מאת ג'אנג הואי, סין

שמי ג'אנג הואי, ובשנת 1993 כל המשפחה שלי התחילה להאמין בישוע אדוננו. הייתי מבקש נלהב, כך שעד מהרה הפכתי למטיף. לעתים קרובות הסתובבתי בכנסיות שונות כדי לעבוד ולהטיף. לאחר כמה שנים, עזבתי את עבודתי והתחלתי לשרת את אלוהים במשרה מלאה. עם זאת, מסיבה לא ידועה, האמונה והאהבה של אחיי ואחיותיי פחתו בהדרגה, והחלו להתגלע קנאה וסכסוכים בין עמיתים לעבודה. גם אני הרגשתי שרוחי נחלשת, ולא נותר לי על מה להטיף. בשנת 2005, אישתי חלתה בסרטן וזמן קצר לאחר מכן היא נפטרה. זו הייתה מכה קשה עבורי ונחלשתי עוד יותר. יום אחד הלכתי להתארח בביתו של בן דודי ופגשתי שם שתי אחיות שהטיפו את בשורת המלכות של האל הכול יכול. במהלך כמה ימים של שיתוף ודיונים, התחלתי להאמין באמת שישוע אדוננו חזר ושהוא האל הכול יכול שהתגלם כבשר. קריאת דבריו של האל הכול יכול השקתה והזינה את לבי הצמא והתענגתי על מתיקות עבודתה של רוח הקודש, והגעתי להבנה של אמיתות ותעלומות רבות שלא הבנתי קודם לכן. אולם, בדיוק בשעה שהייתי שקוע בשמחת ההתאחדות עם האל, הפיתויים וההתקפות של השטן התקרבו אליי בגניבה יותר ויותר...

אחר צוהריים אחד, תרגלתי מסירות רוחניות, כאשר לפתע נשמעה דפיקה בדלת. כשפתחתי את הדלת, ראיתי את הכומר, לי יאנג, ואת עמיתו לעבודה, וואנג ג'ון, מהכנסייה הישנה שלי עומדים בחוץ. הופתעתי ונחרדתי מעט, ותהיתי: "מה הם עושים פה? יכול להיות שהם שמעו על אמונתי באל הכול יכול? בעבר, כאשר אחים ואחיות שהיו מבקשים טובים החלו להאמין באל הכול יכול, הכומר לי ועמיתו לעבודה וואנג הפחידו אותם בעזרת שמועות והסיתו את משפחותיהם לאלץ אותם להתרחק מכנסיית האל הכול יכול. הם עשו כל שביכולתם כדי למנוע מהם מלהאמין באל הכול יכול. היום אני לא יודע באיזה מין טקטיקות הם ישתמשו כדי להפריע לי". בירכתי אותם לשלום והזמנתי אותם לשבת. זמן קצר לאחר מכן, גם בתי שיאויאן ובני דייונג חזרו הביתה. תמהתי: ילדיי אמרו שהם עסוקים מאוד בעבודה, אז למה שניהם חזרו הביתה היום? יכול להיות שהכומר לי דאג שיגיעו? נראה היה שלי יאנג וואנג ג'ון באו מוכנים! התפללתי במהירות לאלוהים: "אל כל יכול! היום הם בלי ספק באו להפריע לי ולהכשיל אותי. אלוהים, שיעור קומתי דל מדי. אני מתחנן בפניך שתדריך אותי ותעזור לי להתמודד איתם. אני מוכן לשאת עדות עליך!" לאחר התפילה, לבי נרגע. באותו רגע, לי יאנג העלה על פניו חיוך מעושה ואמר: "האח ג'אנג, שמעתי שאתה מאמין עכשיו בברק ממזרח. האם זה נכון? אין זה משנה כמה יש אמת בברק ממזרח, איננו יכולים לקבל זאת. האח ג'אנג, כולנו מאמינים באלוהים שנים רבות, והטפנו ועשינו עבודה עבורו. לכולנו ברורה העובדה שישוע אדוננו נצלב והפך למנחת חטאים, שגאלה אותנו מחטאינו. נהנינו גם מרוב החסד, מהשלווה ומהשמחה שהעניק לנו האל, ולכן עלינו לשמר תמיד את שמו ואת דרכו של האל. איננו יכולים להאמין באל אחר. האין זה נכון שעזיבתך את ישוע אדוננו ואמונתך באל הכול יכול מהווים בגידה באלוהים?"

