אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

הדבר מופיע בבשר

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

`

אהבה אמיתית לאלוהים היא ספונטנית

כל בני האדם עברו זיכוך משום דברי האל. אלמלא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, האנושות בשום אופן לא הייתה מתברכת לסבול כך. אפשר גם לנסח זאת כך: בני האדם שמסוגלים לקבל את הניסיונות של דברי האל הם מבורכים. על סמך איכותם המקורית של בני האדם, ועל סמך ההתנהגות שלהם וגישתם לאלוהים, הם לא ראויים לקבל זיכוך כזה. הסיבה לכך שאלוהים רומם אותם היא שהם נהנו מהברכה הזו. בני האדם נהגו לומר שהם לא ראויים לראות את פניו של אלוהים או לשמוע את דבריו. כיום, הסיבה היחידה שבני האדם קיבלו את הזיכוך של דברי האל היא שאלוהים רומם אותם והעניק להם חסד. זו הברכה של כל בני האדם שחיים באחרית הימים – האם חוויתם אותה באופן אישי? אלוהים גוזר מראש באילו היבטים בני האדם צריכים לסבול ולהיתקל במחסומים, והדבר לא מתבסס על הדרישות של בני האדם עצמם. זה נכון לחלוטין. כל מאמין צריך להתאפיין ביכולת לעבור את הניסיונות של דברי האל ולסבול בתוך דבריו. האם זה משהו שאתם יכולים לראות בבירור? על כן, הסבל שעברתם הוחלף בברכות של היום. אם אתם לא סובלים למען אלוהים, אתם לא יכולים לזכות לשבחים ממנו. אולי התלוננתם בעבר, אך בלי קשר לכמות התלונות שלכם, אלוהים לא זוכר זאת לגביכם. הגיע היום, ואין כל סיבה להתבונן בענייני האתמול.

יש כאלה שאומרים שהם מנסים לאהוב את אלוהים אך שהם לא יכולים, וכשהם שומעים שאלוהים עומד לעזוב, הם פתאום אוהבים אותו. יש כאלה שבאופן כללי לא מנהיגים את האמת, וכשהם שומעים שאלוהים עומד לעזוב בכעס, הם באים אליו ומתפללים: "הו אלוהים! בבקשה אל תלך. תן לי הזדמנות! אלוהים! לא ריציתי אותך בעבר. אני חב לך תודה והתנגדתי לך. כיום, אני מוכן להעלות את כל גופי ולבי כקורבן מנחה כדי שאוכל סוף-סוף לְרַצות אותך ולאהוב אותך. לא תהיה לי שוב הזדמנות כזו." האם נשאתם תפילה כזו? כשמישהו מתפלל כך, הסיבה לכך היא שדברי האל עוררו את מצפונו. כל בני האדם קהי חושים ורפי שכל. הם עוברים ייסורים וזיכוך, אך הם לא יודעים מה אלוהים משיג. אילולא אלוהים עבד כך, בני האדם היו עדיין מבולבלים. אך אחד לא יכול היה לעורר את הרגשות הרוחניים בלבם של בני האדם. רק דברי האל ששופטים את בני האדם וחושפים אותם במערומיהם יכולים לשאת את הפרי הזה. על כן, כל הדברים מושגים ומוגשמים בזכות דברי האל, ודברי האל הם הסיבה היחידה לכך שהתעוררה אהבתה של האנושות לאלוהים. אילו בני האדם היו אוהבים את אלוהים רק על סמך המצפון שלהם, הם לא היו רואים שום תוצאות. בני האדם ביססו את אהבתם לאלוהים על המצפון שלהם בעבר, הלא כן? האם היה אפילו אדם אחד שגילה יוזמה ואהב את אלוהים? בני האדם אוהבים את אלוהים רק בזכות העידוד של דברי האל. יש כאלה שאומרים: "אני חסיד אל מזה שנים כה רבות, ונהניתי כל כך הרבה מחסדו, ומברכות כה רבות. עברתי זיכוך ומשפט מדבריו. על כן, זכיתי להבין דברים רבים, וראיתי את אהבתו של אלוהים. אני חייב להודות לו, אני חייב לגמול לו על חסדו. אני אֲרַצה את אלוהים במוות, ואבסס את אהבתי כלפיו על המצפון שלי." אם בני האדם רק מסתמכים על הרגשות של מצפונם, הם לא יכולים לחוש בחביבותו של אלוהים. אם הם רק יסתמכו על מצפונם, אהבתם לאלוהים תהיה חלושה. אם תדברו רק על פיצוי אלוהים על חסדו ואהבתו כגמולו, לא תהיה שום מוטיבציה באהבתכם אליו. אהבה לאלוהים המבוססת על הרגשות של המצפון שלכם היא גישה פסיבית. מדוע אני אומר שזו גישה פסיבית? זה עניין מעשי. איזו מין אהבה היא זו? זה רק ניסיון לשטות באלוהים וזה רק פעולה חסרת רגש למענו, הלא כן? רוב בני האדם סבורים שאין גמול לאהבה לאלוהים, ושאם הם לא יאהבו אותו, הם גם יקבלו ייסורים על כך, ולכן בסופו של דבר, די בהימנעות מחטא. על כן, אהבה לאלוהים והשבת אהבתו על סמך הרגשות שבמצפון הן גישה פסיבית, וזו לא אהבה לאלוהים שנובעת באופן ספונטני מלב האדם. אהבה לאלוהים צריכה להיות רגש אמיתי מעומק לבו של האדם. יש כאלה שאומרים: "אני עצמי מוכן לעסוק בחיפוש אחר אלוהים, ואני עצמי מוכן להיות חסיד אל. כעת אלוהים רוצה לנטוש אותי, אך אני עדיין רוצה להיות חסיד שלו. בין שהוא רוצה אותי או לא, אני עדיין אוהב אותו, ובסופו של דבר, אני חייב לזכות בו. אני מעלה את לבי כקורבן מנחה לאלוהים, ובלי קשר למעשיו, אני אהיה חסיד שלו למשך כל חיי. יהיה אשר יהיה, אני חייב לאהוב את אלוהים, ואני חייב לזכות בו. לא אנוח עד שאזכה בו." האם יש לכם רצון כזה?

