לא משנה מה אתם עושים, עליכם ללמוד איך לחפש את האמת ולהישמע לה. לא משנה מי מייעץ לכם, אם העצה תואמת לעקרונות האמת, אז אפילו אם היא מגיעה מילד קטן, עליכם לקבלה ולהישמע לה. לא משנה אילו בעיות יש לאדם, אם מילותיו ועצותיו תואמות לחלוטין לעקרונות האמת, עליכם לקבלן ולהישמע להן. אם תנהגו כך, התוצאות יהיו חיוביות ותואמות לרצון האל. המפתח הוא לבחון את המניעים שלכם ואת העקרונות והשיטות שבעזרתם אתם מתמודדים עם עניינים שונים. אם העקרונות והשיטות שלכם נובעים מרצון אנושי, ממחשבות ומרעיונות אנושיים, או מפילוסופיות שמקורן בשטן, העקרונות והשיטות הללו אינם מעשיים ולא יביאו כל תועלת. זה מפני שמקור העקרונות והשיטות שלכם הוא שגוי ואינו תואם לעקרונות האמת. אם השקפותיכם מבוססות על עקרונות האמת, ואתם מתמודדים עם אתגרי החיים בהתאם לעקרונות האמת, אזי אין כל ספק שתתמודדו איתם בצורה הנכונה. גם אם יהיו אנשים שלא יסכימו עם אופן הטיפול שלכם בדברים, או שיהיו להם רעיונות משלהם, או שיגלו התנגדות – אחרי זמן מה, יתברר שהבחירה שאתם בחרתם היתה הנכונה. מעשים התואמים לעקרונות האמת מביאים לתוצאות חיוביות יותר ויותר, בעוד שמעשים שאינם תואמים לעקרונות האמת מובילים לתוצאות שליליות יותר ויותר, אפילו אם הם תואמים לרעיונותיהם של אנשים באותו הזמן. כולם תמיד יראו בסופו של דבר שצדקתם. אל תכבלו את עצמכם בכבלי אנוש, ואל תקבלו החלטות על דעת עצמכם: תחילה עליכם להתפלל לאלוהים ולחפש אחר האמת, ואז לחקור ולשתף בעניין עם כולם. מהי מטרת השיתוף? המטרה היא שתוכלו לנהל את חייכם בהתאם לרצון האל ולפעול בהתאם לרצון האל. זו דרך מעט מפוארת לנסח זאת, ואנשים עלולים לא להבין. אם לנסח זאת בצורה פשוטה ומוחשית יותר, נאמר שהמטרה היא שתוכלו לנהל את חייכם בתאימות מלאה עם עקרונות האמת. כשתעמדו באמת המידה הזאת, אזי תנהגו על פי האמת ותלכו בעקבות האל. מעשיותה של האמת תתגלה לעיניכם ולא תגלו כל התנגדות.

כשאתם נתקלים בבעיה, במקום להתווכח, שימו בצד לרגע את רעיונותיכם, דמיונותיכם ודעותיכם הקדומות – זה ההיגיון שכל אדם צריך להיות ניחן בו. אם יש משהו שאיני מבין, משהו שאינו בתחום המומחיות שלי, הרי שאיוועץ במישהו שמתמצא בנושא, ולאחר מכן אזכה בהבנה בסיסית של העניין. אולם, עליי למצוא דרך להתמודד בעצמי עם אתגרים. איני יכול להיות תלוי רק בעצתם של אחרים, ועליי להימנע מלפעול על פי דמיונותיי בלבד. עליי לבקש לפעול בצורה שתסייע לעבודת הכנסייה ושתהיה תואמת לעקרונות האמת. האם זו אינה דרך הגיונית להתמודדות עם אתגרים? האם לא כך צריך לנהוג אדם מן היישוב? זהו האופן הנכון לבקש בו עצות. נאמר שאתה מתמצא בתחום מסוים ואני מבקש את עצתך, אבל לאחר מכן, אתה דורש שאפעל לפי דבריך ושאיישם את תוכנית הפעולה שקבעת – איזה מין טבע הוא זה? זהו טבע יהיר. מה תהיה דרך פעולה סבירה עבורך? עליך לומר: "אני מתמצא מעט בנושא הזה, אבל אין לכך כל קשר לאמת. קח את העצה הזו ושקול אותה, אבל כדי לדעת בדיוק כיצד לפעול, עליך לחפש את רצון האל." אם ביקשתי ממך עצה ואתה באמת חושב שאתה מתמצא בנושא במידה כה רבה עד שאתה חושב שאתה מיוחד, אתה מציג בכך טבע יהיר. תגובה שכזו והתנהגות כזו יכולות לנבוע רק מאופי יהיר – כשמישהו מבקש את עצתך, אתה מיד שוכח לפעול בצורה הגיונית. אתה שוכח מה זה להיות אדם רגיל ואינך מסוגל לקבל החלטות נכונות. כשמישהו מלא בטבע יהיר, הוא אינו מתנהג בצורה סבירה. לכן, לא משנה מה קרה לך, אם אחרים יבקשו את עצתך, אל תתנשא מעליהם, אלא הדגם בהתנהגותך היגיון תקין. כיצד נפעל בצורה תקינה? בשלב זה יהיה עליך לשאול את עצמך: "אני אולי מתמצא בנושא הזה, אבל אסור לי להתנהג בצורה מתנשאת. עליי להתייחס לעניין בצורה הגיונית, עליי לנהוג כאדם רגיל." כשתשוב בפני האל, תוכל להראות שניחנת באנושיות תקינה. נכון, לפעמים יתגלו אצלך שאריות לשביעות רצון עצמית, אבל בלבך יהיה איפוק שיגן עליך, טבעך המושחת ייחלש באופן ניכר, והשפעתך השלילית על אחרים תצומצם עד מאוד. אולם, אם תמשיך לנהוג על פי טבעך המושחת, תמשיך להאמין שאתה תמיד צודק ותכריח אחרים להקשיב לך, זה יצביע על היגיון לקוי ביותר. אם הנתיב אליו תפנה אנשים יהיה הנתיב הנכון, הכול אולי יהיה בסדר, אבל אם הוא לא יהיה הנתיב הנכון, זה עלול להזיק להם. אם מישהו בא לבקש את עצתך בעניין אישי ואתה מפנה אותו לכיוון הלא נכון, יפגע הדבר בעבודת הכנסייה, והאינטרסים של בית האל יינזקו מכך. אם מדובר בבעיה חמורה שפוגעת בטבעו של האל, ההשלכות עלולות להיות איומות.

לא משנה מהן הנסיבות, ברגע שמחשבות ורעיונות מושחתים צצים בראשו של אדם, וטבעו המושחת בוקע ממנו, לא מדובר בעניין של מה בכך. אם הוא אינו מחפש אחר האמת כדי לפתור את שחיתותו, הוא לא יצליח להיטהר. עם זאת, אם הוא יצליח לחפש אחר האמת בצורה רציונלית ולזהות את שורש השחיתות שלו באמצעות דברי האל, זה יקל עליו לפתור את בעיית טבעו המושחת. ככל שאתם נכנסים לעומק נשמתכם כדי להמתין ולחפש, כך יקל עליכם למצוא את דברי האל הרלוונטיים שיאפשרו לכם לזהות את שורש הבעיה. בדרך זו, השחיתות הנובעת מתוככם תלך ותפחת, תוכלו להישמע לאלוהים, תחדלו לדבר או לפעול על סמך רעיונות ודמיונות, ואנושיותכם תהפוך להיות רגילה יותר ויותר. מהי אנושיות רגילה? אלה דיבורים ומעשים התואמים לאמות המידה של אנושיות רגילה, מצפון ושכל ישר, עקרונות האמת, ואמות המידה שאלוהים דורש מאיתנו – זהו ביטוייה של אנושיות רגילה. לכן, לא משנה מה מתחולל בחייכם, עליכם קודם כול להירגע, להשקיט את עצמכם בפני האל, להתפלל אליו, ולחפש איך לפעול בהתאם לרצונו בעניין שמטריד אתכם. אנשים בעלי אנושיות רגילה ניחנים בהיגיון הזה – הם מסוגלים לרסן את עצמם ולהשיג זאת, זו רק שאלה של האם אתם מוכנים לנהוג כך או לא. אם אתם תמיד מנסים להתרברב, להתגאות בעצמכם, להיות מורמים מעם כדי לבסס את עצמכם כאלילים בליבם של אחרים, הרי כבר סטיתם מדרכו של אלוהים. לא תוכלו לחזור ולעמוד לפניו, ובליבכם אתם כבר מתנגדים לו. אתם רוצים לפעול אך ורק לפי הרעיונות שלכם עצמכם, ואחרי שהשגתם משהו, אתם חשים שבידיכם יש הישג עצום כלשהו, שנקטתם יוזמה משמעותית, שאתם מוכשרים, שאתם לא סתם אנשים רגילים, ואתם מחפשים להיות גיבורי-על ואנשים דגולים. זו התנהגות בעייתית מאוד שאינה תואמת לנתיב האמת. כך מתנהגים אנשים שאינם מחפשים אחר האמת. אין בהם שמץ של אנושיות רגילה והם מלאים באופי שטני. המאמינים באמת באלוהים מסוגלים לקבל את האמת, מוכנים לשאוף אליה, ונהנים להביא לידי ביטוי צלם אנושיות רגילה. זה מצריך מאדם להשקיע מאמץ באמת, לקרוא לעיתים קרובות בדברי האל, ולאפשר לדבריו להתנחל בלבבות ובכך להשיג הבנה של האמת. ליבכם חייב להיות במצב של רוגע תמידי, וכשקורים לכם דברים שליליים, אסור לכם להיות פזיזים, להיות מושפעים מדעות קדומות, לגלות עקשנות וקיצוניות או להתנהג בצורה מלאכותית או מזויפת, על מנת שתצליחו לנהוג בהיגיון. זהו ביטויה הראוי של אנושיות רגילה.