אמרתי בשלווה: "אחי לי, כשאנחנו מדברים, עלינו להיות אובייקטיביים ומעשיים, לבסס את טענותינו על ראיות, ולא להשמיע גינויים שרירותיים. האם בחנת את דרכו של הברק ממזרח? האם קראת את דברי האל הכול יכול? מעולם לא חקרת את זה, אז איך אתה יכול להגיע למסקנה שבגדתי באלוהים בכך שקיבלתי את הברק ממזרח? האם אתה יודע מהיכן האמת מגיעה? האם אתה יודע מי מבטא את האמת? ישוע אדוננו אמר: 'אֲנִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים' (יוחנן י"ד 6). אלוהים הוא האמת! איך אתה יכול לומר שלא משנה כמה יש אמת בברק ממזרח, אתה לא תקבל אותו? האם זו לא התנגדות לאמת ולאלוהים בכוונה תחילה? אם היינו נוהגים כך, האם יכולנו להיחשב אפילו למאמינים באלוהים? למען האמת, מכיוון שהכמרים והבכירים של עולם הדת מתנגדים בגלוי לעבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים ומגנים אותה, כשהתחלתי להאמין באל הכול יכול, גם אני חששתי שייתכן שאני טועה ושאולי הלכתי שולל. אבל מאוחר יותר, קראתי הרבה מאוד מדבריו של האל הכול יכול וגיליתי שכולם אמת, שהם חושפים תעלומות רבות, כמו למשל את התעלומות של תוכנית הניהול של אלוהים בת 6,000 השנים, את האמת הפנימית אודות שלושת שלבי העבודה, את תעלומות התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, את הסיפור הפנימי האמיתי של כתבי הקודש, ועוד. המבוכה והקשיים שחוויתי שנים רבות שבהן האמנתי באלוהים נפתרו כולם באמצעות דברי האל הכול יכול. ככל שאני קורא יותר את דברי אלוהים, כך אני מרגיש יותר שאלו אימרותיה של רוח הקודש, שזהו קולו של אלוהים. אני מאמין באמונה שלמה שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר ושאלוהים מופיע בפנינו! האח לי, האח וואנג, האל הכול יכול וישוע אדוננו הם אותו אל. האמונה באל הכול יכול מקדמת בברכה את ביאתו של אלוהים! בואו נחשוב על זה. כאשר ישוע אדוננו בא לעבוד, אנשים רבים עזבו את בית המקדש כדי לנהות אחריו. באותה תקופה, היו ללא ספק אנשים רבים שדנו אותם לחומרה ואמרו שהם בגדו באל יהוה ושהם אשמים בכפירה. כיום, כולנו יודעים שלמרות שעבודת הגאולה של ישוע אדוננו הייתה שונה מעבודת חקיקת החוקים של האל יהוה, וששמו של אלוהים השתנה גם כן, ישוע אדוננו והאל יהוה הם אותו אל. האמונה בישוע אדוננו אינה בגידה באל יהוה, אלא עמידה בקצב צעדיו של האל והשגת ישועתו. למעשה, אלה שהאמינו באל יהוה אבל לא נהו אחרי ישוע אדוננו היו אלה שנטשו באמת את אלוהים ובגדו בו. כך גם כיום. למרות שעבודת השיפוט של האל הכול יכול באחרית הימים אינה זהה לעבודת הגאולה של ישוע אדוננו, ולמרות ששמו של אלוהים השתנה, האל הכול יכול וישוע אדוננו הם אותו אל. זו עובדה שלא ניתן להכחיש אותה. בעידן החסד, עבודת הגאולה של ישוע אדוננו רק מחלה לבני האדם על חטאיהם, אבל היא לא פטרה את בני האדם מטבעם השטני ומאופיים החוטא. עבודת המשפט של האל הכול יכול באחרית הימים נועדה לפטור את בני האדם מטבעם השטני ומאופיים החוטא, להושיע אותם באופן מלא, ולגרום להם להשיל מעליהם את השפעתו של השטן וליפול בנחלתו של אלוהים. ברור ששני שלבי העבודה הללו משלימים זה את זה ושיש ביניהם קשר הדוק, שמעמיק ככל שהם מתקדמים. דבר זה אכן נעשה על ידי אל אחד. האמונה שלי באל הכול יכול אינה בגידה בישוע אדוננו. זו עמידה בקצב צעדי השה. אם נאמין רק בישוע אדוננו ונסרב להאמין באל הכול יכול, לא רק שננהג בדיוק כמו הפרושים שהאמינו רק באל יהוה ודחו את ישוע אדוננו, ובכך נאבד את ישועתו של אלוהים, אלא גם גם ניענש על ידי אלוהים. זו התנגדות אמיתית ובגידה באלוהים! אתה לא היית אומר זאת?"