נתיב האמונה באלוהים הוא נתיב האהבה כלפיו. אם אתם מאמינים בו, עליכם לאהוב אותו. עם זאת, אהבה אליו פירושה לא רק לאהוב אותו בחזרה או לאהוב אותו על סמך הרגשות של המצפון – מדובר באהבה טהורה לאלוהים. יש רגעים שבהם אלוהים פשוט מסתמכים על המצפון שלהם ולא מסוגלים לחוש באהבתו של אלוהים. מדוע תמיד אמרתי: "מי ייתן ורוח האל תרגש את רוחנו"? מדוע לא התחלתי לדבר על הצורך לרגש את מצפונם של בני האדם כדי שהם יאהבו את אלוהים? הסיבה לכך היא שמצפונם של בני האדם לא יכול לחוש בחביבותו של אלוהים. על כן, אם המילים האלה לא משכנעות אתכם, אתם יכולים להשתמש במצפון שלכם כדי להרגיש באהבתו, ותהיה לכם מוטיבציה מסוימת באותו רגע, אך אז היא תיעלם. אם אתם משתמשים רק במצפון שלכם כדי להרגיש בחביבותו של אלוהים, יש לכם מוטיבציה רק כשאתם מתפללים, אך לאחר מכן, היא פשוט חולפת – נעלמת. מה הסיבה לכך? אם תשתמשו רק במצפון שלכם, לא תהיו מסוגלים לעורר את אהבתכם לאלוהים. כשבאמת תרגישו את חביבותו בלבכם, הוא ירגש את רוחכם, ורק אז מצפונכם יהיה מסוגל לגלם את תפקידו המקורי. במילים אחרות, רק אחרי שאלוהים ירגש את רוחם של בני האדם, ורק אחרי שלבם יזכה בידע ובעידוד, כלומר אחרי שהם יזכו בחוויות – רק אז הם יהיו מסוגלים לאהוב את אלוהים במצפונם באופן אפקטיבי. לרחוש לאלוהים אהבה באמצעות המצפון שלכם אינו דבר רע, אלא שזו הרמה הנמוכה ביותר של אהבה לאלוהים. דרך האהבה של האנושות בקושי הולמת לחסדו של אלוהים, והיא בשום אופן לא יכולה לדרבן את ההיווכחות הפעילה של בני האדם. כשבני האדם זוכים במעט מעבודתה של רוח הקודש, כלומר כשהם רואים את אהבתו של אלוהים וטועמים אותה בחוויות המעשיות שלהם, כשהם יודעים דברים מסוימים על אלוהים, רואים שאלוהים כה ראוי לאהבתה של האנושות ורואים כמה חביב הוא – רק אז בני האדם מסוגלים לאהוב את אלוהים באמת ובתמים.

