האל הכול יכול אומר, "את הכרת סמכותו של אלוהים, עוצמתו של אלוהים, זהותו של אלוהים עצמו ומהותו של אלוהים, לא ניתן להשיג על ידי הסתמכות על הדמיון. כיוון שאינכם יכולים להסתמך על הדמיון כדי להכיר את סמכות אלוהים, באיזו דרך תוכלו להשיג ידע אמיתי על סמכותו? הדרך לעושת זאת היא באמצעות אכילתם ושתייתם של דברי אלוהים, דרך שיתוף ודרך חוויית דברי אלוהים. כך יהיו לכם חוויה הדרגתית ואימות של סמכות אלוהים, וכך תרכשו הבנה הדרגתית וידע בשלבים על אודותיה. זוהי הדרך היחידה להשיג את הידע על סמכות אלוהים. אין קיצורי דרך. הבקשה שלא תדמיינו, אינה זהה לאילוצכם לשבת באופן פסיבי ולהמתין להשמדה או לעצירתכם מלעשות דבר כלשהו. לא להשתמש במוחכם כדי לחשוב ולדמיין, פירושו לא להשתמש בלוגיקה כדי להסיק, לא להשתמש בידע כדי לנתח, לא להשתמש במדע כבסיס, אלא להבין, לאמת ולאשר כי לאלוהים שבו אתם מאמינים יש סמכות, ולאשר כי הוא מחזיק בריבונות על גורלכם וכי עוצמתו מוכיחה בכל עת שהוא אלוהים האמיתי עצמו, דרך דברי אלוהים, דרך האמת, דרך כל דבר שאתם פוגשים בחייכם. זוהי הדרך היחידה שבה יכול מישהו להשיג הבנה של אלוהים" ("אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'). פעם נהגתי לחשוב שלעבור משהו רציני או לחזות בניסים זו הדרך היחידה לדעת את סמכותו של אלוהים. הבנתי את סמכותו של אלוהים בצורה מוגבלת ביותר. ראיתי מדברי האל שהדבר החשוב ביותר על מנת לדעת את סמכותו, הוא לחוות את דבריו בחיים הרגילים, ועל ידי כך שנחווה את דבריו, נראה את סמכותו ואת ריבונותו על הכול. כך צומחת בנו אמונתנו באלוהים.

בשנה שעברה הייתה פלישת חרקים פתאומית וחזקה על כמעט דונם של שדה עגבניות שמשפחתי שתלה והם אכלו הכול – את הפירות, את הפרחים, ואת העלים. הייתי מודאג מאוד מזה, ודנתי עם משפחתי כיצד להיפטר מהם. השימוש בחומרי הדברה יהרוס את האדמה ויותיר מאחור גורמים מסרטנים, וזה יגרום לכל מה שנשתל שם להיות מסוכן לאכילה. ניסינו לתפוס אותם בעזרת הידיים אך הם התרבו בקצב מהיר מדי. עבדנו במשך שלושה או ארבעה ימים אבל לא חל שום שינוי. מספרם רק גדל. ניסיתי בחופזה דרכים אחרות כדי להיפטר מהם. למרות שהתפללתי לאלוהים כשקרה הדבר, לא הבנתי את סמכותו ואת שלטונו של אלוהים, לכן לא היה לו מקום בליבי. לא ידעתי איך לסמוך באמת על אלוהים ולחפש את רצונו. מעולם לא נתקלתי בחרק המסוים הזה בעבר, אבל גידלתי אוכל במשך עשרות שנים, והיה לי ניסיון רב טיפול במזיקים. חשבתי שאוכל לטפל בזה אם אמשיך ללמוד את העניין. ניסיתי את כל הפתרונות שהכרתי בזה אחר זה, אבל ניסיתי שישה או שבעה ללא שום תוצאות. בכל עשרות שנות עבודתי כחקלאי, מעולם לא נתקלתי בחרק שכה קשה להיפטר ממנו. תמיד הצלחתי לטפל בפלישות חרקים בעבר, אך הפעם, אף אחת מהשיטות שפיתחתי במאמץ רב לא עבדה. חבר סיפר לי לאחר מכן שמרצה באוניברסיטה לחקלאות אמר ששמן נים הוא דוחה חרקים טוב, אז קניתי אותו מייד, אבל