כיום, רוב האנשים אינם מסוגלים לנהוג בהיגיון. פניהם מוארות כשאחרים משבחים אותם והם מתחילים להאמין שהם מורמים מעם. איזה מין טבע הם חושפים בכך? האם זה אינו טבע יהיר? אם אינכם חשים בנוח לאחר שמישהו מטפל בכם וגוזם אתכם מעט, וחשים צורך להתווכח עם אותו אדם ולהכחיש את דבריו, איזה מין טבע אתם חושפים בכך? גם זו חשיפה של טבע יהיר. הרי באומרכם שפעלתם נכון כשהכול מתנהל חלק ואנשים משבחים אתכם ומביטים בכם בהערצה, אתם מתחילים להאמין שאין דבר שאינכם מסוגלים לעשות, ושאתם מורמים מעם. זה נעים לכם, ובהולככם ברחוב אתם מרגישים כאילו אתם נישאים על כס. ועדיין, כשאתם נתקלים במכשול כלשהו במהלך עבודתכם, מצב הרוח שלכם נעשה ירוד ואינכם מסוגלים יותר לגייס התלהבות כלשהי בשיחותכם עם אחרים. אנשים שכאלו הם עיקשים וילדותיים, וחסרי אנושיות רגילה. כיצד אמורה להתבטא אנושיות רגילה בקרב אנשים שנתקלים במכשולים ובבעיות? אותם אנשים לא נעשים שליליים ולא נותנים לכך להשפיע עליהם בביצוע חובתם. גם אם סבלו רבות במהלך ביצוע חובתם או השיגו הישגים רבי משמעות, הם אינם חושבים שהם ראויים לשבח, הם לא מצפים לגמול, והם אינם דורשים שאחרים יחלקו להם כבוד. הם אינם חשים דבר מכל אלה. הם מסוגלים לטפל בעניינים כאלה בצורה הולמת ובכך הם מבטאים היגיון של אדם רגיל. זו המשמעות של אנושיות רגילה. כשאנשים חיים בהתאם לטבעם המושחת, הם נעשים לעיתים יהירים ומתנשאים והולכים לאיבוד בתוך הגאווה שלהם. וכשהם נתקלים בבעיות ומכשולים, הם נכנעים לייאוש, וההיגיון שלהם נעשה מעוות. רק אם יבינו את האמת, יתנערו מטבעם המושחת, ויגדלו בחייהם, אנושיותם תיעשה בוגרת יותר. הבנת האמת וחיים לפי עקרונות הינם תנאים הכרחיים עבור אנושיות בוגרת יותר. מי שאינו מבין את האמת ולא חי לפי עקרונות, ינוע תמיד מקיצוניות אחת לשנייה. כשיחמיאו לו הוא ייעשה יהיר, אבל כשמישהו יטפל בו ויגזום אותו, הוא ייעשה שלילי, וזהו ביטוי של אנושיות לא בוגרת. האם זה לא המצב בו אתם נמצאים? אתם עוברים בחדות מ"חום" ל"קור", ולא מצליחים לשמור על איזון בסיסי. כשאתם במצב רוח טוב וחשים מאושרים, אתם נמלאים התלהבות ואפילו מוכנים להקריב את חייכם למען אלוהים. עם זאת, כשאתם נתקלים בקשיים ובכישלונות, או כשמטפלים בכם וגוזמים אתכם, אתם מיד נעשים שליליים. אתם נכנעים לייאוש, חשים שזהו סופכם, ושאבדה תקוותכם לזכות בישועה, ושמצפונכם, ההיגיון הישר שלכם וכושר השיפוט שלכם לא מועילים לכם כלל. זה מה שקורה כשלא ניחנים באמת – כל שנותר הוא לחיות בהתאם לטבע השטני שלכם ולחיות בחטא כמתוך הכרח. אנשים לא יכולים להציל את עצמם בהסתמך על הידע והתבונה שלהם בלבד. כשאנשים אינם ניחנים באמת, הם אינם ניחנים בחיים – ואז זה כאילו שנשמתם אבדה. לכן, הזכייה באמת הינה חיונית. כעת, כשתיאלצו לעמוד אל מול פיתויי השטן, תיתקלו בקשיים, תחוו כישלונות, או תמצאו עצמכם בעימותים, מהו השיעור שעליכם ללמוד? מהו רצונו של אלוהים? מה הוא רוצה שתבינו? הוא רוצה שתבינו את האמת ותזכו בחיים, ובכך תבצעו טיפול שורש בבעיותיכם. כרגע, הבנתכם את האמת היא רדודה מדי ושיעור קומתכם נמוך מדי. כתוצאה מכך, אתם שרויים כל העת במצב מעוות וטבעכם אינו יציב. כשמצבכם טוב, אתם מסוגלים לנוע הלאה ולעשות צעד נוסף, אך כשמצבכם גרוע, אתם עושים שני צעדים לאחור ומפתחים גישה שלילית שיכולה להימשך מספר ימים. זהו המצב השכיח עבורכם, ולכן אתם מתקדמים בקצב כה איטי. לעיתים קרובות, חולשה וגישה שלילית הם המכשולים הגדולים ביותר להיווכחות בחיים, וחייבים למצוא פתרון לבעיה זו אם רוצים להצליח להתקדם. ישנם כאלו שנעשים מדושני עונג לאחר שהשיגו מספר תוצאות חיוביות במהלך עבודתם, ונעשים יהירים ומתנשאים לאחר שזכו למחמאות. אלו אנשים נטולי היגיון שאינם ניחנים ולו בשמץ של מציאות האמת. יש כאלו שמתחילים ליהנות ממנעמי מעמדם מיד לאחר שהשיגו הישג קטן כלשהו. לא משנה מה הם עושים, הם תמיד מחפשים אחר שבחים ואם אינם זוכים להם, הם מאבדים את הדחף לבצע את חובתם. הם חשים מוגבלים, ויודעים סיפוק רק אם הם מצליחים לבלוט מעל כל השאר ואם מרעיפים עליהם שבחים. אם הם אינם מבצעים חובה כלשהי בצורה טובה, או חווים כישלון כלשהו, הם חשים שהם מושחתים מדי ושלא ניתן לגאול אותם. הם חיים תמיד בין שני הקצוות הללו. אז, לא משנה איזו חובה ביצעתם או איזה כישלון חוויתם, אתם תמיד יכולים להפיק לקחים, לחפש אחר האמת, ולמצוא את העקרונות ואת האמת שיש ליישם. זה אומר שגדלתם ושאינכם זקוקים יותר לאחרים שינחו אתכם ויובילו אתכם. אם לאחר ההזנה וההשקיה של דברי אלוהים, שיתוף האמת, וחוויית דברים מסוימים וסביבות מסוימות שאלוהים ארגן עבורכם, אתם מצליחים להבחין בידו המכוונת של אלוהים, מצליחים להבין מה אלוהים רוצה ללמד אתכם, באילו תחומים הוא רוצה שתזכו ביכולת הבחנה, ואיזה ידע חווייתי הוא רוצה שתצברו דרך כל הדברים הללו, אזי תוכלו להפיק תועלת רבה מהחוויות הללו, ותצליחו לגדול. אם אתם זקוקים תמיד לתמיכה וסיוע מאחרים על מנת להתקדם, אם אתם נעשים משותקים ונעמדים במקום, או נעים בין קיצוניות אחת לשנייה, ועלולים ליפול מבלי להיות מסוגלים לעמוד שוב על הרגליים בכל רגע שהוא, מבלי שמישהו יעודד אתכם לכך, ינחה אתכם, או יתמוך בכם, כל אלו הם ביטויים לשיעור קומתכם הלא בוגר. אילו ששיעור קומתם אינו בוגר מספיק לא מסוגלים לחוות את ההזנה וההשקיה של דברי האל בכוחות עצמם, ולא מסוגלים להבין את האמת מהקשבה לדרשות או משיתופים. הם מתמקדים אך ורק בציות לכללים ומאמינים שכל עוד הם ייצמדו לכללים, מצבם יהיה טוב. הם תמיד זקוקים למישהו שיוביל אותם, שינחה אותם, שילמד אותם ושיאחז בידם ויוליך אותם כדי שלא יטעו בדרך, וללא תמיכה וסיוע של אחרים, הם נעשים משותקים, שליליים וחלשים. אין בהם שום תועלת, ובמוקדם או במאוחר, הם ימותו. הם זבל, והם אינם מסוגלים לזכות בישועתו של האל. יש ששואלים: "האם יש דרך כלשהי לפתור את בעיית שיעור קומתי הנמוך?" כן, יש דרך. לא משנה באיזו בעיה נתקלתם, עניין רציני או פעוט כאחד, אם מדובר בחובה שאתם ממלאים, עליכם לזכור דבר אחד: אל תסתמכו על רגשות הבשר, על רעיונותיכם ועל דמיונותיכם, או על פזיזותכם. במקום זאת, חפשו מיד אחר האמת ומצאו מה דורש אלוהים מהאדם. רק אם תבינו את כוונות האל תוכלו למצוא את הדרך הלאה.

