו ברורה. הבה נתמקד בזיהוי הג'נטלמן ובניתוחו. איש אינו אוהב נבלים, זה מובן מאליו. אם כך, מהו בדיוק ג'נטלמן? אם אתם שואלים, "האם מוטב להיות ג'נטלמן או נבל?" מבחינתי, התשובה היא ברורה: שתי האפשרויות אינן טובות, משום שלא הג'נטלמן ולא הנבל הם דמות חיובית. אך על פי שיקול דעתם של אנשים, ההתנהגות, המעשים, האופי והמוסריות של נבל לוקים בחסר, ולכן אין הם מחבבים אותו. כאשר המוסריות והאופי השפלים של הנבל מוצגים לעיני כל, הוא נראה לאנשים מרושע עוד יותר. לעומת זאת, הג'טלמן מציג לראווה לעתים תכופות יותר את אופן דיבורו והתנהגותו האלגנטיים, את מידותיו הטובות ואת אופיו המעודן, ואנשים מכבדים אותו וחשים שהוא מעשיר אותם. כתוצאה מכך, הם מכנים אותו אדון מכובד. כאשר ג'נטלמן מציג את עצמו באופן זה, משבחים אותו, מעריצים אותו, והוא זוכה להערכה רבה. על כן, אנשים אוהבים ג'נטלמנים ושונאים נבלים. אך על פי איזה בסיס קובעים אנשים האם מישהו הוא ג'נטלמן או נבל? (על בסיס התנהגותו החיצונית). אנשים קובעים אם אדם הוא אציל או נחות על בסיס התנהגותו של אדם זה, אך מדוע אנשים שופטים אחרים על בסיס התנהגותם? התשובה היא שהאיכות שרוב האנשים אוחזים בה אינה מסוגלת להתעלות על רמה זו. הם יכולים רק לראות האם התנהגותו של אדם מסוים היא טובה או רעה; אין הם יכולים לראות בבירור את מהותו של אדם זה. כתוצאה מכך, הם מסוגלים רק לקבוע האם אדם הוא ג'נטלמן או נבל על בסיס התנהגותו. אם כך, האם שיטת הבחנה זו היא נכונה? (לא). היא שגויה לחלוטין. אם כן, האם מדויק לתפוש ג'נטלמן כמי שאופיו מעודן ומידותיו טובות? (לא). נכון, אין זה מדויק. אין זה מדויק להגדיר ג'נטלמן כמי שאופיו מעודן, והוא אדם מוסרי, מכובד ובעל מידות טובות. לפיכך, כאשר בוחנים זאת כעת, האם המונח "ג'נטלמן" הוא חיובי? (לא). אין הוא חיובי. ג'נטלמן אינו אצילי יותר מנבל. אם כן, אם מישהו שואל, "האם מוטב להיות ג'נטלמן או נבל?" מהי התשובה? (שתי האפשרויות אינן טובות). זה מדויק. אם מישהו שואל מדוע שתי האפשרויות אינן טובות, התשובה פשוטה. לא האדון המכובד ולא הנבל הם דמות חיובית; אף אחד מהם אינו אדם טוב באמת ובתמים. הם מלאים בצביון המושחת וברעל של השטן. השטן שולט בהם ומרעיל אותם, והם חיים על פי ההיגיון והחוקים שלו. על כן, אפשר לומר בוודאות, שאמנם נבל איננו אדם טוב, אבל גם ג'נטלמן אינו יכול להיות אדם חיובי. גם אם ג'נטלמן נתפש כאדם טוב בעיני אחרים, הוא פשוט מעמיד פנים שהוא טוב. אין הוא אדם כן שהאל אישר אותו, קל וחומר איננו אדם שירא את האל וסר מרע. התנהגותו של הג'נטלמן פשוט טובה לעתים מעט תכופות יותר, ורעה לעתים מעט נדירות יותר, בעוד שהתנהגותו של הנבל היא רעה יותר לעתים תכופות וטובה יותר לעתים נדירות. את הג'נטלמן מעריכים מעט יותר בעוד שאת הנבל מתעבים מעט יותר. זהו ההבדל היחיד בין ג'נטלמן לבין נבל. אם אנשים שופטים אותם על בסיס אופיים, זוהי התוצאה היחידה שהם ישיגו.

אנשים קובעים אם אדם מסוים הוא ג'נטלמן או נבל על בסיס התנהגותו. ייתכן שיאמרו, "האדם הזה הוא ג'נטלמן משום שהוא עשה מעשים רבים לטובת הזולת. כולם חושבים כך. לכן, הוא ג'נטלמן ואדם מוסרי ביותר". אם כולם אומרים שאדם מסוים הוא ג'נטלמן, האם זה הופך את אותו האדם לאדם טוב ולטיפוס חיובי? (לא). מדוע לא? משום שכל בני האדם הם מושחתים, צביונותיהם מושחתים והם אינם אוחזים בעקרונות-האמת. לכן, אין זה משנה מי אומר שאדם מסוים הוא ג'נטלמן, האמירה מקורה בשטן, ובאדם מושחת. רף ההערכה של בני אדם איננו נכון, ועל כן התוצאה המתקבלת איננה נכונה אף היא. האל אף פעם לא מדבר במונחים של ג'נטלמנים או נבלים. הוא לא דורש מאנשים להיות ג'נטלמן אמיתי ולא אחד מזויף, ואף אין הוא אומר לעולם, "כולכם נבלים. אינני רוצה נבל, אני רוצה ג'נטלמן". האם האל אומר זאת? (לא). הוא לא. האל אף פעם לא מעריך או קובע האם אדם כלשהו הוא טוב או רע על סמך מילותיו ומעשיו; אלא, הוא מעריך וקובע זאת על פי מהותו. מה פירוש הדבר? ראשית, פירוש הדבר הוא שאנשים נשפטים על פי איכות האנושיות שלהם, ועל פי היותם בעלי מצפון והגיון. שנית, הם נשפטים על פי גישתם כלפי האמת וכלפי האל. כך האל מעריך וקובע האם אדם מסוים הוא נעלה או נחות. לכן, ג'נטלמן ונבל אינם קיימים בדברי האל. בכנסייה, בקרב האנשים אותם מושיע האל, הוא לא דורש מהם להיות ג'נטלמנים, או מקדם את הרעיון של היות האדם ג'נטלמן, והוא אף לא מבקש מאנשים למתוח ביקורת על נבלים. בית האל בהחלט לא שופט את אמות המוסר של אדם על פי אמירות מן התרבות המסורתית העוסקות בהתנהלות מוסרית. אין הוא מקדם ומטפח את מי שהוא ג'נטלמן, ומרחיק ומסלק את מי שהוא נבל. בית האל מקדם, מטפח, מרחיק או מסלק אנשים על פי עקרונותיו שלו. הוא לא מתייחס לאנשים על פי סטנדרטים ואמירות העוסקים בהתנהלות מוסרית, מקדם את מי שהוא ג'נטלמן ודוחה את מי שהוא נבל. במקום זאת, הוא מתמודד עם כולם על פי דבר האל והאמת. מה דעתכם על האנשים בכנסייה שתמיד מנסים להיות ג'נטלמנים? (הם חסרי תועלת). ישנם מאמינים חדשים שנוהגים לשפוט אנשים על פי הרף של ג'נטלמן או נבל. כשהם רואים מנהיגי כנסייה שגוזמים אנשים הגורמים שיבושים והפרעות, הם אומרים, "המנהיג הזה אינו ג'נטלמן! כאשר אח או אחות עושים טעות קטנה, הוא דבק בה ואינו מרפה ממנה. זה לא היה מטריד ג'נטלמן. ג'נטלמן היה נוהג בסובלנות, בסלחנות ואף בפייסנות – הוא היה מכיל הרבה יותר! המנהיג הזה מחמיר מאוד עם אנשים. מובן שהוא נבל!" האנשים האלה אומרים שאלה המגנים על האינטרסים של הכנסייה אינם ג'נטלמנים. הם מכנים נבלים את אלה העובדים ברצינות, בקפדנות ובאחריות. מה דעתכם על אנשים שזוהי השקפתם כלפי אחרים? האם השקפתם מתבססת על האמת או על דבר האל? (לא). אין הם רואים אנשים על פי האמת או על פי דבר האל. יתרה מזאת, הם לוקחים את המחשבות, את ההשקפות, את השיטות ואת האמצעים לפיהם השטן מעריך אנשים, ומפיצים ומשחררים אותם בכנסייה. ברור שהדברים האלה הם מחשבותיהם והשקפותיהם של כופרים ושל חסרי אמונה. אם אינך מבחין, וסבור שג'נטלמן הוא אדם טוב ומוסרי ביותר, ומישהו שהוא עמוד תווך בכנסייה, אדם זה עלול להוליך אותך שולל. משום שמחשבותיך ודעותיך זהות לאלה