גם זה לא עזר. נגמרו לי הרעיונות ועדיין לא מצאתי פתרון. הלכתי לבדוק מדי בוקר ביומיים הבאים, וראיתי שהחרקים החריבו את צמחי העגבנייה. כמה מהם המשיכו להשיל את פרחיהם, הקצוות של כמה מהעלים נבלו, וכמה מהפירות נרקבו. הייתי אומלל. אחים ואחיות עזרו מדי יום לזרוע את העגבניות האלה. הם עשו עבודה רבה בהקמת סבכות, בגזימה ובתקיעת מוטות תמיכה, אך בדיוק כשהעגבניות שגשגו וקטיף מעולה נראה באופק, החרקים פלשו לפתע. הנחתי שהקטיף של אותה שנה יהיה כישלון. מאחר שכל הצמחים היו מכוסים בחרקים, הייתי אובד עצות. לשכן שלי, ואנג, היה הרבה ניסיון עם יבולים, והוא גם ידע הרבה אודות מזיקים, אז חשבתי שייתכן שיש לו פתרון. הלכתי לשאול אותו, אבל הוא אמר, "מעולם לא ראיתי דבר כזה בכל 30 שנותיי בחקלאות. ריססתי חומר הדברה שלוש פעמים ביום, אך הוא רק הרג את העגבניות שלי, לא את החרקים." שכן אחר, ז'אנג, אמר בחוסר אונים, "אפילו ערבבתי שלושה או ארבעה חומרי הדברה יחד, אך שום דבר לא הורג אותם!" כששמעתי את זה, הייתי על סף ייאוש. הייתה לנו מכת חרקים, ואי אפשר היה להיפטר מהם. היה נראה שהעגבניות שלי יושמדו. בחוסר אונים, התפללתי לאלוהים: "אלוהים! אני לא יודע מה לעשות לגבי ההתפרצות הזו. אני אובד עצות. אנא האר את עיניי והדרך אותי כך שאוכל לדעת כיצד עליי לחוות זאת ואיזה לקח עליי ללמוד."

פעם קראתי את דברי האל האלה במפגש. "תחת ריבונותו ושליטתו של אלוהים, כל הדברים נוצרים או נעלמים בהתאם למחשבותיו, נוצרים חוקים ששולטים בקיום שלהם והם גדלים ומתרבים בהתאם להם. אין אדם או דבר שהוא מעל לחוקים האלה. מדוע? התשובה היחידה היא כזאת: זה בזכות סמכותו של אלוהים. או במלים אחרות, בזכות מחשבותיו של אלוהים ודברי אלוהים, בזכות הפעולות האישיות של אלוהים עצמו. פירושו של דבר שסמכותו של אלוהים ומחשבותיו של אלוהים הן שיוצרות את החוקים האלה, אשר משתנים בהתאם למחשבותיו, ושינויים אלה כולם מתרחשים או נמוגים למען תוכניתו. ניקח מגיפות, לדוגמה. הן מתפרצות ללא אזהרה, איש אינו יודע את מקורותיהן ולא את הסיבות המדויקות להתרחשותן, ובכל פעם שמגיפה מגיעה למקום מסויים, מי שנגזר גורלו אינו יכול לחמוק מאסון. המדע האנושי מבין כי המגיפות נגרמות על ידי התפשטות חיידקים זדוניים או מזיקים, והמדע האנושי אינו יכול לנבא את המהירות, ההיקף והשיטה שבה הם מועברים, ולא לשלוט בהם. על אף שבני האדם נלחמים במגיפה בכל האמצעים האפשריים, אין להם שליטה בזהותם של בני האדם או בעלי החיים שייפגעו באופן בלתי נמנע כשהמגיפה תפרוץ. הדבר היחיד שבני אדם יכולים לעשות הוא לנסות למנוע אותן, להתנגד להן ולחקור אותן. אך איש אינו יודע את הגורמים המקוריים המסבירים את תחילתה או סופה של כל מגיפה, ואיש אינו יכול לשלוט בהן. אל מול עלייתה והתפשטותה של מגיפה, האמצעי הראשון שנוקטים בני האדם הוא פיתוח חיסון, אך פעמים רבות המגיפה מתפוגגת מעצמה עוד לפני שהחיסון מוכן. מדוע מגיפות