דברי אלוהים רלוונטיים:

אני מאוד מעריך את בני האדם שלא מטפחים חשד לגבי אחרים ואת אלה שמקבלים את האמת ללא היסוס. לבני אדם כאלה אני דואג בקפידה, מכיוון שבעיניי הם בני אדם כנים. אם אתם מאוד ערמומיים מטבעכם, יש לכם לב זהיר וחשד לגבי כל דבר וכל אדם. לכן, אמונתכם בי בנויה על יסודות של חשד. אני לעולם לא אכיר באמונה מסוג זה, וללא אמונה אמיתית, אתם תתרחקו עוד יותר מאהבה אמיתית. אם אתם מסוגלים לפקפק באלוהים, ואם אתם עוסקים בספקולציות ביחס אליו כאוות נפשכם, אתם בהחלט בני האדם הערמומיים ביותר שיש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כיצד להכיר את אלוהים על פני האדמה

יש כאלה שנוהגים בהגינות ובמיוחד "בנימוס" בפני אלוהים, אך הופכים למתריסים ומשולחי רסן בפני רוח הקודש. האם תמנו אדם שכזה על שורות הישרים? אם אתם צבועים ומיומנים בהתערות בחברה, אני אומר שאתם בהחלט מקלים ראש באלוהים. אם דבריכם מלאים בתירוצים והצדקות חסרות ערך, אז אני אומר שאתם ממאנים להנהיג את האמת. אם יש לכם סודות שאתם לא ששים לשתף ואם אתם לא מוכנים לחשוף את סודותיכם – כלומר את הקשיים שלכם – בפני אחרים כדי לחפש את דרך האור, אני אומר שאתם לא תקבלו את הישועה בקלות, ושאתם לא תגיחו בקלות מהחושך. אם ביקוש דרך האמת מוצא חן בעיניכם, הרי שאתם תמיד חיים באור. אם אתם שמחים להיות עושי שירות בבית האל, העובדים בשקדנות, במצפוניות ובאלמוניות, ותמיד נותנים ולעולם לא לוקחים, אני אומר שאתם קדושים נאמנים, שאתם לא מבקשים תמורה ושאתם פשוט ישרים. אם אתם מוכנים להיות כנים, אם אתם מוכנים לתת את כל כולכם, אם אתם מסוגלים להקריב את חייכם למען אלוהים ולשאת עדות, אם אתם ישרים עד כדי כך שאתם יודעים רק לְרַצות את אלוהים, ואם אתם לא חושבים על עצמכם או לוקחים דברים לעצמכם, אני אומר שבני אדם כמוכם הם אלה שהאור מטפח, והם אלה שיחיו לנצח במלכות. אתם אמורים לדעת אם יש בכם אמונה אמיתית ונאמנות אמיתית, אם בעברכם סבלתם למען אלוהים, ואם אתם נשמעים לאלוהים לגמרי. אם אתם חסרים את הדברים הללו, אז נותרו בתוככם מרדנות, הונאה, חמדנות ותלונות. מכיוון שלבכם בשום אופן לא ישר, מעולם לא קיבלתם הכרה חיובית מאלוהים ומעולם לא חייתם באור. גורלו של כל אחד תלוי בהיותו בעל לב נועז וישר ונשמה טהורה. אם אתם שקרנים במיוחד, עם לב מלא זדון ונשמה טמאה, הרי שתגיעו בסופו של דבר למקום שבו האדם נענש, בהתאם לתיעוד גורלכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שלוש תוכחות

רמאי מפעיל את תכסיסיו על כולם, כולל את קרוביו – אפילו על ילדיו. לא משנה עד כמה אתם גלויי-לב איתו, הוא עדיין ינסה לשחק אתכם משחקים. זה טיב אופיו האמיתי – זה האופי שלו. קשה לשנות זאת, והוא כזה כל הזמן. אנשים ישרים יכולים לומר לפעמים משהו בערמומיות או לומר דבר מטעה, אך אדם כזה הוא ישר בדרך כלל והוא מטפל בעניינים ישירות ולא מנצל אחרים באופן לא הוגן במגעיו איתם. כשהוא מדבר עם אחרים, הוא לא אומר דברים במתכוון כדי לבחון אותם – הוא יכול לדבר בגילוי לב ולתקשר עם אחרים. כולם אומרים שהוא ישר למדי, אך לפעמים הוא בכל זאת מדבר במידה מסוימת של הונאה. זהו פשוט ביטוי של טבע מושחת, והדבר אינו מייצג את אופיו, מפני שהוא לא אדם כזה.

