תשובה:

נקודת מבט זו של הקהילה הדתית אינה מתבססת על דברי אלוהים; היא נובעת לחלוטין מפרשנות מוטעית של ספרי הקודש. ספרי הקודש נושאים עדות לשני השלבים הראשונים בעבודתו של אלוהים; זה נכון. אולם, התיעוד בספרי הקודש מוגבל, ולכן הוא אינו כולל את כל הדברים שאמר אלוהים בשני שלבי עבודתו ואת כל העדויות ביחס לעבודה זו. כתוצאה ממחדלים וממחלוקות בין מחברי ספרי הקודש, נשמטו כמה מנבואות הנביאים ומחוויות ועדויות השליחים; זוהי עובדה מוכרת. אם כן, איך ניתן לומר שאין שום אזכורים או עדויות לעבודתו של אלוהים מחוץ לספרי הקודש? האם בכל הנבואות והאיגרות האבודות הללו התערבב רצון אנושי? ישוע אדוננו לא רק אמר את הדברים שהוזכרו בברית החדשה; כמה מאמרותיו וחלקים מעבודתו לא נכתבו שם. לפיכך, האם זה אומר שאין להזכיר אותן בספרי הקודש? ספרי הקודש לא חוברו תחת הכוונתו של אלוהים עצמו, אלא במשותף על ידי אנשים רבים בשירותו. באופן בלתי נמנע התגלעו ביניהם מחלוקות, התרחשו מחדלים או צצו בעיות שונות. כמו כן, אנשים בתקופה המודרנית פירשו והבינו את ספרי הקודש באופנים מגוונים. עם זאת, חובה על אנשים לכבד את האמת, ולכן לא ניתן לומר שאמרות אלוהים ועבודתו אינן קיימות מחוץ לספרי הקודש; קביעה כזו אינו עולה בקנה אחד עם העובדות. במקור, ספרי הקודש כללו את התנ"ך בלבד. בתנ"ך לא ניתן למצוא דבר ממה שאמר ישוע אדוננו שעה שעשה את עבודת הגאולה. לאור זאת, האם דבריו ועבודת הגאולה של ישוע אדוננו נכללו בספרי הקודש דאז, או שהיו מחוץ להם? אנשים אינם מבינים את העובדות בפועל, וכלל אינם יודעים שרק לאחר כל פעם שאלוהים משלים שלב בעבודתו, העובדות מתגלות ונכתבות בספרי הקודש. הטענה שאין שום תיעוד לאמרותיו של אלוהים ולעבודתו מחוץ לספרי הקודש היא סובייקטיבית ומגוחכת למדי! הן התנ"ך והן הברית החדשה חוברו לאחר שאלוהים השלים שלבים בעבודתו, אך לאחר הופעת ספרי הקודש, אף אדם לא יודע מה עוד יעשה או יאמר אלוהים; זוהי עובדה. בני האדם פשוט אינם מוסמכים לקבוע את גבולות ספרי הקודש או לתחום את אלוהים בהתבסס על הכתוב שם. לפי נקודה זו, ראינו בבירור שהאנושות המושחתת הפכה ליהירה באמת, ולפיכך לאירציונלית; כשהיא מתעמתת עם האמת, היא אף מעזה להסיק מסקנות נמהרות. האין זו חזרה על הטעות שעשו הכוהנים הגדולים, הסופרים והפרושים היהודים כאשר נעזרו בספרי הקודש כדי להתנגד לאלוהים? לפיכך, אל לנו להאמין באלוהים, ללכת בדרכו או לצפות בדרך האמת וללמוד אותה בשלמותה בהתבסס על ספרי הקודש, כיוון שהם יכולים לשמש רק כאזכורים. חשוב מכול, עלינו לבסס את קביעתנו לגבי האם דבר-מה מכיל את עבודת רוח והאם הוא מכיל את האמת, ורק אז יהיה נכון להשתמש בו כיסוד, רק אז נוכל לעשות את הבחירה הנכונה. לכן, טענות כמו "כל מה שיוצא נגד ספרי הקודש או חורג מגבולותיהם הוא כפירה או רעיון מופרך" אינן הולמות. בעידן החסד, הכוהנים הגדולים, הסופרים והפרושים היהודים גינו את ישוע אדוננו לפי ספרי הקודש וצלבו אותו – מעשה שפגע בטבע האל והמיט עליהם עונש וקללה. כל זה היה תוצר של אמונה עיוורת בספרי הקודש, סגידה להם ודחיית המשיח. התרשו לי לשאול האם עבודת הגאולה של ישוע אדוננו תואמת את הכתוב בספרי הקודש או לא? אלפיים שנים לאחר שהשלים ישוע אדוננו את עבודת הגאולה, האל הכול יכול בא לעשות את עבודת המשפט באחרית הימים; האם זה עולה בקנה אחד עם תכני הברית החדשה? חוגים דתיים תמיד משתמשים בספרי הקודש כדי לתחום את עבודתו של אלוהים; זה כה מגוחך ואבסורד! על פני השטח, נראה שהם מכבדים את ספרי הקודש, אך כל שהם עושים בפועל הוא לשמור על מעמדם האישי ושליטתם. הם לא מחפשים את האמת בכנות; הנתיב שבו הם צועדים הוא למעשה נתיב צוררי המשיח. מכאן ברור ששימוש בספרי הקודש כבסיס לשפיטת דרך האמת ולבחינת עבודתו של אלוהים הוא שגוי. הדרך הנכונה היחידה היא לבסס את קביעתנו לגבי מה נחשב או לא נחשב לדרך האמת או לעבודתו של אלוהים, ולגבי קיומה או העדרה של עבודת רוח הקודש והאמת. לכן זוהי טעות לטעון שאין אמרות או עבודות אחרות של אלוהים מחוץ לספרי הקודש; טענה זו היא מופרכת מעיקרה.