כשבני האדם באים במגע עם אלוהים בלבם, כשלבם מסוגל לשוב אליו לחלוטין, זה השלב הראשון באהבה האנושית לאלוהים. אם אתם רוצים לאהוב את אלוהים, ראשית עליכם להיות מסוגלים להשיב לו את לבכם. מה פירוש הדבר להשיב לאלוהים את לבכם? פירוש הדבר שכל דבר שאתם עוסקים בחיפוש אחריו בלבכם נעשה למען אהבתכם לאלוהים וזכייתכם באלוהים – זה מוכיח שהשבתם את לבכם לחלוטין לאלוהים. מלבד אלוהים ודבריו, כמעט אין שום דבר אחר בלבכם (משפחה, עושר, בעל, רעיה, ילדים או דברים אחרים). אפילו אם יש דברים כאלה, הם לא יכולים לתפוס מקום בלבכם, ואתם לא חושבים על הסיכויים העתידיים שלכם אלא רק עוסקים בשאיפה לאהוב את אלוהים. בשלב הזה, כבר השבתם את לבכם לחלוטין לאלוהים. אם אתם עדיין מתכננים תוכניות לעצמכם בלבכם, הרי שאתם תמיד עוסקים בשאיפה לתועלת העצמית שלכם: "מתי אוכל לבקש בקשה קטנה מאלוהים? מתי משפחתי תתעשר? כיצד אוכל להשיג בגדים טובים? ..." אם אתם חיים במצב הזה, הדבר מוכיח שלבכם לא הושב לגמרי לאלוהים. אם אתם רק מחזיקים את דברי האל בלבכם, ואם אתם מסוגלים להתפלל לאלוהים ולהתקרב אליו בכל עת, כאילו הוא ממש קרוב אליכם, כאילו אלוהים שוכן בקרבכם ואתם שוכנים בקרבו – אם זה מצבכם, פירוש הדבר שלבכם שהה במחיצה אחת עם אלוהים. אם תתפללו לאלוהים ותאכלו ותשתו את דבריו מדי יום, אם תמיד תחשבו על עבודת הכנסייה, אם תתחשבו ברצונו של אלוהים, ואם תשתמשו בלבכם כדי לאהוב את אלוהים באמת ובתמים ולְרַצות את לבו, הרי שלבכם יהיה שייך לאלוהים. אם לבכם מלא במספר דברים אחרים, פירוש הדבר הוא שהשטן עדיין שולט בו, והוא לא פנה אל אלוהים באמת. כשלבו של אדם מסוים פונה אל אלוהים באמת, הוא מתמלא באהבה אמיתית וספונטנית לאלוהים, והוא מסוגל להתחשב בעבודתו של אלוהים. על אף שעדיין יהיו לאדם הזה מצבים של טיפשות וחוסר דעת, הוא יהיה מסוגל להתחשב בענייניו של בית האל, למען עבודתו של אלוהים, ולמען שינוי בטבעו שלו עצמו. לבו יהיה תקין לגמרי. יש כאלה שתמיד מנופפים בדגל הכנסייה, בלי קשר למעשיהם. האמת היא שהם עושים זאת למען התועלת האישית שלהם. אדם כזה לא פועל מהמניע הנכון. הוא מושחת ורמאי, ורוב הדברים שהוא עושה נועדו להשיג דברים לתועלתו האישית. אדם כזה לא עוסק בשאיפה לאהוב את אלוהים. לבו עדיין שייך לשטן, והוא לא יכול לפנות לאלוהים. אין לאלוהים שום דרך לזכות באדם כזה.