מתפוגגות? יש אומרים שהושגה שליטה בחיידקים ואילו אחרים אומרים שהן מתפוגגות בשל חילופי עונות השנה... באשר לשאלה אם הספקולציות הפראיות האלה תופסות, המדע אינו יכול להציע כל הסבר ולא לתת תשובה מדויקת. על האנושות להתמודד לא רק עם הספקולציות האלה אלא גם עם חוסר ההבנה של האנושות והפחד שלה מפני מגיפות. בסופו של דבר, איש אינו יודע מדוע מגיפות פורצות ומדוע הן מסתיימות. כיוון שלאנושות יש אמונה במדע בלבד והיא נשענת עליו באופן מלא ואינה מכירה בסמכות הבורא ואינה מקבלת את ריבונותו, היא לא תמצא את התשובה לעולם" ("אלוהים עצמו, הייחודי ג'" ב'הדבר מופיע בבשר'). אלוהים שולט על כל הדברים. הכול נמצא בידיו. בין אם זה גדול או קטן, נראה או בלתי נראה, משהו חי או מת, הכול קיים ונעלם לפי איך שרצונו של האל משתנה. כל אסון הוא תחת שליטתו של אלוהים. אנשים אינם יודעים מהיכן מגיעים מגפות ופלישות מזיקים או כיצד למנוע אותן. אין לנו מושג מתי הן ייעלמו. הכול נשלט בידי אלוהים. אבל לא הבנתי באמת את סמכותו וריבונותו של אלוהים, אז כשהחרקים פשטו על העגבניות שלי, לא באתי בפני אלוהים כדי לחפש אותו ולהסתמך עליו קודם, אלא ניסיתי למצוא פתרון באמצעות השיטות שלי. זה היה חסר טעם, אבל בכל זאת לא פניתי לאלוהים ולא נשענתי עליו. הרגשתי חסר תקווה וחסר אונים כשגיליתי שאפילו חומרי הדברה אינם מועילים. הייתה לי אמונה באלוהים ואמרתי מילות תפילה אליו, אבל לא היה לו מקום בליבי. חשבתי שאוכל להיפטר מהחרקים האלה בעצמי. כמה יהיר ונבער מצידי! אז הבנתי שאלוהים מחליט מתי הם יופיעו ומתי הם ייעלמו. זה מחוץ לשליטתנו. עדיין לא הבנתי מה היה רצון האל בפלישת החרקים הזו אבל ידעתי שעליי פשוט לעשות את חלקי ולהשאיר את החרקים בידי האל. היה עליי להתמסר להסדריו של האל. הבנה זו הביאה לי שלווה. התפללתי לאלוהים, מוכן להתמסר ולחוות את מה שהוא ארגן.

כעבור יומיים, הלכתי לשדה וראיתי הרבה קורי עכביש על צמחי העגבנייה. תהיתי מאיפה הם באו. הסתכלתי קרוב יותר וראיתי הרבה עשים קטנים בתוך הקורים ונזכרתי שעכבישים אוהבים לאכול אותם. ללא העשים, לא יהיו ביצים, וכך יהיו פחות חרקים בצורה טבעית. הבחנתי שהיו הרבה פחות חרקים מאשר לפני יומיים. ידעתי שזו עבודתו של האל, שהוא הביא את העכבישים כדי שיאכלו את החרקים. הכרתי תודה רבה לאלוהים! כעבור שבעה או שמונה ימים ראיתי שכל החרקים נעלמו מהפירות, מהענפים, מהפרחים ומהעלים של צמחי העגבנייה. התרגשתי מאוד. לא דמיינתי לעצמי שתוך ימים ספורים העכבישים יאכלו את כל החרקים. אלוהים הוא כול יכול! לולא ראיתי זאת במו עיניי, הייתי מתקשה להאמין שזו האמת. התמלאתי בתודה ובשבח לאל. הלא-מאמינים אינם מבינים את שלטונו וסמכותו של האל. הם פשוט מאמינים במדע וסומכים על המדע שילמד אותם כיצד להימנע מאסונות אבל הם לא מסוגלים להבין אותם במלואם. אין להם על מה להסתמך, הם חסרי אונים בפני אסונות, אז היבולים שלהם סובלים מאוד. אך