משיתופיהם של בכירים

בעולם הדת, עקב ההטפה של כמרים ובכירים, כל המאמינים באלוהים חושבים כך: כל דבריו ומעשיו של אלוהים מצויים רק בכתבי הקודש. ישועתו של אלוהים בכתבי הקודש היא שלמה, ודבריו של אלוהים ועבודתו אינם בנמצא מחוץ לכתבי הקודש. על האמונה באלוהים להתבסס על כתבי הקודש ולהיצמד אליהם. כל עוד איננו נוטשים את כתבי הקודש, כאשר אלוהים יבוא, נילקח מעלה אל מלכות השמיים. ייתכן שנקודת מבט כזו תואמת את הרעיונות והדמיונות של אנשים, אך האם היא מבוססת על דבריו של ישוע אדוננו? האם התוכלו להבטיח שהיא עולה בקנה אחד עם האמת? ישוע אדוננו לא אמר מעולם שכל דבריו ועבודתו של אלוהים מתועדים בכתבי הקודש, ושלא קיימים דברים ומעשים של אלוהים מחוץ לכתבי הקודש. זה נכון. אנשים שמבינים את כתבי הקודש יודעים שאת כתבי הקודש כתבו בני אדם שנים רבות לאחר עבודתו של אלוהים. בראשית הייתה עבודתו של אלוהים, כתבי הקודש הופיעו לאחר מכן. במלים אחרות, בכל פעם כשאלוהים סיים שלב בעבודתו, אלו שחוו את עבודתו של אלוהים תיעדו בכתב את דבריו ועבודתו של אלוהים מאותו פרק זמן, וכתבים אלה לוקטו והיו לכתבי הקודש. חישבו על כך, כיצד ייתכן שעבודתו של אלוהים שעדיין לא נעשתה תלוקט לתוך כתבי הקודש מראש? לא ייתכן כי עבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים תהיה מתועדת כבר בכתבי הקודש. הברית החדשה והתנ"ך הם חלק מכתבי הקודש כמעט אלפיים שנה. האל הכול יכול החל את עבודת המשפט של אחרית הימים רק לאחרונה. לפיכך, לא ייתכן שדבריו ועבודתו של אלוהים באחרית הימים נכתבו בכתבי הקודש לפני אלפי שנים. האין זו עובדה? באחרית הימים, האל הכול יכול ביצע את עבודת המשפט החל מבית האל, והביע כמה מיליוני מלים. כל דבריו הם אמת, והם מטהרים ומושיעים את האנושות. דברי אלוהים אלו הם הדרך לחיי נצח שהביא המשיח של אחרית הימים. דברים אלו כבר לוקטו אל כתבי הקודש של עידן המלכות - "הדבר מופיע בבשר". למרות שהאמיתות שהאל הכול יכול ביטא לא נכתבו מראש בכתבי הקודש, הן הגשימו את נבואותיו של ישוע אדוננו במלואן "עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת, כִּי לֹא יְדַבֵּר מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר הוּא שׁוֹמֵעַ יְדַבֵּר וְאֶת הַבָּאוֹת יוֹדִיעַ לָכֶם" (יוחנן ט"ז 12-13). "מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת" (ההתגלות ב' 7). האמת שהביע האל הכול יכול אוששה באופן מוחלט שהאל הכול יכול הוא התגלמותה של רוח האמת. הוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. כל הדברים שהביע האל הכול יכול, כלומר ביטוייה של רוח האמת באחרית הימים, הם דברים מרוח הקודש לכנסיות. האם אנחנו מעיזים לומר שאלה אינם דברי האל? האם אנחנו עדיין מעיזים להכחיש את זה? אם אנו רואים כיצד אלוהים מדבר ועובד בפועל באחרית הימים, האם עוד נאמר שכל דברי האל נכתבו בכתבי הקודש ושדבריו ועבודתו של אלוהים אינם נמצאים מחוץ לכתבי הקודש? איננו מבינים את הסיפור האמיתי כיצד גובשו כתבי הקודש. איננו יודעים את העובדה שכתבי הקודש נוצרו רק לאחר שאלוהים השלים כל שלב בעבודתו, ועם זאת הסקנו וקבענו באופן שרירותי שדברי אלוהים ועבודתו כלל אינם בנמצא מחוץ לכתבי הקודש. האם איננו שרירותיים ומגוחכים למדי?