כאשר לי יאנג שמע אותי אומר זאת, הוא נראה מאוד נבוך, וואנג ג'ון ניסה להרגיע את העניינים באומרו: "ג'אנג מכובדי, הכומר לי נותן לך עצה זו מתוך תחושת אחריות לחייך, מחשש שתלך בדרך הלא נכונה. אתה מאמין באלוהים שנים רבות ושניכם שירתם את האל יחד. במהלך השנים לא היה זה קל לצלוח את כל העליות והמורדות הללו. אתה בכיר בכנסייה שלנו ותרמת רבות לעבודת הכנסייה. כל אחינו ואחיותינו מכבדים אותך ובוטחים בך. אבל עזיבתך את הכנסייה והאמונה שלך באל הכול יכול איכזבה אותם כל כך! ג'אנג מכובדי, אנא שוב אלינו במהרה!"

לי יאנג נטל אז את המושכות וניסה לפתות אותי, באומרו: "האח וואנג צודק. עבדת קשה כל השנים הללו. איך אתה יכול להשליך כלאחר יד את היוקרה והמעמד שבנית לך בכנסייה? זה חבל כל כך! חזור אלינו עכשיו. כולם מחכים שתחזור אלינו! הכנסייה שלנו הקימה בית לגיל הזהב, יצרנו קשרים עם כנסיות בחו"ל והן מעניקות לנו תמיכה כלכלית. אם תחזור אלינו, ניתן לך מכונית מייד. אם תרצה לנהל את בית גיל הזהב או את הכנסייה או להמשיך לטפל בכספי הכנסייה, הכול תלוי בך. כל מה שתרצה לעשות יהיה בסדר!" ככל שהקשבתי להם, הרגשתי שמשהו לא בסדר. דבריהם לא נשמעו כלל כמו דברים שמאמינים באלוהים היו אומרים. נזכרתי בפיתוי שפיתה השטן את ישוע אדוננו, כמסופר בכתבי הקודש: "לָקַח אוֹתוֹ הַשָּׂטָן לְהַר גָּבוֹהַּ מְאֺד וְהֶרְאָה לוֹ אֶת כָּל מַמְלְכוֹת תֵּבֵל וּכְבוֹדָן. אָמַר אֵלָיו: 'אֶת כָּל אֵלֶּה אֶתֵּן לְךָ אִם תִּפֺּל עַל פָּנֶיךָ וְתִשְׁתַּחֲוֶה לִי.'" (מתי ד' 8-9). האם כל הדברים שהם אמרו לא מעוררים אותה תחושה בדיוק, אותו טון כמו דברי השטן? האין זה פיתויו של השטן? מטרתם לפתות אותי באמצעות תהילה, מעמד ועושר כדי לגרום לי להפנות את גבי לדרך האמיתית ולבגוד באל הכול יכול. זו הייתה התחבולה של השטן! האמנתי באלוהים במשך יותר מעשר שנים, ובסופו של דבר בירכתי על שובו של האל. איני יכול להיכנע עכשיו לתחבולה של השטן, אחרת אתחרט על כך כל חיי. נוכחתי לדעת אז שאלוהים מנחה ומדריך אותי, כדי שאוכל לזהות את התוכנית הערמומית שלהם. בחושבי על כך, טענתי בעיקשות, "האם לא האמנתי באלוהים כל השנים בתקווה לקדם בברכה את חזרתו? עכשיו כשהוא חזר, הברירה היחידה שיכולה להיות לי היא ללכת עם אלוהים. אל תנסו לשכנע אותי יותר. אני לא אשוב עוד לדת".

