משיחיים מאמינים, שכאשר ישוע אדוננו אמר "נִשְׁלַם" על הצלב, הוא בעצם אמר שעבודת האל לישועת האדם הושלמה. אז כולם בטוחים, שכאשר אדוננו יחזור, לא תהיה לו עבודת ישועה לעשות, והוא רק ירים את כל המאמינים למעלה אל הרקיע כדי לפגוש את אדוננו, ייקח אותנו לשמיים, ובזה זה יסתיים. זה דבר שהמאמינים באדוננו מאמינים בו בחוזקה. זו הסיבה שרבים כל כך תמיד מביטים אל הרקיע, ממתינים בחוסר מעש שאדוננו ייקח אותם היישר למעלה לתוך מלכותו. אבל כעת הגיעו האסונות הגדולים ורוב המאמינים לא חזו בביאת אדוננו, אז אמונתם מתמעטת והם מרגישים מיואשים. לחלק מהם יש אפילו ספקות: האם הייתה הבטחת אדוננו אמיתית? האם הוא מגיע או לא? למעשה, ישוע אדוננו חזר בסתר כבר אנוש לפני זמן רב, ביטא אמיתות רבות ועשה את עבודת השיפוט החל מבית האל. אבל מרבית האנשים לא מנסים להקשיב לקולו של האל ולא מחפשים לשמוע את דברי רוח הקודש לכנסיות, וכל הזמן מניחים שאדוננו מוכרח לבוא על ענן כדי לקחת אותם אל השמיים, כך שהם מפסידים את ההזדמנות לקבל את פני האל. זו תהיה חרטה לכל החיים. ייתכן שיש לזה קשר הדוק לאופן שבו אנשים מפרשים את מה שאמר ישוע אדוננו על הצלב: "נִשְׁלַם".

בואו נתחיל בזה. מדוע מאמינים רבים כל כך חושבים שהמשמעות של מה שאמר ישוע אדוננו, "נִשְׁלַם", היא שעבודת האל לישועת האדם הסתיימה? האם יש לכך בסיס בכתבי הקודש? האם זה אושר על-ידי רוח הקודש? האם אדוננו אי פעם אמר שהוא לא יבצע יותר עבודה לישועת האדם? האם רוח הקודש העידה שהמילה הזו התייחסה לכך שאלוהים השלים את עבודת הישועה שלו? אנחנו יכולים לומר בביטחון: לא. אם כן, מדוע כולם מגדירים את משמעות המילה הזו שאמר ישוע אדוננו כהצהרה שעבודת הישועה של האל הושלמה אז במלואה? זה קצת מגוחך, לא? הבנת דברי האל היא לא מלאכה קלה. נאמר באיגרת פטרוס השנייה פרק א', פסוק כ': "וְזֺאת אדְּעוּ רִאשׁוֹנָה, שֶׁכָּל נְבוּאַת הַמִּקְרָא אֵינָהּ עִנְיָן שֶׁל פֵּרוּשׁ אִישִׁי." ההשלכות של פירוש כתבי הקודש בעצמכם הן חמורות מאוד. חישבו על הפרושים – הם פירשו בעצמם את הנבואות לגבי המשיח, וכתוצאה מכך, המשיח הגיע, והם ראו שישוע אדוננו לא התאים לפרשנויות שלהם. אז הם גינו את עבודתו ואפילו גרמו לצליבתו. הם התמודדו עם השלכות חמורות מאוד. זה הוביל באופן ישיר לכך שהם נדונו לכף חובה על-ידי ישוע אדוננו. הם קוללו!