איך באה לידי ביטוי התנהגות המבוססת על רגשות? הביטוי הנפוץ ביותר לכך הוא כאשר אנשים נעמדים לצדו של מישהו ומגנים עליו, לאחר שאותו מישהו גילה כלפיהם טוב לב, או אם זה מישהו שהם קרובים אליו. לדוגמה, נגיד שיש לכם חבר שהתגלה לאחר שביצע מעשה רע ואתם מגנים עליו באומרכם: "הוא לא יעשה דבר כזה, הוא אדם טוב! מישהו ודאי הפליל אותו." האם זו אמירה הוגנת? (לא.) אלו התנהגות ודיבורים המבוססים על רגשות. אם נשתמש בדוגמה נוספת, נגיד שרבתם עם אדם אחר ואתם סולדים ממנו כעת, וכשהוא אומר משהו נכון ותואם לעקרונות, אתם לא מוכנים להקשיב. באיזה ביטוי מדובר כאן? (סירוב לקבל את האמת). למה אינכם מסוגלים לקבל את האמת? אתם הרי יודעים בליבכם שמה שהוא אמר היה נכון, אבל בגלל שיש לכם דעה קדומה לגביו, אתם מסרבים להקשיב לו, אפילו שאתם יודעים שהוא צודק. איזו בעיה היא זו? (כניעה לרגשות). הרגשות אופפים כאן את הכול. יש כאלו שהעדפותיהם ורגשותיהם משפיעים עליהם בקלות. אם הם לא מסתדרים עם מישהו, אז לא משנה כמה אותו אדם צודק או אומר דברים נכונים, הם לא יהיו מוכנים להקשיב לו. ואם הם כן מסתדרים עם מישהו, הם יהיו מוכנים להקשיב לכל מה שיאמר, לא משנה אם זה נכון או לא נכון, או אם זה תואם לאמת. האם לא מדובר כאן בכניעה לרגשות ולהעדפות? האם ניתן בכלל לפעול ולדבר בהיגיון כשניחנים בטבע שכזה? האם ניתן לקבל את האמת ולהישמע לה? (לא.) מפני שהם נשלטים ומוגבלים בידי רגשותיהם, זה משפיע על דבקותם בעקרונות האמת בכל מה שיעשו. זה גם משפיע על יכולתם לקבל את האמת ולהישמע לה. אם כך, מה משפיע על יכולתם ליישם את האמת ולהישמע לה? מה מגביל אותם? התחושות והרגשות שלהם מגבילים אותם וקושרים אותם. אם אתם מציבים קשרים חברתיים ואינטרסים אישיים מעל האמת, הרגשות שלכם יהוו עבורכם מכשול בדרככם לקבלת האמת. לכן, אל תפעלו או תדברו על בסיס רגשות. לא משנה אם אתם מחבבים מישהו או סולדים ממנו, או אם דבריו עדינים או נוקשים, כל עוד דבריו תואמים לאמת, עליכם להקשיב להם ולקבל אותם. זו הגישה שתאפשר את קבלת האמת. אם אתם אומרים, "השיתוף שלו תואם לאמת ויש לו ניסיון, אבל הוא יהיר וחצוף מדי, ולא נעים לצפות בו. אז אפילו אם הוא צודק, אני לא מוכן לקבל זאת." איזה מין טבע זה? למעשה, מדובר ברגש. כשאתם מתייחסים לאנשים ולדברים מנקודת מבט של רגשות והעדפות, מדובר ברגש. הכול נכלל תחת קטגוריית הרגש. כל הנוגע לרגש שייך לטבע המושחת. לכל בני האדם המושחתים יש רגשות, והם כולם מוגבלים בידי רגשותיהם במידה זו או אחרת. אם אדם אינו מסוגל לקבל את האמת, הוא יתקשה לפתור את בעיית הרגש שלו. יש כאלו שמגוננים על מנהיגי שקר, מגוננים על צוררי משיח, ומדברים בזכותם של רשעים. בכל המקרים הללו מעורבים רגשות. כמובן שבמקרים מסוימים, אנשים נוהגים כך פשוט בשל אופיים המרושע. בעיות כאלו צריכות לעלות בשיתופים לעיתים קרובות, על מנת שתוכלו להבין אותן. יש שאולי יאמרו, "יש לי רגשות כלפי משפחתי וחבריי, אבל לא כלפי אף אחד אחר." זו אינה אמירה מדויקת. אם אחרים יגלו כלפיכם אהדה ולו הקלה ביותר, אתם תפתחו כלפיהם רגשות. כן, ישנן דרגות שונות של עומק וקרבה, אבל עדיין מדובר ברגשות. ואם אנשים לא יצליחו לפתור את רגשותיהם, הם יתקשו ליישם את האמת ולהישמע לאלוהים.

כעת נדבר על תפיסות ודמיונות. יש תפיסות ודמיונות שנובעים מהמשפחה, יש שנובעים מהתניה חברתית ויש אחרים שנובעים מהלימודים בבית הספר. כיצד מתבטאים תפיסות ודמיונות אלו ביחסנו לאחרים ובהתנהגותנו? אתן לכם דוגמה. נניח שיש אדם שלאחר שנים רבות של אמונה באל מצליח לזנוח את שאר הדברים ולמלא את חובתו בהתלהבות, ולאחר מכן נבחר להיות מנהיג. לאחר שהגיע למעמדו החדש, הוא משקיע עוד יותר אנרגיה במילוי חובותיו ולעיתים קרובות עורך כינוסים שבהם הוא משתף אחרים בָּאמת. כשהאחים והאחיות נתקלים בבעיות, הם פותרים אותן במהירות וכולם מתרשמים מהם לטובה. אולם, לאחר ששירת זמן־מה כמנהיג, אותו אדם מתחיל להשקיע מאמץ בשימור מעמדו וכוחו ונוטה להתרברב בכל הזדמנות. והחמור מכול, הוא מקדם ומטפח אנשים רשעים שישמשו עובדי כנסייה ומנהיגים. והמתועב מכול, הוא מדכא ומדיר אחים ואחיות שעסוקים בחיפוש אחר האמת. בסופו של דבר, לאחר שביצע אינספור מעשים רעים ושיבש את עבודת הכנסייה, הוא מוקע כצורר משיח ומסולק מתפקידו. עם היוודע החדשות, יש שאומרים: "זה לא ייתכן! הסתדרנו ממש מצוין. הפצנו איתו את הבשורה בקרב לא מעט אנשים ונחלנו הצלחה. איך ייתכן שהוא נהפך להיות צורר משיח?" הם מפתחים השקפות מסוימות בנוגע לאופן טיפולו של בית האל במצב, ומאמינים שבוצע כאן מעשה לא הוגן. אמרו לי, מדוע הם מגינים על צורר המשיח הזה ומתלוננים על אי־הצדק לכאורה שנעשה לו? מפני שהם מכירים אותו – הם נהגו להפיץ את הבשורה יחד איתו. הם לא תיארו לעצמם שלאחר שייהפך למנהיג, הוא יחשוף את טבעו האמיתי, יבצע מעשים רעים ויהיה לצורר משיח. הם לא מסוגלים לקבל את מה שלא העלו בדעתם. לכן, אמרו לי, האין זה נכון שהם רואים את אותו אדם רק דרך המסננת של תפיסותיהם ודמיונותיהם? הם מסיקים על פי הרושם המעורפל שהוא השרה עליהם בעבר שלא ייתכן שהוא נהפך לצורר משיח. האם זו נקודת מבט נכונה? מדוע שהם יחשבו כך ויסיקו מסקנה כזו? מדוע הם משמיעים דברים חסרי אחריות שכאלה וקובעים קביעות פזיזות בשעה שהם אינם מבינים את המצב לאשורו? זהו סוג מסוים של טבע. טבע של אנשים שמתייחסים לאנשים אחרים, לאירועים ולכל השאר על פי הדמיונות שלהם – אבל איזה מין טבע הוא זה? זהו טבע שבחלקו הוא יהירות ובחלקו עקשנות. כל שאתה חושף בחיי היומיום שלך, המחשבות והאמונות שלך, מעשיך או העקרונות שמנחים את יחסך לאחרים, כל אלה נובעים מטבעך המושחת ועליך להציב את כל אלה כנגד האמת לשם השוואה. אם תחוש בלבול כשתתבקש לעשות זאת, זו בעיה. זה אומר שחסרה לך ידיעת האמת. איזו השפעה יש לה, לאמת? (היא מסוגלת לפתור את טבעו המושחת של אדם.) ואיך היא עושה זאת? עליך לקחת את המחשבות, האמונות, המילים והמעשים שלך בחיי היומיום ולהשוותם לאמת. ברגע שתגלה שיש התאמה, תוכל לאתר את שורש הבעיות שלך. אם לא תצליח לזהות את הבעיות שלך, אם לא תסכים לקבל עליך את דבר האל ואת האמת, ותשמיע דברים חסרי אחריות המבוססים על תפיסותיך ודמיונותיך, איזו מין בעיה יש לך? בעיה של יהירות ואי־רציונליות, הקשורה לטבעך המושחת. מבלי להכיר את העובדות, אתה מדבר בפזיזות רק על פי הדמיונות שלך, ואפילו חושב, "אתם לא מכירים אותו, אבל אני כן – אני מבין." מה שאתה באמת מתכוון לומר הוא שאתה רואה את המצב בבהירות ובצלילות רבה יותר מכל אחד אחר. האין זו יהירות מצידך? האין זו צדקנות? הטבע הזה שוכן עמוק בתוכך מפני שאתה תמיד מדבר ופועל על פי תפיסותיך ודמיונותיך. למשל, נניח שהכנסייה רוצה לבצע פרויקט כלשהו ושואלת אותך כמה הוא יעלה, ואז, מבלי שאתה מבין את המצב באמת, אתה מיד אומר, "זה יעלה 100,000 לפחות!" כולם המומים כשהם שומעים זאת, במחשבה שלא ייתכן שזה עולה כל כך הרבה, ושאתה ודאי מגזים. אילו השלכות לעבודת הכנסייה עלולות לנבוע מטבעך שגורם לך לדבר בפזיזות ובחוסר אחריות? ביצוע העבודה לא יעלה כל כך הרבה במציאות, אך עדיין, אתה טוען שהעלות תהיה 100,000 – האם לא מדובר בחוסר אחריות מצידך? האין זה גורם נזק לכנסייה? האם זו דרך אמינה לדבר ולטפל בענייני הכנסייה? לא, בהחלט לא. בית האל בהחלט לא יכול להיעזר באדם כזה לביצוע עבודתו. האם יש כאן לקח ללמוד? יש ללמוד להיות הגונים ולדבר אמת – זהו המפתח למילוי חובתכם היטב. אם מישהו אינו ישר ומשמיע דברים חסרי אחריות, הוא אינו מתאים למילוי חובות, ויתרה מכך, הוא לא ראוי למלא חובות בבית האל. לכן, כדי שתוכלו למלא את חובתכם היטב, עליכם ללמוד להיות אנשים ישרים, לקחת אחריות על כל דבר שאתם אומרים ולהימנע מלומר בפזיזות דברים חסרי אחריות שמבוססים רק על דמיונותיכם. עליכם לומר דברים מדויקים שמגובים בעובדות. זהו היבט אחד של מציאות החיים כאדם ישר.