באותו רגע, בתי אמרה לי בדמעות, "אבא. אנא הקשב לנו! אימא הלכה לעולמה לאחרונה ואנחנו סובלים מספיק גם כך. אם תמשיך להאמין בברק מהמזרח, איך נוכל להסתכל בעתיד בעיני האחים והאחיות מהכנסייה שלנו? אחינו ואחיותינו ינטשו אותנו!" כשראיתי את ילדיי מזילים דמעות, חשתי בלבי כאב עמוק וסבל רב. חשבתי עד כמה הם התעצבו משום שאיבדו לאחרונה את אימם, ואיך יצחקו מהם וינטשו אותם בגלל האמונה שלי באל הכול יכול. באמת לא יכולתי לגרום להם סבל נוסף. הרגשתי בתוך תוכי שאני נקרע: אם אסכים לתנאים שנקבעו על ידי לי יאנג וואנג ג'ון לחזרה לדת, המשפחה שלי תוכל לחיות בהרמוניה. אם לא אאמין בהתגלמות האחרונה של אלוהים כבשר ודם בבואו בקרב בני האדם על מנת להציל את המין האנושי, זו תהיה בגידה באלוהים ואאבד את ההזדמנות שלי לישועה. התלבטתי מה עליי לבחור. בעיצומו של הסבל הזה, כל שיכולתי לעשות היה לזעוק בדממה לאלוהים: "הו אלוהים, אני לכוד בין הפטיש לסדן ולבי חלש. אני מתחנן בפניך שתיתן לי אמונה וכוח, כדי שאוכל להשתחרר מההפרעה שלהם ואהיה נחוש באמונתי ללכת אחריך". אחרי שהתפללתי, חשבתי על כמה מדברי אלוהים שקראתי ימים אחדים לפני כן: "אתם חייבים להיות ערים ולהמתין בכל רגע, ואתם חייבים להתפלל בפניי יותר. אתם חייבים לזהות את מיני המזימות והקשרים הערמומיים של השטן, להכיר את הרוחות להכיר את בני האדם ולהיות מסוגלים להבחין בין בני אדם, עניינים ודברים מכל הסוגים. ...תווי פניו המזוויעים השונים של השטן מופיעים בפניכם. האם אתם עוצרים ונסוגים, או שמא אתם קמים על רגליכם, מסתמכים עליי וצועדים הלאה? חישפו את תווי פניו המושחתים והמכוערים של השטן, אל תחששו להביע כל רגש ואל תגלו רחמים! היאבקו בשטן עד מוות!" ("פרק 17" ב'אמירותיו של המשיח בראשית' בספר 'הדבר מופיע בבשר'). דברי האל הכול יכול נתנו לי כוחות ושימשו תזכורת שעליי לפתח חוש הבחנה. האירוע שקרה לי באותו יום היה גדוש במרמה ותחבולות של השטן. הם השתמשו במעמד, בכסף וברגשות שלי כדי לפתות אותי ולתקוף אותי, והטרידו את לבי על מנת שאבגוד באלוהים. אסור לי בשום אופן להילכד במלכודת של השטן או ליפול טרף לתעלוליו! אז אמרתי לילדיי, "שיאויאן, דייונג, בדקתי את הדבר והוא נהיר לי. האל הכול יכול הוא האל האמיתי, ודבריו ועבודתו הם האמת והדרך האמיתית. שנים רבות כל כך ייחלנו לחזרתו של אלוהים, והיום מצאנו את צעדיו של האל ואת הדרך האמיתית. זה יקר יותר מכל דבר אחר. איננו יכולים לוותר על הדרך האמיתית רק משום שאנשים אחרים יפקירו אותנו. אם הם נוטשים אותנו, אם הם כבר לא רוצים אותנו, אין בזה שום דבר מפחיד. אנשים תמיד יכולים להמשיך לחיות לאחר שאחרים מפנים להם עורף. אבל אם אנו מאמינים באלוהים ואיננו מחפשים או חוקרים את הדרך האמיתית, אם נאבד את הסיכוי שלנו להילקח על ידי האל ונגורש ולא ניכלל בעבודתו של האל באחרית הימים, אזי נושמד. אין ספק שיקרה לנו אסון וניענש! איזו משמעות תהייה לחיינו אז? שיאויאן, דייונג, אתם לא מבינים. לו יכולתם לחקור ברצינות את עבודתו של האל הכול יכול, הייתם מכירים בכך שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר". כשלי יאנג וואנג ג'ון ראו עד כמה אני נחוש באמונותיי, נותר להם רק לעזוב מתוסכלים וחסרי אונים.

