פעם קראתי רומן מאת סופר יפני שעסק באיש מכירות שהצליח למכור נסיוב לצמיחת שיער, צבע לשיער, משחת בשמים, מדלל שיער וגוזז שיער לצייר עם שיער דליל, ואמר לו שזה יפתור את הבעיות שלו. הצייר שילם הרבה כסף, ועדיין נותר עם אותו ראש קירח כמעט לחלוטין. הסופר השתמש בסטירה הזאת כדי לחשוף את המזימות בהן משתמשים אנשי מכירות חסרי מצפון כיום, ולהזהיר אנשים לא ליפול בפח. התופעה הזו הולכת ומחמירה, אבל איש לא יכול לפתור את הבעיה. גם אני הייתי אחת מהם פעם. שיקרתי ללקוחות ורימיתי אותם כדי להרוויח יותר כסף. הסתבכתי בזה יותר ויותר ולא הייתי מסוגלת להפסיק. ואז קיבלתי את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים והבנתי כמה אמיתות על ידי קריאת דברי האל הכול יכול. תפישתי השתנתה והתחלתי ליישם את האמת ולהיות כנה בהתבסס על דברי האל. זאת הדרך היחידה לחיות בפתיחות ולהחזיק בצלם אנוש.

כשפתחתי מספרה בפעם הראשונה, נשבעתי שאנהל עסק הגון. זה בדיוק מה שעשיתי. מעולם לא התעסקתי בספסרות, השקעתי את כל כולי בכל אחת מהתספורות והתעריפים שלי היו נמוכים מאלה של ספרים אחרים. אבל אחרי שעבדתי בפרך במשך שנה נשארתי עם 2000 ומשהו יואן בלבד אחרי תשלום שכר דירה, מסי עסק, תחזוקה, חשבון חשמל וכדומה. היו לי יותר לקוחות מהמספרות הסמוכות, אבל הרווחים שלהן היו הרבה יותר גבוהים משלי. ידעתי ששם מרוויחים כסף בעיקר כי מרמים את הלקוחות ומסתמכים על טקטיקות בסיסיות לצורכי הרווחים הלא הגונים שלהם. האמת היא שלפעמים רציתי לעשות את מה שהם עשו, אבל הרגשתי שלא נכון להרוויח כסף בצורה כזאת. כדברי האימרה הישנה, "ענייה אבל גאה". לא משנה כמה ענייה הייתי, הרגשתי שעליי לשמור על היושרה שלי. חשבתי על זה הרבה, אבל החלטתי להמשיך לנהל את העסק על פי מצפוני ולהיות אדם טוב לא משנה כמה מעט הרווחתי. שלוש שנים חלפו מהר מאוד בצורה כזאת, וספרים אחרים שהתחילו באותו הזמן כמוני קנו מספרות גדולות יותר או הצליחו בעסקים. לחלקם היו מכוניות משלהם, אבל אני הייתי בדיוק באותה נקודה כמו זו שהייתי בה שלוש שנים קודם לכן.