אם איננו מבינים כיצד באמת נוצרו כתבי הקודש ואת הסיפור האמיתי, קל מאוד לסטות כשצועדים בדרך האמונה באלוהים. למעשה, במהלך שני שלבי עבודתו של עבודת אלוהים בעידן החוק ובעידן החסד, כל הדברים שביטא אלוהים לא נכתבו במלואם בכתבי הקודש. למשל, בעידן החוק היו נביאים שנבואותיהם לא תועדו בכתבי הקודש. זו עובדה שכנראה ידועה לאחים ואחיות לא מעטים. ולאחר מכן בעידן החסד, היו דברים נוספים שאמר ישוע אדוננו. אך הדברים שתועדו בכתבי הקודש מוגבלים מאוד. חישבו על כך. ישוע אדוננו הטיף על פני האדמה במשך שלוש שנים וחצי. כמה דברים הוא אמר בכל יום? כמה דברים הוא אמר בכל דרשה? היו דרשות ודברים רבים עד מאוד שישוע אדוננו אמר במשך אותן שלוש שנים וחצי. אין דרך לחשב זאת. בדיוק כפי שהשליח יוחנן אמר: "יֵשׁ עוֹד מַעֲשִׂים רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ, וְאִלּוּ נִכְתְּבוּ בִּמְפֺרָט חוֹשְׁבַנִי שֶׁהָעוֹלָם עַצְמוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָכִיל אֶת הַסְּפָרִים הַנִּכְתָּבִים" (יוחנן כ"א 25). הבה נבחן כעת את ארבע הבשורות בברית החדשה. דברי ישוע אדוננו שתועדו בהן מוגבלים מדי! זה רק קצה הקרחון! אם ישוע אדוננו היה אומר רק את אותם הדברים שמופיעים בארבע הבשורות באותן שלוש שנים וחצי, כיצד היה מצליח לשבות את לב מאמיניו באותה עת? כיצד העבודה של האדון ישוע היתה מצליחה לזעזע את כל יהודה? לפיכך ברור שדברי אלוהים שתועדו בכתבי הקודש מכילים רק חלק מצומצם מאוד מהדברים שאמר אלוהים במשך עבודתו, לבטח לא את כולם. זוהי עובדה שאיש אינו יכול להכחיש! כולנו יודעים שאלוהים הוא אדוני הבריאה, מקור החיים של האנושות, מעיין מי החיים שלעולם אינו יבש. העושר של אלוהים בלתי נדלה ותמיד זמין לשימוש, ואילו כתבי הקודש הם רק תיעוד של שני השלבים הראשונים בעבודתו של אלוהים. הם כמו טיפה בים חייו של אלוהים. כיצד נוכל לתחום את דבריו ועבודתו של אלוהים רק לכתבי הקודש? יהיה זה כאילו אלוהים יכול רק להגיד את המילים הספורות האלה שבכתבי הקודש. האין אנחנו תוחמים ומקטינים בכך את אלוהים ומחללים את שמו? לפיכך, זו טעות גדולה לתחום את כל דבריו ועבודתו של אלוהים רק לכתבי הקודש ולחשוב שדברי אלוהים ועבודתו אינם בנמצא מחוץ לכתבי הקודש!