שלו, כאשר אדם זה ישמיע הצהרות או אמירות העוסקות בג'נטלמנים, הדבר לבטח ימשוך אותך ותלך שולל ללא ידיעתך. לעומת זאת, אם אתה יודע להבחין בדברים כאלה, אתה תדחה אמירות שכאלה והן לא יוליכו אותך שולל. במקום זאת, אתה תתעקש להעריך אנשים ודברים, ולשפוט מה נכון ומה לא נכון, על פי דבר האל ועקרונות-האמת. או-אז תראה אנשים ודברים באופן מדויק, ותתנהג באופן העולה בקנה אחד עם כוונות האל. חסרי האמונה שאינם חותרים אל האמת, ואלה שאינם מבחינים ואינם מוכנים להישמע לחוקי בית האל, מרבים להשמיע מחשבות ואמירות שמקורן בשטן ונפוצות בקרב הכופרים, על מנת להוליך שולל את האחים ואת האחיות ולהפריע להבנתם את האמת. אמנם ייתכן שאנשים אלה לא יוליכו שולל אנשים שאינם מבחינים, או יפריעו להם, אך אמירותיהם יגבילו אותם לעתים תכופות, ואלה יימנעו מלפעול או מלהשמיע את דעתם. הם לא יעזו לקיים את עקרונות-האמת, ואף לא להתעקש לפעול על פי הדרישות של דבר האל, קל וחומר להגן על האינטרסים של בית האל. האם זוהי תוצאה של חוסר הבחנה במחשבותיו ובאמירותיו של השטן? (כן). מובן שזוהי הסיבה. המונחים "ג'נטלמן" ו"נבל" אינם תקפים בכנסייה. הכופרים מיטיבים להעמיד פנים ולחיות מאחורי מסכות. הם תומכים בהיותו של אדם ג'נטלמן על פני נבל, ומאמצים את התחפושות האלה בחייהם. הם משתמשים בדברים האלה על מנת לבסס את עצמם בקרב אנשים, לשטות באחרים על מנת שיעניקו להם יוקרה ומוניטין טוב, ולזכות בתהילה ובהון. בבית האל, מוכרחים להיפטר מכל הדברים האלה, ולהוציאם מחוץ לחוק. אסור לאפשר להם להתפשט בבית האל או בקרב אנשיו הנבחרים של האל, וכן אסור לתת להם הזדמנות להפריע לאנשיו הנבחרים של האל ולהוליכם שולל. זאת משום שכל הדברים האלה מקורם בשטן, אין להם בסיס בדבר האל, והם בהחלט לא עקרונות-האמת שצריכים להנחות אנשים בהתייחסותם אל אנשים ואל דברים, בהתנהלותם ובמעשיהם. לפיכך, "ג'נטלמן", "ג'נטלמן מזויף" ו"נבל" אינם המונחים הנכונים להגדרת מהותו של אדם. האם הסברתי בבירור את המונח "ג'נטלמן"? (כן).

הבה נבחן שוב את האמירה "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו" כדי לראות מהי משמעותה האמיתית. המשמעות המילולית של אמירה זו היא ששומה על ג'נטלמן להתייחס ברצינות לדבריו. כפי שנאמר, מידותיו של אדם נקבעות על סמך מילתו; ג'נטלמן מוכרח להתכוון למה שהוא אומר ולקיים את הבטחותיו. לכן, אדם מוכרח להתנהג על פי האמירה "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו" על מנת להפוך לג'נטלמן מוסרי ביותר, שהוא מושא לחיבה ולהערכה. דהיינו, שומה על ג'נטלמן להיות מהימן. עליו לשאת באחריות על מה שהוא אומר ומבטיח, ולדאוג לכך שיקיים. אין הוא יכול לחזור בו, או לא לקיים את מה שהבטיח לאחרים. אדם שלא מקיים את הבטחותיו לאחרים לעתים תכופות איננו ג'נטלמן או אדם טוב, כי אם נבל. כך ניתן לפרש את האמירה "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו". היא שמה את עיקר הדגש על דבריו ועל מעשיו של הג'נטלמן במונחים של מוסר ושל מהימנות. ראשית, הרשו לי לשאול, מה משמעות ה"מילה" ב"מילתו של ג'נטלמן"? משמעותה שני דברים: דבר מה שהוא מבטיח, או התחייבות לעשות דבר מה. כפי שאמרתי קודם לכן, ג'נטלמנים הם לא אנשים טובים, כי אם אנשים מן השורה שהשטן השחיתם עמוקות. אם כך, מבחינת מהותם של אנשים, באילו דרכים עיקריות אנשים מביאים את עצמם לידי ביטוי בדברים שהם מבטיחים? הם מתנסחים בגאוותנות, מפריזים, מרעיפים שבחים על עצמם, אומרים על עצמם דברים שאינם נכונים, אומרים דברים שאינם תואמים לעובדות, משקרים, מדברים בצורה בוטה ומקטרים. אפשר למצוא את כל אלה בדברים שאנשים אומרים ומבטיחים. אם כן, לאחר שאדם אומר את הדברים האלה, אתה מבקש ממנו לקיים את הבטחתו, לכבד את מה שאמר, ולא לחזור בו, ואם הוא מקיים, אתה חושב שהוא ג'נטלמן ואדם טוב. האין זה מגוחך? כאשר חוקרים ובודקים בקפידה את הדברים שאנשים מושחתים אומרים מדי יום ביומו, מגלים שמדובר במאה אחוז שקרים, במילים ריקות מתוכן, או בחצאי אמיתות. אף לא מילה אחת היא מדויקת, נכונה או עובדתית. במקום זאת, אמירותיהם מעוותות את העובדות, מבלבלות בין שחור ללבן, וחלקן אף טומנות בחובן כוונות רעות או תכסיסים שטניים. לו היו מכבדים את כל המילים האלה, הדבר היה יוצר כאוס רב. הבה לא נדבר על מה עלול לקרות בקרב קבוצה גדולה של אנשים; הבה נדבר רק על האפשרות שבמשפחה מסוימת ישנו ג'נטלמן לכאורה, שמשמיע ללא הרף הערות חסרות הבחנה, ושופע שלל תאוריות חסרות משמעות וכן מילים גאוותניות, שגויות, מבשרות רע ומרושעות. אם הוא מתייחס לדבריו ברצינות ומילתו היא הערובה שלו, מה יהיו ההשלכות? כמה כאוטית תהפוך המשפחה הזאת? זה בדיוק כמו מלך השדים במדינת הדרקון הגדול האדום כאש. הוא ממשיך לקדם כל מדיניות שלו, ואין זה משנה עד כמה היא מגוחכת או רעה, ופקודיו מבצעים ומיישמים אותה כלשונה – איש לא מעז להתנגד להם או לעצור בעדם, והדבר מוביל לכאוס מדיני. נוסף לכך, מספר אסונות הומטו על המדינה, והכנות למלחמה כבר החלו, מה שיוצר במדינה כולה בלבול מוחלט. אם מנהיג שד חולש על מדינה או על אומה במשך תקופה ארוכה, אזי צרות צרורות נכונות לתושבי המדינה הזאת. עד כמה כאוטי יהיה המצב? אם אנשים מבצעים ומיישמים כל דבר הבל משולל היגיון, כזבים ושקרים שיוצאים מפיהם של מלכי שדים, האם יצמח מזה משהו טוב לאנושות? האנושות רק תהפוך יותר ויותר כאוטית, אפלה ורעה. למרבה המזל, "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו" הן מילים ריקות מתוכן ותו לא; זו בסך הכול רטוריקה, השטן אינו מסוגל לממש את הדבר, ולא עולה בידו להשיג את מה שהוא אומר. על כן, עדיין יש מעט סדר בעולם ואנשים עדיין יציבים יחסית. אלמלא היה זה כך, כאוס היה משתולל בכל פינה בעולם האנושי, בכל מקום בו יש "ג'נטלמנים". זה אחד הדברים המופרכים באמירה "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו". מנקודת המבט של מהות האנשים, אנו למדים כי הצהרותיהם, אמירותיהם והבטחותיהם אינן אמינות. אמירה זו שגויה גם משום שהמחשבה וההשקפה "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו" מגבילות את האנושות. הם חושבים, "עלינו לעמוד במילתנו