יום אחד אבא שלי חלה ואושפז בבית החולים והטיפול שלו עמד לעלות עשרות אלפי יואן. כמעט ולא היו לי חסכונות. לוויתי כמה כסף שיכולתי, אבל עדיין יכולתי לשלם רק מחצית מהחשבון הרפואי. המחשבה על כמה לוויתי ואי הידיעה מתי אצליח להחזיר את ההלוואה הציתה בתוכי קרב פנימי: אולי עליי להעלות מחירים מעט? מה אם "אנפח" מעט את החשבון ללקוחות אמידים? בדיוק כשניצבתי לפני ההתחבטות הזאת, חברה אמרה לי, "את סובלת כל כך רק בגלל שאת קשורה כל כך לכבוד שלך. הרווחים השנתיים של בעלי מספרות אחרים מגיעים לעשרות אלפים, אבל שלך הם רק כמה אלפים. את כזאת עקשנית. אם את רוצה להחזיר את החובות האלה בזמן הקרוב, תצטרכי לנהל את העסק שלך בצורה חכמה יותר. תזדקקי לכמה תכסיסים כדי להרוויח יותר כסף." אחרי שהיא הלכה, בעלים של מספרה מצדו השני של הרחוב בא והקניט אותי: "את באמת מצטיינת בניהול המספרה הזאת! העסקים טובים ויש לך יופי של מוניטין, אבל העסק לא מאוד רווחי. את רוצה להיות אימא תרזה? אם היו לי הכישורים שלך, הייתי מתעשר הרבה קודם. את פשוט כנה מדי. את צריכה להיות פיקחית כדי לנהל עסק, אבל את מתישה את עצמך ולא מרוויחה כמעט כלום. הרי כולם אומרים 'כסף מסובב את העולם' ו'רק טיפש לא לוקח כסף שנמצא בהישג ידו', לא? את צריכה לחשוב על זה." בלילה ההוא התהפכתי על משכבי, לא הצלחתי להירדם. "יש היגיון מסוים במה ששניהם אמרו," חשבתי, "אני מנהלת עסק באופן הגון לחלוטין, אז מתי ארוויח כסף? כמו שאומרים, 'הכסף אינו הכול, אך בלעדיו אינך יכול לעשות דבר.' מטבע יכול לכבוש אפילו גיבור. חוץ מזה, אבא שלי חולה ומאושפז בבית חולים ואני לא יכולה לעכב את הטיפול שלו. למען הטיפול של אבא שלי, ומשום שאני לא יכולה להחזיר את החובות שלי, יהיה מובן אם אשתמש בכמה תכסיסים כדי להרוויח כסף." כך ניחמתי את עצמי והחלטתי להתחיל לנסות את זה על הלקוחות האמידים יותר.

למחרת נכנסה לקוחה שרצתה סלסול. היא נראתה אמידה מאוד בהתבסס על מה שלבשה, אז חשבתי לנצל את ההזדמנות להרוויח עוד קצת כסף. כשהיא שילמה לי, ביקשתי ממנה 200 יואן על המקום. למען האמת, לבי הלם כי בדרך כלל גביתי רק 120 יואן, אז כשביקשתי סכום כזה, תהיתי אם היא תתלונן שאני יקרנית. אם היא תגיד שהמחיר יקר מדי, אוכל להוזיל מעט את המחיר. לא יכולתי אפילו להסתכל לה בעיניים מרוב אשמה. היא פשוט הושיטה לי את הכסף ללא היסוס ואפילו שיבחה את עבודתי. היא הייתה מרוצה מאוד מהתסרוקת ואמרה שהיא שווה כל סכום. היא אמרה שהיא תמליץ עליי לחברים ולמשפחה שלה. אחרי שהיא הלכה, הרגשתי מעורערת די הרבה זמן. היא בטחה בי מאוד, אבל אני רימיתי אותה. זה היה כל כך לא מוסרי. אבל עם זאת, "רק טיפש לא לוקח כסף שנמצא בהישג ידו." גם היה עניין החובות שלי, לכן פשוט קברתי את רגשות האשמה. מאותו יום שיניתי את הגישה שלי לגבי ניהול העסק. בכל פעם שנכנסו לקוחות אמידים, קיבלתי את פניהם בחיוכים, והמלצתי על שירותים ומוצרים שונים.