השלב הראשון של רחישת אהבה אמיתית לאלוהים ונפילה בנחלתו הוא להפנות את הלב לאלוהים לחלוטין. בכל מעשה שלכם, חשבו ושאלו את עצמכם: "האם אני עושה זאת מתוך לב שאוהב את אלוהים? האם יש איזושהי כוונה אישית בכך? מה המטרה שלי בפועל במעשה הזה?" אם אתם רוצים למסור את לבכם לאלוהים, עליכם ראשית להכניע את לבכם, לוותר על כל הכוונות שלכם ולהגיע לשלב שבו כל מעשיכם הם לגמרי למען אלוהים. זה הנתיב להנהגה של מסירת לבכם לאלוהים. מה הכוונה בהכנעת הלב? מדובר בוויתור על החשקים הראוותניים של הבשר והדם, הפסקת ההשתוקקות לברכות המעמד והפסקת ההשתוקקות לנוחות, עשיית כל מה שניתן כדי לְרַצות את אלוהים, ווידוא שלבכם יכול להיות מוקדש לאלוהים לגמרי, ולא לעניינכם האישיים.

אהבה אמיתית לאלוהים נובעת מעומק הלב. זו אהבה שקיימת רק על סמך האופן שבו האנושות מכירה את אלוהים. כשלבו של אדם מסוים פונה לגמרי לאלוהים, יש לו אהבה לאלוהים, אך האהבה הזו לא בהכרח טהורה ולא בהכרח שלמה. זאת משום שיש מרחק מסוים בין הרגע שבו לבו של האדם פונה לאלוהים לחלוטין והרגע שבו האדם מבין את אלוהים באמת ומעריץ אותו באמת. הדרך שבה עליכם להשיג אהבה אמיתית לאלוהים ולהכיר את טבעו של אלוהים היא להפנות את לבכם לאלוהים. לאחר שבני האדם ימסרו את לבם לאלוהים, הם יתחילו להיווכח בחוויית החיים, וכך הטבע שלהם יתחיל להשתנות, אהבתם לאלוהים תצמח בהדרגה, ובהדרגה הם גם יכירו יותר את אלוהים. על כן, הפניית לבכם לאלוהים היא התנאי המקדים לעלייה על דרך הישר בחוויית החיים. כשבני האדם מציבים את לבם בפני אלוהים, יש להם רק לב שמשתוקק אליו, אך לא לב שאוהב אותו, מפני שהם לא מבינים אותו. אף על פי שבנסיבות האלה, הם כן אוהבים את אלוהים במידה מסוימת, זו לא אהבה ספונטנית והיא לא אהבה של ממש. הסיבה לכך היא שכל מה שנובע מבשרו ודמו של האדם הוא השפעה רגשית שלא נובעת מהבנה של ממש. הדבר משול לדחף רגעי – הוא לא יכול להיות הערצה מתמשכת. כשבני האדם לא מבינים את אלוהים, הם יכולים לאהוב אותו רק על סמך ההעדפות והתפיסות האישיות שלהם. אהבה כזו לא יכולה להיקרא אהבה ספונטנית, והיא לא יכולה להיקרא אהבה של ממש. כשלבו של אדם מסוים באמת פונה לאלוהים, הוא מסוגל לחשוב על ענייניו של אלוהים בכל דבר, אך אם הוא לא מבין, הוא לא מסוגל לחוות אהבה ספונטנית באמת. כל מה שהוא מסוגל לעשות הוא למלא תפקידים מסוימים למען הכנסייה ולמלא מעט מחובותיו, אך אין לכך כל שורש או בסיס. לאדם כזה יש טבע שקשה לשנות. זה אדם שלא עוסק בחיפוש האמת, או שהוא לא מבין אותה. אפילו אם אדם מסוים מפנה את לבו לאלוהים לחלוטין, אין פירוש הדבר שלבו הרוחש אהבה לאלוהים טהור לגמרי, מפני שמי שאלוהים שוכן בלבו לא בהכרח רוחש אהבה לאלוהים בלבו. הדבר נוגע להבדל בין אדם שעוסק בשאיפה להבין את אלוהים לבין אדם שלא עוסק בכך. ברגע שאדם מסוים מבין את אלוהים, הדבר מוכיח שלבו פנה לאלוהים לחלוטין – הדבר מוכיח שאהבתו האמיתית לאלוהים בלבו היא ספונטנית. אלוהים שוכן רק בלבו של אדם כזה. הפניית לבכם לאלוהים היא תנאי מקדים לעלייתכם על דרך הישר, להבנתכם את אלוהים ולהשגתכם אהבה לאלוהים. זה לא סימן שמילאתם את חובתכם לאהוב את אלוהים, וזה לא סימן שאתם רוחשים אהבה של ממש לאלוהים. הדרך היחידה להשיג אהבה של ממש לאלוהים היא הפניית הלב לאלוהים, וזה גם הדבר הראשון שכל ברוא אל צריך לעשות. כל בני האדם שאוהבים את אלוהים הם אלה שמחפשים אחר חיים, אלה שמחפשים אחר האמת ואלה שבאמת רוצים את אלוהים. רוח הקודש האירה את כל בני האדם האלה וריגשה אותם. אלוהים מסוגל לכוון את כל בני האדם האלה.