כשפניתי לאלוהים עם רצון להתמסר לו ולהישען עליו, הוא השתמש בעכבישים הצנועים האלה כדי לאכול את כל החרקים, ובכך טיפל בקלות רבה בפלישת החרקים. זה הראה לי באמת שאלוהים שולט על הכול ומניע את כל הדברים. הוא כל כך נבון וכול יכול! כשהגיע הזמן שהעגבניות יבשילו, חשבתי שזה יהיה יבול נוראי בגלל פלישת החרקים, אך להפתעתי, זה היה יבול שופע. אלוהים פועל בדרכים מפליאות! כפי שכתוב בדברי האל הכול יכול: "מעשיו נמצאים בכל מקום, עוצמתו נמצאת בכל מקום, חוכמתו נמצאת בכל מקום וסמכותו נמצאת בכל מקום. כל אחד מהחוקים והכללים האלה הוא ההתגלמות של מעשיו, וכל אחד מהם חושף את חוכמתו ואת סמכותו. מי יכול לפטור את עצמו מריבונותו? ומי יכול להשתחרר מתכנוניו? הכול קיים תחת מבטו ויתרה מכך, הכול חי תחת ריבונותו. עוצמתו ומעשיו לא מותירים לאנושות ברירה אלא להכיר בעובדה שהוא אכן קיים ושהוא הריבון על הכול" ("האדם יכול להיוושע רק תחת ניהולו של אלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'). דרך זה, באמת חוויתי שסמכותו של האל וחוכמתו נמצאים בכל מקום. מזג האוויר, השמש והגשם נמצאים בשליטת האל וכך גם כל סוג של חרק. אף יצור נברא לא יכול לשלוט בדבר מזה. בכל פרט קטן בבריאתו וניהולו של אלוהים את כל הדברים, ניתן לראות את סמכותו הייחודית של אלוהים. הוא כה נבון ואדיר! חשבתי לעצמי שלא משנה מה יקרה בעתיד, עליי להסתמך על אלוהים ולהבין את מעשיו טוב יותר.

כעבור חודשיים שתלנו יבול חדש של ירבוז, וכעבור שבועיים הופיעה חלקה ירוקה ויפה. חשבנו שיהיה לנו יבול נהדר. אבל בוקר אחד, אשתי סיפרה לי שזחלים של עשי כרוב נמצאים על הצמחים, וביקשה ממני לטפל בזה. כששמעתי את זה, נבהלתי. הזחלים האלה פעילים ביותר וקשה לתפוס אותם ביד והם מתרבים כמו משוגעים. הם נהיים בוגרים תוך יום או יומיים. הם גדלו על כמה מלונים שנטענו קודם לכן, וניסיתי מעל תריסר שיטות, אך שום דבר לא עזר. הם אכלו את הירקות תוך יומיים בלבד והגינה השופעת שלנו הפכה לשממה. הייתי קצת מודאג, ותהיתי אם הם יאכלו את כל הירבוז תוך יומיים. לא ידעתי מה לעשות. התפללתי לאלוהים וביקשתי ממנו להדריך אותי להבין את רצונו.

לאחר מכן קראתי את זה בדברי האל: "איוב החזיק בכל הדברים הללו ועסק בחיפוש אחריהם, מבלי שהוא היה מסוגל לראות את אלוהים או לשמוע את דבריו. על אף שהוא מעולם לא ראה את אלוהים, הוא למד להכיר את האמצעים שבהם אלוהים מושל בכל, והבין את החוכמה שבה אלוהים עושה זאת. על אף שאיוב מעולם לא שמע את הדברים שאלוהים אמר, הוא ידע שהמעשים של גמול לאדם ולקיחה ממנו באים כולם מאלוהים. על אף ששנות חייו לא היו שונות מאלה של כל אדם רגיל, הוא לא אפשר לחוסר הייחוד של חייו להשפיע על היכרותו עם ריבונותו של אלוהים על הכל, או להשפיע על הליכתו בדרך של יראת אל והישמרות מרע. בעיניו, חוקי כל הדברים מלאים במעשיו של אלוהים, וריבונותו של אלוהים נראית בכל חלק מחיי האדם. הוא לא ראה