ולעשות את מה שאמרנו שנעשה משום שכך נוהג ג'נטלמן". המחשבה וההשקפה האלה שולטות בחשיבתם של אנשים והופכות לרף על פיו הם מתייחסים לאדם, שופטים ומאפיינים אותו. האם הן הולמות ומדויקות? (לא, הן אינן מדויקות). מדוע הן אינן מדויקות? ראשית, משום שמה שאנשים אומרים הוא בעל ערך זעום, מילים ריקות מתוכן, שקרים והגזמות, ותו לא. שנית, לא הוגן להשתמש במחשבה ובהשקפה זו על מנת לשלוט באנשים ולדרוש מהם לעמוד במילתם. לעתים תכופות אנשים משתמשים ב"מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו" על מנת לאמוד את עליונותו או את נחיתותו של אדם. לעתים תכופות ומבלי משים אנשים דואגים כיצד לעמוד בהבטחותיהם ודבר זה מגביל אותם. אם לא עולה בידם לעמוד בהבטחותיהם, אחרים מפלים אותם ונוזפים בהם, והם מתקשים לבסס את עצמם בקהילה אם אינם מסוגלים להשלים את הדבר הזניח ביותר. אין זה הוגן כלפי אנשים אלה, ואף אין זה אנושי. עקב צביונם המושחת, אנשים מדברים על פי העדפותיהם האישיות, ואומרים ככל העולה על רוחם; לא אכפת להם עד כמה אמירותיהם מגוחכות או סותרות את העובדות. כאלה הם אנשים מושחתים. זה אך טבעי שכל דבר יפעל על פי צביונו: תרנגולת מוכרחה ללמוד לקרקר, כלב מוכרח ללמוד לנבוח וזאב מוכרח ללמוד ליילל. לו דבר מה שאיננו אנושי היה נדרש בתוקף לומר ולעשות דברים אנושיים, הוא היה מתקשה בכך מאוד. אנשים אוחזים בצביונו המושחת של השטן, צביון גאוותן וערמומי, ולכן באופן טבעי הם משקרים, מגזימים ואומרים מילים ריקות מתוכן. אם אתה מבין את האמת ומסוגל לראות אנשים כפי שהם באמת, כל זה אמור להיראות לך נורמלי ורגיל. אל לך להתבסס על המחשבה ועל ההשקפה "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו" על מנת להתייחס לאנשים ולדברים, וכן כדי לשפוט האם אנשים הם טובים או מהימנים או לא, ולאפיין אותם. שיטת ההערכה הזאת איננה נכונה, ואין לאמץ אותה. מהי השיטה הנכונה? אנשים אוחזים בצביונות מושחתים, ולכן זה אך נורמלי שהם מגזימים ואומרים דברים שאינם משקפים את מצבם האמיתי. עליך להתמודד עם זה בצורה הנכונה. אל לך לבקש ממישהו לעמוד בהבטחתו על פי הרף של ג'נטלמן, ובהחלט לא לכבול אחרים ואת עצמך למחשבה ולהשקפה לפיהן "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו". אין זה נכון. נוסף על כך, שיפוט אנושיותו ומוסריותו של אדם בהתבסס על השאלה האם הוא ג'נטלמן או לא הוא טעות עקרונית, ולא הגישה הנכונה. הבסיס שלה שגוי ואין הוא עולה בקנה אחד עם דבר האל או עם האמת. לפיכך, אין זה משנה באילו מחשבות והשקפות משתמשים בעולם הכופרים על מנת לשפוט אדם, ואין זה משנה האם בעולם הכופרים מדרבנים אדם להיות ג'נטלמן או נבל, בבית האל, לא מקדמים את האמירה "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו", לא מומלץ לאיש להיות ג'נטלמן, ואתה בהחלט לא נדרש לפעול על פי האמירה "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו". גם אם אתה דורש מעצמך בתוקף להיות ג'נטלמן, ולהביא לידי ביטוי את האמירה "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו", מה הלאה? ייתכן שתיטיב לעשות זאת, ותהפוך לג'נטלמן צנוע שתמיד מקיים את הבטחותיו ועומד במילתו בכל עת. אך אם לעולם לא תתייחס לאנשים ולדברים, תתנהל ותפעל על פי דברי האל, או תנהה אחר עקרונות-האמת, אזי אתה חסר אמונה מוחלט. גם אם רבים יסכימו איתך ויתמכו בך, יגידו שאתה ג'נטלמן, שאתה עומד במילתך בכל עת ושאתה מתייחס ברצינות להבטחותיך, אז מה? האם פירוש הדבר שאתה מבין את האמת? האם פירוש הדבר שאתה הולך בדרך האל? גם אם אתה נוהה אחר האמירה העוסקת בהתנהלות מוסרית, "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו", באופן הטוב וההולם ביותר, אם אינך מבין את דבר האל, ואינך מקפיד על עקרונות-האמת ופועל על פיהם, אזי לא תקבל את אישור האל.

לאחר שזה עתה זיהינו וניתחנו טעויות במחשבה ובהשקפה על פיהן "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו", הבה נבחן מה דורש האל מאנשים מבחינת דבריהם ומעשיהם. איזה מין אדם האל דורש מאנשים להיות? (אדם כן). נכון. היו כנים, אל תשקרו, אל תרמו, אל תהיו ערמומיים, ואל תשתמשו בתכסיסים. כאשר אתם פועלים, חפשו את דבר האל ואת עקרונות-האמת. מדובר רק בדברים הספורים האלה; זה פשוט מאוד. אם אתם מדברים לא בכנות, תקנו את עצמכם. אם אתם מגזימים, משקרים או מדברים מעל לרמתכם, הרהרו בכך והיו מודעים לכך, וחפשו את האמת על מנת לפתור זאת. עליכם לומר דברים המשקפים את מצבכם בפועל, את ההבנה אשר בלבכם, ואת העובדות. בנוסף, אם ביכולתכם לעשות את הדברים אותם הבטחתם לאחרים, עשו אותם. אם אינכם יכולים, אמרו להם מיד. אמרו, "צר לי, איני יכול לעשות זאת. אין לי היכולת, ולא אוכל לעשות עבודה טובה. אינני רוצה לעכב אותך, לכן מוטב שתבקש עזרה ממישהו אחר". אינכם מוכרחים לעמוד במילותיכם תמיד, מותר לכם לחזור בכם מהבטחותיכם. פשוט תהיו אנשים כנים. היו כנים בדבריכם ובמעשיכם, אל תנסו לסלף או לרמות, וחפשו את עקרונות-האמת בכל מצב. זה פשוט עד כדי כך; זה קל עד כדי כך. האם במה שמבקש האל מבני האדם לעשות יש משהו שגורם להם להעמיד פנים? האם הוא אי פעם ביקש מאנשים יותר מדי, לעשות יותר ממה שהם יכולים לשאת או יותר מכפי שהם מסוגלים לו? (לא). אם לאנשים אין את מה שנדרש מבחינת איכות, יכולת הבנה, אנרגיה גופנית או כוח, האל אומר להם שדי בכך שיעשו מה שהם מסוגלים לו, ינסו כמיטב יכולתם וישקיעו בכך את כל כולם. אתה אומר, "השקעתי את כל כולי, אבל אני עדיין לא עומד בדרישותיו של האל. אינני יכול לעשות יותר מזה, אבל אינני יודע אם האל מרוצה". למעשה, בעשותך כן, כבר מילאת את דרישותיו של האל. האל לא נותן לאנשים עול כבד מכפי שיוכלו לשאת. אם ביכולתך לשאת 45 ק"ג, אין ספק כי האל לא ייתן לך לשאת משקל כבד מ-45 ק"ג. הוא לא ילחיץ אותך. כך נוהג האל עם כולם. ודבר לא יגביל אותך – שום אדם, מחשבה והשקפה. אתה חופשי. כאשר קורה משהו, אתה רשאי לבחור. אתה יכול לבחור ליישם בפועל על פי דבר האל, אתה יכול לבחור ליישם בפועל על פי רצונותיך האישיים, או כמובן, אתה יכול לבחור לדבוק במחשבות ובהשקפות אותן החדיר בך השטן. אתה חופשי לבחור בכל