האם כעת אתם מבינים שטבעכם יהיר? (כן, לפעמים אני מגזים ואומר דברים נטולי היגיון. אני מרגיש שאני יהיר מאוד ושזהו היבט מהותי באופי שלי.) לאחר שהבנת שטבעך יהיר, איך עליך לפתור אותו? לא תוכל לפתור את טבעך המושחת רק משום שהכרת בקיומו ומשום שאתה מודעים לו. כדי לעשות זאת, קודם עליך לקבל את האמת ואת השיפוט והייסור שבדברי האל, להבין את הדרכים הרבות שבהן טבעך היהיר נחשף בזכות דברי האל, אילו רעלים שטניים גורמים לטבע היהיר להתבטא בדרכים הללו, ולזהות אילו כשלים הוליכו אותך שולל וגרמו להופעת טבעך היהיר. אלו הדברים שעליך להבין. בנסותך לפתור את טבעך היהיר, עליך לעשות זאת בהדרגה, ולפתור את הדברים בעודם נחשפים – כך טבעך היהיר ישתנה בהדרגה. המצב השכיח ביותר שנראה בקרב בעלי הטבע היהיר הוא נטייתם לדבר על בסיס דמיונותיהם ולהגזים – אם תחילה יצליחו לפתור את נטייתם להצהרות מוגזמות, רק כך יוכלו לפוגג מעט מטבעם היהיר. ובכן, איך אפשר לפתור בעיה זו של השמעת טענות מוגזמות המבוססות על דמיונות? תחילה יש להבין היטב מה פירוש להשמיע טענות מוגזמות המבוססות על דמיונות. תחילה יש להבין: "איך דמיונות נוצרים? למה אנשים נאחזים בדמיונות? על מה הם מבוססים? האם הם מייצגים את המציאות? האם הם תואמים את האמת?" לאחר מכן יש להבין היטב את בעיית השמעת הטענות המוגזמות – יש להבין מדוע ומאין נובעות הטענות הללו, ואת המטרה שהן אמורות להשיג. לאחר שיימצאו התשובות לשאלות הללו והבעיה תיפתר בהתאם לאמת, אפשר יהיה לפתור במידה מסוימת את בעיית השמעת הטענות המוגזמות המבוססות על דמיונות. תאר לעצמך, למשל, שמנהיג מבקש ממך לבדוק עניין מסוים, אבל מאחר שאתה עסוק במשהו אחר, אתה שוכח לעשות זאת. אחר כך, כשהמנהיג שואל אותך על זה, אתה ממציא משהו מחשש שתטופל אם לא תעשה זאת. איזה מין טבע נחשף פה? קיימים כאן שני סוגי מצבים: דיבור חסר אחריות המבוסס על דמיונות הוא מצב אחד. המצאת דברים כי אין לך תשובה לספק ואתה מפחד שיטפלו בך, היא מצב אחר. אם אינך מדבר בחוסר אחריות, אתה מספר שקרים, ואם אינך מתנהג ביהירות ובהתנשאות, אתה מתנהל בערמומית – כל הדברים הללו הם בבחינת צרות ויש לבחון אותם היטב. כשאתה מדבר ופועל, ברגע שאתה מבין שאתה עומד לחשוף את טבעך המושחת, עליך לרסן את עצמך ולהתפלל לאלוהים בליבך. אם כן, איך עליך לנהוג בהתאם לעקרונות האמת? זה קשור להתנהגותך. (דברו ביושר ורק על מה שידוע לכם.) זה נכון. אם אינך יודע את התשובה, עליך לומר, "אני לא יודע דבר על העניין הזה, עוד לא בחנתי אותו לעומק". מה אם תחשוב לעצמך, "מה אם המנהיג שלי ישאל אותי למה עוד לא בחנתי את העניין הזה ויטפל בי, מה עליי לעשות אז?" אמרו לי, מה עליכם לעשות במצב כזה? (אם לא בחנו את העניין, עלינו להודות בכך. אל לנו לשקר רק מפני שאנחנו מפחדים שיטפלו בנו.) נכון מאוד. אם ברצונכם לשקר, להונות אחרים, או לדבר בניגוד לעובדות רק כי אתם מפחדים שיענישו אתכם, עליכם להתפלל לאלוהים, להתבונן בעצמכם וליישם את הדרוש כדי להיות אנשים ישרים. כך תפחת אצלכם בעיית הדיבורים המבוססים על דמיונות. עם זאת, אין די בפתרון הבעיה הזו – עליכם לזכות גם בהבנה עמוקה יותר של עצמכם. לא רק שעליכם להכיר בטבעכם המושחת, עליכם גם להבין את אופייכם השטני ואת מקור היהירות שלכם. אם תצליחו לעשות זאת, תעברו את מחצית הדרך לקראת שינוי טבעכם היהיר. או שלכל הפחות לא תהיו יהירים ותנהגו ביתר ענווה. אם תצליחו ללכת עוד צעד קדימה ולפתור את בעיית אמירת השקרים והולכת השולל של אחרים, אם תוכלו לדבר בהתאם לאמת ולעובדות ולהיות אנשים ישרים ולומר את אשר על ליבכם, תצליחו לבטא בכך צלם אנוש, פחות או יותר. לכל הפחות, תדברו ותפעלו בצורה הגיונית יותר. זה מוכיח שככל שאנשים מחפשים אחר האמת, נשמעים לעבודת האל, מתפללים אליו ומסתמכים עליו, כן הם יצליחו לזנוח כליל את טבעם המושחת. אלו שטבעם יהיר בדרך כלל משמיעים טענות מוגזמות, ותמיד חושבים שהם טובים מאחרים; הם חושבים שהם מורמים מעם ומדברים ועושים ככל העולה על רוחם. אם הם גם מסוגלים להשתמש בכל אמצעי שהוא כדי להשיג את מטרותיהם, ולעיתים קרובות משקרים ומוליכים אחרים שולל, אזי אנשים אלו אינם רק יהירים ומתנשאים, אלא גם ניחנים בטבע ערמומי. כדי שתצליחו לפתור טבע יהיר ומתנשא שכזה, תצטרכו להכיר את מהות אופייכם ולהבין שנעשיתם יהירים ומתנשאים מפני שהושחתתם וחייתם את חיי השטן. כשתצליחו לראות זאת בבהירות, תרגישו שככל שמישהו יהיר יותר, הוא גם שטני יותר. לחלופין, באמצעות התנסות בכישלונות ומכשולים, התנהגותכם תשתפר עד מאוד. מה קל יותר לפתור, טבע יהיר או טבע ערמומי? האמת היא שלא קל לפתור אף לא אחד מהם, אבל לעומת טבע ערמומי, טבע יהיר מעט קל יותר לפתרון. פתרון טבע ערמומי יהיה קשה הרבה יותר. זה מפני שאנשים ערמומיים מלאים בכל כך הרבה כוונות ומניעים רעים שמצפונם ושכלם הישר לא מצליחים לרסנם. זו בעיה הקשורה למהות אופיים. ובכל זאת, למרות כל הקשיים, אם מישהו רוצה לפתור את טבעו הערמומי, עליו להתחיל בכך שיתנהג כאדם ישר. בסופו של דבר, הדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת היא פשוט לומר את הדברים כפי שהם, לדבר בכנות ולדבר בהתאם לעובדות. כמו שאמר ישוע אדוננו, "אַךְ תְּהֵא מִלַּתְכֶם 'כֵּן', כֵּן; 'לֹא', לֹא. יוֹתֵר מִזֶּה מִן הָרָע הוּא" (מתי ה' 37). כדי להיות אדם ישר יש לנהוג על פי עיקרון זה – אחרי שתתאמנו בכך במשך כמה שנים, תראו תוצאות, זה בטוח. איך תוכלו להתאמן כעת במה שנדרש כדי להיות ישרים? (איני מדלל את דבריי, ואיני מוליך שולל אחרים.) מה המשמעות של "איני מדלל"? המשמעות היא שאינכם משמיעים דברים המכילים שקרים או כוונות או מניעים אישיים. אם אתם נושאים בליבכם זיוף כלשהו או כוונות ומניעים אישיים, השקרים יזרמו מפיכם באופן טבעי. אם אינכם נושאים בליבכם זיוף כלשהו או כוונות ומניעים אישיים, דבריכם לא יהיו מדוללים ולא יכילו שקרים – באופן כזה, תתקשרו את 'כֵּן', כֵּן; 'לֹא', לֹא. הדבר החשוב ביותר הוא קודם כול לטהר את הלב. ברגע שהלב טהור, היהירות והערמומיות נעלמות. כדי להיות אדם ישר, יש לפתור את הזיופים הללו. לאחר שעשיתם זאת, יהיה לכם קל להיות אנשים ישרים. האם זה מסובך? לא, זה לא. יהיה מצבך הפנימי אשר יהיה ויהיה טבעך המושחת אשר יהיה, עליך ליישם את האמת הטמונה בהוויה של אדם ישר. קודם עליך לפתור את בעיית אמירת השקרים – זה חשוב ביותר. תחילה, כשאתה מדבר, עליך לומר את שעל ליבך, לומר דברי אמת, לתאר את המצב כפי שהוא ולהימנע לחלוטין משקרים. אל לך לומר דברים שיש בהם ולו מעט זיוף, ועליך לוודא שכל מה שתגיד במשך היום הוא כן ואמיתי. כך תיישם את האמת ותיישם את מהותו של אדם ישר. אם תגלה שיוצאים מפיך שקרים או דברי זיוף, התבונן