את אלוהים, אך הוא היה מסוגל להבין שמעשיו של אלוהים נמצאים בכל מקום. במהלך זמנו חסר הייחוד על פני האדמה, בכל פינה בחייו הוא יכול היה לראות ולהבין את מעשיו הנפלאים ויוצאי הדופן של אלוהים ולראות את הסדריו הנפלאים. הנסתרות והשתיקה של אלוהים לא עכבו את האופן שבו איוב הבין את מעשיו של אלוהים, ולא השפיעו על הידע שלו על ריבונותו של אלוהים על הכל. חייו היו הגשמה של הריבונות וההסדרים של אלוהים, הנחבא בקרב כל הדברים, במהלך חייו היום-יומיים. בחיי היום-יום שלו, הוא גם שמע והבין את קול לבו של אלוהים, ואת דברי האל, הדומם בקרב כל הדברים, אך מביע את קול לבו ואת דבריו בכך שהוא שולט בחוקי כל הדברים. אם כן, אתם רואים שאם לאנשים יהיו אותה אנושיות ואותו עיסוק כמו לאיוב, הם יוכלו לרכוש את אותה הבנה ואותו ידע כמו איוב ולרכוש את אותה הבנה ואותו ידע על ריבונותו של אלוהים על הכל כמו איוב" ("עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'" ב'הדבר מופיע בבשר'). ראיתי בדברי האל שאיוב התמקד בלהבין את סמכותו של האל בחיי היום יום שלו ובלחוות את שלטונו ואת כול יכולתו של האל. דרך זה, הוא ראה שהכול מגיע מאלוהים, ושאלוהים מושל ושולט בכל הדברים ובגורל האנושות. איוב ידע ללא צל של ספק שהיה לו את כל עושרו בזכות ברכתו ושלטונו של אלוהים ושזה לא הגיע בזכות העבודה הקשה שלו עצמו. כשעושרו נלקח ממנו, הוא גם האמין שזה היה הכול באישורו של אלוהים. מה שניתן ומה שנלקח נשלט ונקבע על ידי אלוהים. לכן הוא לא התלונן, אלא שיבח את אלוהים. אך כשקרה משהו שהיה קשה או שלא מצא חן בעיניי, לא הייתי מסוגל לקבל זאת ולהתמסר לאלוהים. ראייתי שלאלוהים לא היה מקום בליבי ושהייתי חסר אמונה. המחשבה הזו גרמה לי לחוש בושה והבנתי שאלוהים הרשה לכל זה לקרות. אלוהים רצה שאני אדע את כול יכולתו ואת שליטתו ושאתמסר לו באמת בחיי היום יום שלי. גורל החרקים וגידולי הירבוז היו בידיו של אלוהים. כמו שאומרת האמרה הישנה, "עיבוד האדמה הוא חלקת האדם, הקציר הוא חלקת השמיים." היה עליי לתת לטבע לעשות את שלו ללמוד את רצונו של האל, ולהתמסר להסדריו. הרגשתי הרבה יותר טוב כשחשבתי על זה, והתפללתי בשקט לאלוהים, "אלוהים, אני מאמין שמצבו של הירבוז נתון בידיך. אני אשתחרר מהתוכניות ומהחששות שלי, אחווה את מילותיך בסביבה הזאת ואציית לך." לאחר מכן, ניסינו מספר דברים כדי להיפטר מהזחלים, אך שום דבר לא עבד. אבל אני הייתי רגוע. ידעתי שהכול היה בידיו של אלוהים וגם אם לא יהיה לנו יבול טוב, זה יהיה רצונו של אלוהים. התמסרתי למה שהוא ארגן. כעבור יומיים, הלכתי לשדה הירקות שם ראיתי להקת דרורים אוכלת את החרקים שעל הירבוז. התפלאתי לראות שאלוהים שוב פתח נתיב עבורי ופתר בעיה שלא יכולתי לפתור בעצמי. הייתי כה אסיר תודה לאלוהים! כעבור יומיים נוספים, כל הזחלים נאכלו בידי הדרורים. היינו מאושרים, והודינו לאלוהים והיללנו אותו שוב ושוב. אלוהים באמת כול יכול!