כמה ימים אחר כך, לי יאנג וואנג ג'ון הגיעו שוב לביתי. הפעם הם לא דחקו בי לחזור לכנסייה, אלא במקום זאת הם השתמשו בנישואין כדי לפתות אותי. לי יאנג אמר, "האח ג'אנג! אישתך הלכה לעולמה, בתך התחתנה ובנך לא בבית. אתה לגמרי לבדך. אתה באמת צריך שתהיה כאן מישהי שתבשל עבורך. גם האחות וואנג מהכנסייה שלנו פנויה עכשיו, והיא אמידה למדי. הכנסייה שלנו יכולה לעזור לשדך ביניכם, ואז תוכלו לשרת את אלוהים יחדיו. מה דעתך? כדאי שתקדיש לכך מחשבה נוספת. אחינו ואחיותינו בכנסייה מתפללים עבורך בתקווה שתחזור אלינו בקרוב. אסור לך ללכת בדרך ההיא אל החשכה!" האחות וואנג התקשרה אליי באותו ערב, ובמהלך השיחה היא דחקה בי כל הזמן לחזור לכנסייה. היא גם אמרה שאם חסר לי כסף לחתונת בני, 100,000 או 200,000 יואן, אני רק צריך לומר זאת... כששמעתי אותה אומרת את זה ונזכרתי איך האחות וואנג תמיד הייתה טובה למשפחתי ולעיתים קרובות טיפלה בבתי, חשתי תחושת הכרת תודה עמוקה כלפיה. הייתי בקונפליקט מכיוון שידעתי שהאחות וואנג הגיעה לייעץ לי מטוב לבה וממש לא רציתי לומר משהו שיפגע בה. אז בלב כבד אמרתי, "האחות וואנג, אני יודע שתמיד דאגת למשפחתי ואני מודה לך על כך". לאחר שסיימנו את השיחה, הרגשתי שמתחולל קרב בלבי. תמיד כיבדתי את האחות וואנג, אבל היום פגעתי ברגשותיה והרגשתי נורא בשל כך! עם זאת, ההגנה של אלוהים היא שהצילה אותי מלהתפתות לדבריה ולבגוד באל הכול יכול.

יום אחד עבדתי בשדה, כאשר הכומר לי מצא אותי ואמר: "האח ג'אנג, גם אם אתה לא חושב על עצמך, אתה צריך לחשוב על הילדים שלך. דייונג רק התארס, וכל משפחת ארוסתו מאמינה באלוהים. אם הם יגלו שאתה מאמין באל הכול יכול, האם הם עדיין ירשו לה להינשא לבן משפחתך? האם זה לא ימיט אסון על כוונתו של דייונג להינשא? כדאי שתקדיש לכך מחשבה נוספת". כששמעתי את דבריו של הכומר לי, חשבתי לעצמי: "על מנת להחזיר אותי לכנסייה, הם אפילו משתמשים בנישואי בני כדי לאיים עליי. מה הקשר בין קבלתי את עבודתו של אלוהים באחרית הימים לנישואי בני? יתר על כן, בני וארוסתו מאוהבים כל כך. מדוע שלא יתחתנו רק בגלל שאני מאמין באל הכול יכול?" אז אמרתי לו מאוד בשלווה: "אם הבן שלי יתחתן או לא, הכל נתון בידי האל, וזה לא קשור כלל לאמונתי באל הכול יכול. מכיוון שהגעתי להבנה שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר, אני אלך אחריו עד יומי האחרון. ייתכן שילדיי טרם הבינו זאת לגמרי ויש בינינו אי-הבנות, אבל יום אחד הם יבינו אותי".

