העבודה וההיווכחות שלכם עלובות למדי. האדם אינו מייחס חשיבות לאופן העבודה ואף מתייחס באקראיות רבה יותר להיווכחות בחיים. האדם אינו מתייחס לדברים האלה כאל לקחים שעליו להיווכח בהם. לפיכך, בחווייתכם, כל מה שהאדם רואה, הלכה למעשה, הוא חלומות באספמיה. לא מוצבות לכם דרישות רבות בכל הנוגע לעבודה, אך כבני אדם שאלוהים עתיד להפוך למושלמים, עליכם ללמוד את הלקחים שלכם בנושא עבודה למען אלוהים, כדי שתתאמו בהקדם לרצונו של אלוהים. לאורך העידנים, בני האדם שעשו עבודה נקראו עובדים או שליחים, ומילים אלו מתייחסות למספר מצומצם של אנשים שאלוהים השתמש בהם. עם זאת, העבודה שאני מדבר עליה כיום אינה מתייחסת אך ורק לעובדים ולשליחים האלה, אלא מכוונת לכל בני האדם שאלוהים עתיד להפוך למושלמים. ייתכן שישנם רבים שאינם מתעניינים בכך במיוחד, אך למען ההיווכחות, מוטב לדבר על האמת הנוגעת לעניין זה.

באשר לעבודה, האדם סבור שהעבודה היא התרוצצות אנה ואנה למען אלוהים, הטפה בכל מקום והשקעה למען אלוהים. על אף שאמונה זו נכונה, היא יותר מדי חד-צדדית. מה שאלוהים דורש מהאדם הוא לא רק להתרוצץ אנה ואנה למענו. מעבר לכך, עבודה זו קשורה לכהונה ולאספקה בתוך רוחו של האדם. אפילו אחרי כל השנים הללו, אחים ואחיות רבים מעולם לא חשבו על עבודה למען אלוהים מכיוון שהעבודה כפי שהאדם תופס אותה אינה עולה בקנה אחד עם מה שאלוהים דורש. לפיכך, אין לאדם עניין כלשהו בעבודה, וזו בדיוק הסיבה לכך שהיווכחותו של האדם היא גם חד-צדדית למדי. כולכם צריכים להתחיל להיווכח על-ידי עבודה למען אלוהים, כדי שתוכלו לחוות טוב יותר את כל ההיבטים של ההיווכחות. זה הדבר שעליכם להיווכח בו. העבודה אינה מתייחסת להתרוצצות אנה ואנה למען אלוהים, אלא לשאלה אם חיי האדם ומה שהאדם מביא לידי ביטוי בחייו מסוגלים לגרום לאלוהים הנאה. העבודה מתייחסת לכך שהאדם משתמש בנאמנותו לאלוהים ובידע שלו על אלוהים כדי להעיד על אלוהים וגם לכהן בקרב בני האדם. זו אחריותו של האדם, וזה מה שכל בני האדם צריכים להבין. ניתן לומר שההיווכחות שלכם היא עבודתכם ושאתם שואפים להיווכח במהלך עבודתכם למען אלוהים. חוויית עבודתו של אלוהים אין פירושה רק הידע שלכם כיצד לאכול ולשתות את דבר האל. חשוב מכך, עליכם לדעת כיצד להעיד על אלוהים ולהיות מסוגלים לשרת את אלוהים ולהיות מסוגלים לכהן בקרב בני האדם ולקיים אותם. זו עבודה וזו גם היווכחותכם. זה מה שכל אדם צריך להשיג. יש בני אדם רבים שרק מתמקדים בהתרוצצות אנה ואנה למען אלוהים ובהטפה בכל מקום, אך מתעלמים מהחוויות האישיות שלהם ומזניחים את היווכחותם בחיי הרוח. זה מה שגורם לבני האדם שמשרתים את אלוהים להפוך לכאלה שמתנגדים לאלוהים. אנשים אלה ששירתו את אלוהים