– "כיצד יש להכיר את טבע האדם" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

קטעים לעיון מתוך דרשות ושיתוף:

משום ההבדל בין אופיים של ישרים ורמאים, קיים גם שוני רב בהתנהגותם ובהתנהלותם. בתוך הכנסייה, בני אדם ישרים הופכים למושלמים בקלות, ואילו רמאים לא הופכים למושלמים בקלות. הסיבה לכך היא שבני אדם ישרים מוכנים לקבל את האמת ולהנהיג את האמת, ואילו רמאים מתקשים להנהיג את האמת, אפילו אם הם מקבלים את האמת. בני אדם ישרים מסוגלים למסור את לבם לאלוהים כחלק מאמונתם באלוהים, ואילו רמאים לא מסוגלים לכך. בני אדם ישרים מסוגלים להקדיש את כל כולם למען אלוהים, ואילו רמאים נוטים לבקש דבר מה בתמורה למאמציהם ולהציב תנאים. לבם של בני אדם ישרים טהור וכן, ואילו לבם של רמאים הוא בוגדני והפכפך. בני אדם ישרים לא חוסכים במאמצים כדי לְרַצות את אלוהים בכל פעם שהוא דורש מהם משהו, ואילו רמאים מתרשלים במילוי כל חובה ושומרים רגל אחת מחוץ לדלת כדי להבטיח לעצמם דרך מילוט. בני אדם ישרים נוהגים מקפידים על מהימנות בדבריהם ומעשיהם כאחד, והם לא מנסים לרמות את אלוהים או את הזולת, ואילו רמאים מרמים את כולם בעזות מצח – זו התנהגות תקינה בעיניהם, כל עוד הם משיגים את מטרותיהם שלהם. בני אדם ישרים נוהגים ברוחב לב בעת שיתוף עם אחרים, הם לא עומדים על המקח על הפסדים ורווחים אישיים, והם מעודדים נאמנות תוך שימת דגש על רגשות. לעומת זאת, רמאים תמיד מתחרים באחרים כדי לזכות ביתרון, והם נוטים להשתעשע בזולת. בני אדם ישרים מסוגלים להיות גלויי לב ולומר את מה שעל לבם כשהם מטפלים באחרים, וכן להיות כנים וגלויים, ואילו רמאים מטפחים כוונתו זדון שהם מסתירים מהזולת, והם לא מסוגלים להסתדר עם אחרים. דיבורם והתנהגותם של בני אדם ישרים הם כנים וישירים, ואנשים כאלה הם ענייניים ומדברים גלויות. לעומת זאת, דיבורם והתנהגותם של רמאים חמקניים ובעלי כוונות בוגדניות, והם אומרים דבר אחד ועושים דבר אחר. בני אדם ישרים הם טהורים ופתוחים, תמימים ומלאי חיים, וגם אלוהים וגם הזולת אוהבים אותם. לעומת זאת, לרמאים יש מניעים מרושעים, הם מגלמים תפקיד בהתאם לנסיבות ועושים מחוות גדולות. יש בהם יותר מדי צביעות וכזבים, וגם אלוהים וגם הזולת סולדים מהם. כל הביטויים האלה הם ההבדלים בין ישרים ורמאים.