יום אחד הלכתי לחנות לריתוך חשמלי של בני וראיתי שהוא שכב במיטה כל היום ולא עבד. התפלאתי ושאלתי אותו מה קורה. הוא נראה מדוכא ואמר בקול שפוף, "אבא, ארוסתי התקשרה ואמרה שאם גמרת אומר להאמין בברק מהמזרח, היא לא תינשא לי. כששמעתי זאת, הזדעזעתי ממש וכעסתי, וחשבתי: "לי יאנג והאחרים שונאים את האמונה שלי באל הכול יכול, ודי בכך שהם תוקפים אותי. איך הם יכולים להשתמש במשהו חשוב כמו נישואי בני כדי לאיים עליי?" כשראיתי את הבן שלי מדוכא כל כך, הרגשתי נורא. דמעות נקוו בעיניי. בני הוסיף, "היא גם אומרת שאם לא תחזור לכנסייה, אם אני עדיין רוצה להתחתן איתה, אצטרך להבטיח לה שלושה דברים. ראשית, אצטרך לנתק את הקשר בינינו כאב ובנו. שנית, לא אוכל לטפל בך בזקנתך. שלישית, אצטרך לנתק את כל קשרי המשפחה איתך. אבא, אנא חזור לכנסייה ודי, למען המשפחה שלנו". דבריו של בני פילחו את לבי כמו סכין. חשבתי לעצמי: "רק בגלל שאני מאמין בדרך האמיתית, הם אילצו בני לנתק את הקשר איתי. למה זה קשה כל כך להאמין בדרך האמיתית?" עצרתי בכוח את דמעותיי ואמרתי לבני, "בן, אני חייב להאמין באל הכול יכול ואני מסכים לדרישות של ארוסתך. לא אהיה מעורב בזה יותר מעתה והלאה. חיו חיים מאושרים יחד". אחר כך, הסתובבתי ויצאתי מהחנות. אבל כשהלכתי ברחוב, לא יכולתי עוד לעצור את דמעותיי. ברגע שהגעתי הביתה, כרעתי ברך על הרצפה וזעקתי בקול רם: "הו, אל כל יכול! אני חש כאב עמוק! אלוהים, אני יודע שזו הדרך האמיתית ושהגעת, ואינני יכול שלא ללכת אחריך. אבל מאז שקיבלתי את עבודתך באחרית הימים, מתנכלים לי, ועכשיו בני אפילו רוצה לסיים את מערכת היחסים בין אב לבנו. הו אלוהים! שיעור קומתי דל מדי, ואני פשוט לא מצליח לעמוד בזה בכוחות עצמי. אני מבקש שתדריך אותי ותעניק לי אמונה, כדי שאעמוד איתן... "אחרי שהתפללתי, פתחתי את ספר המזמורים וקראתי את המזמור הזה של דברי האל: "כשאתה מתמודד עם סבל, עליך להיות מסוגל להתעלם מדאגה לבשר ולא להתלונן על אלוהים. כשאלוהים מסתיר פניו ממך, עליך להיות מסוגל להאמין ולהיות חסיד אל, ולשמר את אהבתך הקודמת בלי להניח לה להתערער או להתכלות. אין זה משנה מה אלוהים יעשה, עליך להישמע לתוכניתו ולהיות מוכן לקלל את בשרך במקום להתלונן על אלוהים. כאשר תתמודד עם ניסיונות, עליך לְרַצות את אלוהים, גם אם תבכה מרה או תמאן להיפרד מחפץ אהוב. רק אלה הן אהבת אמת ואמונת אמת" ("כיצד לבוא לידי שלמות" ב'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'). כשקראתי את דברי האל, הרגשתי שאלוהים מנחם אותי ומעודד אותי, מעניק לי אמונה ומאפשר לי להבין את רצונו: אלוהים מצפה ממני להסתמך עליו, להמשיך להאמין בו ולא לבגוד בו, בלי קשר לסביבה עוינת כלשהי או לניסיון כלשהו שאני עשוי להיתקל בהם. חשבתי על עמיתיי לעבודה מהכנסייה הישנה שלי שבאו שוב ושוב להציק לי וללחוץ עליי יותר ויותר. ולמרות זאת, בכל פעם כשהייתי בשיא של סבלי, כל עוד התפללתי לאלוהים והסתמכתי על אלוהים בכנות, דברי אלוהים תמיד הפכו אותי לנאור והנחו אותי, העניקו לי כוח והראו לי את הדרך שבה עליי לפעול. אחרי הכל, לא הייתי לבד, כי אלוהים תמיד היה לצדי. באותו רגע, לבי אזר כוח שוב והייתי מוכן לסבול את הכאב ולהיפרד מהדברים שהיו יקרים לי ביותר על מנת לרצות את אלוהים. בשום אופן לא אבגוד באלוהים ולא אסוב על עקביי.