הבה נקרא עכשיו כמה קטעים מדברי האל הכול יכול, והיבט זה של האמת יתברר לנו ויתחדד אף יותר. האל הכול יכול אומר, "כל מה שמתועד בכתבי הקודש מוגבל ולא יכול לייצג את כל עבודתו של אלוהים. בכל ארבע הבשורות יחד יש פחות ממאה פרקים, שבהם כתוב מספר מוגבל של התרחשויות, כגון קללת ישוע לעץ התאנה, שלוש ההתכחשויות של פטרוס לאדון, הופעתו של ישוע בפני התלמידים לאחר צליבתו וקימתו לתחייה, לימוד על צום, לימוד על תפילה, לימוד על גירושין, לידתו של ישוע ושושלת היוחסין שלו, מינוי התלמידים על ידי ישוע וכן הלאה. אולם האדם מוקיר אותם כאוצרות יקרים ואף מאמת את העבודה של היום על פיהם. בני האדם אף מאמינים שישוע עשה רק את הדברים האלה בתקופה שלאחר לידתו, כאילו הם מאמינים שאלוהים יכול לעשות רק זאת, ושלא תיתכן עבודה נוספת. האין זה מגוחך?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (1)).

"אם ברצונכם לראות את העבודה של עידן החוק, ולראות איך בני ישראל צעדו בדרכו של יהוה, עליכם לקרוא את התנ"ך. אם ברצונכם להבין את העבודה של עידן החסד, עליכם לקרוא את הברית החדשה. אך כיצד תוכלו לראות את העבודה של אחרית הימים? עליכם לקבל את הנהגתו של אלוהים של היום, ולהיווכח בעבודה של היום. זאת משום שזו העבודה החדשה, ואיש עוד לא תיעד אותה בכתבי הקודש. ...העבודה של היום היא נתיב שבו האדם מעולם לא צעד, ודרך שאיש מעולם לא ראה. זו עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר – זו עבודתו הנוכחית של אלוהים על פני האדמה. ...מי יכול היה לתעד מראש כל פרט בעבודה של היום, מבלי להשמיט דבר? מי יכול היה לתעד בספר הישן והמעופש את העבודה הזו, העזה יותר והחכמה יותר, שסותרת את המוסכמות? העבודה של היום היא לא היסטוריה, ולכן, אם את רוצים לצעוד בנתיב החדש של היום, עליכם להיפרד מכתבי הקודש, ועליכם להרחיק אל מעבר לספרי הנבואה או ההיסטוריה שבכתבי הקודש. אך רק כשתוכלו לצעוד בנתיב החדש כראוי, שתוכלו להיווכח במישור החדש ובעבודה החדשה" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, לגבי כתבי הקודש (1)).

"אחרי הכל, מה חשוב יותר: אלוהים או כתבי הקודש? מדוע אלוהים חייב לעבוד על פי כתבי הקודש? האם ייתכן שאין לאלוהים זכות לחרוג מכתבי הקודש? האם אלוהים לא יכול להיפרד מכתבי הקודש ולעשות עבודה אחרת? מדוע ישוע ותלמידיו לא שמרו את השבת? אם היה עליו לשמור את השבת ולנהוג על פי מצוות התנ"ך, מדוע ישוע לא שמר את השבת לאחר שהוא בא, אלא רחץ את רגליו, כיסה את ראשו, בצע לחם ושתה יין? כל הדברים האלה נעדרים ממצוות התנ"ך, הלא כן? אם ישוע כיבד את התנ"ך, מדוע הוא הפר את הדוקטרינה הזו? עליכם לדעת מה בא קודם, אלוהים או כתבי הקודש! בהיותו אדון השבת, האם הוא לא יכול להיות גם אדונם של כתבי הקודש?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, לגבי כתבי הקודש (1)).

"העובדה שאני מסביר כאן היא זו: מה שאלוהים הינו הוא דבר בלתי נדלה ובלתי מוגבל עד אין קץ. אלוהים הוא מקור החיים וכל הדברים. אף יציר נברא לא יכול להעלות את אלוהים על הדעת. והדבר האחרון שעליי להזכיר לכולם הוא זה: אל תתחמו את אלוהים שוב בספרים, במילים או באמירותיו מן העבר. יש רק מילה אחת המאפיינת את עבודתו של אלוהים – חדשה. הוא לא אוהב לצעוד באותם נתיבים או לחזור על עבודתו, ויתרה מזאת, הוא לא רוצה שבני האדם יעבדו אותו בכך שהם יתחמו אותו לטווח מסוים. זה טבעו של אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אחרית דבר).

– 'שאלות ותשובות קלאסיות על בשורת המלכות קטעים נבחרים'