פעם לקוחה אמרה שהיא רוצה לחפוף ולעצב את השיער, וחשבתי לעצמי, "חפיפה עולה פחות מ-10 יואן. עליי למצוא תכסיס כדי להרוויח יותר מזה." אז אמרתי לה, "השיער שלך יבש מדי. אם לא תתחילי לטפל בו בקרוב, הוא עלול לנשור, ומבחינת נשים, השיער הוא כמו עוד פרצוף. אם תפתחי בעיות עם השיער שלך, יהיה מאוחר מדי להתחרט." היא השתכנעה מכל מה שאמרתי לה, שילמה 300 יואן על תכשירי הזנה למניעת נשירה והפכה לקוחה קבועה של טיפולים בשמן חם. הרגשתי קצת לא נוח אחרי שהיא עזבה. היה לי את הכסף, אבל לא הייתי בטוחה כמה יעיל היה המוצר. פיארתי אותו, אבל מה אעשה אם הוא לא יפעל כמו שצריך או אם היא תחזור להתלונן? אבל לא היה טעם לדאוג. כבר מכרתי אותו וזה הכול. כשסיפרתי לקוחה כמה ימים לאחר מכן היא אמרה שיש לה קשקשים והיא סובלת מגירודים בקרקפת. חשבתי לעצמי, "אני יכולה להמליץ לה על שמפו שאני מוכרת כאן וכך להרוויח עוד קצת כסף." אמרתי לה בעדינות, "קשקשים וגירוד בקרקפת נגרמים מדלקת ואם היא תחמיר את עלולה להתחיל לאבד שיער, וזה ישפיע על הדימוי העצמי שלך." היא מיהרה לשאול מה אפשר לעשות בנדון, אז כבדרך אגב המלצתי לה על השמפו נגד קשקשים שלי והבטחתי לה שהוא יפעל היטב. היא קנתה את השמפו בשמחה רבה. גביתי ממנה 68 יואן על מוצר שעלה לי 25 יואן בלבד והיא לא הפסיקה להודות לי. הבנתי כמה קל להרוויח כסף בצורה כזאת. מה הפלא שבעלי מספרות אחרים כבר התעשרו? הבנתי שגם אני יכולה להתעשר מהר מאוד, ולא יהיה עליי לדאוג לחשבונות האשפוז של אבי. ככה, אי הנוחות שבלבי נעלמה בהדרגה והתחלתי להאמין שהדרך היחידה להרוויח כסף היא לשקר ולרמות.

עשר שנים חלפו כמעט בלי שהרגשתי. הרווחתי כסף, החזרתי את כל החובות שלי, ואפילו קניתי בית ומכונית. לא ידעתי למה, אבל גם כשחייתי חיים נוחים יותר, עדיין לא הרגשתי מאושרת כלל. תמיד הייתה לי הרגשת ריקנות ואי נוחות. אומרים, "כשאנשים פועלים, בגן העדן צופים" ו"כל כלב בא יומו". חששתי שכל הלקוחות שרימיתי יופיעו יום אחד כדי להתחשבן איתי, וכך ייהרסו המוניטין שלי. המחשבה הזאת הבעיתה אותי וחייתי בפחד. זה היה מתיש. רציתי מאוד לחזור לנהל את העסק בהגינות, אבל לא יכולתי להביא את עצמי לעשות זאת. הייתי כמו גנב שהתמכר לעיסוק שלו – רציתי להפסיק, אבל לא יכולתי.

בדיוק כשניהלתי מאבק כואב ושקעתי עמוק יותר ויותר בחטא שלי, חברה שיתפה איתי את בשורת האל הכול יכול של אחרית הימים. היא אמרה לי שדברי האל הם האמת לאמיתה, שהם יכולים לפתור את כל הקשיים שלנו ולרפא את הכאב בתוך נשמותינו. לאחר מכן, התחלתי להיפגש עם אחרים ולקרוא איתם את דברי האל, לשיר שירי הלל, והרגשתי רגועה באמת. אי אפשר לתמחר הרגשה כזאת. החלטתי ליישם את אמונתי כמו שצריך.