למחרת, הגיעו לביתי האחות גאו והאחות ג'או מכנסיית האל הכול יכול, וסיפרתי להן על מה שקרה בימים האחרונים. "אחי, איך אתה מרגיש בקשר לדברים שקרו?" שאלה האחות גאו. חשבתי לרגע ואמרתי, "בהתחלה חשבתי שהכומר לי והאחרים פועלים לטובתי, למרות שהם לא חקרו את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים והם לא הבינו אותה. אבל מעולם לא שיערתי שהם ישתמשו במשהו חשוב כמו נישואי בני כדי לאיים עליי. ממש קשה לי לתפוש את זה". האחות ג'או אמרה אז, "אחי, מה דעתך שנקרא פיסקה מדברי אלוהים? האל הכול יכול אמר: 'בכל שלב בעבודתו של אלוהים בקרב בני האדם, נדמה כלפי חוץ שזהו מגע בין בני אדם, כאילו שהעבודה הזו היא מעשה ידי אדם או פרי התערבות של האדם. עם זאת, מאחורי הקלעים, כל שלב בעבודה וכל דבר שמתרחש הוא הימור שעושה השטן בפני אלוהים, אשר דורש מבני האדם לעמוד איתן בעדותם על אלוהים. קחו את ניסיון איוב כדוגמה: מאחורי הקלעים, השטן הימר עם אלוהים, ומה שקרה לאיוב היה מעשים של בני אדם והתערבותם של בני האדם. מאחורי כל מהלך שאלוהים עושה בקרבכם, השטן מהמר עם אלוהים – מאחורי הכל ניטש קרב. ...כל דבר שאנשים עושים דורש מהם לשלם מחיר מסוים במאמציהם. ללא מצוקה בפועל, הם לא יכולים לְרַצות את אלוהים. הם אפילו לא יתקרבו לְרַצות את אלוהים ודבריהם יהיו סיסמאות ריקות ותו לא!' ("רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'). דברי אלוהים חושפים את אופיו האמיתי של הקרב שמתנהל בעולם הרוחני. כשאנחנו נתקלים בדברים כאלה, זה נדמה כלפי חוץ כאילו מנהיגים דתיים מטרידים אותנו, אבל למעשה מתנהל קרב בעולם הרוחני, והשטן מתמודד כנגד אלוהים על בני האדם. לאמיתו של דבר, מנהיגים רבים של קהילות דתיות מכירים בלבם בכך שדבריו של האל הכול יכול הם האמת. אבל מכיוון שעבודת המשפט באמצעות מלים שאלוהים מבצע באחרית הימים רחוקה כל כך כך מהתפיסות והדמיונות שלהם, והיא הורסת את חלומם להילקח לגן עדן באמצעות ברכה פשוטה, הם מתנגדים בעקשנות לעבודתו החדשה של אלוהים ומסרבים לקבל אותה. יתר על כן, הם חוששים שאם עוד אנשים יקבלו את עבודתו של האל הכול יכול, הם יאבדו את מעמדם ופרנסתם. לכן הם יעשו את כל שביכולתם כדי לעצור אנשים ולמנוע מהם לפנות לאל הכול יכול, ובכך הם מוותרים על הדרך האמיתית ובוגדים באלוהים. למעשה, הם התגלמותו של השטן בעולם הרוחני, ובפועל, מניעתם מאנשים לפנות לאלוהים היא ניסיון של השטן לטרוף אנשים. כל עוד נוכל להבחין בכוונה ובמוטיבציה שמאחורי המעשים וההתנהגות שלהם, נוכל להבין לעומק את המהות שלהם. כאשר איוב היה חווה ניסיונות, עיניהם הפיזיות של בני האדם אמרו להם שגנבים לוקחים את רכושו של איוב. אבל בעולם הרוחני,זו הייתה התערבות בין השטן לאלוהים. באותה עת, למרות שאיוב לא היה מודע לכך שמתחולל קרב בעולם הרוחני, הוא בחר לסבול את כל הכאב הזה ואפילו לקלל את יום היוולדו, אך לא להאשים את אלוהים. למרות הכול, הוא הילל את שמו של יהוה ונשא עדות על אלוהים, ובכך בייש את השטן וזכה בשבחי האל. השטן צר עלינו כעת, ולמרות שסבלנו את הכאב של הלחצים והנטישה ואיבדנו את ההנאה הארעית של הבשר, שמרנו על הדרך האמיתית, נשאנו עדות על אלוהים וזכינו בשבחיו. הכאב שסבלנו היה בהחלט שווה את זה!" כששמעתי את דבריו של האל הכול יכול ואת השיתוף של האחות, לבי הואר, ואמרתי, "כן, הייתי בור לפני כן, ולא הבנתי לעומק את מהותם של עמיתיי מהכנסייה הישנה שלי. חשבתי שהם פועלים לטובתי. רק היום אני מבין שהם השטן האמיתי. רק באמצעות השיתוף הזה, קיבלתי עכשיו מעט תובנות אודות המצב האמיתי של הקרב בעולם הרוחני. למרות שאני עדיין לא מבין את האמת וישנם דברים מסוימים שאני עדיין לא מבין לעומק, באמצעות התהליך הזה, אני חווה באופן אישי את הדרכתו והגנתו של אלוהים, וכל זה הנו ברכתו של אלוהים בעבורי". שתי האחיות אמרו אז בשמחה, "אכן, תודה לאל! אם הם יבואו שוב להטריד אותך, התפלל עוד, ותוכל להביס את השטן על ידי הסתמכות על אלוהים!" מלא אמונה, הנהנתי בהסכמה.