אז כשישוע אדוננו אמר "נִשְׁלַם" על הצלב, על מה הוא דיבר? כדי להבין זאת, יש לחשוב בזהירות על הנבואות בכתבי הקודש לגבי חזרת אדוננו באחרית הימים, ובמיוחד על הדברים שישוע אדוננו בעצמו אמר שיעשה, והמשלים שלו על מלכות השמיים. לדברים הללו יש קשר ישיר לעבודתו באחרית הימים. עלינו לפתח הבנה בסיסית של המשלים והנבואות האלה כדי להבין נכון על מה באמת דיבר ישוע אדוננו כאשר אמר זאת על הצלב. אפילו אם אנחנו לא מבינים זאת לחלוטין, אין שום סיבה להניח שהוא התכוון שעבודת האל לישועת האדם נעשתה במלואה. זו אמונה שרירותית ומגוחכת. למעשה, אם נשקול ברצינות את הנבואות והמשלים של ישוע אדוננו על מלכות השמיים, נוכל להשיג הבנה בסיסית של המלכות ושל עבודת אדוננו בחזרתו. ואז לא נפרש באופן שגוי את ההצהרה שלו, "נִשְׁלַם". ישוע אדוננו התנבא: "עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת" (יוחנן ט"ז 12-13). "אִישׁ הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר אוֹתָם, אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט אוֹתוֹ; כִּי לֹא בָּאתִי לִשְׁפֺּט אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם. מִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי וְאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי, יֵשׁ הַשּׁוֹפֵט אוֹתוֹ. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הוּא יִשְׁפֺּט אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן" (יוחנן י"ב 47-48). "הָאָב אֵינֶנּוּ שׁוֹפֵט אִישׁ, אֶלָּא נָתַן אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּט בְּיַד הַבֵּן. ...גַּם סַמְכוּת נָתַן לוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, כִּי בֶּן־הָאָדָם הוּא" (יוחנן ה' 22, 27). ובאיגרת פטרוס הראשונה נאמר: "שֶׁהֲרֵי עֵת לְהַתְחִיל הַמִּשְׁפָּט מִבֵּית אֱלֹהִים" (פטרוס א' ד' 17). בספר ההתגלות, אנו רואים: "הִנֵּה נִצַּח הָאַרְיֵה מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, שֺׁרֶשׁ דָּוִד, לִפְתֺּחַ אֶת הַסֵּפֶר וְאֶת שִׁבְעַת חוֹתָמָי" (ההתגלות ה' 5). "מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת" (ההתגלות ב' 7). ישוע אדוננו עשה גם שימוש רב במשלים כדי לתאר את מלכות השמיים, למשל: "וְעוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְרֶשֶׁת שֶׁהֻשְׁלְכָה לַיָּם וְאָסְפָה מִכָּל מִין. כַּאֲשֶׁר נִתְמַלְּאָה הֶעֱלוּ אוֹתָהּ לַחוֹף וְיָשְׁבוּ וְלִקְּטוּ אֶת הַטּוֹבִים לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְאֶת הָרָעִים הִשְׁלִיכוּ. כָּךְ יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֹלָם. הַמַּלְאָכִים יֵצְאוּ וְיַבְדִּילוּ אֶת הָרְשָׁעִים מִבֵּין הַצַּדִּיקִים וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל תַּנוּר הָאֵשׁ; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם" (מתי י"ג 47-50). אנחנו יכולים לראות מהנבואות והמשלים הללו שישוע אדוננו אמר שהוא יעשה עבודה רבה כשיחזור. אבל החלק החשוב ביותר בה הוא ביטוי האמת ועשיית עבודת השיפוט. זה יוביל אנשים להיכנס אל כל האמיתות ואז ימוינו האנשים על פי סוגיהם. אלה שניתן להביא לידי שלמות יהפכו למושלמים, ואלה שיהיה הכרח לסלק – יסולקו. זה יהווה מימוש מלא של דברי ישוע אדוננו בנוגע למלכות. חישבו על (משל) החיטים והעשבים הרעים, על רשת הדיג, על העלמות החכמות והכסילות, על