במפגש אחד, אחים ואחיות קראו קטע מתוך דברי האל. "כנות משמעותה שאתם נותנים את לבכם לאלוהים, שאתם לעולם לא נוהגים בו בחוסר יושר, שאתם פתוחים בפניו בכל, ושאתם לעולם לא מסתירים ממנו את האמת, לעולם לא נוהגים באופן שמוליך שולל את אלה שבמרומים ומשלה את אלה שעל פני האדמה, ושאתם לעולם לא נוקטים פעולות שנועדו אך ורק לשאת חן בעיני אלוהים. בקצרה, כנות היא הימנעות מטומאה בפעולותיכם ובדבריכם ומהונאה את אלוהים ואת האדם... אם יש לכם סודות שאתם לא ששים לשתף ואם אתם לא מוכנים לחשוף את סודותיכם – כלומר את הקשיים שלכם – בפני אחרים כדי לחפש את דרך האור, אני אומר שאתם לא תקבלו את הישועה בקלות, ושאתם לא תגיחו בקלות מהחושך" ("שלוש תוכחות" ב'הדבר מופיע בבשר'). זה ריגש אותי מאוד. הבנתי שאלוהים אוהב אנשים כנים ומתעב רמאים. להיות אדם כנה היא הדרך היחידה להיכנס אל מלכותו. האחים והאחיות היו כולם טהורים ופתוחים. למרות שהיו זמנים בהם שיקרו על מנת להגן על עצמם או על מעמדם, הם תמיד היו מסוגלים להרהר במעשיהם ולהיות פתוחים וכנים. חייהם היו חופשיים ומשוחררים מאוד. יכולתי להרגיש שהכנסייה הייתה שונה לגמרי מהעולם. אלוהים אוהב אנשים כנים. ככל שאדם כנה יותר, כך גוברת אהבתו כלפיו, וככל שאדם מרמה יותר, כך גובר התיעוב שלו כלפיו. רק אנשים כנים יכולים לזכות באושר ובשמחה אמיתיים. באמת רציתי להיות אדם כנה, מישהי שאלוהים יאהב. אבל אז חשבתי שאני אשת עסקים, ובחברה כה חומרנית בה כסף הוא הכול, ניהול עסק בצורה הגונה לא רק אומר שלא ארוויח כסף, אלא גם שאחרים יחשבו שאני טיפשה. לא אצליח לנהל עסק משגשג בצורה כזאת ובסופו של דבר יהיה עליי לסגור. אבל דברי האל מצביעים בבירור על כך שאלוהים אוהב אנשים כנים, ורמאים כמעט ואי אפשר להציל. אם לא איישם את האמת כפי שדורש אלוהים, אלא אמשיך להתנהל בצורה לא כנה, לשקר ולרמות בעסק שלי, האם זה לא יגעיל את אלוהים? חשבתי עוד ועוד, ובסופו של דבר החלטתי לפעול על פי דברי האל, ליישם דברי אמת ולהיות אדם כנה.

יום אחד כשסיפרתי לקוחה, היא שאלה אותי אם השיער שלה יבש ואם כן, היא מעוניינת להוסיף גם טיפול בשמן. חשבתי, "ארוויח רק 10 יואן מתספורת, אבל טיפול בשמן יניב לי לפחות עוד מאה. הלקוחה ביקשה אותו בעצמה – ממש לא הצעתי לה דבר נוסף כדי להרוויח עוד כסף." למעשה, הבטתי בשיער שלה וראיתי שהוא לא יבש כלל, אבל לו אמרתי לה את האמת, אין ספק שהיא לא הייתה מעוניינת בטיפול. בדיוק כשהייתי חלוקה בדעתי, חשבתי פתאום על דברי האל הבאים: "כנות היא הימנעות מטומאה בפעולותיכם ובדבריכם ומהונאה את אלוהים ואת האדם" ("שלוש תוכחות" ב'הדבר מופיע בבשר'). דברי האל היו תזכורת נחוצה לכך שאנשים כנים הם מעשיים ומציאותיים במילותיהם ובמעשיהם. הם לא מרמים, לא את אלוהים ולא אנשים אחרים. משום שרציתי להיות אדם כנה, עליי להתנהג על סמך דברי האל ולומר את האמת. לכן אמרתי ללקוחה, "השיער שלך לא יבש. אל תבזבזי את הכסף שלך." היא הופתעה והשיבה, "אני מופתעת שיש לך יושרה מקצועית כזאת. יש מעט מאוד בעלי עסקים כמוך בימנו." "אין ספק שאשלח הנה את כל בני המשפחה שלי להסתפר." התרגשתי לשמוע את הלקוחה אומרת את זה – הודיתי לאלוהים שוב ושוב. חוויתי ממקור ראשון כמה מדהים זה להיות כנה ולהגיד את האמת!

בימים שלאחר מכן, התנהגתי כאדם כנה כפי שדרש אלוהים. כמעט מבלי שהבחנתי בכך, כל הפחד והדאגה שהעיקו עליי פשוט נעלמו וכבר לא חששתי שמישהו יחזור להתלונן. ישנתי היטב מדי לילה. חשבתי שיכולתי ליישם את האמת ולדבר בכנות. אבל להפתעתי, הטבע והפילוסופיות השטניים שלי היו מושרשים עמוק. כשהתפתיתי על ידי רווח גדול חזרתי לסורי.