אחת מהאפשרויות האלה, אבל עליך לשאת באחריות על בחירתך. האל רק מורה לך את הדרך; הוא לא מאלץ אותך לעשות דבר מה, או לא לעשותו. לאחר שהאל מורה לך את הדרך, הבחירה מצויה בידיך. יש לך זכויות אדם מלאות, הכוללות את זכות הבחירה המוחלטת. אתה יכול לבחור באמת, ברצונותיך האנושיים, או כמובן, במחשבותיו ובהשקפותיו של השטן. תהא אשר תהא בחירתך, אתה תישא בתוצאה הסופית; איש לא יישא בה למענך. כשתבחר, האל לא יתערב בשום צורה, והוא אף לא יעשה דבר על מנת לאלץ אותך. אתה רשאי לבחור כרצונך, ואין זה משנה מהי בחירתך. בסופו של דבר, האל לא ירעיף עליך שבחים, יעניק לך יתרון גדול, ימלא את לבך בהרגשה נעימה, או יגרום לך לחוש אצילי במיוחד רק משום שבחרת בנתיב הנכון ובאמת. הוא לא יעשה זאת. האל גם לא ימהר להטיל עליך משמעת או לקלל אותך אם תבחר ברצונותיך האישיים, ולא ימהר להמיט עליך אסון כעונש גם אם תנהג בפזיזות על פי המחשבות וההשקפות שהשטן החדיר בך. כאשר אתה בוחר, הכול מתקדם באופן טבעי, ולאחר שאתה בוחר, הכול ממשיך להתקדם באופן טבעי. האל רק משקיף, צופה במתרחש, ובוחן את הסיבה, את התהליך ואת התוצאה. מובן שבסופו של דבר, כאשר אנשים נשפטים וקצם נקבע, האל יסווג את הנתיב בו בחרת על בסיס כל בחירותיך האישיות, יבחן את הנתיב הזה בשלמותו על מנת לבחון איזה מין אדם אתה באמת, ועל סמך כך, יקבע מה יהיה קצך. זוהי שיטתו של האל. האם אתה מבין? (כן). כאשר האל מבצע את עבודתו, הוא אף פעם לא מניח להצהרה, לאמירה, למחשבה או להשקפה להפוך למגמה בקרב בני האדם אשר תגביל את מחשבותיהם ותשלוט בהם על מנת שיבצעו בניגוד לרצונם את מה שהאל רוצה שיעשו. האל אינו עובד באופן זה. האל מעניק לאנשים חופש מוחלט ואת זכות הבחירה, והם נהנים מזכויות אדם מלאות ומזכות הבחירה המוחלטת. בכל מצב שניקרה על דרכם, אנשים יכולים לבחור לקבל את מחשבותיו ואת השקפותיו של השטן ולהשתמש בהן על מנת לבחון ולשפוט את מרכיביו של דבר מסוים, או שהם יכולים לבחור לעשות זאת על פי דבר האל ועקרונות-האמת. האם זו עובדה? (כן). האל לא מאלץ אנשים; מה שעושה האל הוא הוגן כלפי כולם. אלה שאוהבים את האמת ודברים חיוביים הולכים בסופו של דבר בנתיב החתירה אל האמת, זוכים באמת, אוחזים בלב ירא-אל, יכולים להתמסר לאל באמת ובתמים, והם ייוושעו משום שהם אוהבים את האמת ודברים חיוביים. באשר לאלה שאינם אוהבים את האמת, שתמיד פועלים בפזיזות על פי רצונם האישי, הם סולדים מן האמת ולא מקבלים אותה בשום אופן. הם פשוט פוחדים מהשיפוט ומהייסור של האל, וחוששים שייענשו, לכן הם מבצעים מעט מעבודת האל בבית האל בחוסר חשק ולמראית עין, עמלים מעט ומפגינים שמץ של התנהגות טובה. אך הם אף פעם לא מקבלים את האמת או הולכים בדרך האל, ואין הם מצויים על נתיב החתירה אל האמת ויישומה בפועל. כתוצאה מכך, הם לעולם לא יבינו את האמת או ייכנסו אל מציאות-האמת, ועל כן יחמיצו את ההזדמנות להיוושע. רוב האנשים האלה הם עובדים. גם אם הם לא עושים שום מעשה רע, אינם גורמים שיבושים או הפרעות, ואינם מסולקים או מורחקים מבית האל כצוררי משיח וכאנשים רעים, בסופו של דבר, הם בקושי יצליחו לזכות בתואר "עובד", ולא ברור האם יחוסו עליהם. ישנה קבוצת אנשים נוספת המשתייכת לשטן ודבקה בעיקשות בכל מחשבותיו והשקפותיו. האנשים האלה יעדיפו למות מאשר לקבל את האמת או להתנהל על פי האמת ודבר האל. הם אפילו מתנגדים לדברים חיוביים ולאל. משום שאנשים אלה משבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה, מרבים במעשים רעים ומגלמים את דמותו של השטן במלוא מובן המילה, חלקם מורחקים מהכנסייה בסופו של דבר, וחלקם מגורשים או ששמותיהם מוסרים מן המאגר. גם אם יש כאלה שחומקים מהסרת שמותיהם או מגירוש, בסופו של דבר האל מוכרח לסלקם. הם מאבדים את ההזדמנות להיוושע משום שהם פשוט לא מקבלים את האמת ואת ישועת האל, ובסופו של דבר הם יושמדו עם השטן כאשר יושמד העולם. אתה מבין, האל פועל באופן חופשי ומשוחרר עד כדי כך שכל דבר מתרחש באופן טבעי. האל מבצע עבודה באנשים על מנת להדריך אותם, להעניק להם נאורות, ולעזור להם, ולעתים על מנת להזכיר להם, לנחם אותם ולהאיץ בהם. זהו ההיבט של צביון האל אשר מפגין שפע של רחמים. כאשר האל מפגין את רחמיו, אנשים נהנים מהשפע של חסד האל ושל ברכותיו, ונהנים מחופש ושחרור מוחלטים מבלי לחוש מוגבלים או כבולים, ובהחלט מבלי לחוש ששום אמירה, מחשבה או השקפה לא מגבילה אותם. במקביל לעבודתו זו של האל, הוא גם ממתן אנשים באמצעות התקנות המנהליות והשיטות השונות של הכנסייה, וגוזם, שופט ומייסר את שחיתותם ואת מרדנותם. הוא אף מטיל משמעת על חלקם ומוכיח אותם, או חושף אותם ונוזף בהם בעזרת דבריו, וכן עובד בהיבטים נוספים. אך בעוד שאנשים נהנים מכל זה, הם נהנים גם משפע הרחמים ומכעסו העמוק של האל. כאשר אנשים נחשפים להיבט הנוסף בצביונו הצודק של האל – הכעס העמוק – הם עדיין חשים חופשיים ומשוחררים, ולא מוגבלים, כבולים או תחומים. כאשר אנשים חווים כל היבט שהוא בצביונו הצודק של האל והוא פועל בקרבם, הם למעשה חשים באהבת האל. התוצאות המושגות בקרבם יהיו חיוביות, הן יועילו להם, והם יהיו המרוויחים גדולים ביותר, כמובן. האל עובד באופן זה; הוא אף פעם לא מאלץ, משדל, מדכא או כובל אנשים, אלא גורם להם לחוש משוחררים, חופשיים, רגועים ומאושרים. בין אם אנשים נהנים מרחמיו ומנדיבות לבו של האל, או מצדקתו ומן המלכותיות שלו, בסופו של דבר הם זוכים באמת מן האל, מבינים את משמעות החיים ואת הערך שלהם, את הנתיב שעליהם ללכת בו, ואת הכיוון והמטרה מעצם היותם בני אנוש. הם זוכים בדברים רבים כל כך! אנשים חיים תחת השפעתו של השטן, והמחשבות וההשקפות המופרכות שהוא מחדיר בהם כובלות ומגבילות אותם, וכן מטילות בהם מומים. זה קשה מנשוא, אך הם אינם יכולים להשתחרר. כשאנשים באים אל האל, תהא אשר תהא גישתם כלפיו, גישתו כלפיהם תמיד תישאר זהה. זאת משום שצביונו ומהותו של האל אינם משתנים. הוא תמיד מביע את האמת, ובעשותו כן, הוא חושף את צביונו ואת מהותו. כך הוא פועל בקרבם של אנשים. הם נהנים באופן מלא מנדיבות לבו של האל ומרחמיו, וכן מצדקתו ומן המלכותיות שלו, ואנשים שחיים בסביבה שכזו הם מבורכים. אם, בסביבה