בעצמך מיד, ונתח את מעשיך כדי לזכות במודעות בנוגע לסיבות שגורמות לך לשקר. ואז, בעזרת דברי האל, נתח את הבעיה היסודית והמהותית הזו. ברגע שתזכה להארה בכל הנוגע למקור השקרים שלך, תוכל למרוד בטבעך השטני בעזרת מילותיך ומעשיך. כבר לא תצטרך לשקר במצבים דומים, תוכל לדבר בהתאם לעובדות, ולא תעסוק עוד באמירות שמוליכות שולל. כך רוחך תצא לחופשי ותוכל לחיות בפני האל. אם תוכל לחיות לפי דברי האל, תחיה באור. אולם אם תעסוק בלי הרף ברמייה, בתככים ובמזימות, תמיד תתחבא בפינות אפלות כגנב ותנהל את ענייניך בחשאי, לא תעז לחיות בפני האל. מפני שיש לך מניעים נסתרים, מפני שאתה תמיד מנסה להוליך אחרים שולל כדי להשיג את מטרותיך, ומפני שאתה נושא בליבך דברים משפילים ומתועבים, אתה כל הזמן מנסה להסתיר אותם ולהציג אותם באצטלה אחרת. אבל לא תוכל להסתיר את הדברים הללו לנצח. הם ייחשפו לאור במוקדם או במאוחר. אדם בעל מניעים נסתרים לא יכול לחיות באור. אם אינו עוסק בהתבוננות עצמית, או אינו מנתח את מעשיו וחושף את פנימיותו, הוא לא יהיה מסוגל להשתחרר מהשליטה ומהשעבוד של טבעו המושחת. הוא יישאר לכוד בחיי חטא ולא יהיה מסוגל לחלץ את עצמו מהם. בסופו של דבר, בכל מצב שיהיה, אל לך לשקר. אם אתה יודע שאסור לשקר ושאמירת שקרים אינה מתיישרת עם האמת, אך אתה עדיין מתעקש להמשיך לשקר ולהוליך שולל אחרים, עד למצב שבו אתה ממציא דברים כדי להסוות את העובדות ואת המצב האמיתי כדי להטעות אחרים, אזי אתה חוטא בכוונה תחילה. אדם שכזה לא יוכל לזכות בישועה. האל מעניק את האמת לאדם, אך באחריותו של האדם לקבל את האמת ולנהוג לפיה. אלו שמסוגלים לקבל את האמת יכולים לזכות בישועה, ואלו שלא מסוגלים לקבל את האמת ולא מיישמים אותה, לא יכולים. רבים מודעים לכך שהם חיים עם טבע מושחת ומודעים לכך שאלו שחיים על פי טבע שטני נמצאים בתווך שבין בני אדם לשדים, ושהם אינם מסוגלים לבטא צלם אנוש. הם מוכנים ליישם את האמת, אבל מגלים שאינם מסוגלים לעשות זאת, שהם פשוט מרגישים חוסר אונים. במצב שכזה, כל שאפשר לעשות הוא להתפלל לאלוהים ולהסתמך עליו. אם אנשים לא מוכנים לשתף פעולה, אלוהים לא יעבוד בקרבם. אלו שאוהבים את האמת באמת ובתמים יתעבו את טבעם הערמומי ויתעבו כל ביטוי של כוונה אישית, נוסף לשקרים ותחבולות שונים. הם יעדיפו לחוות אובדן בשל כך שידברו ביושר במקום לשקר. הם יבחרו לומר אמת גם אם הדבר יוביל לשיפוט וגינוי, במקום להמשיך לחיות כשקרנים עלובים. אלו שיצליחו לתעב את הטבע השטני שלהם באופן הזה יוכלו לזנוח את הבשר, ליישם את האמת ולהיהפך לאנשים ישרים באופן טבעי.

איך מתקדמת ההתנסות הנוכחית שלכם בתור אנשים ישרים? האם השגתם תוצאות כלשהן? (לפעמים אני מקפיד להיות ישר, אך לפעמים אני שוכח.) האם אתם שוכחים ליישם את האמת? אם אתם עלולים לשכוח, על אילו בעיות זה מצביע? האם אתם אוהבים את האמת או לא? אם אינכם אוהבים את האמת, תתקשו מאוד להיווכח במציאות האמת. עליכם להתייחס ברצינות ליישום האמת ולהתנהלותכם כאנשים ישרים. עליכם להרהר לעיתים קרובות באופן שבו עליכם להיות ישרים ועל פי איזה היגיון עליכם לפעול. האל דורש שאנשים יהיו ישרים, ושעליהם להתייחס ליושר כאל דבר ראשון במעלה. עליהם להבין היטב וברור אילו אמיתות צריכות להיות להם ובאילו סוגי מציאות עליהם להיווכח כדי להיות אנשים ישרים וכדי לבטא את צלמו של פטרוס, ושעליהם למצוא את דרך היישום שלהם. רק אז יהיה להם סיכוי להיות אנשים ישרים ואנשים שהאל אוהבם. אם אתה מתעב אנשים ישרים, אנשים שמדברים בפתיחות, ובעיקר אנשים שמסוגלים לקבל וליישם את האמת, ואם אתה תמיד חש בוז כלפי אנשים כאלה, אתה אינך טיפוס חיובי ואתה שייך לקטגוריית הרשעים. אם אתה מביט בהתנשאות על אלו שמבצעים נאמנה את חובותיהם ושמוכנים לשלם מחיר תמורת יישום האמת בפועל, הרי שנהפכת לאדם שלילי, ואתה רחוק מאוד מאדם חיובי. השאלה האם אדם יכול לזכות בישועה קשורה לשאלה האם הוא אדם חיובי או לא. הגורם העיקרי שקובע אם אדם הוא חיובי או לא טמון בשאיפותיו ובהעדפות שבליבו. עליך להבדיל בין דברים חיוביים לשליליים, להיות מסוגל למתוח גבולות ברורים, לנקוט את העמדה הנכונה ולעמוד לצידם של אלוהים והאמת. אם תוכל לעשות זאת, יהיה לך הלך רוח נורמלי לחלוטין ותהיה אדם בעל מצפון והיגיון. אם תמיד תתנשא על אלו שמחפשים אחר האמת, שמוכנים לשלם מחיר ושמוכנים להשקיע מאוד מעצמם למען אלוהים, הרי שאתה ניצב לצד השטן ואתה אדם שלילי. יש כאלו שבזים לאנשים ישרים ומתנשאים עליהם. הם תמיד מעריכים מאוד את כל האנשים בעלי הדיבור הרהוט, המניפולטיביים, המוכשרים בהולכת שולל באמצעות מילים יפות, כמו גם את אלו שנושאים דרשות מרוממות מעם. אם גם אתה כזה, לא תוכל להיות אדם ישר. במקום זאת, אתה תנהג כמנהג הפרושים ולא תוכל לעלות על הנתיב הנכון של חיפוש האמת. תהיה שייך לקטגוריית הפרושים הצבועים. אנשים נוהים בעקבות מה שהם מעדיפים וחושקים בו. במה אתם חושקים כרגע בליבכם? חוששני שאפילו אתם לא ממש יודעים במה אתם חושקים. מושאי האהבה והשנאה שלכם עמומים, ואינכם יודעים באילו נושאים אתם תואמים לשטן. לפעמים דבריכם יכולים להיות תואמים לאמת, אבל ברגע שאתם פועלים, אתם סוטים מהאמת. הדבר מראה שללא האמת, אינכם מצליחים לעמוד איתן, אלא ממשיכים להתנדנד, לפעמים נוטים שמאלה ולפעמים ימינה. מיד אחרי שאתם מסיימים להקשיב לדרשות, נראה שאתם מבינים את האמת, ושאתם מוכנים ללכת בנתיב האמת. אולם אחרי זמן־מה האפלה משתררת בתוככם ואתם שוב סוטים מהנתיב. האם אנשים כאלה מסוגלים לבחור בנתיב האמת? גם אם הם יכולים לבחור בו, הם לא יוכלו להניח בו את כף רגלם כי מצבם הינו אבנורמלי. הם לא מבינים שום אמיתות והם סתם אנשים מבולבלים שמסתובבים כל היום בערפול חושים. הם אולי יגידו שהם אוהבים אנשים טובים, אבל בכל פעם שאנשים טובים נתקלים בבעיה כלשהי, הם מתנשאים עליהם. הם אולי יטענו שהם אוהבים להיות ישרים, אבל כשמשהו קורה להם, הם נוהגים בערמומיות. הם נוהים אחרי מי שמוביל אותם, בין שהוא טוב ובין שהוא רע – האם יכול האל להביא אנשים כאלו לידי שלמות? בהחלט לא, מפני שהם רחוקים מלעמוד בדרישות המתאימות. כל המתנשאים על אנשים טובים וישרים, אנשים שממלאים את חובותיהם במסירות ואנשים שמחפשים אחר האמת ומוכנים לשלם מחיר ולסבול לשם כך, אינם אנשים טובים בעצמם. אין להם טיפת מצפון והיגיון והם אינם מסוגלים לזכות בישועה. אנשים בעלי לב טוב ואהבה לאמת אוהבים דברים חיוביים ואוהבים להתחבר לאנשים חיוביים, והדבר תורם להם מבחינות רבות. מצד אחר, אלו שאינם אוהבים דברים חיוביים או אנשים חיוביים לא יזכו בָּאמת גם אם יאמינו באל. זה מפני שהם אינם אוהבים את האמת בליבם, ולא מחפשים אחריה. גם אם ירצו, הם לא יוכלו לזכות בָּאמת.