וכיהנו בקרב בני האדם בכל השנים הללו פשוט התייחסו לעבודה ולהטפה כאל היווכחות, ואף אחד מהם לא ראה בחוויות הרוחניות האישיות שלו היווכחות חשובה. במקום זאת, הם נטלו את הנאורות שהפיקו מעבודתה של רוח הקודש כהון שממנו יוכלו ללמד אחרים. כשהם מטיפים, הם חשים עול רב ומקבלים את עבודתה של רוח הקודש, ובכך, הם משחררים את קולה של רוח הקודש. באותה עת, בני האדם שעובדים מרגישים זחוחים, כאילו עבודתה של רוח הקודש הייתה לחוויה הרוחנית האישית שלהם. הם חשים שכל המילים שהם אומרים במהלך הזמן הזה שייכות להוויה האישית שלהם, וגם חשים כאילו החוויה האישית שלהם אינה ברורה כפי שתיארו אותה. יתר על כן, אין להם שמץ של מושג מה הם יאמרו לפני שהם פוצים פה, אך כשרוח הקודש עובדת בקרבם, יוצא מפיהם שטף מתמשך ובלתי פוסק של מילים. לאחר שאתה מטיף כך פעם אחת, אתה חש ששיעור קומתך בפועל אינו נמוך כפי שסברת, וכמו שקורה במצב שבו רוח הקודש עובדת בקרבך כמה פעמים, אתה מסיק שכבר יש לך שיעור קומה וסובר בטעות שעבודתה של רוח הקודש היא ההיווכחות וההוויה שלך-עצמך. כשיש לך חוויה כזו ללא-הרף, אינך מקפיד על ההיווכחות שלך, אתה נעשה עצל בלי שתבחין בכך ואתה חדל לייחס כל חשיבות להיווכחות האישית שלך. לפיכך, כשאתה מכהן בקרב בני האדם, עליך להבחין בבירור בין שיעור קומתך לבין עבודתה של רוח הקודש. זה יסייע טוב יותר להיווכחות שלך ויועיל יותר לחווייתך. כשהאדם מתייחס לעבודתה של רוח הקודש כאל חווייתו האישית, הדבר הופך למקור לניוון של האדם. לכן אני אומר שתהיה אשר תהיה החובה שאתם ממלאים, עליכם לראות בהיווכחות שלכם לקח מרכזי.

האדם עובד כדי להשביע את רצונו של אלוהים, כדי להביא בפני אלוהים את כל בני האדם אשר כלבבו, כדי להביא את האדם לאלוהים וכדי להציג לאדם את עבודתה של רוח הקודש ואת הכוונתו של אלוהים, ובכך להפוך את פירות עבודתו של אלוהים למושלמים. לפיכך, הכרחי שתבינו לאשורה את מהות העבודה. מכיוון שאלוהים משתמש בבני האדם, הם כולם ראויים לעבוד למען אלוהים, כלומר, לכולם יש הזדמנות לשמש את רוח הקודש. אולם יש עובדה אחת שעליכם להבין: כשהאדם עושה את העבודה שאלוהים הטיל עליו, יש לאדם הזדמנות לשמש את אלוהים, אך שיעור קומתו של האדם מורכב לא רק ממה שהוא אומר ויודע. אתם יכולים רק להכיר טוב יותר את הליקויים במהלך עבודתכם ולהשיג נאורות רבה יותר מרוח הקודש. באופן זה, תוכלו לזכות בהיווכחות טובה יותר במהלך עבודתכם. אם האדם מתייחס להכוונתו של אלוהים כהיווכחות שלו עצמו וכמשהו שמולד בתוכו, אזי אין לשיעור קומתו של האדם פוטנציאל לגדול. הנאורות שרוח הקודש עובדת באדם מתרחשת כשהוא במצב רגיל. ברגעים כאלה, האדם נוטה להניח בטעות שהנאורות שהוא מקבל