שכזו, אנשים אינם מסוגלים לחתור אל האמת, לאהוב אותה ובסופו של דבר לזכות בה, הם מחמיצים את ההזדמנות להיוושע, וחלקם אף נענשים ומושמדים כמו השטן, יש לכך סיבה אחת בלבד, וזוהי עובדה. מהי הסיבה לדעתכם? טבעם של אנשים קובע את הנתיב שהם הולכים בו ואת הסוף שיהיה להם. קיצו של כל אדם ייקבע בסופו של דבר כאשר כולם יקובצו על פי סוג. אם אדם אוהב את האמת ודברים חיוביים, כאשר האל ידבר ויפעל בסופו של דבר, הוא ישוב אל האל וילך בנתיב החתירה אל האמת, ואין זה משנה כמה דברים שליליים החדיר בו השטן. לעומת זאת, אם אדם אינו אוהב את האמת ומתנגד לה, לא יחול שינוי בצביונו זה והוא זה שיכוון אותו, ואין זה משנה כמה ידבר האל, כמה כנים יהיו דבריו, כמה עבודה הוא יבצע, וכמה מדהימים יהיו האותות והמופתים שלו. אנשים רעים הם קיצוניים אף יותר. לא זו בלבד שהם מתנגדים לאמת, מהותם מרושעת ושונאת את האמת. הם מתנגדים לאל ומשתייכים למחנה השטן. גם אם הם מאמינים באל, בסופו של דבר הם ישובו אל השטן. כל שלושת סוגי האנשים האלה חוו את שחיתותו של השטן, והאמירות, המחשבות וההשקפות השונות של השטן הוליכו אותם שולל וכלאו אותם. אם כן, מדוע יכולים אנשים מסוימים להיוושע בסופו של דבר בעוד אחרים לא? התשובה היא בעיקר הנתיב שאנשים הולכים בו וכן השאלה האם הם אוהבים את האמת. הסיבה קשורה לשני הדברים האלה. אם כן, מדוע אנשים מסוימים מסוגלים לאהוב את האמת בעוד אחרים לא? מדוע אנשים מסוימים מסוגלים ללכת בנתיב החתירה אל האמת, בעוד אחרים לא, וחלקם אף רבים עם האל באופן גלוי ומשמיצים את האמת בפומבי? מה קורה כאן? האם הדבר נקבע על ידי מהות הטבע שלהם? (כן). הם כולם חוו את שחיתות השטן, אבל מהותו של כל אדם היא שונה. אמרו לי, האם האל מבצע את עבודתו בחוכמה? האם האל מסוגל לראות את האנושות כפי שהיא באמת? (כן). אם כן, מדוע האל מעניק לאנשים את הזכות לבחור בחופשיות? מדוע הוא לא כופה את תורתו על כולם? משום שהאל רוצה לסווג כל אדם על פי סוגו והוא רוצה לחשוף את כולם. האל לא מבצע עבודה לריק; יש עקרונות מאחורי כל עבודתו של האל, והעבודה שהוא מבצע באדם מסוים מבוססת על סוגו של האדם. כיצד נחשפת הקטגוריה של אדם מסוים? על איזה בסיס הם נחלקים לקטגוריות שונות? הדבר מבוסס על הדברים שאנשים אוהבים ועל הנתיב שהם הולכים בו. האין זה נכון? (כן). האל מסווג אנשים על פי מה שהם אוהבים ועל פי הנתיב שהם הולכים בו, קובע האם ניתן להושיעם על בסיס הקטגוריה שלהם, ומבצע בהם עבודה בהתאם לשאלה האם ניתן להושיעם או לא. הדבר דומה לאופן שבו אנשים מסוימים אוהבים אוכל מתוק, בעוד אחרים אוהבים אוכל חריף, מלוח או חמוץ. אם סוגי האוכל השונים הללו מונחים על השולחן, אין צורך לומר לאנשים מה לאכול ומה לא לאכול. מי שאוהב אוכל חריף, יאכל משהו חריף, מי שאוהב אוכל מתוק, יאכל משהו מתוק, ומי שאוהב אוכל מלוח יאכל משהו מלוח. הם רשאים לבחור בחופשיות. אנשים שמאמינים באל רשאים לבחור אם הם אוהבים את האמת או לא, ובאיזה נתיב ללכת, אך ההחלטה האם ייוושעו או לא ומה יהיה קיצם בסופו של דבר אינה תלויה בהם. האם אתה מבין שיש עקרונות מאחורי עבודת האל? (כן). ישנם עקרונות מאחורי עבודתו, ואחד החשובים ביותר מביניהם הוא לאפשר לאנשים להתחלק לקטגוריות על פי חתירותיהם והנתיב שלהם, ולהניח לכול להתקדם באופן טבעי. אנשים אף פעם לא מבינים זאת, ושואלים, "תמיד אומרים שלאל יש סמכות, אבל היכן היא? מדוע האל לא כופה את תורתו מעט על מנת להפגין את סמכותו?" לא כך באה לידי ביטוי סמכותו של האל; לא כך גורם האל לאנשים לראות את סמכותו.

האם כעת אתם מסוגלים להבחין באמירה העוסקת בהתנהלות מוסרית "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו"? האם אתם גם מבינים מה דורש האל מאנשים? (כן). מה אתם מבינים? (האל דורש מאנשים להיות כנים). דרישות האל מאנשים הן פשוטות מאוד. הוא דורש שאנשים יהיו כנים, יתמודדו עם בעיות על פי עקרונות-האמת, לא יעמידו פנים, לא יתמקדו אך ורק בהתנהגות שטחית, אלא בעשיית דברים על פי העקרונות. אם הנתיב שאתה הולך בו הוא נכון, והעקרונות לפיהם אתה חותר כיצד להתנהל הם נכונים ותואמים לאמת של דברי האל, די בכך. האין זה פשוט? (אכן). השטן אינו אוחז באמת או מקבל אותה, ועל כן הוא מוליך שולל אנשים בעזרת אמרות שהם סבורים כי הן טובות ונכונות, והוא גורם להם לנסות להיות ג'נטלמנים שמיטיבים להתנהג, ולא נבלים שעושים מעשים רעים. אנשים ממהרים ללכת שולל אחר השטן משום שהדברים האלה עולים בקנה אחד עם תפיסותיהם ועם העדפותיהם, והם יכולים לקבלם בנקל. השטן גורם לאנשים לעשות דברים שהם טובים רק למראית עין. אין זה משנה כמה רע הוא הדבר אותו עשית מאחורי הקלעים, כמה מושחת צביונך, או האם אתה אדם רע או לא; כל עוד אתה מסווה את הופעתך החיצונית על פי האמרות והדרישות אותן הכתיב השטן, ואחרים מכנים אותך אדם טוב, אזי אתה אדם טוב. ניכר כי הדרישות והסטנדרטים האלה מדרבנים אנשים להיות ערמומיים ורעים, לעטות מסכה, וכן מונעים מהם ללכת בנתיב הנכון. לפיכך, האם נוכל לומר שכל מחשבה וכל השקפה שהשטן מחדיר באנשים מובילות אותם אל נתיבים שגויים בזה אחר זה? (כן). העבודה שהאל רוצה לבצע כיום היא לאפשר לאנשים להבחין בדברי הכפירה ובכזבים של השטן, לראותם כפי שהם באמת ולדחות אותם, ואז להשיבם מנתיביהם הסוררים אל הנתיב הנכון, כך שיוכלו להתייחס אל אנשים ואל דברים, להתנהל ולפעול על פי העקרונות. עקרונות אלה אינם נובעים מאנשים, אך הם עקרונות-האמת. כאשר אנשים יבינו את עקרונות-האמת האלה, ויעלה בידם ליישמם בפועל ולהיכנס אל המציאות שלהם, הדברים והחיים של האל יוחדרו באנשים אלה בהדרגה. אם אנשים יתייחסו לדברי האל כאל חייהם, השטן כבר לא יוליכם שולל והם יחדלו ללכת בנתיב השגוי, נתיבו של השטן, והנתיב שאין ממנו דרך חזרה. אנשים אלה לא יבגדו באל, ואין זה משנה כיצד השטן מוליך אותם שולל ומשחית אותם. אין זה משנה כיצד ישתנה העולם, או מה צופן הזמן, חייהם של אנשים אלה לא יירקבו או יאבדו משום שהם מתייחסים לדברי האל כאל חייהם, ומשום שחייהם לא יירקבו או יאבדו, הם יחיו בדו-קיום עם סוג חיים שכזה, ויחיו לנצח. האם זה דבר טוב? (כן). כאשר אנשים נושעים, הם מבורכים עד מאוד!