לאחר מכן, קראתי את זה בדברי האל: "כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא נעזר בכל מיני שיטות ודרכים כדי לאזן ביניהם, לאזן את תנאי המחיה של ההרים והאגמים, של הצמחים ושל כל מיני בעלי החיים, העופות והחרקים – מטרתו הייתה לאפשר לכל סוגי היצורים החיים לחיות ולהתרבות במסגרת החוקים שהוא קבע. אין דבר כלשהו של הבריאה שיכול לחרוג מן החוקים האלה, ולא ניתן להפר את החוקים האלה. רק בתוך סביבה בסיסית מסוג זה יכולים בני האדם לשרוד ולהתרבות בביטחון, מדור לדור" ("אלוהים עצמו, הייחודי ט'" ב'הדבר מופיע בבשר'). ראיתי מדברי האל שכאשר הוא ברא את כל הדברים, הוא איזן את תנאי החיים שלהם בכל מיני דרכים כך שכל היצורים החיים תחת שלטונו חיים ומתרבים בצורה מסודרת ביותר, תומכים זה בזה ומרסנים זה את זה, כפי שקבע אלוהים. דבר לא יכול לנגוד את החוקים שקבע אלוהים. אלוהים ברא את כל החיות, הצמחים והחרקים לשם איזון אקולוגי על מנת להגן על סביבת המחייה שלנו ולספק לנו יציבות. ללא ההסדרים האלה שנעשו בידי אלוהים, ללא החוקים שהוא קבע, החיות והחרקים היו מתדרדרים לכאוס וזה היה מכניס את חיינו לכאוס. לא היינו מסוגלים לשרוד. שיקוליו של אלוהים הם קפדניים. כל הדברים חושפים את כוחו, את תבונתו ואת מופלאותו האדירים, ויתרה מכך, את אהבתו לאנושות. כפי שראינו, לא היה פתרון לחרקים שהופיעו על הירקות שלנו, אך אלוהים השתמש בדרורים ובעכבישים כדי שיאכלו אותם כך שאנחנו נוכל ליהנות מהאוכל שאלוהים סיפק לנו. לכל דבר שברא האל ישנה תכלית, אפילו לעכבישים ולדרורים צנועים יש משימה משלהם. אלוהים משתמש בהם כדי לאזן את הסביבה. אלוהים הופך את כל הדברים לקשורים זה בזה. כל זה על מנת שאנחנו נוכל לחיות טוב יותר.

כמה חרקים שחורים קטנים ותריסיות הופיעו על הירקות ששתלנו לאחר מכן והתפללתי לאלוהים, ואז חשבתי על האויב הטבעי של אותם חרקים, הקרפדה. שחררנו חמש קרפדות לתוך השדה וכעבור חודשיים, הן התרבו לכ-30 במספר. היו פחות ופחות חרקים והיה לנו קציר נהדר. הייתי כה אסיר תודה לאלוהים עבור זה. חשבתי על דברי האל, "על אף שנדמה שאולי לא ניתן להבין עד תום את הביטוי 'סמכותו של אלוהים', סמכותו של אלוהים אינה מופשטת כלל. אלוהים נוכח עם האדם בכל רגע בחיי האדם, מוביל אותו בכל יום. כך שכל אדם יראה ויחווה בהכרח בחיים האמיתיים את ההיבט המוחשי ביותר של סמכותו של אלוהים. היבט מוחשי זה הוא הוכחה מספקת לכך שסמכותו של אלוהים אכן קיימת, והיא מאפשרת לאדם להכיר בעובדה שאלוהים הוא בעל סמכות כזו, ולהבין זאת באופן מלא" ("אלוהים עצמו, הייחודי ג'" ב'הדבר מופיע בבשר'). פעם חשבתי שאצטרך לעבור אירועים גדולים כדי להבין את סמכותו של אלוהים אז לא שמתי לב כיצד ניתן לחוות אותה דרך דברים קטנים שבחיי היום יום. לאחר מכן, ראיתי שסמכותו של אלוהים אינה כה קשה להבנה כפי שחשבתי. סמכותו וכוחו תמיד גלויים והם איתנו בחיינו היום יומיים. בין אם זה דבר גדול או קטן, כל עוד נתמקד בלחוות את מילותיו של אלוהים, נראה את סמכותו.

כשאני חושב על אותם חודשים בהם התמודדתי עם אותן פלישות חרקים, בהתחלה ידעתי להסתמך רק על ניסיוני ועל ידע מדעי, אך זה לא הוביל אותי לשום מקום. כשהתמסרתי וחוויתי את מילותיו של אלוהים, ראיתי את מעשיו והשגתי הבנה מעשית לסמכותו ולריבונותו של אלוהים. אמונתי באלוהים גדלה גם היא. תודה לאל!