בוקר אחד, כמה מעמיתיי לעבודה מהכנסייה הישנה שלי הגיעו שוב לבקר אותי, ואני מיהרתי להתפלל בלבי שאלוהים יעניק לי אמונה, חוכמה ואומץ. הכומר לי מייד איים עליי באומרו, "האח ג'אנג, אם לא תעזוב את הברק מהמזרח, הכנסייה שלנו תנטוש אותך ולא תאפשר לך ליצור כל קשר נוסף עם אחינו ואחיותינו". אמרתי לו, "אתה יכול לנטוש אותי אם תרצה, אבל אני מקווה שתוכל לשאת באחריות לחייהם של יותר מאלף אחים ואחיות בכנסייה. אתה רשאי לא לקבל את זה שאלוהים חזר, אבל אל תנסה למנוע מהאחים והאחיות לחקור ולקבל את הדרך האמיתית. התבונן במצב הנוכחי בכנסייה - אחים ואחיות חשים עצמם חלשים ומיואשים, מקצתם הלכו למצוא עבודה במקום אחר, ואחרים עזבו את הכנסייה ואינם מאמינים עוד באלוהים. וישנם מקרים רבים של אנשים רדופי שדים. ברור שהכנסייה איבדה את הטיפול וההגנה של אלוהים. וכעת, בחן את מצבנו, המטיפים - אין שמץ של אור חדש בדרשותינו. אנחנו ממשיכים להטיף את הדברים הישנים והנדושים, והאחים והאחיות פשוט אינם זוכים בהזנה. האם לא כדאי לשקול זאת ולהרהר לעומק על כך? האם לא כדאי שנבקש למצוא את האמת בנושא זה?" לאחר שאמרתי זאת, ליבי סער ואמרתי להם בכנות, "כולנו כאן העובדים הראשיים בכנסייה, וטוב נעשה אם ניקח בחשבון לרגע: אנו מדברים כל היום על רעיית צאנו של האל, אבל אלוהים חזר לעשות עבודה חדשה ולבטא מלים חדשות. ולמרות זאת, איננו מבקשים או חוקרים זאת כלל וכלל, ואנו לא מובילים את אחינו ואחיותינו לקבל את ההשקיה וההזנה באמצעות דברי אלוהים. במקום זאת, אנו מונעים מהאחים והאחיות בכל דרך אפשרית לחקור את הדרך האמיתית. בעשותנו כן, האין אנו גורמים לאחינו ואחיותינו למות מצמא ומתשישות, בכך שאנו משאירים אותם כבולים לדת? האם האנשים המסוגלים לעשות זאת הם משרתים טובים או משרתים רשעים? האם אי פעם חשבתם מה יהיו ההשלכות של פעולות אלה?" הכומר לי אמר אז במורת רוח, "באנו לביתך היום להגיד לך את זה בכוונה טובה. ולמרות זאת, אתה מטיף לנו מוסר!" עניתי מתוך תחושת צדק, "באתם שוב ושוב כדי להתנכל לי, ביודעכם היטב שכנסיית האל הכול יכול נשלטת על ידי האמת. ולמרות זאת, אינכם מאפשרים לי לקבל אותה ולזכות בחיים. האם זה הרעיון שלך ל'כוונה טובה'? הפצתם עליי שמועות, זרעתם מחלוקת ביני לבין ילדיי, וגרמתם לבני לנתק את מערכת היחסים בין אב לבנו. האם זו האהבה שעליה אתה מדבר? האם באמת רציתם בטובתי כשזממתם את כל התחבולות האלה, או שיש לכם אי-אלו מניעים נסתרים?" כשלי יאנג שמע אותי מדבר כך, הבעת פניו השתנתה מייד והוא צעק עליי בכעס, "אתה לא יודע מה טוב בשבילך!" צעקתי עליו בחזרה, "הבה נלך בדרכים נפרדות מעתה והלאה. אלוהים לוקח אחריות על חיי, ואתה לא צריך לדאוג בקשר לזה!" כשלי יאנג והאחרים שמעו את דבריי, הם עזבו במבט מדוכדך. מאותו יום ואילך, איש לא בא עוד להציק לי.

לאחר שחוויתי את המאבק הרוחני הזה, הגעתי לראייה מסוימת של תחבולות השטן, והגעתי גם להבנה מעמיקה של מהותם המתריסה כנגד אלוהים של מנהיגים בעולם הדת. מעולם לא הוגבלתי עוד על ידי כוחות הרשע של הדת, וסוף סוף הייתי חופשי ומשוחרר להאמין באל הכול יכול!