יום אחד, חמש נשים נכנסו למספרה. הן בדיוק חזרו מטיול ונהג המונית המליץ להן על המספרה שלי, לכן הן באו ישר הנה. אחת מהן אמרה, "המחיר לא חשוב, רק תוודאי שאת עושה עבודה טובה." כששמעתי אותה אומרת את זה, חשבתי לעצמי, "זה פחות או יותר בכיס שלי. אעוות את האמת רק הפעם ואלוהים יסלח לי." לכן אמרתי להן שסלסול בשווי 160 יואן עולה 260 יואן והן לא אמרו מילה. כך הרווחתי 500 יואן נוספים. שמחתי מאוד כשקיבלתי את הכסף, וחשבתי שלא אצטרך לדאוג לשכר הדירה של המספרה החודש. אבל באותו לילה הרגשתי מדוכדכת ועצובה. התהפכתי על משכבי ולא הייתי מסוגלת להירדם.

לאחר מכן חשבתי איך ידעתי שלהיות אדם כנה הוא דבר חיובי וקשור לאופן בו אנו מתנהלים ואם נוכל להיוושע ולהיכנס אל מלכות האל. אז למה לא יכולתי ליישם את זה? מה הייתה הסיבה האמיתית לכך? בניסיון למצוא תשובות, צפיתי בסרטון קריאת דברי האל. האל הכול יכול אומר, "בני אדם בעבר ניהלו את העסקים שלהם כך שלא רימו איש. הם מכרו פריטים במחיר שווה לכל נפש. האין בכך רכיב של מצפון ואנושיות טובים? כשבני האדם ניהלו את העסקים שלהם כך, בתום לב, זה מראה שבאותה עת עדיין היה להם מצפון כלשהו ואנושיות כלשהי. אך ככל שגברה הדרישה של האדם לכסף, בני האדם החלו יותר ויותר לאהוב כסף, רווח והנאה בלא-יודעין. בקיצור, האם בני האדם החלו לחשוב על כסף כחשוב יותר מאשר לפני כן? כשבני האדם רואים בכסף חשוב יותר, הם מייחסים בלא-יודעין פחות חשיבות למוניטין שלהם, לשמם הטוב, ליוקרתם וליושרם, הלא כן? כשאתם לוקחים חלק בעסקים, אתם רואים מישהו אחר משתמש באמצעים שונים כדי לרמות בני אדם ולהתעשר. על אף שהוא הרוויח את כספו שלא ביושר, הוא מתעשר יותר ויותר. על אף שהוא עשוי להיות באותם עסקים כמותכם, אך כל משפחתם נהנית מהחיים יותר מכם ואתם מרגישים רע ואומרים לעצמכם: 'מדוע אין באפשרותי לעשות את זה? מדוע אין באפשרותי להרוויח את הכמויות שהם מרוויחים? עליי לחשוב על דרך להשיג עוד כסף, לגרום לעסק שלי לשגשג. 'ואז אתם עושים את המרב כדי לחשוב איך להרוויח הרבה כסף. על פי השיטה הרגילה להרוויח כסף, למכור דברים במחיר שווה לכל נפש לכל הלקוחות – כל רווח שלכם יהיה במצפון טוב. אולם בדרך זו לא תוכלו להתעשר במהירות. בגלל הדחף להרוויח, חשיבתכם עוברת שינוי הדרגתי. במהלך השינוי הזה, עקרונות ההתנהלות שלכם מתחילים גם הם להשתנות. כשאתם מוליכים מישהו שולל בפעם הראשונה, יש לכם הסתייגויות – אתם אומרים 'זו תהיה הפעם היחידה שאני מרמה מישהו. לא אעשה זאת שוב. אסור לי לרמות בני אדם. ישנן השלכות רציניות למרמה. זה יגרום לי להרבה בעיות!' בפעם הראשונה שאתם מוליכים מישהו שולל, יש לכם נקיפות מצפון; זהו תפקידו של המצפון האנושי – לעורר בכם נקיפות מצפון ולנזוף בכם כדי שתרגישו תחושה לא טבעית כשאתם מרמים מישהו. אולם לאחר שהוניתם מישהו בהצלחה, אתם רואים שיש לכם כעת יותר כסף משהיה לכם קודם, ואתם חושבים שהשיטה הזו יכולה להועיל לכם מאוד. חרף הכאב העמום בלבכם, אתם עדיין מרגישים רצון לברך את עצמכם על ההצלחה שלכם ואתם חשים שבעי רצון במידת מה. בפעם הראשונה, אתם מרוצים מההתנהגות שלכם ומדרכי הרמיה שלכם. לאחר מכן, מרגע שהאדם נדבק ברמאות הזו, הוא כמו אדם שמהמר ואז והופך למהמר. בחוסר המודעות שלך, אתה מאשר לעצמך את ההתנהגות הרמאית שלך ומקבל אותה. בחוסר המודעות שלך, אתה מתייחס לרמאות כאל התנהגות מסחרית לגיטימית ובתור האמצעי היעיל ביותר להישרדותך ולמחייתך. אתה חושב שבכך תוכל להתעשר במהירות. זה תהליך: בתחילה, בני אדם לא יכולים לקבל התנהגות כזו והם בזים להתנהגות ולהתנהלות כאלה. אז הם מתחילים להתנסות בהתנהגות זו בעצמם, מנסים אותה בדרכם, ולבותיהם מתחילים להשתנות בהדרגה. איזה מין שינוי זה? זהו האישור והקבלה של המגמה הזו, של הרעיון הזה שהמגמה החברתית הטמיעה בכם. בלי שתהיה מודע לכך, אם אינך מרמה אנשים בעסקים, תחוש שמצבך הורע. אם לא תרמה אנשים, תרגיש כאילו הפסדת דבר מה. בלא-יודעין, הרמאות הזו הופכת ממש לנשמתך, ללב-לבך ולסוג התנהגות חיוני שנהיה לעיקרון בחייך. לאחר שהאדם מקבל את ההתנהגות הזו ואת החשיבה זו, האם זה לא גרם לשינוי בלבו? לבכם השתנה, אז האם היושר שלכם השתנה גם כן? האם אנושיותכם השתנתה? האם מצפונכם השתנה? (כן.) כן, כל חלק באדם זה עובר שינוי איכותי, החל בלבו וכלה במחשבותיו, עד כדי כך שהוא משתנה מהפנים אל החוץ. השינוי הזה מושך אתכם יותר ויותר רחוק מאלוהים ואתם נעשים תואמים יותר ויותר לשטן ויותר ויותר דומים לשטן" ("אלוהים עצמו, הייחודי ו'" ב'הדבר מופיע בבשר'). דברי האל משקפים מציאות. ככה בדיוק הייתי. בהתחלה פעלתי על פי מצפוני וניהלתי את העסק שלי בכנות. אבל אז כשאבא שלי אושפז, בעידודה של חברתי ועמיתתי לעבודה, התחלתי לשקר ולרמות כדי להרוויח יותר כסף. בסופו של דבר לא הצלחתי להפסיק. רציתי להפסיק אבל לא יכולתי. הבנתי שכל זה נגרם מהשחיתות של השטן. הושפעתי מהחברה, ופילוסופיות של השטן כמו "כל אדם ידאג לעצמו והשטן ייקח את האחרון", "הכסף קודם לכל", "הכסף אינו הכול, אך בלעדיו אינך יכול לעשות דבר", ו"כסף מסובב את העולם" שהפכו לקו המנחה שלי. הלכתי בעקבות מגמות מרושעות במקום להרוויח כסף בכבוד. נטשתי את רף ההתנהלות הבסיסי שלי למען רווח ולמדתי איך להתאים את הגישה שלי למה שראיתי אצל אחרים. השקעתי זמן רב במחשבות ורימיתי לקוחות בכל מחיר, הפכתי יותר ויותר אנוכית, ערמומית, מרשעת ותאוות בצע. איבדתי את המצפון, ההיגיון והכבוד שצריכים להיות לאדם נורמלי. למרות שלאורך השנים הרווחתי כסף משקרים ומרמה, החזרתי את החובות שלי וחייתי חיים נוחים יותר, לא הייתי מאושרת באמת. הרגשתי אשמה כל הזמן, תמיד דאגתי ששקריי ייחשפו והמוניטין שלי ייהרס. אבל עדיין הייתי לכודה בהם ולא הצלחתי להימלט. אחרי שהפכתי למאמינה, אפילו הידיעה שאלוהים אוהב אנשים כנים ולמרות שהחלטתי בעת התפילה ליישם את דברי האל, כשסכום כסף מסוים פיתה אותי לא יכולתי לעצור את עצמי משקרים ורמאות. פשוט ראיתי כמה עמוק השחית אותי השטן. סוף סוף הבנתי שכל פילוסופיות החיים השטניות האלה הן דברים שליליים שמטעים אנשים ומזיקים להם. הם השחיתו אותי עד כדי כך שהפכתי יותר ויותר מרשעת ורעה. חיים לפי הרעיונות האלה וניהול עסק באופן לא הגון הם לא הדרך הנכונה בחיים. יישום דברי האל ויישום האמת כפי שדורש אלוהים, כאדם כנה, הם הדרך היחידה בחיים!

לאחר מכן קראתי את הקטע הזה בדברי האל: "איך אפשר להנהיג את היותך אדם ישר? (על-ידי זה שלא תעסוק במרמה ולא תהיה מוחלש כאשר אתה מדבר.) מה פירוש 'לא להיות מוחלש'? פירושו לא לשקר או להסתיר כוונות ומטרות אישיות בתוך דבריך. אם אתה מסתיר מרמה או כוונות ומטרות אישיות, אזי השקרים ינבעו ממך באופן טבעי. אם אתה חף ממרמה או מכוונות ומטרות אישיות בתוכך, אזי דבריך לא יהיו מוחלשים ולא יכילו שקרים כלשהם. כאשר תאמר 'כן,' משמעות הדבר תהיה 'כן' וכאשר תאמר 'לא,' משמעות הדבר תהיה 'לא'. הצעד החיוני ביותר הוא קודם כול לטהר את לבך. ברגע שלבך יטוהר, כל הבעיות של היהירות, התרמיות והדו-פרצופיות שלך ייפתרו. כדי להיות אדם ישר, עליך לנקות את ליבך מזיופים אלו. לאחר שתעשה זאת, יקל עליך להיות אדם ישר. האם מסובך להיות אדם ישר? לא, זה לא מסובך. אין זה משנה כמה מצבים או נטיות טבע מושחתות יש בתוכך, זו האמת האחת שיכולה לתקן את כולם. אל תדבר דברי שקר, דבר גלויות, נהג בהתאם לאמת והיה שקוף בכל מעשיך וחייה כבן אנוש לפני האל. אם תעשה כן, אזי תחייה באור" ('שיחותיו של המשיח של אחרית הימים'). מצאתי דרך יישום מדברי האל. בהתחלה עלינו למנות בבירור את המניעים שלנו, לא לשקר או לחשוב על רמאות. עלינו לחיות בפתיחות, להיות ראויים לכבוד ולאמון של אנשים, ולחיות כמה שיותר עם צלם אנוש. אלוהים אוהב ומברך אנשים כנים. אנשים כאלה לא חיים באפלה או בכאב ולא משקיעים זמן רב במחשבות כדי לתחזק שקר. יותר מכל, הם לא חוששים מדי יום שהשקרים שסיפרו ישובו לרדוף אותם. אנשים כנים לא מוגבלים בצורה כזאת, אלא שלווים וחופשיים. ברגע שהבנתי את הכוונה האמיתית, הייתי מוכנה ליישם את היותי אדם כנה כפי שדורש אלוהים.

למחרת בצהריים הייתי באמצע תספורת כשהאישה שהמלצתי לה בעבר על תכשיר לעיבוי שיער נכנסה בפרצוף חמוץ. חשבתי, "נראה שהיא הולכת לעשות צרות. מה אם היא תגיד שהמוצר היה לא טוב ושאר הלקוחות ישמעו אותה? זה עלול להשפיע על העסק שלי. איך אוכל להוציא אותה מכאן?" בדיוק כשניסיתי להבין מה לעשות איתה, חשבתי על דברי האל: "אל תדבר דברי שקר, דבר גלויות, נהג בהתאם לאמת והיה שקוף בכל מעשיך וחייה כבן אנוש לפני האל. אם תעשה כן, אזי תחייה באור" ('שיחותיו של המשיח של אחרית הימים'). הבנתי שכבר לא יכולתי לשקר או לרמות ושלא משנה מה תגיד האישה או מה יחשבו עליי הלקוחות האחרים, אם ארוויח כסף לאחר מכן או לא, היה עליי להיות כנה על סמך דברי האל, פשוט לומר את האמת, ולקבל את התלונה שלה כראוי. בדיוק כשחשבתי על כל זה, שמעתי אותה אומרת בכעס, "לא אמרת שהתכשיר הזה יעזור לשיער שלי לצמוח? לא צמחה לי אפילו שערה נוספת אחת. רימית אותי, נכון?" אמרתי לה בכנות, "חלק מהלקוחות אמרו שהמוצר הזה יעיל, וחלק אמרו שלא. לא השתמשתי בו בעצמי, כך שאינני יודעת. אם את מרגישה שהוא לא פועל, אל תשתמשי בו יותר ואחזיר לך את הכסף." כשהיא שמעה את דבריי, הכעס שלה נעלם והיא אמרה בחיוך, "רק רציתי לדעת את האמת. כיוון שאת מדברת בכנות, אין לי צורך בהחזר כספי. אמנם התכשיר הזה לא עיבה לי את השיער, אבל הוא רך ומבריק יותר מאשר קודם." כשהיא הלכה, חשבתי שוב על מה שקרה. חוויתי על בשרי שלהיות כנה וליישם את האמת הם לא חסרונות. לא רק זכיתי בכבוד ובאמון של אחרים, אלא גם הרגשתי טוב. זה העניק לי יותר ביטחון בהיותי אדם כנה.

סוף שבוע אחד, אחותי הגדולה הגיעה למספרה לחפיפה בזמן שהייתה אצלי לקוחה שרצתה שאצבע לה את השיער. הבטתי בשיער שלה ואמרתי לה, "עשית צבע ממש לאחרונה. מוטב שתחכי עוד קצת כי בצבע יש כימיקלים שעלולים להזיק לך." הלקוחה השיבה בהפתעה, "אני לא מאמינה שיש אנשים שמנהלים עסק בצורה כזאת. מה הפלא שאת מצליחה כל כך? אופי הגון פירושו עסק משגשג!" אחרי שהיא הלכה, אחותי נעצה בי מבט משונה ואמרה, "יש לך חום או משהו? הכסף היה לך ממש בידיים אבל לא לקחת אותו." אמרתי בשלווה, "ההתנהלות שלנו משפיעה על העסק שלנו. איך מישהו שהוא לא אדם טוב יכול לנהל עסק טוב? אפשר להרוויח כסף במהירות באופן חסר מצפון, אבל לא לאורך זמן. אני מתנהלת ביושר מוחלט עכשיו ואני מרגישה הרבה יותר טוב להרוויח כסף במצפון נקי." אחותי חייכה ואמרה, "ניהלת את העסק בצורה אחרת לגמרי בעבר. באמת השתנית." כשראיתי את הבעת הפליאה שלה, הודיתי לאלוהים שוב ושוב. הכול היה הודות לדברי האל, וזכיתי במעט שלווה משום שהייתי אדם כנה ואמרתי את האמת.

לאחר מכן המספרה שלי הייתה עמוסה בכל סוף שבוע ובכל חג, והמון אנשים הגיעו בגלל שמועות או המלצות של חברים. פעם חשבתי שלא יהיה לי עסק משגשג בלי כמה שקרים ושאנשים יצחקו עליי. אבל סוף סוף הבנתי כמה מגוחכת המחשבה הזאת. אימוץ פילוסופיות שטניות מניב רווח זמני, אבל מותיר מאחור אך ורק ריקנות וכאב. זאת דרך שפלה ונתעבת לחיות, ללא שום צלם אנוש. עכשיו אני מתמקדת ביישום האמת, בהתנהלות כנה ובחיי יושר. נוסף לכך שזכיתי בכבוד ובאמון של אחרים, אני גם מרגישה שלווה יותר באופן אישי. נפלא לחיות ככה! השינוי הקטן שעברתי הוא הודות לדברי האל. תודה לאל הכול יכול!