מהו הדבר החשוב מכול עבורכם כרגע? להצטייד ביותר מן האמת. רק כאשר תצטייד ביותר מן האמת, וכן כאשר תשמע, תחווה ותבין יותר, יעלה בידך להתייחס אל אנשים ואל דברים, להתנהל ולפעול על פי דברי האל, ולדעת בדיוק מהם עקרונות-האמת. רק אז לא תסטה מדרכך, ולא תחליף את דברי האל ואת עקרונות-האמת ברצון אנושי ובמחשבות וההשקפות שהחדיר בך השטן. האין זה כך? (אכן). על כן, אחד הדברים החשובים והדחופים ביותר שעליכם לעשות כעת הוא להצטייד באמת ולהבין יותר מדברי האל. עליכם להשתמש בדברי האל. דברי האל כוללים דברים רבים, וישנם פריטי אמת רבים. עליך להצטייד בכל האמיתות האלה ללא דיחוי. אם לא תצטייד, כשיקרה משהו, לא תוכל להשתמש בדברי האל כבסיס, ופשוט תתמודד עם העניין על פי רצונך האישי. כתוצאה מכך, תפר את העקרונות, ותישא את עברותיך כאות קין. אם אינך יודע כיצד לחפש את האמת כשקורה משהו, ואתה רק מתמודד עם העניין על פי רצונך האישי על מנת להשיג את מטרותיך שלך, ואם אתה מסתמך על רצונך האישי ויש לך טומאות, אך אינך יודע כיצד להרהר בעצמך ולזכות במודעות עצמית, וכן אינך יודע להשוות את עצמך לדברי האל, אזי לא תכיר את עצמך, ולא יעלה בידך להכות על חטא באמת ובתמים. אם אינך מכה על חטא באמת ובתמים, כיצד יראה אותך האל? פירוש הדבר הוא שאתה אוחז בצביון עיקש ושאתה מתנגד לאמת, עברה חמורה נוספת שתותיר כתם נוסף. האם יועיל לך לצבור עברות וכתמים רבים? (לא). לא, זה לא יועיל לך. אם כן, כיצד אפשר לפתור עבירות? בעבר, הבעתי פרק ושמו "פשעים יובילו את האדם לגיהינום". פירוש הדבר הוא שעברות קשורות קשר ישיר לקצו של אדם. מה קורה עם אנשים שתמיד מבצעים עברות? חלקם אומרים, "זה לא היה בכוונה. בזמנו לא התכוונתי לעשות מעשה רע". האם זה תירוץ מוצלח? אם לא התכוונת לזה, האם לא הייתה זו עברה? האם אינך צריך להרהר ולהכות על חטא? זה לא היה בכוונה, אך בכל זאת הייתה זו עברה, הלא כן? לא עשית זאת בכוונה, אבל פגעת בצביונו של האל ובצווים המנהליים, האין זה נכון? (כן). זוהי עובדה, ולכן הייתה זו עברה. אין טעם בתירוצים. אתה אומר, "אני צעיר. השכלתי דלה, ואין לי די ניסיון בחברה. לא ידעתי שזה לא בסדר – איש לא אמר לי". או שאתה אומר, "המצב היה מסוכן מדי. פעלתי בלהט הרגע". האם אלה סיבות טובות? אף אחת מהסיבות האלה איננה טובה. אם יש לך הזדמנות לפעול על פי רצונך האישי, יש לך גם הזדמנות לחפש את האמת, ועליך להשתמש באמת כעיקרון למעשיך. אם כן, מדוע בחרת לפעול על פי רצונך האישי כשהייתה לך הזדמנות לחפש את האמת? סיבה אחת היא שהבנתך את האמת שטחית מדי, ושאינך נוהג לייחס חשיבות לחתירה אל האמת ולהצטיידות בדברי האל. ישנם סיבה ומצב נוספים שנכונים אף הם: אתה נוהג לעשות דברים כאשר האל ודברי האל אינם מצויים בלבך. דברי האל מעולם לא חלשו על לבך. אתה רגיל להיות עיקש, וחושב דרך קבע שהצדק עמך, חולש דרך קבע על כל עניין שהוא, ועושה דברים דרך קבע על פי העדפותיך האישיות. כשאתה מתפלל לאל, אתה עושה זאת למראית עין ובאופן טקסי בלבד. לדברי האל אין מקום בלבך ואין הם יכולים לחלוש עליו, ולאל אין מקום בלבך ואין הוא יכול לחלוש עליו. בכל אשר אתה עושה, אתה שולט בעניינים באופן טבעי, וכתוצאה מכך, אתה מפר את עקרונות-האמת. האם זו עברה? זה ודאי – זוהי עברה. אם כן, מדוע אתה מתרץ? שום תירוץ איננו תקף. עברה היא עברה. אם תבצע עברות רבות, תפגע באינטרסים של בית האל ושל עבודת הכנסייה, ובסופו של דבר תכעיס את צביונו של האל, אזי ההזדמנות שלך להיוושע תיגדע באיבה. זוהי פרשנות מדויקת של "פשעים יובילו את האדם לגיהינום"; זוהי עובדה. הדבר נגרם על ידי צביונותיהם המושחתים של אנשים, מהם נובעות מיני התנהגויות, המהוות בתורן את הנתיב בו בוחרים אנשים. הנתיב השגוי הזה גורם לאנשים לבצע עברות שונות ומשונות ברגעים חשובים ומכריעים בעודם מבצעים את חובתם. אם ביצעת עברות רבות מדי והן מצטברות, אזי יאבד הסיכוי שלך להיוושע. מדוע אנשים תמיד מבצעים עברות? הסיבה הבסיסית היא שהם אף פעם לא מצוידים בדברי האל, או רק לעתים נדירות, ולעתים רחוקות הם עושים דברים על בסיס דברי האל או עקרונות-האמת – בסופו של דבר הם תמיד מבצעים עברה. כאשר אנשים מבצעים עברה, הם תמיד סולחים לעצמם ומספקים סיבות ותירוצים כגון, "לא התכוונתי לעשות זאת. כוונותיי היו טובות. זה קרה משום שהמצב היה דחוף. זה קרה בגלל האדם הזה. זה קרה בגלל שלל סיבות אובייקטיביות..." תהא הסיבה אשר תהא, אם לא תחתור אל האמת ולא תפעל על פי דברי האל כאשר האמת משמשת לך קריטריון, תהיה מועד לביצוע עברות ולהתנגדות לאל. זוהי עובדה שאין עליה עוררין. על פי עובדה זו, קצך יהיה כפי שציינתי קודם לכן, "פשעים יובילו את האדם לגיהינום". זה יהיה קצך. האם אתה מבין? (כן, אני מבין).

