המעשה שאני דורש מכם אינו התאוריה המעורפלת והריקה מתוכן שאני מדבר עליה, גם לא מעשה שמוחו של האדם אינו מסוגל לדמיין או שבשרו של האדם אינו מסוגל להשיג. מי מסוגל לנאמנות גמורה בביתי? ומי יכול להעלות את כל כולו כקורבן מנחה במלכותי? אלמלא גילוי רצוני, האם הייתם באמת דורשים מעצמכם לְרַצות את לבי? איש מעולם לא הבין את לבי, ואיש מעולם לא תפס את רצוני. מי אי-פעם ראה את פניי או שמע את קולי? פטרוס? פאולוס? יוחנן? יעקב? את מי אי-פעם הלבשתי? מי אי-פעם היה ברשותי? במי אי-פעם השתמשתי? על אף שהפעם הראשונה בה התגלמתי כבשר ודם התרחשה באלוהיות, הבשר שלבשתי לא ידע את סבלות האדם, משום שלא התגלמתי בצורה, ולכן אי-אפשר היה לומר שהבשר והדם הגשימו את רצוני באופן מלא. רק כאשר האלוהיות שלי מסוגלת לפעול כמוני ולדבר כמוני בגוף של אנושיות רגילה, ללא מעצורים או מכשולים, אפשר לומר שרצוני מתגשם בבשר ובדם. הודות לכך שהאנושיות הרגילה שלי מסוגלת לחפות על האלוהיות שלי, מושגת מטרתי להיות צנוע ונסתר. במהלך שלב העבודה כבשר ודם, על אף שהאלוהיות פועלת ישירות, בני האדם מתקשים לראות את הפעילויות האלה, משום החיים והפעולות של האנושיות הרגילה. ההתגלמות הזו לא יכולה לצום במשך 40 יום כמו ההתגלמות הראשונה, אך עובדת ומדברת באופן רגיל. ועל אף שאלוהים מגלה תעלומות, הוא רגיל מאוד. קולו לא נשמע כרעם, כפי שבני האדם מדמיינים לעצמם; פניו לא מנצנצים באור, והשמיים לא רועדים כשהוא צועד. אילו כך היה, לא היה בכך זכר לחוכמתי, ולא ניתן היה להמיט בושה על השטן ולהביס אותו.

כשאני מציג את האלוהיות שלי שמאחורי הגנת האנושיות הרגילה, אני זוכה במלוא התהילה, עבודתי האדירה מושגת, ושום דבר לא מקשה עליי. זאת משום שמטרת התגלמותי היא בעיקר לאפשר לכל מאמיניי לחזות במעשי אלוהיותי כבשר ודם, ולראות את האל המעשי עצמו. כך ניתן לפנות את המקום, בלבם של בני האדם, שתפוס על-ידי האל הבלתי נראה והבלתי מוחשי. משום שאני אוכל, לובש בגדים, ישן, מתגורר תחת קורת גג ומתנהג כמו אדם רגיל, משום שאני מדבר וצוחק כמו אדם רגיל, ויש לי צרכים של אדם רגיל, בעודי ניחן גם במהות של אלוהיות גמורה, אני נקרא "האל המעשי". זה לא מופשט, וקל להבין זאת. אפשר לראות בכך באיזה חלק טמונה ליבת עבודתי, ובאיזה שלב מתמקדת עבודתי. המטרה העיקרית של התגלמותי כבשר ודם היא לגלות את אלוהיותי באמצעות אנושיות רגילה. לא קשה לראות שמרכז עבודתי הוא החלק השני של תקופת המשפט.