זה עתה שיתפתי לגבי שני היבטים: תחושות, ותפיסות ודמיונות. ישנו היבט נוסף – קוצר רוח – שמהווה אף הוא ביטוי לטבעו המושחת של האדם. כל בני האדם המושחתים הם קצרי רוח. באיזו מין התנהגות זה מתבטא? האם קוצר רוח כולל יסודות של רגשות ותחושות? מה לגבי יהירות וצדקנות? קוצר רוח כולל את כל היסודות הללו, שכולם קשורים לטבעו של האדם. מה לגבי "עין תחת עין ושן תחת שן" – האם זו דוגמה לקוצר רוח? "אם תתנהג אליי לא יפה, אחזיר לך באותה מטבע" ו"בוא תטעם בעצמך מהמרק שבישלת" – האם אלו דוגמאות לקוצר רוח? (כן.) אילו עוד דוגמאות עולות בדעתכם? ("לא אתקוף אלא אם אותקף קודם. אם אותקף, היו בטוחים שאשיב מלחמה.") כל אלו הן דוגמאות לקוצר רוח. אנשים לא נעשים קצרי רוח רק כשהם כועסים. לעיתים קרובות הם מפגינים קוצר רוח אפילו כשאינם כועסים. לדוגמה, אנשים חיים על פי טבעם השטני ולעיתים קרובות נוזפים באלו שמדברים באופן שאינו נעים להם או באלו שמתנהגים באופן שמפריע להם, ורוצים לנקום באלו שגורמים להם נזק. האין זה ביטוי לקוצר רוח? (כן.) אילו עוד דוגמאות לקוצר רוח עולות בדעתכם? (דיבור או נזיפה באחרים שמעמדם נמוך יותר.) כשאדם מנצל את היתרון שמקנה לו מעמדו כדי לעשות את מה שהוא מעדיף, או כדי לפרוק כעס על אחרים באמצעות נזיפות, גם אלו ביטויים לקוצר רוח. למעשה אנשים חושפים את קוצר רוחם לעיתים קרובות. רוב המקרים שבהם דברים ומעשים אינם עולים בקנה אחד עם האמת קורים בשל אנוכיותם של בני האדם, התשוקות שלהם, הטינה, השנאה והכעס שלהם – כל אלו נובעים מקוצר רוח. קוצר רוח נחשף לא רק בשל שנאה, כעס ונקמנות, ויש מגוון מקורות שעוסקים בזה, אבל לא ניכנס היום לפרטים. כל בני האדם המושחתים הם קצרי רוח, וקוצר הרוח הזה מקורו בטבעם השטני. קוצר רוח אינו עולה בקנה אחד עם ההיגיון שבאנושיות רגילה, ובטח ובטח שלא עם האמת, כך שהתנהגות המבוססת על טבע מושחת מבטאת קוצר רוח. האם השבה של רע תמורת רע אינה בבחינת קוצר רוח? (כן.) מה לגבי השבת טוב תמורת רע? גם. מה לגבי לכעוס עד כדי כך ששיערותיך סומרות? גם. קוצר רוח הוא בסך הכול תגובה לא הגיונית למצבים שבהם אתה נתקל, בחושבך, "אני פשוט אתלונן על הכול עכשיו, בלי קשר למצב. יהיו אשר יהיו ההשלכות, העקרונות או האדם שאליו הזעם שלי מכוון, אני קודם חייב לשחרר קיטור" – זהו קוצר רוח. בסיכומו של דבר, מהו קוצר רוח בדיוק? זהו טבע מושחת, זהו טבע שטני, וזהו היעדר מוחלט של רציונליות. קוצר רוח הוא סוג של פראיות, ומהותו היא התפרצות של טבע חייתי נטול כל שמץ של אנושיות רגילה. הפגנה כזו של אי־רציונליות גורמת לאובדן השכל הישר, השליטה העצמית ויכולת האיפוק והריסון העצמי. זהו קוצר רוח.

כדי לשנות את טבעך, הדבר הבסיסי ביותר שעליך להיות מסוגל לעשות הוא להכיר את הדרכים העיקריות שבהן הטבע המושחת שלך מתבטא לאור דברי האל, ולהיעשות מודע למחשבותיך ולמצבך כשאתה חושף את טבעך המושחת. במקרים רבים כל מצב שמופיע באדם מקורו בטבע מושחת – במקרים מסוימים טבע מושחת אחד יכול לגרום למצבים רבים ושונים בנסיבות שונות. עליך להיות מסוגל להבחין בכל זאת. לא די בהבנה מועטה, עליך גם להיות מסוגל לנתח את המצב ולזהות את שורש הבעיה שלך, באילו נסיבות טבעך המושחת נחשף ובאיזו בעיה מדובר. לאחר שתבין כל זאת בבירור, תדע מהי הדרך הנכונה ליישם את הדברים בפועל. האם תצליח ליישם דבר מסוים רק כי אתה יודע שאתה אמור ליישמו בפועל? (לא.) מדוע? מפני שיש לך טבע מושחת. אם טבע מושחת מונע מאדם ליישם את האמת, עליו לחפש אחר האמת, לקבל על עצמו את הטיפול והגיזום מידי האל, לקבל עליו את שיפוטו וייסוריו ולפתור את טבעוהמושחת. אם יעשה את כל זה, הדבר יקל עליו ליישם את האמת. האם היכולת ליישם את האמת בפועל מצביעה על כך שמישהו הצליח להשתנות מקצה לקצה? לא. העובדה שמישהו הצליח לפתור את טבעו המושחת בכל הנוגע לסוגיה אחת, אין פירושה שטבעו המושחת לא ישוב וירים את ראשו. הוא ימשיך להופיע ויפריע ויעמוד כמכשול בין האדם לבין יישום האמת, ובנסיבות הללו יהיה עליו לחפש אחר האמת כדי לפתור את טבעו המושחת. ניתן לפתור טבע מושחת בכל הנוגע לסוגיה אחת, אולם לאחר זמן מה, ביטוי נוסף של טבע מושחת עלול להופיע במצב אחר ולהציב לו מכשול בפני יישום האמת. מה הבעיה כאן? זה מעיד שהטבע המושחת נטוע עמוק באנשים ושעליהם להמשיך לחפש אחר האמת ולמצוא בדברי האל פתרונות לבעיותיהם. רק פתרון חוזר ונשנה של טבעם המושחת יעלים את הטבע הזה בהדרגה. לא ניתן לפתור שום טבע מושחת במכה אחת – זה לא עובד ככה – עליך להבין תחילה את האמת וללמוד לערוך הבחנות. עליך לשאול את עצמך: "מצבי כרגע לא תקין. איך זה קרה? למה זה קורה לי? איך דברי האל חושפים את מצבי? איזה טבע מושחת הביא למצב הזה?" עליך להרהר היטב בשאלות אלו כדי לזכות בהבנה, ולהבינן היטב. לאחר שתזכה בהבנה של טבעך המושחת, תוכל להתחיל לזנוח אותו. בצורה זו המכשולים ליישום האמת ייפתרו בהדרגה ותוכל ליישם את האמת בפועל בקלות. הליכה בנתיב החיפוש אחר האמת משמעה פתירה חוזרת ונשנית של הטבע המושחת. נתיב יישום האמת יתרחב וייפתח בהדרגה, והמכשולים שעומדים בפניו יתמעטו; תוכל ליישם את כל ההיבטים השונים של האמת, ותחשוף פחות ופחות טבע מושחת. עם זאת, אין זה אומר שפטרת את עצמך לחלוטין מטבעך המושחת. הוא עדיין עלול להיחשף בנסיבותמיוחדות, אבל כבר לא יוכל לעמוד בינך לבין יישום האמת. זהו שינוי חיובי. נתיב ההיווכחות בחיים הוא ארוך, הווה אומר, נתיב החיפוש אחר האמת הוא ארוך. בחיינו האמיתיים ניתן לראות איך סוג אחד של טבע מושחת יכול להוביל למגוון מצבים בנסיבות שונות, ואין זה משנה אם המצבים הללו נראים על פני השטח טובים או רעים, חיוביים או שליליים, כולם יכולים להשתלט על האדם לפרק זמן מסוים, להשפיע על אופן דיבורו והתנהגותו ולעצב את השקפותיו ואת האופן שבו הוא מתייחס לאחרים. אם כן, איך מצבים אלו נוצרים? במציאות הם נוצרים בשל אופיים וטבעם השטניים של בני האדם. לכאורה נראה שאנשים מושפעים ממצבים, אבל למעשה, הם נשלטים בידי טבעם המושחת. בשל כך בני האדם מנהלים את חייהם על פי אופיים וטבעם השטניים, שמובילים אותם להפר את האמת ולהתנגד לאל. אם אינך משתמש באמת כדי לפתור את טבעך המושחת ולשנות את מצבך לטובה, לא תצליח להשתחרר מהכבלים והשלשלאות של טבעך השטני. נאמר לדוגמה שאתה מנהיג, ושיש בכנסייה אדם שמתאים לתפקיד מסוים, אבל אתה אינך מעוניין בו כי אתה מזלזל בו. אתה יודע שלא הוגן להתייחס כך לאנשים, אז איך עליך לפתור בעיה זו? עליך להרהר: "למה אני מתנהג בצורה כזו? למה אני מתייחס אליו בצורה לא הוגנת? מהו הדבר שמשפיע עליי כך?" האם אין כאן התנהלות ספציפית? מה הבעיה כאן, מה מונע ממך לגלות יחס הוגן כלפי האדם הזה? הדבר שמונע זאת ממך הוא הדעות הקדומות שלך, ההעדפות שלך והסלידות שלך. לאנשים יש טבע יהיר, ולכן התחושות הללו יכולות להופיע בהם. לכן אין ספק שמדובר כאן בטבע היהיר שלך. הוא שגרם לתחושות האלה לעלות בך: הזלזול שאתה חש בליבך כלפי האדם הזה, סירובך לומר עליו דברים טובים, להעריך אותו הערכה הוגנת וצודקת וסירובך לבחור בו לתפקיד אפילו אם הוא מתאים עבורו – כל אלו הן תוצאות של טבעך היהיר. לאנשים יש טבע יהיר, ולכן הם מסתירים אפלה בליבם, רואים את העולם באופן מעוות ואוחזים בהשקפות מוטות. בעיות אלו יש לפתור באמצעות התבוננות והכרה עצמית. אם אתה רואה את העולם בצורה צלולה ומודע למצביך ולטבעך המושחתים, ואם אתה מסוגל לחפש אחר האמת כדי לפתור אותם ולהתייחס לאחרים בהתאם לעקרונות האמת, תוכל לשנות את דעותיך הקדומות ואת השקפותיך השגויות בנוגע לאחרים ולהתייחס אליהם בצורה הוגנת. אם כן, איך תוכל לשנותם? עליך לבוא בפני האל ולהתפלל ולחפש אחר האמת, לזהות את מהות הבעיות הללו ולהגיע להבנה של רצון האל. חייב להיות לך הרצון לשתף פעולה ולזנוח את עצמך. עליך לומר לעצמך: "מעתה והלאה לא אתנהג בצורה כזו. האיכות שלו אולי לוקה בחסר, אבל עליי להתייחס אליו כפי שראוי. אם הוא מתאים לתפקיד, עליי למנותו. אם יש לי מערכת יחסים טובה עם מישהו אחר, אבל הוא לא מתאים לתפקיד, לא אשתמש בו. במקום זאת, אמנה את האדם הזה." האין זה שינוי של המצב? האין זו צורה של יישום האמת? בהחלט כן. איך הצלחת ליישם את האמת בצורה כזו? אם לא היית משתף פעולה, ולא היית זונח את כוונותיך הסובייקטיביות, האם היית מסוגל להשיג תוצאה זו? בהחלט לא. לכן שיתוף פעולה הוא חלק מכריע. אתה חייב לשתף פעולה באמת – כלומר אתה חייב לחתור אל האמת ואל עמידה בדרישות האל. אם לא תבחר לפעול כך, אם לא תחתור אל האמת, לא תשתף פעולה. שיתוף פעולה אמיתי פירושו ציות מוחלט לאמת. רק אם יהיו בידיך הרצון והנחישות להישמע לאמת, תוכל לזנוח את כוונותיך, העדפותיך ושיקוליך האישיים. כך תוכל להפוך את מצבך השגוי על פיו. יחס הוגן לאחרים משמעו שכאשר שמישהו אחר משמיע דברים נכונים שתואמים לאמת, אתה מסוגל לקבל את הדברים ולהישמע להם, בלי קשר למצבו של אותו אדם. אם אתה תמיד אוחז בדעות קדומות כלפי אותו אדם, מזלזל בו ולא מעוניין לדבר איתו גם אחרי שהשתמשת בו, ואתה עדיין מזלזל בו בליבך, ומצבך עדיין לא השתנה לגמרי, זה מראה שעדיין נמצא בך אותו שורש רקוב של טבעך המושחת. מצב אחד, קטן וחסר משמעות, יכול לגרום לך סבל רב – האם זו בעיה בטבעך? זו בעיה במהות אופיו של האדם. עליך להפוך את המצב השגוי הזה על פיו. אל לך להצר את צעדיו של אותו אדם רק כי גילית אצלו חולשה מסוימת, כי אין ספק שהוא ניחן גם ביתרונות ובחוזקות, ועליך לשתף עימו עוד ולנסות לזכות בהבנה עמוקה יותר שלו. כשאתה מבחין בחוזקות שלו ומגלה שלמעשה הוא מתאים לתפקיד המדובר, אתה יכול להתוודע בהדרגה להתנהגותך המבישה והמתועבת ולהבין שמינויו לתפקיד זה וגילוי יחס הוגן כלפיו הם תואמים לאמת. ואז תחוש יותר בנוח. כששמו של אותו אדם יוזכר, מצפונך יהיה נקי כי תדע שלא אכזבת את האל ושיישמת את האמת. עם הזמן תשתנה דעתך על אותו אדם. איך ניתן להשיג את כל הדברים האלה? האל הוא שעושה זאת – האמת פועלת בתוכך לאט לאט, ומשנה והופכת את מצבך על פיו. אולם זוהי רק ההתחלה. אם תיתקל שוב באותה הבעיה, לא בהכרח תוכל להשתמש באותן שיטות שבהן השתמשת עם האדם הקודם. ייתכן שתחווה מצבים אחרים, או סביבות, אנשים ועניינים אחרים שיעמידו את מידת אהבתך לאמת במבחן, כמו גם את נחישותך לזנוח את טבעך המושחת ואת רצונך האישי. כך האל בוחן אותך. כאשר אתה מסוגל להעניק לאנשים יחס הוגן ונכון בכל קשריך איתם – בין שהיחסים ביניכם טובים או רעים, קרובים או מרוחקים, בין שהם מתרפסים בפניך ובין שלא, ובלי קשר לאיכותם של אנשים אלה – יחסך אליהם יקבע אם מצבך ישתנה מקצה לקצה. כשיחסך לאחרים לא יתבסס על הדמיונות, על הרגשות או על קוצר הרוח שלך, תצליח לזכות בהיבט זה של האמת. אבל אתה עדיין לא שם. כל ביטויי הטבע המושחת שבתוכך עדיין שולטים בהתנהגותך ובאופן שבו אתה חושב ומשתמש בשכלך. כל אלו כבר נהפכו לאופי שלך, ששולט בך, והאמת עוד לא נהפכה לחייך. אתה בסך הכול מפגין מעט התנהגות טובה, אבל מאחורי ההתנהגות הטובה, כל המצבים השונים והמחשבות שאתה חושף וגם מסתיר בליבך נובעים מטבעך המושחת ומנוגדים לאמת. כשהמצבים והמחשבות הללו שלך ייעשו הגיוניים ותואמים לעקרונות ולאמת, טבעך המושחת כבר לא יוכל לשלוט במחשבותיך או בהתנהגותך – ואז טבעך ישתנה באמת. כבר לא תצטרך לזנוח את טבעך המושחת או לרסן את עצמך. פשוט תוכל לפעול ישירות בהתאם לעקרונות האמת. אתה תאמין שזה פשוט מה שעליך לעשות ושיישום האמת אינו דורש מאמץ בכלל. כשזה יקרה, האמת תיהפך לחייך. אבל כולכם עדיין לא נמצאים שם. תצטרכו להמשיך לחפש אחר האמת במשך זמן מה. לא מספיק להבין מעט דוקטרינות ולגלות מעט התלהבות. שיעור הקומה שלכם עדיין נמוך מדי. עליכם להיות מסוגלים לחוות את דברי האל, ליישם את האמת, לשאת עדות חווייתית ולדבר על הבנתכם האמיתית – ורק אז תזכו במציאות. זו המשמעות של שיעור קומה אמיתי. כרגע רוב האנשים לא מסוגלים לשאת עדות. החוויה שלהם עדיין רדודה מדי, ועליהם לקרוא עוד מדברי האל, להקשיב לעוד דרשות וללמוד עוד מזמורים. לאחר שיתנסו בדברים רבים, הם יזכו בהבנה אמיתית של דברי האל וירגישו שדברי האל הם כה מעשיים וכה מתאימים לשמש בסיס לחייו של אדם, שהם מסוגלים בהחלט להביא את בני האדם לבטא צלם אנוש אמיתי, ויכולים לשמש מענה לכל פיתויי השטן. רק אלו שיזכו בהבנה זו, יזכו בשיעור קומה וייהפכו לאנשיו של אלוהים באמת ובתמים. רבים אינם מסוגלים לשתף בנוגע לאמת או לשאת עדות חווייתית. וזה מפני שהאמת עוד לא נהפכה לחייהם, ובשל כך, הם מנהלים חיים מעייפים ועלובים, מלאי כיעור וטרגיים. במה תורם הטבע המושחת לבני האדם? הוא מביא עימו רק סבל, שנאה, טינה ושליליות, וכן יהירות, צדקנות, שקרים, רמייה, הונאה, ואנשים כאלו גם מאמינים שהם נעלים על כל אדם אחר. לפעמים הם גורמים לאנשים להיכנע לייאוש, לדבר בהיגיון שקרי ולהתנגד. ולפעמים הם מובילים אנשים לחשוב כמה הם מעוררי רחמים וכמה הם בודדים ולא זוכים לתמיכה, ובכך לבטא התנהגות אומללה. אנשים מאמינים באלוהים במשך שנים רבות, אבל עדיין אינם מבינים את האמת. הם רק משמיעים הבלים ואומרים שהם בודדים ולא זוכים לתמיכה. אלוהים הוא האמת, הוא משענו של האדם, אבל בני האדם לא נעזרים בו אלא סוטים מדרכו, נוהים אחר השטן וחיים על פי פילוסופיות שטניות. האין מדובר באנשים מבולבלים? כל האנשים שאינם מחפשים אחר האמת הם כאלה. אלו שמבינים את האמת הולכים ומתקרבים לאלוהים – אם אינך מבין את האמת ולא זכית בשום חלק ממנה, אתה רחוק מאוד מאלוהים ואין לך אפילו מערכת יחסים רגילה איתו. אם אתה מבין את האמת ומסוגל ליישמה, ואם האמת נהפכה לחיים שבתוכך, אזי האל נמצא בליבך. אם אינך מבין את האמת ולא הצלחת לזכות בה, ואתה גם לא מצליח ליישמה, אזי אלוהים אינו האל שלך ואינו שוכן בתוכך. אם האמת אינה מושלת בך ואינה מכתיבה הכול בחייך, הדבר מקביל לכך שהאל אינו מכתיב הכול בחייך. פירוש הדבר הוא שלא מסרת את עצמך לידי האל, ושאתה עדיין זה שקובע. כשאתה הוא כשקובע, מי באמת קובע? הטבע המושחת שלך הוא שקובע; האמת אינה נמצאת בעמדת הפיקוד. כשכבר לא תצטרך לאמץ את מוחך בקשר לדבריך, בקשר למעשיך, התנהגותך, טיפולך בדברים, מילוי חובתך, יחסך לאחרים – ואפילו לא בקשר לחיי היומיום שלך, מה אתה אוכל ואיך אתה מתלבש – וכשתהיה מסוגל לנהל את כל ענייניך על פי דברי האל ועל פי עקרונות האמת, תצליח לבטא בכך צלם אנוש אמיתי ותזכה באמת.