כשמישהו מסוגל להרגיש שהוא אסיר תודה לאלוהים, הדבר נובע מכך שרוח האל ריגשה אותו. אם הוא מרגיש זאת, בדרך כלל יש לו לב מלא כמיהה, והוא יהיה מסוגל לעסוק בשאיפה להיווכח בחיים. אולם אם תעצרו בשלב מסוים, לא תהיו מסוגלים להעמיק יותר. עדיין יש סיכון שתילכדו ברשתו של השטן, ובשלב מסוים, השטן ילכוד אתכם. ההארה של אלוהים מאפשרת לבני האדם להכיר את עצמם, ולאחר מכן, היא מאפשרת להם להרגיש אסירי תודה לאלוהים, ולהרגיש מוכנים לשתף איתו פעולה ולהיפטר מהדברים שהוא לא מרוצה מהם. זה העיקרון של עבודתו של אלוהים. אתם מוכנים לעסוק בשאיפה לצמיחה בחייכם ובשאיפה לאהוב את אלוהים. אם כן, האם נפטרתם מהדרכים השטחיות שלכם? אם רק תיפטרו מהדרכים האלה ולא תגרמו לאף הפרעה ולא תתרברבו, האם הדבר נחשב לעיסוק בשאיפה לצמוח בחייכם? אם אין לכם התנהגויות שטחיות כלשהן, אך אתם לא נוכחים בדברי האל, פירוש הדבר הוא שאתם בני אדם שלא נוקטים כל יוזמה בהתקדמותכם. מה השורש של אימוץ התנהגויות שטחיות? האם אתם פועלים למען צמיחה בחייכם? האם אתם עוסקים בשאיפה להיות כשירים להימנות על אנשי האל? כל דבר שאתם מתמקדים בו הוא גם דבר שאתם מביאים לידי ביטוי בחייכם. אם תתמקדו בדרכים שטחיות, לבכם יהיה ממוקד כלפי חוץ, ולא תהיה לכם כל דרך לעסוק בשאיפה לצמוח בחייכם. אלוהים דורש שינוי בטבעכם, אך אתם תמיד עוסקים בדברים חיצוניים. לבני אדם כאלה אין כל סיכוי לשנות את טבעם! לכל אדם יש דרך מסוימת שעליו להתקדם בה לפני שהוא מבשיל בחייו – עליו לקבל את המשפט, הייסורים וההבאה לידי שלמות של דברי האל. אם אין לכם דברי האל, אלא שאתם רק מסתמכים על הביטחון והרצון שלכם עצמכם, כל מה שאתם עושים מבוסס רק על קנאות דתית. כלומר אם אתם רוצים לצמוח בחייכם, אתם חייבים לאכול ולשתות את דברי האל, ולהבין אותם יותר. כל מי שדברי האל הופכים אותו למושלם מסוגל להביא אותם לידי ביטוי בחייו. בני האדם שלא עוברים את הזיכוך של דברי האל, שלא עוברים את השיפוט של דבריו, לא יכולים להיות ראויים לשימושו. על כן, באיזו מידה אתם מביאים לידי ביטוי את דברי האל? רק אם אתם אוכלים ושותים את דברי האל, רק אם אתם מסוגלים להשוות אותם למצב שלכם בחייכם, ורק אם תמצאו נתיב של נוהג לאור הסוגיות שהעליתי, הנוהג שלכם יהיה תקין. הוא גם יהיה כלבבו של אלוהים. רק אדם שיש לו נוהג כזה הוא אדם שרוצה לאהוב את אלוהים.

קודם:רק מי שמכיר את עבודתו הנוכחית של אלוהים יכול לשרת את אלוהים

הבא:בנוגע לנוהג התפילה

ייתכן שתאהב גם...