היא שיעור קומתו הממשי, מכיוון שרוח הקודש מעניקה נאורות באופן הרגיל ביותר והיא משתמשת באופיו המולד של האדם. כשהאדם עובד ומדבר או כשהוא מתפלל ומבצע את התמסרותו הרוחנית, הוא לפתע מבין אמת מסוימת. אולם בפועל, האדם רואה רק את הנאורות שרוח הקודש מקנה לו (מן הסתם, נאורות זו קשורה לשיתוף פעולה מצד האדם) והדבר אינו מייצג את שיעור קומתו האמיתי של האדם. לאחר תקופה של חוויה שבה האדם נתקל בקשיים ובניסיונות אחדים, שיעור קומתו של האדם מתברר בנסיבות כאלה. רק אז האדם מגלה ששיעור קומתו אינו רב במיוחד ואז צצים האנוכיות, השיקולים האישיים והחמדנות של האדם. רק לאחר כמה מחזורים של חוויות כאלה, רבים מבני האדם שרוחם מתעוררת יבינו שמה שהם חוו בעבר לא היה המציאות שלהם, אלא הארה רגעית מרוח הקודש, ושהאדם רק קיבל את האור הזה. כשרוח הקודש מעניקה לאדם את הנאורות להבין את האמת, לרוב הדבר נעשה באופן ברור ומובהק ובלי להסביר כיצד אירעו הדברים או לאן הם הולכים. כלומר, במקום לשלב את קשייו של האדם בגילוי הזה, רוח הקודש חושפת את האמת באופן ישיר. כשהאדם נתקל בקשיים בתהליך ההיווכחות ואז משלב בכך את הנאורות של רוח הקודש, הדבר הופך לחווייתו של האדם בפועל. לדוגמה, אחות רווקה דיברה כך במהלך שיתוף: "איננו שואפים לתהילה או לעושר ולא חומדים את האושר של האהבה בין בעל ואישה. אנו שואפים רק להקדיש לאלוהים לב טהור וממוקד". היא המשיכה ואמרה: "ברגע שבני אדם מתחתנים, דברים רבים מעסיקים אותם ולבם האוהב את אלוהים כבר אינו אמיתי. לבם תמיד טרוד כולו במשפחתם ובבן זוגם, ולכן עולמם הפנימי נעשה מורכב הרבה יותר..." כשהיא דיברה, היה נדמה שהדברים שבקעו מפיה לא היו מחשבות לבה. דבריה היו מהדהדים ורבי עוצמה, כאילו כל מה שאמרה נבע מעומק לבה וכאילו משאלתה הבוערת הייתה להקדיש את כל כולה לאלוהים ותקוותה הייתה שגם לאחים ולאחיות תהיה נחישות כזו. ניתן לומר שהנחישות וההתרגשות שלך ברגע זה נובעות לחלוטין מעבודתה של רוח הקודש. כששיטת עבודתו של אלוהים משתנה, הדבר קורה לאחר שהתבגרת בכמה שנים. את רואה שלכל בנות כיתתך ולחברותייך בגילך יש בעלים, או שומעת שאחרי שחברה מסוימת התחתנה, היא עברה עם בעלה לגור בעיר ושהיא מצאה שם עבודה. כשאת רואה אותה, את מתחילה לחוש קנאה, כשאת רואה שהיא מלאה בקסם אישי ובקור רוח מכף רגל ועד ראש וכיצד, כשהיא מדברת איתך, יש לה ניחוח של אשת העולם הגדול וכבר לא נותר זכר לסגנון הכפרי הבור שלה, המראה הזה מעורר בך רגשות. לך, שהקדשת עצמך לאלוהים כל הזמן הזה, אין משפחה או קריירה, עברת טיפול כה רב, וזה מכבר הגעת לגיל העמידה ונעורייך חמקו כאילו שקעת בחלום. כעת, משהתקדמת עד הלום, אינך יודעת איפה לתקוע יתד. ברגע זה ראשך