נכון לרגע זה, יישום האמת בפועל הוא בעל חשיבות עליונה ואלו שנכשלים בביצועו הם בורים ושוטים. אלו שאינם מיישמים את האמת אינם מסוגלים לחוות את עבודת האל – הם חושבים שכל שיש לעשות הוא להאמין באלוהים כדי לזכות בברכות, ושאין כל צורך ליישם את האמת ולשלם מחיר. ישנם רבים כאלו בעולם הדתי. בתוך בית האל הרוב יודעים כיצד אלוהים מבצע את עבודתו ומושיע את האנושות, ויודעים מהן כוונותיו ודרישותיו כלפי בני האדם. מספרם של אלו השוהים בבית האל ואינם מיישמים את האמת הולך ופוחת. נכון לרגע זה, כולכם מבינים את הדוקטרינות שאומרות שניתן להשיג שינוי בטבעכם ולזכות בישועה רק באמצעות חיפוש אחר האמת ויישומה בפועל, אבל עדיין לא ברור לכם מהו הנתיב ליישום האמת ולהיווכחות במציאות האמת. בשל כך תהליך היווכחותכם בחיים מתנהל בעצלתיים. יישום האמת הוא המפתח להיווכחות במציאות האמת – אי־היכולת ליישם את האמת הוא בעיה גדולה. האם כולכם עדיין מטיפים את הדברים שלמדתם מדוקטרינות? (כן.) ואחרי שעשיתם זאת, האם אתם מסוגלים ליישם אותם בפועל? אם אינכם מסוגלים ליישמם, זה מוכיח שעדיין אינכם מבינים את האמת אלא רק דוקטרינות, ושעדיין אינכם ניחנים במציאות האמת. ישנם כאלו שיודעים שעליהם להיות ישרים, אבל הם אינם מסוגלים להשתחרר מכבלי השקרים והרמאות. יש שטוענים שהם מוכנים להישמע לאל, אבל לאחר שעברו טיפול וגיזום, הם לא מסוגלים לעשות זאת. אחרים מדברים על דוקטרינות באופן שנשמע נכון, ונותנים את הרושם שהם אכן ניחנים במציאות, אבל הם לא ניחנים בהבנה אמיתית של עצמם. אחרים מאמינים שהם רוחניים מאוד כי הם מסוגלים לדון בתאוריה רוחנית, אבל אין להם הכרה עצמית אמיתית והם אינם מסוגלים להישמע לאל באמת, בין שבמסגרת מילוי חובותיהם ובין שבטיפול בענייניהם. מהו שורש כל הבעיות הללו? זו העובדה שהם אינם מסוגלים לקבל את האמת. אם אדם שמאמין באל לא מקבל עליו את האמת, האם אמונתו אמיתית? אם לא יוכל לקבל עליו את האמת, גם לא יוכל לפתור אף לא אחת מבעיותיו. רק אלו שמקבלים את האמת מסוגלים ליישמה בפועל ולהכיר את עצמם. אין חשיבות לכמות הדוקטרינות שאדם מצטט, המפתח הוא היכולת ליישם את אותה הדוקטרינה. זהו הדבר החשוב ביותר. האמיתות שמיישמים הן הן המציאות – מי שאינו מסוגל ליישם את האמת, האמיתות שלו נטולות מציאות. יש שמסוגלים להטיף ברור והיטב בכל הנוגע לדוקטרינות, אולם למעשה, אמיתות רבות עדיין מעורפלות בעיניהם והם אינם מסוגלים להבחין בדברים מסוימים ולהבין אותם לאשורם, וכמות האמת שהם מסוגלים ליישם היא מוגבלת מאוד. בשל כך, אנשים כאלו מתקשים מאוד לכתוב עדויות המבוססות על התנסויות – הם מסוגלים לכתוב רק דברים שמקורם בדוקטרינות, ללא שפת היומיום של ההתנסות האישית. האם כעת אתם רואים פתרון אפשרי לבעיית דקלום הדוקטרינות? כדי לפתור את הבעיה, אתם חייבים ליישם את האמת. ככל שתעשה זאת, ככל שתשקיע מאמץ בָּאמת וביישומה בפועל, כן תזכה במילים של חוויה ויישום בפועל. וככל שתצבור מילים של חוויה ויישום בפועל, תצטט פחות מדוקטרינות. איך ניתן לזכות במציאות? אנשים חווים חוויות מסוימות ונחשפים לדברים מסוימים בתהליך יישום האמת בפועל, הם חושפים את טבעם המושחת, מייצרים מצבים שונים, והם מחפשים אחר האמת, מנתחים את מצביהם המושחתים השונים ומגלים את העקרונות ואת הנתיב ליישום האמת. הם מתחילים להבין וליישם את האמת. אלו התנסויות מהחיים האמיתיים. אם אינך מחפש אחר האמת ולא מעוניין ליישמה בפועל, לא תעבור תהליך זה, ובלעדיו לא תצליח לזכות בהיווכחות בחיים. אם תחווה דברים רבים תוך כדי התהליך הזה, תזכה בהבנה ברורה של האמת, תלמד לזהות טבע מושחת ויתבהר לך בהדרגה הנתיב שבו עליך ללכת כדי ליישם את האמת בפועל. אך אם לא עברת תהליך זה של יישום האמת וחוויית האמת, אלא ניחנת רק בהבנה מילולית של דברי האל, בהבנה המבוססת על דוקטרינות, כל מה שתטיף לו ינבע מאותן דוקטרינות, מפני שקיימת סתירה בין ההבנה המילולית שלך ובין החוויה שלך ממקור ראשון. מאיפה מגיעות הדוקטרינות? כשלא מיישמים את דברי האל, ולא חווים חוויות אמיתיות, אלא רק מבינים, מנתחים ומפרשים את המשמעות המילולית של דברי האל – ויתר על כן, מטיפים אותה – מתפתחות דוקטרינות. האם דוקטרינות יכולות להיות למציאות? אם אינך מיישם את האמת או חווה אותה, לעולם לא תבין אותה. פירושים מילוליים בלבד של האמת תמיד יהיו בגדר דוקטרינות. אבל אם תיישם את האמת, תחוש שאתה משיל מעליך חלק משחיתותך, תתקדם בצעד אחד לעבר הישועה ותתקרב לדרישותיו של האל, ואז הידע, המחשבות, הרעיונות, התחושות וכן הלאה שייווצרו בשל כך יהיו מעשיים. איך זוכים במציאות? זוכים בה דרך חוויית האמת ויישום האמת. אם לא מיישמים את האמת, לעולם לא ניתן לזכות במציאות. אולי יהיה מי שיגיד, "אני לא מיישם את האמת, אבל אני עדיין יכול להטיף לדברים מעשיים בדרשות". באותו רגע הדברים שאתה מטיף להם אולי נשמעים נכונים ומעשיים לאחרים, אבל לא מספקים להם נתיב ליישום האמת לאחר מכן. זה מוכיח שאתה מבין אך ורק דוקטרינות. אם אינך מיישם את דברי האל בפועל, ואין לך ניסיון מעשי או ידע של האמת, כשיופיע אצל מישהו אחר מצב שלא הכרת בעבר, לא תדע למצוא לכך פתרון. כשמיישמים את האמת לעיתים נדירות בלבד, אי אפשר להבין אותה באמת. רק באמצעות הגברת התדירות של יישום האמת ניתן להבינה באמת ובתמים, ורק אז ניתן להבין את עקרונות יישום האמת. אם לא התנסית בָּאמת, מובן שתוכל רק להטיף דוקטרינות. תאמר לאחרים שייצמדו לכללים, בדיוק כפי שאתה עושה. ללא ניסיון חיים אמיתי, לעולם לא תהיה מסוגל להטיף למציאות האמת. יישום האמת אינו דומה ללמידה. בלמידה הדגש הוא על מילים וביטויים. זה בסדר רק לרשום הערות, לשנן, לנתח ולערוך מחקר. אבל יישום האמת הוא ההפך המוחלט. עליכם להסתמך על ניסיון מעשי כדי להצליח להבין את האמת ולהתמודד עם מצבים בהתאם לעקרונות. כל מי שמוכן ליישם את האמת ברגע שהבין אותה יצליח גם להשתחרר מטבעו המושחת – ככל שיצליח ליישם יותר אמיתות, כן יצליח להשיל יותר מטבעו המושחת. אלו שמבינים את האמת אבל אינם מיישמים אותה לעולם לא יצליחו להשתחרר מטבעם המושחת. לכן החיפוש אחר האמת, הבנת האמת ויישום האמת הם הנתיב לפתרון הטבע המושחת.

11 בדצמבר, 2017