הכבשים והעיזים, ועל העבד הנאמן והעבד הרע. עבודת השיפוט שתחל בבית האל תפריד בין החיטים לבין העשבים הרעים, בין העבדים הנאמנים לבין הרעים, בין אלה שאוהבים את האמת לבין אלה שרק מתאווים לנחמה. העלמות החכמות יהיו נוכחות במשתה החתונה של השה ויהפכו למושלמות על-ידי אלוהים. ומה בדבר העלמות הכסילות? הן ייפלו לתוך האסונות, יתייפחו ויחרקו שיניים, מכיוון שלא הקשיבו לקולו של האל. זו עבודת השיפוט שבוררת את כולם בהתאם לסוגם, מתגמלת את הטוב ומענישה את הרע, וזה יהווה הגשמה מלאה של הנבואה שבספר ההתגלות: "הַמְעַוֵּל – שֶׁיּוֹסִיף לַעֲשׂוֹת עָוֶל; הַטָּמֵא – שֶׁיִּטָּמֵא עוֹד; הַצַּדִּיק – שֶׁיִּצָּדֵק עוֹד; הַקָּדוֹשׁ – שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ עוֹד" (ההתגלות כ"ב 11). "הִנְנִי בָּא מַהֵר וְאִתִּי הַשָּׂכָר לְשַׁלֵּם לְכָל אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" (ההתגלות כ"ב 12). כשאנחנו מבינים באמת את נבואות ישוע אדוננו, אנחנו יכולים לראות שעיקר חזרת אדוננו באחרית הימים היא לשם ביטוי האמת וביצוע עבודת השיפוט, ברירת האנשים בהתאם לסוגם וקביעת סופם. אז האם אנחנו יכולים באמת לטעון שכשישוע אדוננו אמר "נִשְׁלַם" על הצלב, הוא אמר שעבודת האל לישועה האדם הסתיימה? האם נמשיך להביט בטיפשות אל הרקיע, ולחכות שישוע אדוננו ירד על ענן וייקח אותנו למעלה כדי להיפגש איתו? האם עדיין נגנה כלאחר יד את כל האמיתות שאלוהים יבטא כשיעבוד באחרית הימים? האם נכחיש במצח נחושה שאדוננו חזר בבשר כבר אנוש כדי לעשות את עבודת השיפוט של אחרית הימים? האסונות הגדולים כבר הגיעו, והרבה אנשים דתיים עדיין אבודים בחלומם על חזרת אדוננו, וחושבים שהוא לעולם לא יגרש אותם. הגיע הזמן להתעורר. אם לא נתעורר, מרגע שיגמרו האסונות והאל הכול יכול יופיע בגלוי מול כל האנשים, אלוהים ייצור מחדש את השמיים ואת הארץ, וכל אותם אנשים בעולם הדתי ייללו ויחרקו שיניים. זו תהיה הגשמה של הנבואה בספר ההתגלות: "הִנֵּה הוּא בָּא עִם הָעֲנָנִים. כָּל עַיִן תִּרְאֶה אוֹתוֹ, גַּם אֵלֶּה שֶׁדְּקָרוּהוּ, וְיִסְפְּדוּ עָלָיו כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ" (ההתגלות א' 7).

רבים וודאי ישאלו למה באמת התכוון ישוע אדוננו כשאמר "נִשְׁלַם" על הצלב. למעשה, זה פשוט מאוד. דבריו של ישוע אדוננו תמיד היו מעשיים מאוד, אז כשהוא אמר זאת, הוא לבטח התייחס לעבודת הגאולה שלו. אבל אנשים מתעקשים להבין את המילה המעשית הזו של אדוננו כמתייחסת לעבודת האל לישועת האדם, אבל זה שרירותי לחלוטין, מכיוון שאלוהים רק השלים חלקית את עבודתו לישועת האדם. נותר עדיין השלב הקריטי ביותר – השיפוט שלו באחרית הימים. מדוע לטעון שהמשמעות של "נִשְׁלַם" היא שכל עבודת האל לישועת האדם כבר נעשתה? האם זה לא די מגוחך וחסר היגיון? מדוע מלכתחילה נצלב ישוע אדוננו? מה בעצם השיג באמצעות זה? מה הייתה התוצאה? כל המאמינים יודעים, מכיוון שזה מתועד בבהירות רבה בכתבי הקודש. ישוע אדוננו בא לגאול את האנושות. באמצעות צליבתו, ישוע אדוננו שימש כקורבן חטאת של האנושות, לקח על עצמו את החטאים של כולם כדי שאנשים לעולם לא יידונו עוד לכף חובה ולא יוצאו להורג תחת החוק. ואז חטאי האנשים יוכלו להיסלח כל עוד הם יאמינו באדוננו, יתפללו אליו ויתוודו בפניו, והם ייהנו מחסדו המופלא של אלוהים. זוהי ישועה על-ידי חסד, וזה מה שהשיגה עבודת הגאולה של ישוע אדוננו. למרות שחטאינו היו נסלחים באמצעות האמונה שלנו, איש