משיתופיהם של בכירים

אם בני האדם אינם ישרים, אלוהים לא מרוצה מהם, והם לא יהיו מסוגלים לעמוד איתן בהמון. לא רק שאלוהים אוהב בני אדם ישרים, אלא שגם אנשים אחרים אוהבים אותם. מדוע אנשים אחרים אוהבים בני אדם ישרים? היבט אחד הוא שהם מהימנים. כשאתם מתקשרים איתם, אתם מרגישים רגועים ויציבים, ואין לכם חששות. אתם לא מודאגים מצרות עתידיות, אתם לא דואגים שהם ינסו להונות אתכם או לפגוע בכם. העניין העיקרי הוא שבני אדם ישרים יכולים לעזור לאחרים, לפתוח את לבם בפני אחרים ולהיטיב עם אחרים. מפני שבני אדם ישרים אוהבים את האמת ומסוגלים להנהיג את האמת כשהם מאמינים באלוהים, ומפני שאלוהים אוהב בני אדם ישרים, רוח הקודש עובדת בקרבם. כשרוח הקודש עובדת בקרבו של אדם ישר, הוא זוכה בחסדו של אלוהים, והוא מסוגל להבין את האמת וכן להביא לידי ביטוי צלם אנוש אמיתי. זו הסיבה לכך שאנשים אחרים אוהבים בני אדם ישרים. בנוסף, התקשרות עם בני אדם ישרים מאפשרת לכם ללמוד איך להתנהל, איך לפעול, איך להנהיג את האמת ואיך בסופו של דבר להביא לידי ביטוי צלם אנוש רגיל. מדוע בני אדם לא אוהבים רמאים? מדוע אלוהים מתעב רמאים? מהם ביטויי השחיתות של רמאים? מהם אופיים ומהותם? מה הם מביאים לאחרים? רמאי הוא אדם אנוכי עד מאוד, מעצם מהות טבעו המושחת. רמאים עושים הכל למען עצמם, הם מחפשים רק את ההנאה האישית שלהם, הם לא מתייחסים לאחרים, לא אכפת להם אם אחרים יחיו או ימותו. זה סוג האדם האנוכי והבזוי ביותר. אם אדם לא ישר יחזיק בסמכות בכנסייה, האם אנשיו הנבחרים של אלוהים יזכו בתועלת כלשהי? אדם כזה לא שוקל את השאלות אם אנשיו של אלוהים יכולים לזכות במשהו על ידי אכילה ושתייה מדברי האל, או אם הם יכולים להשיג את האמת, להיווכח במציאות או לעלות על דרך הישר של אמונה באלוהים ולזכות בישועה. הדבר שהוא שוקל הוא זה: "כל עוד יש לי הנאה ומעמד, וכל עוד אבלוט בהמון ותהיה לי שליטה באחרים, אהיה מרוצה, וזה בסדר!" ענייניו באים לקצם כל עוד יתגשמו רצונותיו המבוססים על בשר ודם. הוא לא מביא בחשבון את השאלה אם אנשיו הנבחרים של אלוהים יחיו או ימותו. זה ההיבט המהותי ביותר של רמאי, הלא כן? אם כן, בסיס מהותו של רמאי הוא אגוצנטריות, חיפוש אחר הנאות של בשר ודם לעצמו, וחוסר אכפתיות לרגשותיהם של אחרים.

– 'דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'

אנשים כנים עוסקים בחיפוש האמת, משום שהם אוהבים את האמת. מה לגבי אנשים שקרנים? הם אינם אוהבים את האמת. הם אוהבים דוקטרינות. הם אוהבים להסביר דברים לאחרים ולעזור להם. הם אוהבים להתרברב. אם כך, הם מתמקדים בדיבור. האין אנשים אלה מזויפים? אנשים ערמומיים דואגים להופעה החיצונית שלהם. הם בדיוק כמו הפרושים, שהתפללו כדי למשוך את תשומת לבם של אחרים, שהתפללו בצמתים כדי שכולם יוכלו לראות אותם. מבחוץ הם נראו אדוקים להפליא, אולם מה הם עשו בפועל? הם נהגו כמו אנשים רמאים ומזויפים לגמרי! אנשים כנים אוהבים את האמת. כאשר הם בנוכחותו של אלוהים, הם לא מבקשים דבר מלבד האמת, הבנת רצונו של אלוהים והשגת נכונות לרצות את אלוהים. הם לא שומרים בלבם שלל מזימות ערמומיות, ואין להם הרבה רעיונות אנוכיים ובזויים. לבבותיהם טהורים. לכל היותר, הם מהרהרים במחשבה: "כיצד אוכל לרצות את אלוהים? מה הוא רצונו האמיתי?" אם הם אינם מבינים דבר-מה, הם מתפללים ללא הרף וממשיכים להרהר בנושא עד אשר מוצאים תשובה. האין אנשים אלה הם כנים? אנשים כנים אוהבים את האמת, לכן הם ללא ספק עוסקים בחיפוש האמת. בעודם מתפללים לאלוהים, הם לא מבקשים דבר מלבד חיפוש האמת ועיסוק בה. אם תבקש מהם לא לחפש את האמת או לא להבין את רצונו של אלוהים במהלך התפילה, הם יחושו שאין ביכולתם לעשות דבר, משום שאלה הדברים היחידים שהם יכולים לעשות בפני אלוהים. הם מרגישים שכל דבר אחר יהיה נבוב וחסר משמעות. הם מסרבים לעשות דברים כוזבים. אנשים ערמומיים אינם נוהגים כך. הם תמיד מתגאים ומתרברבים בפני אלוהים. הם מתפארים בנימוקיהם, מציגים את יכולותיהם לראווה ומשוויצים בהישגיהם. למעשה, הם עושים כל דבר למען יראו אחרים. הם רוצים שאנשים יקבלו אותם, ישבחו אותם ויקשיבו להם. כל אלה שאינם מבקשים את האמת, שאינם עוסקים בהבנת רצונו של אלוהים ושאינם צמאים לאמת, הם אנשים ערמומיים, מזויפים וצבועים...

– 'דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'