הצביון של אנשים מסוימים הוא כה עיקש, והם כה חסרי מצפון, עד שהם תמיד חושבים בתקווה, "עברה פעוטה היא שום כלום. האל לא מעניש אנשים. הוא רחום ואוהב, והוא נוהג באנשים בסלחנות ובסבלנות. יום האל עדיין רחוק מאוד. אחתור אל האמיתות האלה שהוא מסר בהמשך, כשתהיה לי הזדמנות. האל אמנם אמר את הדברים האלה בנימה כנה ובהולה, אך עדיין יהיו לנו הזדמנויות רבות להאמין באל ולהיוושע". הם תמיד מזלזלים, נטולי תחושת בהילות, אין להם רצון עז לאל, או צמא לאמת. לבם תמיד עיקש, והם תמיד מתעלמים כליל מן האמת ומן הדרישות בדברי האל. אם הם יבצעו את חובתם מתוך גישה שכזו ובמצב שכזה, מה יקרה בסופו של דבר? הם יבצעו עברות ללא הרף ויצברו כתמים! מסוכן לאדם לצבור כתמים ולבצע עברות ללא הרף, מבלי להתייחס לכך ברצינות, ותוך גילוי אדישות כלפי הדבר. האל אמנם לא מוקיע אותך כעת, אך אין זה אומר שהוא לא יוקיע אותך בעתיד. בקצרה, לאדם שחי במצב שכזה נשקפת סכנה. אין הוא נוצר את דברי האל, את ההזדמנות להיוושע, או את ההזדמנות לבצע את חובתו, קל וחומר את כל הנסיבות שהאל תזמר עבורו. הוא תמיד עצל ואדיש, ופועל באופן רשלני, רפה ומפוזר. לאדם כזה נשקפת סכנה. יש כאלה שעדיין מרגישים טוב ביחס לעצמם וחושבים, "כאשר אני עושה דברים, האל איתי, יש לי את הנאורות ואת ההדרכה של האל, לעתים יש לי את המשמעת של האל, והוא עמי בתפילותיי!" חסד האל מצוי בשפע – בהחלט יש די ממנו להנאתך – תוכל לקחת כמה שרק תרצה והוא לעולם לא יאזל, אבל אז מה? חסד האל אינו מייצג את האמת, והנאתך מחסד האל אין משמעה שהאמת מצויה בידיך. האל מגלה רחמים כלפי כל אדם, אך רחמיו של האל אינם מקלים יתר על המידה. האל מגלה רחמים כלפי חיים אנושיים וכלפי כל יציר בריאה שהוא. אך אין זה אומר שאין עקרונות בעבודתו, שצביונו אינו צודק, ושיחול שינוי בסטנדרטים אותם הוא דורש מאנשים ושעל פיהם הוא מעריך אותם. האם אתם מבינים? (כן). אתה חש שהאל מעולם לא כעס עליך, שהאל תמיד מפגין כלפיך עדינות והתחשבות, וכן שאכפת לו ממך, והוא אוהב ומוקיר אותך עד מאוד. אתה חש בחומו של האל, באספקתו, בעזרתו, ואפילו במשוא פניו ובאדיבותו. אתה חש שהאל אוהב אותך יותר מכולם, ושגם אם הוא ינטוש אחרים, הוא לעולם לא ינטוש אותך. על כן אתה מלא ביטחון עצמי, וחש שיש הצדקה לכך שאינך חותר אל האמת, שאינך סובל ומשלם מחיר בעת ביצוע חובתך ושאינך מחפש שינוי בצביון. האל ודאי לא ינטוש אותך. האם ביטחונך העצמי האדיר מבוסס על דברי האל? אם יום אחד לא תוכל לחוש כלל בנוכחות האל, לבך יתמלא בהלה ותחשוב, "הייתכן כי האל נטש אותי?" קצך מוכרח להיות ברור לך. אין כל ספק כי סופם של אנשים שאינם חותרים אל האמת והם צדקנים יתר על המידה יהיה לא טוב. כאשר האל אוהב ומוקיר אנשים, מרחם עליהם, מרעיף עליהם חסד, ואפילו מפגין כלפי חלקם משוא פנים או אדיבות, וכן מתייחס אליהם בהתאם, מטרתו היא בהחלט לא לפנק או לרצות אותך, להוביל אותך אל נתיב שגוי או לגרום לך לסטות מדרכך, לא כל שכן לגרום לך להפנות עורף אל האמת ואל הדרך האמיתית. בעשותו כן, מטרתו של האל היא לתמוך בך בעודך הולך בנתיב הנכון, לגרום ללבך להתמלא כמיהה אדירה אליו, להעצים את אמונתך בו, ואז לפתח לב ירא-אל של ממש. אם אתה תמיד רוצה ליהנות מתפנוקי האל ולהיות חביבו, אזי אני אומר שאתה טועה. אינך חביבו של האל, והאדיבות ומשוא הפנים שהוא מפגין כלפיך הם כלל לא פינוק או ריצוי. בעשותו כן, מטרתו של האל היא לאפשר לך לנצור את דברי האל, לקבל את האמת, ולהתחזק מאדיבותו ומברכותיו, כך שיהיו לך הרצון וההתמדה ללכת בנתיב החתירה אל האמת, וללכת בנתיב הנכון בחיים. מובן שניתן לומר בביטחון כי כאשר האל ימסור את האמיתות האלה, אתה כבר תהיה מצויד, תזכה בחיים ותיהנה מאהבתו. אם תוכל להודות לאל על אדיבותו, לעמוד איתן במקומך הראוי, להצטייד יותר בדברי האל, לנצור יותר את דבריו, לחפש את עקרונות-האמת בעת ביצוע חובתך, ולשאוף להתייחס אל אנשים ואל דברים, להתנהל ולפעול על פי דברי האל, אזי לא תאכזב אותו. לעומת זאת, אם תנצל את אדיבותו של האל ואת משוא פניו כלפיך, תזלזל ברחמיו כלפיך, תתעקש לעשות דברים בדרכך, וכן תנהג בעיקשות ובפזיזות, לא תצטייד לעולם בדברי האל, לא תפגין רצון לשאוף אל האמת, או לא תתייחס אל אנשים ואל דברים, תתנהל ותפעל על פי דברי האל כאשר האמת משמשת לך קריטריון, למעט לשם הנאה מחסדו של האל וכדי להרגיש טוב ביחס לעצמך, אזי כאשר אינך עומד בציפיות של האל – כלומר, כשאתה מאכזב את האל פעם אחר פעם, במוקדם או במאוחר, לא ייוותר דבר מהחסד, הרחמים ונדיבות לבו של האל כלפיך. היום שבו לא נותר דבר מאלה הוא היום שבו האל מרחיק את כל חסדו. כשלא תחוש אפילו בנוכחותו של האל, תדע מה אתה באמת חש בתוכך. תהיה אפלה בתוכך. אתה תחוש דכדוך ואי נוחות, דאגה וריקנות. אתה תחוש שהעתיד איננו ודאי. אתה תהיה מפוחד ותחוש חרדה תמידית. זהו דבר איום ונורא. לפיכך, אנשים מוכרחים ללמוד להוקיר את כל מה שהעניק להם האל, ואת החובה שעליהם לבצע, ובה בעת, לדעת כיצד להשיב לו כגמולו. למעשה, האל לא מבקש שתשיב לו כגמולו כדי להעריך את גודל תרומתך בשמו או עד כמה מהדהדת עדותך למענו. האל רוצה שתלך בנתיב הנכון, הנתיב שבו הוא דורש ממך ללכת. יש די והותר מחסד האל להנאת האנשים. האל לא מקמץ בחסד הזה שהוא מרעיף על אנשים, והוא אף לא יתחרט על שעשה זאת. אם האל מברך אדם והוא אדיב כלפיו, הוא תמיד עושה זאת מרצונו. הוא עושה זאת כחלק ממהותו, מצביונו ומזהותו. הוא אף פעם לא מתחרט על שהעניק לאנשים את הדברים האלה, ואין הוא חוזר בו מכך. עם זאת, נניח שאנשים אינם יודעים להבחין בין טוב לרע או כיצד להעריך טובות. הם תמיד מכזיבים את האל ומאכזבים אותו פעם אחר פעם. אין זה משנה כמה גבוה היה המחיר ששילם האל או כמה זמן הוא חיכה, אנשים עדיין מתעלמים ממנו ולא מבינים את כוונותיו הטובות. אנשים רק מחפשים ליהנות מחסד האל – כל המרבה הרי זה משובח. אין זה משנה כמה גדולה הנאתם מחסד האל ומברכותיו – הם אינם יודעים להשיב על אהבת האל, או להשיב את לבם אל האל ולנהות אחריו. אתם סבורים שהאל יהיה מרוצה אם אנשים יתייחסו אליו כך? (לא). איזה סוג של גישה מוכרח אדם להפגין על מנת לרצות את האל? אנשים מוכרחים להכות על חטא, לאחוז בביטויים מעשיים, ולבצע היטב את חובתם. אל להם לדבוק בהצדקות ובתירוצים. החסד, המחילה, והרחמים שמפגין האל כלפי האנושות אינם הון או תירוצים שיש להתענג עליהם. לאל יש מטרה סופית אחת בלבד, ואין זה משנה מה הוא עושה, או איזה סוג של מאמץ, מחיר או מחשבה הוא משקיע באנשים. כלומר, הוא מקווה שאנשים יפנו אל הנתיב הנכון, וילכו בו. מהו הנתיב הנכון? לחתור אל האמת, ולהצטייד ביותר ממנה. אם הנתיב שאנשים הולכים בו עולה בקנה אחד עם דברי האל, והאמת משמשת בו כקריטריון, אזי הם ישיבו לאל כגמולו על המחיר שהוא משקיע בהם וכן על כל ציפיותיו בעבורם. האם אתם סבורים שדרישותיו של האל מבני האדם הן גבוהות? (לא). דרישותיו של האל מבני האדם אינן גבוהות, והוא ניחן בסבלנות ובאהבה במידה מספקת על מנת להמתין עד לשובם של האנשים אליו. כאשר תפנה אל האל, הוא לא סתם ירעיף עליך מידה מסוימת של חסד וברכות, אלא ידאג לצרכיך, יתמוך בך וידריך אותך באמת, בחיים, ובנתיב אשר אתה הולך עליו. האל יבצע בך עבודה אדירה אף יותר. לכך הוא מצפה. בטרם האל מבצע את העבודה הזאת, הוא מדריך אנשים, תומך בהם ומרעיף עליהם חסד וברכות, ללא הרף. כל זה לא היה כוונתו המקורית של האל, ואף אין זה משהו שהוא רוצה לעשות באופן מיוחד. אך אין לו בררה אלא להיות מחויב לשלם כל מחיר למען אנשים, ולבצע את העבודה ויהי מה. לאחר שהאל מבצע את כל העבודה הזאת, מה שהוא רוצה בסופו של דבר הוא לראות שבני האדם יכולים לשוב לאחור. אם אנשים מבינים את כוונותיו ואת מחשבותיו, ומדוע הוא באמת רוצה לעשות זאת, הם יזהו את חביבותו, יהיה להם שיעור קומה והם יתבגרו. כאשר אנשים מתחילים להיות קפדניים ולעבוד קשה על כל אמת שהאל מספק להם, ולהיכנס אל המציאות של כל אמת, האל מרוצה. או-אז, כבר אין לו צורך לבצע את העבודה הפשוטה של להיות עם אנשים, לנחם אותם, לדרבן אותם ולהאיץ בהם. במקום זאת, באפשרותו לדאוג לצורכיהם יותר מבחינת האמת, בחיים, ועל הנתיב שהם הולכים בו. באפשרותו לבצע באנשים עבודה אדירה ומוחשית יותר. מדוע האל מעדיף לבצע סוג כזה של עבודה? משום שבעודו מבצע עבודה שכזו, הוא רואה תקווה באנשים, הוא רואה את עתידם, והוא רואה שהם מאוחדים עמו בלב ובנפש. זהו דבר אדיר לאין שיעור הן לבני האדם והן לאל, והוא ציפה לכך זמן רב מאוד. לאדם שבוחר בנתיב החתירה אל האמת יהיו בהדרגה יותר כוח ושיעור קומה של ממש להיאבק באמצעותם בשטן, ולשאת עדות לאל, והאל יתמלא תקווה רבה יותר מכך שייראה יציר בריאה אנושי נוסף שנאבק למענו כנגד השטן. זוהי תפארת האל. כאשר שיעור קומתם של אנשים צומח, הם מתחזקים בהדרגה, נושאים עדות יותר ויותר, ואט אט יראים יותר את האל ומתמסרים לו, פירוש הדבר הוא שיש תקווה שהאל יזכה בקבוצת מתגברים, ויהיה נערץ על ידי אנשים ובקרבם. האם זה דבר טוב? (כן). לכך מצפה האל, וזוהי תקוותו לכם וציפייתו מכם. הוא חיכה לכך זמן רב מאוד. אנשים שמבינים ושיכולים להתחשב בלבו של האל יעבדו במה שהוא מבקש מהם, וישלמו את המחיר עבור מה שהוא מבקש מהם. הם יעשו כל מאמץ כדי לשתף פעולה עם מה שהאל רוצה לעשות, להגשים את משאלותיו, ולנחם את לבו. אך אם אינך רוצה לעשות זאת, האל לא יאלץ אותך. אתה אומר, "מדוע אינני רוצה בכך? מדוע אינני רוצה לעשות את מה שדורש האל? מדוע אני חש אי שקט, אי נוחות ואי רצון להתמסר כשאני חושב על עמידה בדרישותיו של האל?" אינך מוכרח לעמוד בדרישות האל; אין זו חובה. אתה רשאי לבחור, ואתה חופשי. האל אינו מאלץ אנשים. אני אומר לכם זאת כדי שתבינו לחלוטין את המציאות של מה שהאל רוצה להשיג, את האחריות המוטלת על כתפיכם, ואת ציפיותיו של האל מכם. האם זה ברור? (כן). טוב מאוד שזה ברור. אם זה ברור, לבבותיהם של אנשים יהיו מודעים. הם ידעו בתוך תוכם על מה לעבוד הלאה, מה לעשות ואיזה מחיר עליהם לשלם; יהיה להם כיוון.

היום, שיתפתי על האמירה העוסקת בהתנהלות מוסרית, "מילתו של ג'נטלמן היא הערובה שלו". משום שבעבר שיתפנו על אמירות אחרות העוסקות בהתנהלות מוסרית אותן מקדם השטן, אמירה זו מעט קלה יותר להבחנה. אין זה משנה באיזו אמירה העוסקת בהתנהלות מוסרית מדובר, בעיקרון השטן רוצה להשתמש באמירה שכזו על מנת לכבול ולהגביל את ההתנהגות האנושית, ואז ליצור מגמה חברתית. ביצירת מגמה שכזו, הוא רוצה להוליך שולל את הנפשות של האנושות כולה, לשלוט בהן ולכלוא אותן, ואז להסית את האנושות כולה נגד האל. לאחר שאנשים יתנגדו לאל, השטן רוצה לוודא שלאל אין דרך לפעול על אנשים או לבצע עבודה. זוהי המטרה שהשטן רוצה להשיג, וזוהי מהות כל מעשיו. יהיו אשר יהיו היבטי ההתנהגות, המחשבות וההשקפות שמייצגות אמירות אלה העוסקות בהתנהלות מוסרית אותן מקדם השטן, בכל מקרה הן אינן רלוונטיות לאמת, והן אף מנוגדות לה. איך צריכים אנשים להתמודד עם אמירות אלה העוסקות בהתנהלות מוסרית אותן מקדם השטן? עיקרון פשוט ובסיסי מאוד הוא שעלינו לחשוף, לנתח, לראות כפי שהיא באמת, ולדחות כל אמירה שמקורה בשטן. משום שמקורן בשטן, אם לבבותינו מסוגלים לראותן כפי שהן באמת, אנחנו מסוגלים להוקיע ולדחות אותן. איננו יכולים לאפשר לדברי השטן להתקיים בכנסייה ולהוליך שולל את אנשיו הנבחרים של האל, להשחית אותם ולהפריע להם. המטרה שיש להשיג היא שאנשיו הנבחרים של האל ידחו את השטן, ושלא יימצא בהם אף לא שמץ מדברי הכפירה ומהכזבים של השטן. במקום דברי כפירה וכזבים אלה, דברי האל והאמת מוכרחים לחלוש על לבם של אנשיו הנבחרים של האל, ולהפוך לחייהם. זה סוג האנושות שהאל רוצה לזכות בו. הבה נסיים כאן את השיתוף של היום.

9 ביולי, 2022