לא יכול להכחיש שעדיין לא יכולנו אלא להמשיך לחטוא כל הזמן. אנחנו חיים במעגל של חטא, התוודות, וחטא נוסף. לא נחלצנו מחטא כלל וכלל. מה משמעות הדבר? המשמעות היא שעדיין יש לנו אופי חוטא, ויש לנו טבע שטני, אז איננו יכולים לתקן את הבעיה של המשך החטא לאחר שחטאינו נסלחים. זה מותיר את כל המאמינים אבודים – זה דבר כואב מאוד. דברי האל אומרים, "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" (ויקרא י"א 45). אלוהים הוא צודק וקדוש, אז כל מי שאינו טהור לא מסוגל לראותו. אז כיצד יוכלו אנשים שתמיד חוטאים ומתנגדים לאלוהים להיות ראויים להיכנס למלכותו של האל? מאחר ואנשים לא נחלצו מחטא לגמרי ולא הפכו טהורים, האם באמת יתכן שעבודת האל לישועת האדם הסתיימה? ישועת האל תהיה ישועה שלמה – הוא לעולם לא ייוותר ויזנח את עבודתו בחצי הדרך. זו הסיבה שישוע אדוננו ניבא את חזרתו פעמים רבות. הוא חזר באחרית הימים, לפני זמן רב למדי, בהתגלמות בבשר ודם כאל הכול יכול. האל הכול יכול ביטא אמיתות לביצוע עבודת השיפוט על בסיס עבודת הגאולה של אדוננו. זאת, כדי לטהר את האנושות מטבענו החוטא כדי שנוכל להשתחרר מכבלי החטא. למען ישועתנו המלאה מכוחות השטן וכדי להביא אותנו בסופו של דבר לתוך מלכותו של האל. רק לאחר שעבודת השיפוט של האל הכול יכול באחרית הימים תושלם, תגיע עבודתו של האל לישועת האנושות לסיומה.

האל הכול יכול אומר, "אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם. הוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה).

"באמצעות העבודה הזו של משפט וייסורים, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב בפני כס מלכותו של אלוהים. כל העבודה שנעשית כיום נועדה לכך שהאדם יוכל להיטהר ולהשתנות. באמצעות משפט וייסורים של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להתייחס לשלב זה של העבודה כשלב של ישועה, יהיה זה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)).

"מטרתה של עבודת הייסורים והשיפוט של אלוהים היא, באופן מהותי, לטהר את האנושות למען המנוחה האחרונה. אחרת, האנושות כולה לא תהיה מסוגלת לנהוג כל אחד לפי סוגו או לבוא למנוחה. העבודה הזו היא הנתיב היחיד של האנושות לבוא למנוחה. רק עבודת הטיהור של אלוהים תטהר את בני האדם מרשעותם ורק עבודת הייסורים והשיפוט שלו תשפוך אור על רכיבי המרדנות בקרב האנושות, וכך תפריד את מי שניתן להושיע אותו ממי שלא ניתן להושיע אותו, ואת מי שיישאר ממי שלא יישאר. כשעבודה זו תסתיים, בני האדם שיותר להם להישאר יטוהרו וייכנסו למצב נעלה יותר של אנושיות שבו הם ייהנו מחיי אנוש נפלאים יותר על פני האדמה בפעם השנייה. במילים אחרות, הם יתחילו את יום המנוחה האנושי שלהם ויתקיימו לצד אלוהים. לאחר שמי שלא יורשו להישאר יקבלו ייסורים ושיפוט, מהותם האמיתית תיחשף לגמרי. לאחר מכן, כל אלה יושמדו ובדומה לשטן, הם לא יורשו עוד לשרוד על פני האדמה. האנושות בעתיד לא תכלול עוד טיפוסי אנשים כאלה. בני אדם כאלה לא כשירים לבוא לארץ המנוחה הסופית והם לא כשירים לבוא ליום המנוחה שאלוהים והאדם יחלקו מפני שהם מושאים לענישה ומפני שהם זדוניים ומרושעים. ...העבודה הסופית שלו להענשת הרע ותגמול הטוב נעשית כולה על מנת לטהר לגמרי את כל האנושות, כדי שהוא יוכל להביא אנושות קדושה לגמרי למנוחת נצח. השלב הזה בעבודתו הוא עבודתו המכרעת ביותר. זה השלב הסופי של כל עבודת הניהול שלו" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה).