מעולם לא היו בי חיים אנושיים או שמץ אנושיות. החיים האנושיים מעולם לא תפסו בי מקום, ומעולם לא דיכאו את גילוי אלוהיותי. לפיכך, ככל שמבטאים את קולי בשמיים ואת רצונה של רוחי, כך ניתן להמיט בושה על השטן, ולכן קל יותר להגשים את רצוני באנושיות רגילה. רק זה הביס את השטן, והשטן כבר נחל בושה גמורה. על אף שאני נסתר, הדבר לא מסכל את האמירות והמעשים של אלוהיותי – ודי בכך כדי להוכיח שנחלתי ניצחון, ושזכיתי במלוא התהילה. משום שעבודתי כבשר ודם לא יודעת מכשולים, ומשום שכעת יש לאל המעשי מקום בלבם של בני האדם והוא הכה שורש בלבם, ניתן לגמרי להוכיח שהבסתי את השטן. ומשום שהשטן לא מסוגל לעשות עוד דברים בקרב בני האדם, ומשום שקשה להשריש את איכות השטן בבשרו של האדם, רצוני מתקדם ללא מכשולים. תוכן עבודתי הוא בעיקר לגרום לכל בני האדם לחזות במעשיי המופלאים ולראות את פניי האמיתיים: איני מעבר להישג יד, איני מיתמר עד הרקיע, ואיני חסר צורה ואמורפי. איני בלתי נראה כמו אוויר, ואיני כמו ענן דואה באוויר שניתן להעיף אותו בנקל. במקום זאת, על אף שאני חי בקרב בני האדם וחווה את המתיקות, החמיצות, המרירות והחריפות בקרב בני האדם, בשרי ודמי שונים מהותית מאלה של האדם. רוב בני האדם מתקשים לבוא איתי במגע, אך רובם גם כמהים לבוא איתי במגע. נדמה שיש באלוהים בהתגלמותו כבשר ודם תעלומות אדירות שלא יעלו על הדעת. משום הגילוי הישיר של האלוהיות, ומשום ההגנה שמספק המראה האנושי, בני האדם שומרים ממני מרחק של כבוד. הם חושבים שאני אל רחום ואוהב, אך גם מפחדים מהמלכותיות וחרון האף שלי. לפיכך, בלבם, הם רוצים לדבר איתי בכנות, אך הם לא יכולים לעשות את מה שהם רוצים – חוזקם לא עומד במשאת לבם. זה מצבם של כל בני האדם בנסיבות האלה, וככל שיש יותר בני האדם כאלה, כך מתחזקת ההוכחה של גילוי ההיבטים השונים של טבעי, וכך מושגת המטרה שבני האדם יכירו את אלוהים. אך זו מטרה משנית. העיקר הוא לגרום לבני האדם להכיר את המעשים המופלאים שלי מפעולות הבשר והדם שלי, כדי לגרום להם להכיר את מהותו של אלוהים: איני חריג ועל-טבעי כפי שבני האדם מדמיינים. אני האל המעשי, שהוא רגיל מכל בחינה. המקום "שלי" בתפיסותיהם של בני האדם מפונה, והם מתחילים להכיר אותי במציאות. רק אז אני תופס את מקומי האמיתי בדעתם של בני האדם.

בפני כל בני האדם, לא זו בלבד שמעולם לא עשיתי שום דבר על-טבעי שבני האדם העריכו, אלא שאני גם רגיל ושגרתי במיוחד. במכוון, אני לא מתיר לבני האדם לראות שום דבר שיש לו שמץ של אלוהים בהתגלמותי כבשר ודם. אך משום דבריי, בני האדם נכבשים לחלוטין ונשמעים לי בעדותי. רק כך בני האדם מתחילים להכיר אותי בהתגלמותי כבשר ודם ללא ספקות, ועל יסוד האמונה שאלוהים אכן קיים. כך, האופן שבו בני האדם מכירים אותי הופך לאמיתי יותר וברור יותר, והיכרותם לא מוכתמת כהוא זה מהתנהגותם הטובה. הכול הוא תוצאה של הפעולה הישירה של אלוהיותי, שמאפשרת לבני האדם להכיר את אלוהיותי באופן מלא יותר. זאת משום שרק האלוהיות היא הפנים האמיתיים של אלוהים והתכונה הטבעית של אלוהים. בני האדם צריכים להבין זאת. מה שאני רוצה הוא מילים, מעשים ופעולות שנובעים מהאלוהיות – אין לי עניין במילים ובמעשים שנובעים מהאנושיות. כוונתי היא לחיות ולפעול באלוהיות – אני לא רוצה להכות שורש ולצמוח באנושיות, ואני לא רוצה לשכון באנושיות. האם אתם מבינים את דבריי? אף על פי שאני אורח באנושיות, אני לא רוצה זאת. אני פועל לגמרי באלוהיות, ורק כך בני האדם יכולים להיטיב להבין את פניי האמיתיים.