אפוף מחשבות, כאילו איבדת את עשתונותייך. את לגמרי לבדך ואינך מסוגלת לשקוע בשינה, את שוכבת ערה לאורך הלילה, ובלי להתכוון לכך את מתחילה לחשוב על הנחישות שלך ועל הנדרים שנדרת לאלוהים ומדוע, למרות זאת, נקלעת למצב אומלל כזה? בלי להיות מודעת לכך, דמעות שקטות זולגות מעינייך ולבך מתעוות מכאב. את מתייצבת בפני אלוהים כדי להתפלל ונזכרת בימים שבהם היית יחד עם אלוהים, עד כמה קרבתכם הייתה אינטימית והדוקה. תמונה אחר תמונה צפות לנגד עינייך, והשבועה שנשבעת ביום ההוא שוב מצלצלת באוזנייך. "האין אלוהים הידיד הקרוב היחיד שלי?" בשלב הזה, את כבר מייבבת מרות: "אלוהים! אלוהים האהוב! כבר נתתי לך את לבי לחלוטין. אני רוצה להקדיש את עצמי למענך לעולמים ואני אוהב אותך לאורך כל חיי בנאמנות..." רק כשאת נאבקת בסבל האינטנסיבי הזה, את חשה באמת ובתמים כמה אלוהים חביב, ורק אז את מבינה בבירור: "נתתי לאלוהים את כל כולי לפני זמן רב." לאחר מהלומה כזו, את הופכת לבוגרת הרבה יותר בנושא הזה ואת רואה שעבודתה של רוח הקודש באותה עת איננה רכושו של האדם. בחוויותייך לאחר מכן, כבר אינך מוגבלת בהיבט זה של ההיווכחות. דומה שהצלקות מפצעייך הקודמים הועילו מאוד להיווכחות שלך. בכל פעם שתתקלי במצב כזה, תיזכרי מיד בדמעות שהזלת באותו יום, כאילו שהתאחדת מחדש עם אלוהים לאחר פרידה, ואת נתונה בפחד תמידי שתגדעי שוב את הקשר שלך עם אלוהים ושתפגעי בקישור הרגשי (הקשר הרגיל) בינך לבין אלוהים. זו העבודה וההיווכחות שלך. לפיכך, בו בזמן כשאתם מקבלים את עבודתה של רוח הקודש, עליכם לייחס אף יותר חשיבות להיווכחות שלכם ולראות בדיוק מהי עבודתה של רוח הקודש ומהי ההיווכחות שלכם, וכן לשלב את עבודתה של רוח הקודש בהיווכחות שלכם, כדי שהיא תיטיב להפוך אתכם למושלמים באופנים רבים וכדי שמהות עבודתה של רוח הקודש תתבצע בקרבכם. במהלך חווייתכם את עבודתה של רוח הקודש, תתוודעו לרוח הקודש כמו גם אל עצמכם, ויתר על כן, במהלך מקרים רבים של סבל עז, תפתחו קשר רגיל עם אלוהים והקשר בינכם לבין אלוהים יתהדק מיום ליום. לאחר מקרים רבים מספור של גיזום וזיכוך, תפתחו אהבה אמיתית לאלוהים. זו הסיבה לכך שעליכם להבין שסבל, מכות וצרות אינם דבר שיש לחשוש ממנו. הדבר המבהיל הוא שתהיה לכם רק את עבודתה של רוח הקודש ללא היווכחות שלכם. כשיבוא היום שבו תסתיים עבודתו של אלוהים, עמלכם יהיה לחינם. על אף שחוויתם את עבודתו של אלוהים, לא התוודעתם לרוח הקודש ולא הייתה לכם היווכחות משלכם. רוח הקודש הופכת את האדם לנאור לא על מנת לקיים את תשוקתו של האדם, אלא כדי לפלס נתיב להיווכחותו של האדם וכן כדי לאפשר לאדם להתוודע לרוח הקודש, ומאותו רגע ואילך, לפתח תחושות של יראה והערצה לאלוהים.