דברי האל הכול יכול ברורים מאוד. בעידן החסד, עבודת הגאולה של ישוע אדוננו הוגבלה למחילה על חטאי האדם. עבודת השיפוט של האל הכול יכול באחרית הימים היא שתטהר לחלוטין ותושיע את האנושות. דברי האל הכול יכול שופטים את האדם וחושפים את האופי והמהות המרדניים ומתנגדי-האל שלו, ומאפשרים לנו להכיר את הטבע השטני ואת השחיתות שלנו. הוא מראה לנו שאנו מלאי טבע שטני, כמו שחצנות, ערמומיות ורשעות ללא בדל של צלם אנוש. זו הדרך היחידה עבור אנשים לראות את האמת בדבר עומק השחתתם בידי השטן, כדי שיוכלו באמת לתעב את עצמם ולפתח חרטה אמיתית, ואז לחזור בתשובה לאלוהים. אז הם ייווכחו כמה האמת יקרה ויתחילו להתמקד בנהיגה לפי דברי האל וכניסה אל מציאות אמת. זה יאפשר להם להיפטר בהדרגה מהטבע המושחת שלהם ולהתחיל לשנות את טבע חייהם, ובסופו של דבר להיות מסוגלים להישמע באמת לאלוהים ולירוא אותו, ולחיות על-פי דבריו. כך יוכלו אנשים לסלק מעליהם לחלוטין את כוחות השטן ולהיוושע לגמרי בידי אלוהים, ואז להיות מוגנים על-ידי האל ולשרוד את האסונות הגדולים של אחרית הימים, ולהיכנס אל היעד היפהפה שאלוהים מכין עבור האדם. זה מגשים את הנבואה בספר ההתגלות פרק כא', פסוקים ג'-ו': "וְשָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל מִן הַכִּסֵּא – אוֹמֵר: 'הִנֵּה מִשְׁכַּן הָאֱלֹהִים עִם בְּנֵי אָדָם וְיִשְׁכֺּן עִמָּהֶם; הֵמָּה יִהְיוּ לוֹ לְעַם וְהוּא הָאֱלֹהִים יִהְיֶה עִמָּהֶם, וְיִמְחֶה כָּל דִּמְעָה מֵעֵינֵיהֶם וְהַמָּוֶת לֹא יִהְיֶה עוֹד; גַּם אֵבֶל וּזְעָקָה וּכְאֵב לֹא יִהְיוּ עוֹד, כִּי הָרִאשׁוֹנוֹת עָבְרוּ.' אָמַר הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא: 'הִנְנִי עוֹשֶׂה הַכֺּל חָדָשׁ.' אָמַר אֵלַי: 'כְּתֺב, כִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נֶאֱמָנִים וַאֲמִתִּיִּים הֵם.' הוֹסִיף וְאָמַר אֵלַי: 'הָיֺה נִהְיָה. אֲנִי הָאָלֶף וְהַתָּו, הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית. אֲנִי אֶתֵּן לַצָּמֵא מִמַּעְיַן הַמַּיִם שֶׁל הַחַיִּים – חִנָּם.'" כאן, אלוהים אומר "הָיֺה נִהְיָה". זה שונה לחלוטין ממה שאומר ישוע אדוננו על הצלב: "נִשְׁלַם". אלה הקשרים שונים ועולמות שונים. כשישוע אדוננו אמר "נִשְׁלַם" על הצלב, הוא דיבר על השלמת עבודת הגאולה שלו. המילים "הָיֺה נִהְיָה" בספר ההתגלות הן דברי האל שמדבר על השלמת עבודתו לישועת האדם, כשהמשכן של אלוהים יהיה עם בני האדם, הוא יחיה בקרבם, והם יהיו האנשים של מלכותו, מקום בו לא יהיו עוד דמעות, מוות או סבל. זהו סימן ההיכר היחיד לכך שהאל השלים את עבודת הישועה שלו.

בנקודה הזו, צריך להיות ברור לכולם שהטענה שכוונת דברי ישוע אדוננו על הצלב היא שעבודת הישועה של האל הושלמה מנוגדת לחלוטין למציאות של עבודת האל והיא אך ורק תפיסה אנושית. זוהי פרשנות שגויה, מטעה ומוליכת-שולל לדברי אדוננו, ואין לדעת כמה אנשים היא מוטטה. אלה שנצמדים אליה בעיוורון, ממתינים שאדוננו יופיע לפתע על ענן כדי להילקח מעלה לתוך מלכותו, וכל הזמן מסרבים לבחון את האמיתות הרבות שמבטא האל הכול יכול, יפסידו לחלוטין את ההזדמנות שלהם לפגוש את אדוננו. וכמובן, הם לעולם לא ימלטו מחטא ולא ייוושעו לגמרי. וכך חיים שלמים של אמונה יסתיימו בלא כלום, כשבוודאות ייפלו לתוך האסונות ויסולקו על-ידי אלוהים.

האל הכול יכול אומר, "המשיח של אחרית הימים מביא חיים ומביא את דרך האמת התמידית והנצחית. האמת הזו היא הנתיב שבו האדם יזכה בחיים, הנתיב היחיד שבו האדם יכיר את אלוהים ושבו האדם יישא חן בעיני אלוהים. אם אתם לא מחפשים את דרך החיים שהמשיח מעניק באחרית הימים, לעולם לא תזכו באישורו של ישוע ולעולם לא תהיו ראויים להיכנס בשערי מלכות השמיים, משום שאתם גם בובות על חוט וגם אסירים של ההיסטוריה. בני אדם שנהלים ואותיות מכתיבים את מעשיהם ואשר כבולים להיסטוריה לעולם לא יוכלו לזכות בחיים ולעולם לא יוכלו לזכות בדרך החיים הנצחית. זאת משום שיש להם רק מים עכורים שאליהם נצמדו במשך אלפי שנים, במקום מי החיים הזורמים מכס המלכות. בני האדם שלא יזכו במי החיים יישארו לנצח גוויות, כלי משחק בידי השטן ובני גיהינום. אם כן כיצד הם יכולים לראות את אלוהים? אם אתם מנסים רק להיאחז בעבר, להותיר את הדברים כפי שהם על ידי עמידה במקום, ואינכם מנסים לשנות את המצב הקיים ולהשליך מעליכם את ההיסטוריה, האם לא תהיו תמיד נגד אלוהים? שלבי עבודתו של אלוהים הם רחבי היקף ורבי עוצמה, כמו גלים נשברים ורעמים מתגלגלים, אך אתם יושבים ומחכים להרס מבלי לפעול, נצמדים לטיפשותכם ונמנעים ממעשה. כיצד תוכלו להיחשב כך למי שהולכים בעקבותיו של השה? כיצד אתם יכולים להצדיק את האל שבו אתם נאחזים כאל שהוא תמיד חדש ולעולם לא ישן? וכיצד יכולות מילות ספריכם המצהיבים להעביר אתכם לעידן חדש? כיצד הן יכולות להוביל אתכם לחיפוש אחר שלבי עבודתו של אלוהים? כיצד הן יכולות להעלות אתכם לשמיים? הדברים שאתם אוחזים בידיכם הם אותיות, היכולות לספק רק נחמה זמנית, ולא אמיתות המסוגלות להעניק חיים. כתבי הקודש שאתם קוראים בהם יכולים רק להעשיר את שפתכם – לא דברי פילוסופיה שיכולים לסייע לכם להכיר את חיי האדם, ועל אחת כמה וכמה אינם הדרכים שיכולות להוביל אתכם לשלמות. האם הסתירה הזו לא גורמת לכם להרהר? האם היא לא מאפשרת לכם להבין את התעלומות הטמונות בה? האם אתם מסוגלים להביא את עצמכם לשמיים ולפגוש את אלוהים בעצמכם? אם אלוהים לא יבוא, האם אתם יכולים לקחת את עצמכם לשמיים כדי ליהנות משמחה משפחתית עם אלוהים? האם אתם עדיין חולמים כעת? אני מציע, לפיכך, שתפסיקו לחלום ותביטו במי שעובד כעת, במי שמבצע כעת את עבודת הושעת האדם באחרית הימים. אם לא תעשו זאת, לעולם לא תזכו באמת, ולעולם לא תזכו בחיים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח).