מובאה 10

ישנם אנשים רבים שברגע שחובתם מתחילה להכביד עליהם, הם אינם מסוגלים להתנסות במצב רגיל ולשמור עליו, וכתוצאה מכך הם כל הזמן מבקשים לקיים מפגשים ושישתפו איתם את האמת. מה קורה כאן? הם אינם מבינים את האמת, חסר להם בסיס של ממש, אנשים כאלה ממלאים את חובתם מתוך קנאות ואין להם כושר עמידה. כשאנשים אינם מבינים את האמת, אין שום עיקרון במעשיהם. כשהם מתבקשים לעשות משהו, הם עושים אותו באופן חסר סדר לחלוטין, הם עושים הכל בפזיזות, הם אינם מחפשים עקרונות ואינם מצייתים מעומק לבם – מה שמוכיח שהם אינם אוהבים את האמת ואינם מסוגלים להתנסות בעבודת האל. בכל דבר שתעשה, עליך להבין תחילה מדוע אתה עושה אותו, מה המטרה שמכוונת אותך לעשותו, איזו משמעות טמונה במעשה, מה טבעו והאם הוא חיובי או שלילי. כל הסוגיות האלה צריכות להיות ברורות לך היטב; חשוב מאוד שתפעל מתוך עיקרון. כשאתה עושה משהו שאפשר לראות בו מילוי חובתך, עליך לשקול היטב: איך אוכל למלא את חובתי כך שלא אבצע אותה רק כלאחר יד? עליך להתפלל ולהתקרב לאל בעניין זה. מטרת התפילה לאל היא לחפש את האמת, את אופן היישום בפועל, את כוונת האל וכיצד לרצותו. התפילה מאפשרת להשיג את התוצאות האלה. תפילה לאל, התקרבות אליו וקריאת דברי האל אינן טקסים דתיים או פעולות שנעשות כלפי חוץ. מטרתן יישום בפועל בהתאם לאמת לאחר שמחפשים את רצון האל. אם אתה תמיד אומר "תודה לאל" כשאינך עושה דבר, ועשוי להיראות רוחני ומלא תובנות, אבל אם, כשמגיע הרגע לפעול, אתה עדיין עושה כרצונך מבלי לחפש כלל את האמת, אז המילים האלה הן מנטרה ותו לא, רוחניות שקרית. כשאתה ממלא את חובתך עליך תמיד לחשוב: "איך עליי למלא את החובה הזאת? מהו רצון האל?" תפילה לאל והתקרבות אליו כדי לחפש עקרונות ואמיתות למעשיך, חיפוש רצון האל בליבך ודבקות בדברי האל ובעקרונות האמת בכל מעשה – רק כך נוהג אדם שבאמת מאמין באל; אנשים שאינם אוהבים את האמת לא יכולים להשיג זאת. אנשים רבים נסמכים על רעיונותיהם האישיים בכל פעולה, שוקלים את צעדיהם במונחים פשטניים ביותר, ואינם מחפשים את האמת. הם נעדרי עיקרון לחלוטין, לא מעלים בדעתם לנהוג בהתאם לרצון האל או באופן שירצה אותו, ויודעים רק לפעול על פי רצונם האישי באופן זדוני. לאל אין מקום בליבם של אנשים כאלה. יש האומרים, "אני מתפלל לאל רק כשאני נתקל בקשיים, ואני עדיין לא מרגיש שהדבר עוזר – אז בעיקרון, כשאני נתקל בקשיים עכשיו, אני לא מתפלל לאל כי אין שום טעם בתפילה." אלוהים לא קיים כלל בליבם של אנשים כאלה. בכל מעשה שלהם בזמנים רגילים, הם אינם מחפשים את האמת; הם פועלים רק על פי הרעיונות שלהם. אם כך האם יש עקרונות במעשיהם? בהחלט לא. הם רואים הכול במונחים פשוטים. גם כשאנשים משתפים איתם את עקרונות האמת, הם לא מסוגלים לקבל אותם, כי מעולם לא היו עקרונות במעשיהם, לאל אין מקום בליבם ולא קיים בו אף אחד מלבדם. נדמה להם שכוונותיהם טובות, שהם לא עושים משהו רע, שאי אפשר לומר שהם מחללים את האמת, הם חושבים שכשהם פועלים על פי כוונותיהם הם מיישמים את האמת בפועל ושמעצם כך הם מצייתים לאל. למעשה, הם לא באמת מחפשים או מתפללים לאל בעניין זה, אלא פועלים מתוך דחף, על סמך כוונותיהם הקנאיות, הם לא ממלאים את חובתם על פי רצון האל, הם לא מצייתים לאל מכל הלב, הרצון הזה לא קיים בהם. זאת הטעות החמורה ביותר שאנשים עושים כשהם מיישמים את האמת. אם אתה מאמין באל אך הוא לא קיים בליבך, האם משמעות הדבר אינה שאתה מנסה לרמות את האל? ואיזו השפעה עלולה להיות לאמונה כזאת באל? מה בדיוק יוצא לך מזה? ומה המטרה של אמונה כזאת באל?

איך אתה אמור לערוך חשבון נפש ולנסות להכיר את עצמך כשאתה עושה מעשה שמחלל את עקרונות האמת ומרגיז את האל? האם כשעמדת לעשות את המעשה הזה, התפללת לאל? עלתה בכלל בדעתך המחשבה, "האם האופן שבו אני פועל עולה בקנה אחד עם האמת? לו היה המעשה מובא לפני האל, מה הייתה דעתו עליו? האם הוא היה מרוצה או נרגז לו היה יודע עליו? האם הוא היה מתעב אותו או נגעל ממנו?" אבל לא חיפשת זאת, נכון? גם אם אחרים היו מזכירים לך, עדיין היית חושב שמדובר בעניין זניח שאינו מנוגד לעקרונות ועל כן אינו חטא. כתוצאה מכך היית פוגע בטבעו של האל ומכעיס אותו, אפילו ברמה שהייתה מעוררת בו תיעוב כלפיך. זוהי התוצאה של מרדנות בני האדם. לכן עליך לחפש את האמת בכל הדברים כולם. זה העיקרון שאמור להנחותך. אם תבוא לפני האל בלב שלם ותתפלל לפני שתפעל, ואז תסתמך על דבריו בחיפוש האמת, לא תטעה. אולי תסטה מהדרך בעודך מיישם בפועל את האמת, אבל זה בלתי נמנע, ולאחר שתצבור מעט ניסיון תוכל ליישם את האמת כראוי. לעומת זאת, אם אתה יודע איך לפעול בהתאם לאמת אך אינך מיישם זאת בפועל, הבעיה היא שאינך אוהב את האמת. מי שלא אוהב את האמת לעולם לא יחפש אותה ולא משנה מה עלול לקרות לו. רק אלה שאוהבים את האמת יראים את האל בלבם, וכשקורים דברים מעבר להבנתם, הם מסוגלים אז לחפש את האמת. אם אינך מבין את רצון האל ולא יודע איך ליישם בפועל, עליך לשתף עם אנשים שמבינים את האמת. אם אינך יכול למצוא אנשים שמבינים את האמת, עליך למצוא קומץ של אנשים שניחנים בהבנה טהורה להתפלל לאל יחד בראש ובלב אחד, לחפש מהאל, להמתין לזמנו של האל ולחכות שהוא יפתח לכם דרך. כל עוד אתם כמהים לאמת, מחפשים אותה ומשתפים עליה יחד, יגיע הרגע שבו אחד מכם ימצא פתרון מוצלח. אם הפתרון מקובל על כולכם והדרך אליו טובה, ייתכן שזה בזכות הנאורות וההארה של רוח הקודש. אם לאחר מכן תמשיכו לשתף יחד כדי למצוא דרך יישום מדויקת יותר, זה בהחלט יעלה בקנה אחד עם עקרונות האמת. כשאתה מיישם בפועל, אם אתה מגלה שיישומך עדיין חסר במקצת, עליך לתקן זאת במהרה. אלוהים לא יוקיע אותך אם תשגה מעט, כי כוונותיך היו טובות ויישמת בפועל בהתאם לאמת. אתה פשוט מבולבל במקצת בנוגע לעקרונות וטעית בעת היישום בפועל, ועל כך יש מחילה. אבל כשרוב האנשים פועלים, הם עושים דברים כפי שנדמה להם שיש לעשותם. הם לא נעזרים בדברי האל כדי לחשוב כיצד ליישם בפועל בהתאם לאמת או כיצד לזכות באישור האל. במקום זאת הם רק חושבים איזו תועלת אישית תצמח להם מזה, ואיך לגרום לאחרים לכבד ולהעריץ אותם. הם פועלים אך ורק על סמך הרעיונות שלהם ובמטרה לרצות את עצמם, וזה מטריד. אנשים כאלה לעולם לא יפעלו בהתאם לאמת, והאל ישנא אותם תמיד. אם באמת ניחנת במצפון ובהיגיון, לא משנה מה יקרה, עליך להיות מסוגל לבוא לפני האל כדי להתפלל ולחפש, לבחון ברצינות את המניעים ואת הזיופים במעשיך, לקבוע מה המעשה הנכון בהתאם לדברי האל ולדרישותיו, ולשקול ללא הרף ובכובד ראש אילו פעולות יהיו לרוחו של האל, אילו פעולות ידחו אותו ואילו פעולות יזכו אותך באישורו. עליך להרהר בסוגיות האלה שוב ושוב עד שתבין אותן היטב. אם אתה יודע שאתה פועל מתוך מניעים אישיים, עליך לחשוב מהם המניעים האלה, האם הם נועדו לרצות אותך או את האל, האם הם יועילו לך או לנבחרי האל, ומה יהיו השלכותיהם... אם תרבה לחפש ולהרהר כך בתפילותיך, ותשאל את עצמך עוד שאלות במטרה לחפש את האמת, הסטיות במעשיך יקטנו עוד ועוד. רק מי שיכול לחפש כך את האמת מתחשב ברצון האל וירא מפניו, כי הוא מחפש בהתאם לדרישות של דברי האל ומתוך הציות בלב שלם, והמסקנות שתגיע אליהן מחיפוש שכזה יעלו בקנה אחד עם עקרונות האמת.

אם פעולותיו של המאמין מנותקות מהאמת, הרי שכמוהו ככופר. האל לא קיים בלבם של אנשים כאלה, הם סוטים מדרך האל, ומשולים לעובדים שכירים בבית האלוהים, שעושים עבודות מזדמנות עבור אדונם, מקבלים תשלום קטן ועוזבים. אדם כזה פשוט לא מאמין באלוהים. הדבר הראשון שיש לחשוב עליו ולשאוף אליו כשעושים מעשה הוא כיצד לזכות באישור האל; זה צריך להיות העיקרון וההיקף של מעשיך. הסיבה לכך שעליך לקבוע אם מה שאתה עושה תואם את האמת היא שאם הדבר תואם עם האמת, הוא לבטח תואם את רצון האל. לא מדובר בכך שעליך לבחון אם העניין נכון או לא נכון, אם הוא קולע לטעמם של כולם, או אם הוא תואם את התשוקות שלך. תחת זאת, עליך לקבוע אם הוא תואם את האמת והאם הוא מיטיב או לא מיטיב עם העבודה והאינטרסים של הכנסייה. אם תתחשב בדברים האלה, אזי תהיה יותר ויותר מתואם עם רצון האל כאשר תעשה דברים. אם לא תתחשב בהיבטים אלה ורק תסתמך על רצונך בעת עשיית דברים, אזי מובטח לך שתעשה אותם בצורה לא נכונה, מכיוון שרצון האדם אינו האמת וכמובן שאינו תואם לאלוהים. אם ברצונך לקבל אישור מאלוהים, עליך להנהיג בהתאם לאמת ולא על פי רצונך. יש אנשים שעוסקים בעניינים פרטיים מסוימים, באצטלה של מילוי חובתם. אחיהם ואחיותיהם רואים שהדבר אינו ראוי ומוכיחים אותם על כך, אך אנשים אלה אינם מקבלים עליהם את האשמה. הם חושבים שמדובר בעניין אישי שאינו קשור לעבודת הכנסייה, לכספיה או לאנשיה, ושלא בוצע מעשה נפשע, לכן אל לאנשים להתערב. דברים מסוימים עשויים להיראות בעיניך כעניינים פרטיים שאינם קשורים לשום עקרון או אמת. אולם, התבוננות במעשיך מראה שהיית אנוכי מאוד. לא התחשבת כלל בעבודת הכנסייה או באינטרסים של בית האלוהים, או שקלת אם הדבר יהיה לשביעות רצונו של האל; שקלת רק את התועלת האישית שלך. דבר זה כבר קשור לדרכם התקינה של הקדושים, כמו גם לאנושיותו של האדם. על אף שמעשיך לא היו קשורים לאינטרסים של הכנסייה, וגם לא לאמת, העיסוק בעניין פרטי בעודך טוען שאתה ממלא את חובתך אינו תואם את האמת. אין זה משנה מה אתה עושה, עד כמה העניין גדול או קטן והאם זוהי חובתך במשפחת האל או עניינים פרטיים שלך, עליך לשקול אם מה שאתה עושה תואם את רצונו של אלוהים, כמו גם אם זהו דבר שאדם שניחן באנושיות צריך לעשותו. אם אתה מחפש כך את האמת בכל מעשיך, אזי הנך אדם שמאמין באלוהים באמת ובתמים. אם תתייחס באמת ובתמים לכל סוגיה ולכל אמת בצורה כזאת, תהיה מסוגל לחולל שינוי בטבע שלך. יש כאלה שחושבים, "אם איישם את האמת בפועל בעת מילוי חובתי, זה בסדר מבחינתי, אבל כשאני עוסק בענייניי הפרטיים, לא אכפת לי מה יש לאמת לומר – אעשה מה שמתחשק לי. אעשה כל דבר שיפיק לי תועלת." מילים אלה הן ראיה לכך שהם לא אוהבים את האמת ושאין שום עקרונות במעשיהם. הם יעשו כל דבר שיפיק להם תועלת בלי לשקול איזו השפעה תהיה לכך על בית האל. כתוצאה מכך, כשהם עושים משהו, האל אינו נוכח בהם, והם חשים קודרים ועצובים ולא מבינים מה קורה להם. האם אין זה עונש ראוי? כשאתה לא מיישם את האמת בפועל במעשיך ומבייש את האל, אתה למעשה חוטא לו. אנשים שלא אוהבים את האמת ולעתים תכופות פועלים על פי רצונם האישי פוגעים באל לעתים תכופות. הוא יתעב וידחה אותם ואף יתנער מהם. מעשים כאלה הם לרוב לא לרוחו של האל, ואם אנשים אלה לא יביעו חרטה, סופם שייענשו.

מובאה 11

כדי לעשות משהו היטב, חשוב לחפש את עיקרון האמת. כשאדם עושה מעשה, עליו להתמקד באיך לעשות אותו היטב וחשוב שישקיט עצמו לשם תפילה וחיפוש בפני האל. לפני שעושים משהו, חשוב לשתף עם אחרים ואם אין עם מי לשתף, יש להרהר ולהתפלל לבד ולחפש את הדרך שתאפשר לעשות את הדבר היטב. זוהי המשמעות של להשקיט עצמך בפני האל. כדי להשקיט עצמך בפני האל אינך צריך לרוקן את ראשך ממחשבות. עליך לפעול ולהרהר בו זמנית ולחפש את הדרך הנכונה לגשת לכך כשליבך מוכן כל כולו להקדיש עצמו לחיפוש ולהמתנה. אם אינך מתמצא כלל וכלל בעניין, חפש מישהו שתוכל לברר ולהתייעץ עימו. איזו גישה עליך לאמץ במהלך תקופת הבירור הזו? עליך בעצם לחפש, להמתין ולראות כיצד פועל האל. רוח הקודש לא מעניקה לך נאורות והדרכה בלחיצת כפתור, שלפתע פתאום מאירה את לבך. האל נוהג להשתמש באדם או באירוע כדי להניע אותך ולגרום לך להבין. ישנן דרכי חיפוש רבות מעבר לכריעת ברך בתפילה ממושכת; מעשה כזה רק מעכב את כל יתר הדברים. לפעמים אפשר להרהר בדבר תוך כדי הליכה; לפעמים, כשעולה איזה עניין, אפשר למהר לשתף עליו בקבוצה; לפעמים אפשר לחפש במרומים; לפעמים אדם יכול לקרוא בדברי האל לבדו; אם העניין דחוף, ייתכן שהאדם ימהר להבין את מציאות המצב ואז יחפש את האמת ויטפל במצב על פי העקרונות, תוך כדי תפילה וחיפוש בלבו. זו הדרך לעשות דברים – זו הדרך הבוגרת! אם אתם נלחצים, נכנסים לפניקה ומסתחררים כשצץ איזה עניין, אז שיעור קומתכם נמוך מדי, עוד לא חוויתם דבר ועליכם לחוות דברים ולהתאמן על מנת ששיעור קומתכם יגדל. עליכם ללמוד מספר דרכי חיפוש: כשאתם עמוסים בחובות, פנו זמן לחיפוש ככל שמתאפשר לכם; כשיש לכם זמן, חפשו והמתינו בהתאם לזמן שעומד לרשותכם. אם יש לכם זמן להמתין, המתינו. אל לך למהר כשמדובר בעניינים רציניים; לטעות שנובעת מפזיזות יש השלכות קשות מנשוא. כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר יש להמתין ולראות מה קורה הלאה, או לראות אם יש מישהו בעל ידע על המצב שיניע אותך קדימה. כל אלו הן דרכי חיפוש. האל לא משתמש בשיטה אחת כדי להעניק נאורות לאנשים; הוא גם לא מעניק נאורות אך ורק בעזרת דבריו או דרך דברי ההדרכה של הסובבים אותך. כיצד האל מעניק לך נאורות בעניינים שאינך בקי בהם, עניינים שמעולם לא נתקלת בהם קודם? לעתים הוא מעניק לך נאורות דרך אנשים, אירועים ודברים שונים, ובמקרה כזה עליך למצוא מומחה או מישהו שמתמצא בתחום על מנת שיוכל לייעץ לך. עליך למהר למצוא מישהו שמתמצא בתחום, לקבל ממנו כמה עצות ואז לפעול על פי העקרונות והאל ידריך אותך בעודך עושה זאת. עם זאת, צריכה להיות לך הבנה מסוימת באשר לכישורים המקצועיים הנחוצים; על הבסיס הזה האל יעניק לך נאורות באשר למה שעליך לעשות.

אדם יכול להסתמך על מקורות שונים בבואו לחשוב, לעצב, לתכנן, להתייעץ ולברר על מנת לקבוע נתיב פעולה אפשרי בהקשר עם כל מעשיו, אבל הצלחת מעשיו עדיין תלויה באל. האמרה "האדם מתכנן ואלוהים צוחק" נכונה. מדהים שהכופרים נתנו ביטוי מתומצת לאמרה זו דרך ניסיונם, ואם אדם שמאמין באל לא רואה זאת בבירור, משמע שהוא בור מדי ולא הבין דבר מהאמת. אנשים מוכרחים להאמין בכל לבם כי לאל יש ריבונות על כל הדברים כולם, ומה שהאדם רוצה לעשות יזכה לברכה רק אם המעשה שלו תואם את רצון האל. החוק הזה מוכרח להיות בלבך ועליך לדעת שלאל יש ריבונות על כל הדברים כולם ושהאדם הוא לא זה שאומר את המילה האחרונה. לכן, בכל מעשיו של אדם, תחילה עליו להתפלל לאל כדי לבדוק אם לבו מושפע מכך ולאחר מכן עליו לחפש את האמת כדי לבדוק אם דרך הפעולה שבה נקט תואמת את האמת ואם היא אפשרית. אם לא ניתן לקבוע זאת מיד, עליך להמתין. אל תמהר לפעול. המתן עד שתבין את העניין לאשורו, עד שתרגיש שהגיעה העת. רק כשתרגיש שכבר אין צורך להמתין ושאפשר לעשות מעשה ושאתה חש מספיק בטוח בעצמך – אז תוכל לפעול. אם לא הצלחת להבין את העניין לאשורו ואם אינך מתעניין בו יותר אחרי מספר ימי המתנה ואינך בטוח בהצלחתו, זוהי הוכחה לכך שהעניין נבע מרצון האדם ושהאל לא הרשה זאת ולכן עליך למהר ולוותר עליו. כשעניין מסוים נובע מהאל, תמיד תהיה לך אמונה בו ולא משנה מה יקרה, האמונה הזאת לא תיחלש. בסופו של דבר, לבך יתבהר יותר ויותר, כאילו העניין ברור לך מאוד. ככה זה כשמשהו נובע מהאל. האל גורם לאנשים להמתין, והמשמעות היא שיש להמתין להתגלות שתגיע מהאל ושאחריה יתבהר העניין. לכן ההמתנה הזו נחוצה. עם זאת, כחלק משיתוף הפעולה מצדך, עליך לפעול ולברר ותוך כדי כך, האל עשוי לספק לך עובדות דרך אדם או אירוע כלשהם. אם לא תערוך בירור ולבך יהיה מלא בלבול וספקות, העובדות לא יתגלו לך. אבל הן כן יתגלו לך אם תערוך בירור והאל יהיה זה שיספק לך אותן. פעולותיו של האל הן מעשיות, הלא כן? האל מדריך אותך ומעניק לך נאורות דרך אנשים, אירועים ודברים, מכוון אותך כדי שתבין ותזכה בתובנות תוך כדי התנסות ומצביע על אופן הפעולה הנכון. האל לא מספק לך הצהרות, מחשבות או רעיונות יש מאין. זה לא מה שהוא עושה. לאחר שתערוך בירור ותחשוף את כל העובדות הנוגעות לעניין כלשהו, אתה תדע מדוע חשבת והרגשת כך קודם, אתה תבין זאת בלבך. האם התוצאה הזאת לא מתקבלת ברגע שנשלם תהליך הבירור? האל לא יתערב באופן הפעולה שלך; אתה כבר תדע כיצד לפעול. כך האל פועל ומדריך אנשים, הוא עושה זאת באופן נשגב ומעשי בו זמנית, ללא שום היבט על-טבעי. אנשים עצלים תמיד רוצים שזה ייעשה באופן על-טבעי. הם רוצים שהאל יאמר להם ישירות מה לעשות כדי שיוכלו לקצר הליכים ולגרום לאל לפעול למענם; הם לא יוזמים חיפוש ולא משתפים פעולה בשום צורה ולכן כל המשאלות שלהם הן לשווא. אנשים אדוקים ואוהבי אמת חיים בפני האל בכל הדברים כולם ומשקיטים את לבם בפני האל. כשקורה להם משהו רע והם לא יודעים מה לעשות, הם יכולים להתפלל לאל, לחפש דרכו ולראות מהו רצונו. לבם מלא בתשוקה לחפש ולכן האל מדריך אותם בכך. וכשהתוצאה נחשפת בסופו של דבר, או אז הם חוזים בתזמורה של יד אלוהים. האל אוחז בריבונות על כל הדברים כולם – אלה אינן מילים ריקות. לכן, ככל שתמשיך לחוות עניינים כאלה, תלמד להבין שהאל אינו בדיה או מיתוס ושהוא אינו חלול. האל יהיה שם לצדך; תוכל לחוש בקיומו, בהדרכתו ובתזמורים ובסידורים של ידו. כך האל ייראה לך יותר ויותר אמיתי ומעשי. אך אם לא תהיה מסוגל להתנסות בכך, לא תצליח לעולם לחוש בדברים האלה. אתה תחשוב לעצמך, "האם יש או אין אלוהים? איפה הוא? אני מאמין באל במשך שנים רבות כל כך וכולם אומרים שהוא קיים, אז איך ייתכן שלא ראיתי אותו? כולם אומרים שהוא מושיע את האדם, אז איך ייתכן שלא חשתי איך הוא פועל על אנשים?" אתה לעולם לא תחוש בדברים האלה ולכן לבך לעולם לא יתמלא שלווה. רק כשתחוש בהם בעצמך, תוכל לאשר שמה שאחרים אומרים וחווים הוא בזכות האל. עבודת האל היא נשגבת וקשה לתפישה, אך היא גם מעשית; שני ההיבטים האלה מוכרחים להיות ברורים לך. "נשגבת וקשה לתפישה" משמעו שכל מעשי האל הם חכמים ומעבר להישג ידו של האדם; הם נקבעים על ידי זהותו ומהותו של האל. אך יש גם היבט נוסף והוא שפועלו של האל הוא מעשי להפליא. מה זאת אומרת, "מעשי"? זאת אומרת, שהאדם מסוגל לתפוש את מעשי האל במחשבות שלו, בשכלו, באיכותו, באינטליגנציה שלו וכן באינסטינקטים שלו – זה אומר שמעשי האל אינם על-טבעיים או חלולים. אם תפעל כראוי בעניין מסוים, האל יידע אותך שפעלת נכון ותקבל לכך אישור; כשתפעל באופן לא ראוי, האל יגרום לך להבין זאת בהדרגה, הוא יעניק לך נאורות ויגרום לך להבין שפעלת לא נכון ושזהו ביטוי של טבעך המושחת ואז אתה תוקיר לו תודה. זוהי המשמעות של "מעשי".

מובאה 12

חשוב מאוד לחפש את האמת כשנתקלים בבעיות. אם אתה מחפש את האמת, מעבר לכך שתצליח לפתור את הבעיה, גם תהיה מסוגל ליישם את האמת בפועל ולזכות בה. אם לא תחפש את האמת אלא תתעקש לפעול על סמך ההיגיון שלך ודעתך האישית, לא רק שלא תצליח לפתור את בעיית שחיתותך, אלא גם תחטא ביודעין, ודרך זו תוביל אותך להתנגד לאל. למשל, נניח שאתה עובר גיזום וטיפול בעת מילוי חובותיך, ובמקום לחפש את האמת, אתה דבק בעקשנות בהיגיון האישי שלך. אתה עשוי לחשוב, "עשיתי את עבודתי ולא עשיתי מעשה רע נראה לעין, אבל לא רק שטיפלו בי עקב כמה טעויות בודדות, גם חשפו אותי ונהגו בי בזלזול, הוכחה לכך שלא אוהבים אותי. איפה אהבת האל? למה אינני יכול לראות אותה? אומרים שהאל אוהב אנשים, אז איך ייתכן שהאל אוהב אחרים אבל לא אותי?" אין ספור תלונות יישפכו ממך. האם אנשים שנמצאים במצב כזה יכולים לזכות באמת? לא. כשצצות בעיות במערכת היחסים שלך עם האל ובמקום לפתור אותן, לשפר את דרכיך ולהתנער מדעותיך השגויות ומצרות אופקיך אתה מתנגד לאל בעקשנות, התוצאה היחידה לכך היא שהאל ינטוש אותך ושאתה תפנה לו עורף. אתה תתמלא תלונות נגד האל, תפקפק בריבונותו ותכחיש אותה, ותסרב לציית להסדריו. גרוע מזה, אתה תכחיש שהאל הוא האמת והצדק, וזהו הביטוי החמור ביותר של התנגדות לאל. אבל אם תחפש את האמת בכל הדברים כולם, אתה תבין את רצון האל ותזכה בדרך שעליך ללכת בה. כשתעשה זאת, תקבל אישור לכך שהאל שאתה מאמין בו הוא האמת, הדרך, החיים ואהבה, וגם לכך שכל מעשיו של האל הם נכונים, ושהוא צודק בכך שהוא בוחן ומזכך את האדם, שכן המטרה היא ישועת האדם וטיהורו. כך תרכוש ידע על צדקתו ועל קדושתו של האל, ובה בעת תכיר את עבודת האל ותיווכח כמה עצומה אהבתו. איזה גמול נפלא הוא זה! האם תוכל לזכות בגמול שכזה מבלי לחפש את האמת, ואם גישתך לאל ולעבודתו תמיד תתבסס על דעותיך ועל רעיונותיך? בהחלט לא. משום שהשטן השחית עמוקות את האדם, כל מעשיו וכל מה שהוא חושף הם חלק מטבע שטני, והם כולם סותרים את האמת ועוינים כלפי האל. האדם אינו ראוי ליהנות מאהבתו העצומה של האל, אך האל בכל זאת דואג מאוד לאדם, מרעיף עליו חסד מדי יום ומסדר לו שלל אנשים, אירועים ודברים על מנת לבחון ולזכך אותו, כדי שיוכל להשתנות. האל חושף את האדם, מציב אותו בסביבות שונות, גורם לו להרהר ולהכיר את עצמו, להבין את האמת ולזכות בחיים. האל אוהב את האדם מאוד, ואהבתו היא כה אמיתית שהאדם יכול לראותה ולגעת בה. אם חווית זאת, אתה יכול לחוש שכל מעשיו של האל הם רק למען ישועת האדם, ושזוהי האהבה הכי אמיתית שיש. אלמלא עבודתו המעשית של האל, אין לדעת כמה חמורה הייתה נפילתו של האדם! ועם זאת אנשים רבים אינם רואים את אהבת האמת של האל, הם עדיין רודפים אחר תהילה, רווחים ומעמד, שואפים להתעלות על כל האחרים ומייחלים תמיד לטמון פח לאחרים ולשלוט בהם. האם הם לא מציבים עצמם כיריבים של האל? אם הם ימשיכו בדרך זו, ההשלכות יהיו קשות מנשוא! בשיפוטיות שלו, האל חושף את שחיתות האדם על מנת שיכיר אותה. הוא עוצר את מרדפיו השגויים של האדם. האל עושה עבודה מעולה! למרות שמעשיו של האל חושפים את האדם ושופטים אותו, הם גם מושיעים אותו. זוהי אהבת אמת. כשתבין זאת בעצמך, האם לא תזכה אז בהיבט זה של האמת? כאשר האדם מבין זאת בעצמו ומגיע להבנה זו, וכשהוא מבין את האמיתות הללו, האם עדיין יש לו תלונות כלפי האל? לא, התלונות נעלמות כולן. אז יכול האדם לציית לתזמורים ולסידורים של האל מרצונו ובלב שלם. בפעם הבאה שיתרחש ניסיון או זיכוך, או אם הוא יעבור גיזום וטיפול, הוא יבין במהרה כי מה שהאל עושה נכון הוא, ושהאל חושף אותו ומושיע אותו. עד מהרה הוא יהיה מסוגל לקבל זאת ולהתמסר, לציית לאל בלי להדגיש את רצונותיו האישיים, כשהוא נטול רעיונות ותלונות. רמת ציות שכזו מתאפשרת לאחר שאנשים חוו זיכוכים רבים שהובאו לידי שלמות בעבודת רוח הקודש.

מובאה 13

כעת ישנם אנשים רבים שמתמקדים ברדיפה אחר האמת ומסוגלים לחפש את האמת בעת צרה. אם ברצונך לפתור את המניעים השגויים ואת המצבים הלא טבעיים בתוכך, עליך לחפש את האמת לשם כך. בתור התחלה, עליך ללמוד להיפתח במהלך השיתוף בהתבסס על דברי האל. מובן שעליך לבחור בנמען הנכון לשם שיתוף פתוח – לכל הפחות עליך לבחור מישהו שאוהב ומקבל את האמת, שהאנושיות שלו טובה משל רוב האחרים, שהוא כן וישר יחסית. מוטב כמובן לבחור מישהו שמבין את האמת, שתצא מהשיתוף איתו עם תחושה שקיבלת עזרה. עשוי להועיל לך למצוא אדם כזה שתוכל לשתף איתו בפתיחות ולפתור את הקשיים שלך. אם תבחר באדם הלא נכון, מישהו שאינו אוהב את האמת ויש לו כישרון ותו לא, אדם כזה ילעג לך, יבוז לך וישפיל אותך. זה לא יועיל לך. במובן מסוים, כשאדם נפתח וחושף את עצמו, עליו לנקוט גישה דומה גם כשהוא בא לפני האל ומתפלל אליו; כך גם אמורים לשתף עם אחרים לגבי האמת. אל תשמור דברים בבטן מתוך מחשבה ש"יש לי מניעים וקשיים. מצבי הפנימי לא טוב – הוא שלילי. לא אגלה זאת לאיש. פשוט אשמור את זה לעצמי." אם תמיד תשמור דברים בבטן מבלי לפתור אותם, השליליות שבתוכך תצמח עוד ועוד, ומצבך ידרדר אף יותר. לא תסכים להתפלל לאל. דבר כזה הוא כמעט בלתי הפיך. לכן לא משנה מה מצבך, אם אתה שלילי או מתמודד עם קשיים, לא משנה מהם מניעיך האישיים או התוכניות שלך, לא משנה מה חקרת ומצאת, עליך ללמוד להיפתח ולשתף, ובעודך משתף, רוח הקודש פועלת. וכיצד רוח הקודש פועלת? היא מעניקה לך נאורות ואור, ומאפשרת לך לראות את חומרת הבעיה, היא מעוררת בך מודעות באשר לשורש ולמהות הבעיה, ואז גורמת לך להבין את האמת ואת רצונה, אט-אט, ומאפשרת לך למצוא את דרך היישום בפועל ולהיווכח במציאות האמת. כשאדם יכול לשתף בפתיחות, פירוש הדבר הוא שגישתו כלפי האמת כנה היא. כנותו של אדם נמדדת בגישתו כלפי האמת. כשאדם כן נתקל בקשיים, לא משנה כמה הוא שלילי או חלש, הוא תמיד יתפלל לאל ויחפש אחרים לשתף איתם בניסיון למצוא פתרון, ולחפש דרך לתקן את הבעיה או את הקושי, זאת על מנת לספק את רצון האל. הוא לא מחפש מישהו להתלונן באוזניו בגלל איזו אי נוחות בתוכו. הוא מחפש פתרון לקושי להיווכח במציאות האמת ולצאת מזה. להסתרת רגשות שליליים ודברים רעים שאין להם פתרון תהיה השפעה ישירה על מילוי חובתו של אדם ועל היווכחותו בחיים. מסוכן מאוד לא להיות טהור ופתוח כלפי האל ובמקום זאת לשמור בבטן עוד ועוד רמאויות. אנשים רמאים מיטיבים להעמיד פנים בכל פעם שקורה להם אסון, ולא משנה איזו אי שביעות רצון הם חשים, הם לא ישתפו. הם נראים כרגיל כלפי חוץ, אך האמת היא שלבם מתפקע משליליות עד שהם מתקשים לקום, אך אתם לא תבחינו בכך כלל. גם אם תשתפו איתם, הם לא יגלו לכם את האמת. הם לא יגלו לאיש עד כמה הם מלאים תלונות, אי הבנות ותפיסות שליליות; הם תמיד מקפידים לשמור הכול בבטן שמא ערכם בעיני אחרים יפחת, ושידחו אותם ברגע שיבינו מי הם באמת. הם אמנם ממלאים את חובותיהם, אך אין להם היווכחות בחיים והם אינם מחפשים את עיקרון האמת בשום דבר שהם עושים; כלפי חוץ הם נראים אדישים, לא נלהבים להתקדם אך גם לא מעוניינים לדשדש מאחור, והדבר מרמז על משבר העתיד לבוא. ישנה מחלה בלבם של אלה שאינם רודפים אחר האמת; המחלה נמצאת בלבם, והם חוששים להיחשף אל האור. הם מסתירים הכול היטב, אף פעם לא מעזים להיפתח לפני אחרים; משום שאין מחזוריות לחייהם, המחלה שבלבם הופכת לגידול ממאיר, ועל כן נשקפת להם סכנה. אנשים שלא יכולים להיות טהורים ופתוחים בקבלת האמת, ושאינם יכולים לפתור את בעיותיהם באמצעות שיתוף על האמת, לא יוכלו למלא את חובותיהם כנדרש, ובמוקדם או במאוחר סופם שיחשפו וינדו אותם.

מובאה 14

עליך לחפש את האמת כדי לפתור כל בעיה שמתעוררת, לא משנה מהי, ובשום אופן לא להסוות את עצמך או להעמיד פנים לפני אחרים. החסרונות שלך, המגרעות שלך, הפגמים שלך, הטבע המושחת שלך – היה גלוי לב לחלוטין לגביהם ושתף עליהם. אל תשאיר אותם בתוך-תוכך. הלמידה כיצד להיפתח היא הצעד הראשון לקראת ההיווכחות בחיים וזו המשוכה הראשונה שהכי קשה להתגבר עליה. ברגע שתתגבר עליה, ההיווכחות באמת תהיה קלה. מה מסמל הצעד הזה? פירושו שאתה פותח את לבך ומראה את כל מה שיש בך, טוב או רע, חיובי או שלילי, ושאתה חושף את עצמך בפני האחרים ולעיני אלוהים ואינך מסתיר דבר מאלוהים, אינך מחפה על דבר, אינך מסווה דבר, אין בך הונאה ותחבולות ובנוסף, אתה פתוח וישר עם הזולת. בדרך זו, אתה חי באור, ולא רק אלוהים יבחן אותך, אלא אנשים אחרים יוכלו לראות שאתה פועל מתוך עיקרון ובמידה של שקיפות. אינך צריך להשתמש בשיטות כלשהן על מנת להגן על שמך הטוב, על תדמיתך ועל מעמדך, ואינך צריך לטייח או להסוות את הטעויות שלך. אלה מאמצים מיותרים ואין לך צורך בהם. אם תצליח להניח לדברים האלה, תהיה רגוע מאוד, תחיה נטול כאב, שום דבר לא יכבול אותך ותחיה באור באופן מוחלט. הצעד הראשון להיווכחות בחיים הוא ללמוד כיצד לשתף בפתיחות. לאחר מכן עליך ללמוד לנתח את מחשבותיך ואת פעולותיך ולהבין אילו מהן שגויות ולא לרוחו של האל, ועליך לפעול מיד על מנת להפוך ולתקן אותן. מהי המטרה בלתקן אותן? המטרה היא לקבל ולאמץ את האמת, תוך היפטרות מהדברים שבתוכך השייכים לשטן והחלפתם באמת. בעבר עשית הכול בהתאם לטבעך הערמומי, שהוא מלא מרמה ושקרים. חשת שלא תוכל לעשות דבר בלי לשקר. עכשיו משאתה מבין את האמת ובז לדרך פעולתו של השטן, כבר אינך פועל כך. אתה פועל מתוך מנטליות של כנות, טוהר וציות. אם אינך מסתיר דבר, אם אינך מעמיד פנים או מסווה דברים, אם אתה חושף את עצמך בפני האחים והאחיות, אל תסתיר את הרעיונות והמחשבות הפנימיים ביותר שלך אלא, במקום זאת, אפשר לאחרים לראות את הגישה הכנה שלך ואז האמת תכה בך שורש בהדרגה, היא תפרח ותישא פרי, לאט לאט היא תניב תוצאות. אם לבך הולך ונעשה ישר יותר ומכוון יותר ויותר כלפי אלוהים ואם אתה יודע להגן על האינטרסים של בית האלוהים כאשר אתה ממלא את חובתך ומצפונך מוטרד כאשר אינך מצליח להגן האינטרסים האלה, הרי שזו הוכחה לכך שהאמת השפיעה עליך והפכה להיות חייך. ברגע שהאמת הופכת לחייך, כשתבחין במישהו שמחלל את שם האל, אינו ירא מפניו ומבצע את חובתו בזלזול וכדי לצאת ידי חובה, או כזה שמפריע לעבודת הכנסייה ומתערב בה, תגיב על פי עקרונות האמת ותהיה מסוגל לזהות ולחשוף אותו כנדרש. אם האמת לא הופכת לחייך ואתה עדיין חי על פי הטבע השטני שלך, אז כשתגלה אנשים מרושעים ושטנים שמפריעים לעבודת הכנסייה ומשבשים אותה, אתה תנהג כאילו לא ראית דבר ולא שמעת דבר; אתה פשוט תתעלם מהתנהגותם ללא כל נקיפות מצפון. אתה אפילו עשוי לחשוב שמי שמפריע לעבודת הכנסייה ומשבש אותה כלל לא קשור אליך. לא משנה עד כמה ייפגעו עבודת הכנסייה והאינטרסים של בית האל, אתה לא תגלה אכפתיות ולא תתערב או תחוש אשמה – ועל כן אתה בסך הכול אדם נטול מצפון או היגיון, חסר אמונה ונותן שירות. אתה אוכל ושותה מידי האל, ונהנה מכל מה שבא מהאל, אך אתה מרגיש שכל נזק שנגרם לאינטרסים של בית האל אינו נוגע לך – מה שהופך אותך לבוגד שיורק אל הבאר שהוא שותה ממנה. אם אינך מגן על האינטרסים של בית האל, האם אתה אנושי בכלל? זהו שד שחדר אל תוך הכנסייה. אתה מזייף אמונה באל, מעמיד פנים שאתה מאנשיו הנבחרים, ואתה מבקש לחיות כטפיל בבית האל. אינך חי חיים של בן אנוש, אתה רשע יותר משהנך אדם, ונמנה בבירור עם חסרי האמונה. לו היית מאמין באל באמת, גם אם עדיין לא זכית באמת ובחיים, לכל הפחות היית מדבר ומתנהג באופן שתומך באל; לכל הפחות, לא היית עומד מנגד לו ראית שנשקפת סכנה לאינטרסים של בית האל. כשתיתקף דחף להעלים עין, אתה תתמלא אשמה ומבוכה ותגיד לעצמך, "איני יכול לשבת כאן ולא לעשות דבר, אני מוכרח לקום ולומר משהו, לקחת אחריות, לחשוף את ההתנהגות המרושעת הזאת, לעצור אותה כדי שלא ייגרם נזק לבית האל ולא תיגרם הפרעה לחיי הכנסייה." אם האמת הופכת לחייך, לא רק שיהיו לך האומץ והנחישות האלה ושתהיה מסוגל להבין את העניין לחלוטין, אלא גם תמלא את האחריות הדרושה לך במסגרת עבודת האל והאינטרסים של בית האל, ובכך תמלא את חובתך. אם תתייחס לחובתך כאל אחריות ומחויבות, כתפקיד שהאל הטיל עליך, ותרגיש שהיא נחוצה כדי שתוכל להישיר מבט אל האלוהים ואל המצפון שלך, הרי אז תחיה ביושרה ובכבוד המאפיינים אנושיות רגילה, לא? המעשים וההתנהגות שלך יהיו ה"לירוא את אלוהים ולסור מרע" שהוא מדבר עליהם. אתה תגשים את מהות המילים האלה ותביא לידי ביטוי את המציאות שלהן. כאשר האמת הופכת לחייו של מישהו, הוא מסוגל להביא לידי ביטוי את המציאות הזאת. אבל אם טרם נוכחת במציאות הזאת, כשתחשוף מרמה, הונאה או העמדת פנים או כשתבחין בכוחות הרשע של צוררי המשיח מפריעים לעבודת בית האל ומשבשים אותה, לא תרגיש דבר או תבחין בדבר. גם כשהדברים האלה יקרו מתחת לאף שלך, עדיין תהיה מסוגל לצחוק, לאכול ולישון ללא נקיפות מצפון, ולא תחוש אפילו דחף קל שבקלים לגנות את עצמך. מבין שני סוגי החיים האלה שאותם ניתן להביא לידי ביטוי, באיזה תבחרו? הרי ניתן לראות בבירור איזה מהם מבטא צלם אנוש אמיתי ומציאות של דברים חיוביים, ואיזה מהם מביע טבע שטני מרושע של דברים שליליים, הלא כן? כשהאמת לא הופכת לחייהם של אנשים, הם מביאים לידי ביטוי חיים עלובים ועצובים למדי. הם לא מסוגלים ליישם בפועל את האמת, אף שהם רוצים בכך; הם לא מסוגלים לאהוב את האל, אף שהם מייחלים לכך; וחסר להם הכוח לפתוח את עצמם למען האל אף שהם כמהים לעשות זאת – הם לא מסוגלים לקחת אחריות – בכך מתבטאים הרחמים והצער של בני אנוש מושחתים. כדי לפתור את הבעיה הזאת, בני האדם מוכרחים לקבל את האמת ולחתור אליה; עליהם לאמץ את האמת אל לבם במטרה לזכות בחיים חדשים. לא משנה מה הם עושים או חושבים, מי שלא מסוגל לקבל את האמת גם לא יהיה מסוגל ליישמה בפועל, וגם אם כלפי חוץ נראה שהם מצליחים, עדיין מדובר בהעמדת פנים ובמרמה – זוהי עדיין צביעות. לכן, אם לא תחתרו אל האמת, לא תזכו בחיים, וזהו שורש הבעיה.

רוב האנשים רוצים לעסוק בחתירה אל האמת וביישומה בפועל, אך רוב הזמן יש להם רק החלטה ותשוקה לעשות זאת. האמת לא הפכה להיות חייהם. כתוצאה מכך, כאשר הם נתקלים בכוחות רשע או באנשים רעים ומרושעים העושים מעשים רעים, או במנהיגים מדומים ובצוררי המשיח שעושים דברים בניגוד לעקרונות ובכך מפריעים לעבודת הכנסייה ומזיקים לאנשיו הנבחרים של האל – הם מאבדים את האומץ לקום ולדבר. מה זה אומר כשאין לך אומץ? האם זה אומר שאתה ביישן או חסר כושר ביטוי? או שמא אינך מבין לגמרי ולכן אין לך את הביטחון לדבר? לא זה ולא זה; זוהי בעיקר עובדת היותך מוגבל בידי טבע מושחת. אתה עלול למשל לחשוף ערמומיות; כשקורה לך משהו, האינטרסים האישיים שלך נמצאים בראש מעייניך, תחילה אתה שוקל את ההשלכות והאם הדבר יועיל לך. בכך אתה מבטא טבע ערמומי, הלא כן? דוגמה נוספת לטבע מושחת היא אנוכיות ונבזות. אתה חושב, "איך אני קשור לאובדן האינטרסים של בית האל? אני לא מנהיג, אז למה שיהיה לי אכפת? זה בכלל לא קשור אליי. זה לא באחריותי." אתה לא מבטא מחשבות ומילים כאלה במודע, אלא בתת-מודע שלך – זהו הטבע המושחת שנחשף כשאנשים נתקלים בקושי כלשהו. טבע מושחת שכזה מכוון את אופן המחשבה שלך, כובל את ידיך ואת רגליך ושולט במה שאתה אומר. בתוך תוכך אתה רוצה לקום ולדבר, אבל אתה חושש, וגם כשאתה כן אומר משהו, אתה מדבר סחור-סחור ומשאיר לעצמך מרחב תמרון, או שאתה אומר חצאי אמיתות במקום לספר את האמת. אנשים שראייתם ברורה מבחינים בכך; למען האמת, בלבך אתה יודע שלא אמרת את כל מה שהיית אמור לומר, שלא הייתה לדבריך שום השפעה, שסתם יצאת ידי חובה ושהבעיה לא נפתרה. לא מילאת את האחריות שלך, אך אתה אומר בגלוי שכן עשית זאת, או שמה שקרה לא היה ברור לך. האם זה נכון? והאם אתה באמת חושב כך? האם הטבע השטני שלך אינו שולט בך לחלוטין? חלק מדבריך אמנם מעוגן בעובדות, במקומות מפתח ובסוגיות קריטיות, אך אתה משקר לאנשים ומרמה אותם, וזה מוכיח שאתה אדם שקרן שטבעו השטני מכוון אותו. המוח שלך מעבד כל מה שאתה אומר וחושב, וכתוצאה מכך כל משפט שלך הוא מזויף, ריקני, שקרי; למעשה, כל מה שאתה אומר מנוגד לעובדות ונאמר במטרה להצדיק את עצמך, לטובתך האישית, וכשאתה מצליח לרמות אנשים ולגרום להם להאמין, אתה חש שהשגת את מטרותיך. זוהי הדרך בה אתה מדבר; היא גם מייצגת את הטבע שלך. הטבע השטני שלך שולט בך לחלוטין. אין לך שום שליטה על מה שאתה אומר ועושה. גם אם היית רוצה בכך, לא היית יכול לדבר אמת או לומר מה שאתה באמת חושב; גם אם היית רוצה בכך, לא היית יכול ליישם בפועל את האמת; גם אם היית רוצה בכך, לא היית יכול למלא את האחריויות שלך. כל דבר שאתה אומר, עושה ומיישם בפועל הוא שקר, ואתה סתם רשלן ופועל כדי לצאת ידי חובה. הטבע השטני שלך כובל אותך ושולט בך לחלוטין. אולי אתה רוצה לקבל את האמת וליישמה בפועל, אבל זה לא תלוי בך. כשהטבע השטני שלך שולט בך, אתה אומר ועושה מה שהוא מכתיב לך. אתה בסך הכול בובה על חוט עשויה בשר מושחת, והפכת לכלי של השטן. לאחר מכן אתה מתחרט על כך ששוב הלכת בעקבות הבשר המושחת ולא מבין איך כשלת ביישום בפועל של האמת. אתה חושב לעצמך, "אינני יכול להתגבר על הבשר לבדי ועליי להתפלל לאל. לא עצרתי בעד אלה שהפריעו לעבודת הכנסייה ומצפוני מייסר אותי. החלטתי שכשזה יקרה שוב, אני מוכרח לעמוד ולטפל במי שבמסגרת מילוי חובתו עושה מעשים רעים ומפריע לעבודת הכנסייה, כדי שהוא ישפר את דרכיו ויפסיק לנהוג בפזיזות." לאחר שאתה סוף סוף אוזר אומץ לדבר, אתה נבהל ונסוג ברגע שהאדם השני מתרגז ומוכיח את צדקתו. אתה מסוגל לקחת פיקוד? מה הטעם בנחישות וברצון? אין בהם תועלת. ודאי קרו לכם אין ספור מקרים כאלה: אתם נתקלים בקשיים ולא מחמירים עם עצמכם, אתם מרגישים שאינכם יכולים לעשות דבר ומסיקים שאין לכם תקנה, אתם אומרים נואש ומחליטים שאין לכם תקווה ושהפעם נידו אתכם לחלוטין. אתה מודה שאינך רודף את האמת, אז מדוע אינך חוזר בתשובה? האם יישמת בפועל את האמת? הרי לא ייתכן שאינך מבין דבר לאחר שנכחת בדרשות במשך מספר שנים. מדוע אינך מיישם בפועל את האמת כלל? אתה אף פעם לא חותר אל האמת, ודאי שלא מיישם אותה בפועל. אתה סתם מתפלל ללא הרף, מחליט החלטות, קובע שאיפות ונשבע בלבך. ומהי התוצאה? אתה נותר אדם שרק רוצה לרצות אחרים, אינך נוהג בפתיחות בבעיות שאתה נתקל בהן; לא אכפת לך מאנשים עושי רע כשאתה פוגש בהם, אינך מגיב כשמישהו עושה מעשה רע או מפריע, ואתה נותר אדיש כשהדבר לא משפיע עליך באופן אישי. אתה חושב, "אני לא מדבר על שום דבר שלא נוגע לי. כל עוד הוא לא מזיק לאינטרסים שלי, לשטחיות שלי או לתדמיתי, אתעלם מהכול ללא יוצא מן הכלל. עליי להיזהר מאוד ולא להסתכן כציפור שמותחת את צווארה כך שיירו בה. אני עוד עלול לשלם על כך, אז אני לא מתכוון לעשות מעשה מטופש!" הטבע המושחת שבא לידי ביטוי ברשעות, בערמומיות, בקשיחות לב ובאמת חולנית שולטים בך לחלוטין וללא עוררין. הם הופכים קשים מנשוא, יותר מהידוק הסרט הזהוב^[א] על ראשו של מלך הקופים. זה הרי כה מתיש ומייסר לחיות תחת שליטת הטבע המושחת! מה תגידו לזה: אם לא תחתרו אל האמת, האם יהיה לכם קל להתנער משחיתותכם? האם אפשר לפתור את הבעיה הזאת? אני אומר לכם, אם אינכם חותרים אל האמת ואם האמונה שלכם מתעתעת בכם, אם אתם מקשיבים לדרשות במשך שנים כה רבות אך לא מיישמים בפועל את האמת, ואם אתם מאמינים באמת ובתמים שביכולתכם לבטא כמה מילים ודוקטרינות ולהוליך שולל אחרים, אתם נוכלים דתיים בכל רמ"ח איבריכם, פרושים צבועים, והדבר הזה יוביל לסופכם. זאת תהיה התוצאה שלכם. ואם אף תהיו גרועים מזה ותגיעו למצב שתתפתו, תנטשו את חובתכם ותהפכו לאדם שבוגד באל – במקרה כזה תישארו מאחור ותנודו. כך תמיד תישארו על סף תהום! אם כך, כעת, החתירה אל האמת היא הדבר החשוב ביותר ויישום האמת בפועל הוא הדבר הכי טוב שניתן לעשות.

הערות שוליים:

א. סרט הראש הזהוב של מלך הקופים הוא פריט בעל משמעות רבה שמופיע ברומן הסיני הקלאסי "המסע למערב". בסיפור, סרט הראש הזהוב שימש לשלוט במחשבותיו ובפעולותיו של מלך הקופים על ידי הידוק הסרט סביב ראשו בצורה מכאיבה בתגובה להתנהגות לא צייתנית.

מובאה 15

מי שאוהבים את האמת בליבם, יהיה להם כוח לחתור לאמת, והם יוכלו להשקיע בתרגול האמת. הם יוכלו לזנוח את הדברים שיש לזנוח אותם, ולהרפות מהדברים המיותרים. הדברים אמורים בייחוד לגבי תהילה, רווח אישי ומעמד. אם אתה לא מרפה מהם, הרי שאינך אוהב את האמת ואין לך הכוח לחתור לאמת. כאשר דברים קורים לך, עליך לשחר לאמת, וליישם את האמת. אם בעתות שעליך ליישם את האמת, ליבך תמיד אנוכי ואינך מצליח להרפות מטובתך האישית, לא תצליח ליישם בפועל את האמת. אם אתה לא משחר לאמת ולא מיישם אותה באף מצב, הרי שאינך אוהב את האמת. לא משנה כמה שנים האמנת באלוהים, לא תזכה באמת. יש שתמיד חותרים לתהילה, רווח אישי וטובות אישיות. כאשר הכנסייה דואגת להם לעבודה, הם תמיד מהרהרים וחושבים, "האם יצא לי מזה משהו? אם כן, אעשה זאת. אם לא, אז לא." אדם כזה לא מתרגל את האמת – האם הוא יכול למלא את חובתו? חד משמעית לא. גם אם לא עשית מעשים רעים, עדיין אינך נחשב לאדם שמיישם את האמת. אם אינך חותר לאמת, אינך אוהב דברים חיוביים, ובכל פעם שמשהו שנקרה בדרכך, אתה חושב רק על שמך הטוב, מעמדך, טובתך האישית ועל התועלת האישית שלך, הרי שאתה אדם אנוכי ושפל שמונע מטובות אישיות. אדם כזה מאמין באלוהים כדי להרוויח דברים שמיטיבים איתו או מועילים לו, ולא כדי לזכות באמת או בישועת האל. לכן, אנשים כאלה חסרי אמונה. אנשים שמאמינים באמת בכל ליבם יכולים לשחר לאמת וליישם אותה, משום שהם מכירים בעובדה שהמשיח הוא האמת, ושעליהם להישמע לדבר האל ולהאמין באלוהים כפי שהוא דורש. אם ברצונך ליישם את האמת כשמשהו קורה לך, אך אתה מביא בחשבון את שמך הטוב, מעמדך ותדמיתך, יהיה לך קשה לעשות זאת. במצבים כאלה, באמצעות תפילות, בקשת סיוע, חשבון נפש ומודעות עצמית, מי שאוהב את האמת יצליח להרפות ממה שמיטיב עימו או מועיל לו, ליישם את האמת ולהישמע לאלוהים. אנשים כאלה מאמינים באלוהים בכל ליבם ואוהבים את האמת. ומהן ההשלכות כשאנשים תמיד חושבים על טובתם האישית, כשהם תמיד מנסים להגן על כבודם וגאוותם, כשהם חושפים טבע מושחת אך לא משחרים לאמת כדי לתקן אותו? הם לא ניחנו בהיווכחות בחיים ואין להם עדויות חווייתיות אמיתיות. האין זה מסוכן? אם אינך מיישם את האמת כלל, אם אין לך עדויות חווייתיות, בבוא העת תיחשף ותנודה. איזו תועלת יש לאנשים בלי עדויות חווייתיות בבית האל? הם מועדים למלא את חובותיהם באופן לקוי, ואינם מסוגלים לעשות דבר כראוי. האם לא מדובר בפסולת אנושית? אם אנשים לעולם לא מיישמים את האמת אחרי שנים של אמונה באלוהים, הם חסרי אמונה. הם רעים. אם אתה לעולם לא מיישם את האמת, אם חטאיך הולכים ומצטברים, הרי שגורלך נחרץ. ברור כשמש שכל חטאיך, הדרך השגויה שבחרת בה וסירובך להכות על חטא נערמים לכדי שורה ארוכה של מעשים רעים, וסופך להישלח לגיהינום – אתה תיענש. האם אתם חושבים שמדובר בדבר של מה בכך? אם לא נענשת, לא תבין עד כמה זה מבעית. בבוא היום, כשתיאלץ באמת לעמוד לפני אסון, ולראות את המוות בעיניים, יהיה מאוחר מדי בעבורך להתחרט. אם, במסגרת אמונתך באלוהים, אינך מקבל את האמת, ואם האמנת באלוהים במשך שנים אך לא התחולל בך כל שינוי, בסופו של דבר תנודה ותינטש. כולם חוטאים. סוד הקסם הוא לשחר לאמת כדי להכות על חטא וכך לדאוג שהם ילכו ויתמעטו. אם אתה חושף את טבעך המושחת, לא משנה מתי, ואתה תמיד מצליח להתפלל ולהישען על אלוהים, לשחר לאמת כדי לתקן זאת, ולטהר את טבעך המושחת, הרי שלא עשית מעשה רע. כך צריכים המאמינים לתקן בעיות שנובעות מטבע מושחת, וזו הדרך לחוות את עבודת האל. אם אתה כלל לא מתפלל לאלוהים ומשחר לאמת כשאירועים נקרים בדרכך, או לחילופין, אתה מבין את האמת אך לא מיישם אותה בפועל, מה תהיה התוצאה הסופית? התשובה בגוף השאלה. ערמומי וחד-לשון ככל שתהיה, האם אתה יכול לברוח מעינו החדה של אלוהים? האם אתה יכול לחמוק מהתזמורים שמכתיבה יד האלוהים? אי אפשר. אנשים חכמים צריכים לפנות לאלוהים ולהכות על חטא, לפנות אליו לעזרה, להישען עליו, לתקן את טבעם המושחת, וליישם את האמת. כך תגבר על הבשר ועל פיתוייו של השטן. גם אם תיכשל מספר פעמים, עליך להתמיד. אם תתמיד כנגד כל הסיכויים, פעם אחת תצליח, ותזכה בחסדו של האל, בחמלתו, בברכתו ותוכל להתקדם אל עבר השגת האמת, למלא את חובותיך היטב ולרצות את אלוהים.

כאשר אירועים נקרים בדרכך, כמה פעמים אתה בוחר ליישם את האמת ולהתמיד בעבודת האל? (לעיתים רחוקות. לרוב אני בוחר לתחזק את תדמיתי או לדאוג לטובתי האישית, ואני מבין זאת לאחר מעשה, אך לא קל לי לכבוש את יצרי. אם יש מישהו שחולק איתי את האמת, אני מרגיש חזק יותר, ואני מצליח לכבוש את יצרי לעיתים. אך כשאין מי שיחלוק איתי את האמת, אני מתרחק מאלוהים וממשיך להתנהל במצב הזה.) קשה להתנגד לבשר, וקשה שבעתיים ליישם את האמת, כי אתה ניחן בטבע שטני שמעכב אותך, ובטבע מושחת שמפריע לך, ואלו אינם ניתנים לפתרון ללא הבנת האמת. כמה שעות ביום אתם מקדישים להתייחדות שקטה עם אלוהים? כמה ימים אתם מחזיקים מעמד בלי לקרוא את דבר האל עד שאתם מרגישים מרוקנים מבחינה רוחנית? (אני מרגיש שאיני מחזיק מעמד יום אחד בלי לקרוא את דברי האל. אני מוכרח לקרוא פסקה של דברי האל בבוקר ולהרהר בה. כך אני מרגיש קרוב יותר לאלוהים. אם יום אחד העבודה מכלה את כל זמני, ואין לי זמן לאכול ולשתות את דברי האל וגם איני מתפלל מספיק, אני מרגיש רחוק מאוד מאלוהים.) אם אתם מרגישים שלא תוכלו להיות רחוקים מאלוהים, עדיין יש לכם תקווה. אם אתה מאמין ואתה רוצה לזכות באמת, אל לך להיות אדיש ולחכות כל הזמן שמישהו יחלוק איתך את האמת. עליך ללמוד לאכול ולשתות את דברי האל בכוחות עצמך, להתפלל לאלוהים ולשחר לאמת. אם תחכה עד שתשקע במרה שחורה ושתפסיק לחוש באלוהים לפני שתאכל ותשתה את דברי האל ותתפלל אליו, הרי שתשמר את המצב הקיים. זה אומנם דבר חיובי לתחזק "אמונה" שטחית, אבל זה גם אומר שלא תתפתח בחייך, ואז, כשרוחך תתרוקן ותתקהה, ותתרחק מדי מאלוהים, תישקף לך סכנה. די בכניעה לפיתוי אחד כדי לערער את עולמך. השטן גובר עליך בקלות אם אתה חסר ניסיון לחלוטין, אם אינך מבין אמיתות, אינך מתמקד בקריאת דברי האל ובהאזנה לדרשותיו, ואינך מנהל אורח חיים רוחני תקין, יהיה לך קשה לפתח את שיעור הקומה שלך, ואין ספק שהתקדמותך תהיה איטית מדי. מהן הסיבות להתקדמות האיטית? מהן ההשלכות? עליך להבין זאת היטב. לא משנה כיצד אלוהים חושף את שחיתותו של האדם, עליו לקבל זאת בהכנעה. עליו לעשות חשבון נפש ולבדוק האם הוא מתנהל בהתאם לתכתיבי דברי האל, כדי להתפכח ולהבין אט-אט את האמת. זה מה שמספק את האל יותר מכול, ורוח הקודש ללא ספק תיתן באדם את אותותיה, והוא יבין את רצון האל. עליך להכיל את דברי האל ואת האמת בליבך כל העת. כך, כשתיתקל בבעיה בחייך, תוכל להתחבר לליבך ולפעול לפי דברי האל והאמת. כך, יהיה קל לפתור את הבעיה. לדוגמה, כולם רוצים גוף בריא ללא מחלות. כולם שואפים לכך, אך כיצד עליך ליישם זאת בחיי היום-יום? ראשית, יש לנהל שגרה סדירה, לא לאכול מאכלים שאינם בריאים או אסורים, ולהתעמל מספיק. בשילוב השיטות הללו, כשהמטרה שעומדת לנגד עיניך בעת התרגול היא בריאות הגוף, התוצאות תגענה בהדרגה. כעבור מספר שנים, תהיה בריא מאחרים, ותראה תוצאות חיוביות. כיצד השגת את התוצאות הללו? בזכות העובדה שהמעשים והמטרות, וכן התרגול והתיאוריה, היו בהלימה אלו עם אלו. כך גם עם האמונה באלוהים. אם אתה חותר להיות אדם שאוהב את האמת ומיישם אותה, ואדם שמשנה את טבעו, כשאירועים ייקרו בדרכך עליך לקשר בינם לבין המטרות שאליהן אתה שואף ולאמיתות שכרוכות בכך. המטרות שאליהן אתה חותר, יהיו אשר יהיו, כל עוד הן עולות בקנה אחד עם דרישות האל מהאדם, הן הכיוון והמטרה שיש לחתור אליהם כמאמין. לדוגמה, ללכת בדרך האל: יראת האל וגירוש הרוע. לאחר שבחרת בכיוון הזה ובמטרה הזו, עליך למצוא דרך ליישם זאת מייד. כשאני אומר "ללכת בדרך האל", מה פירוש "דרך האל"? יראת האל וגירוש הרוע. ומהי יראת האל ומהו גירוש הרוע? כשאתה משבח אדם אחר, לדוגמה – זה קשור ליראת האל וגירוש הרוע. כיצד אתה משבח אותו? (עלינו להיות ישרים, צודקים והוגנים, והמילים שלנו לא צריכות לנבוע מרגש.) כשאתה אומר בדיוק מה אתה חושב ומה ראית, אתה נוהג ביושר. ראשית, התנהלות ביושר עולה בקנה אחד עם הליכה בדרך האל. זה מה שאלוהים מלמד את האדם, זו דרכו של האל. מהי דרך האל? יראת האל וגירוש הרוע. האם להיות ישר אינו חלק מיראת האל וגירוש הרוע? והאם זו הליכה בדרך האל? (כן.) אם אינך ישר, מה שראית ומה שאתה חושב שונה ממוצא פיך. מישהו שואל אותך, "מה דעתך על האדם הזה? האם הוא מבצע את עבודת הכנסייה באחריות?" ואתה משיב, "הוא נהדר. הוא אחראי יותר ממני, שיעור הקומה שלו גבוה משלי, והוא אדם טוב. הוא בוגר ויציב." אבל האם כך אתה חושב בסתר ליבך? מה שאתה רואה בפועל הוא שעל אף שהאדם בעל שיעור קומה, הוא לא אמין, ערמומי למדי, ומחושב מאוד. כך אתה באמת חושב בראשך, אבל כשמגיעה העת לדבר, עולה בדעתך ש"אני לא מסוגל לומר את האמת. אל לי לפגוע באף אחד", אז אתה ממהר לומר משהו אחר, ובוחר מילים יפות כדי לתאר את אותו אדם, אבל אין לכך קשר למה שאתה באמת חושב. הכול שקר וכזב. האם זה מצביע על כך שאתה הולך בדרך האל? לא. בחרת בדרך השטן, בדרך השדים. מהי דרך האל? זו האמת, זהו הבסיס שלפיו אנשים צריכים להתנהל, וזו הדרך של יראת האל וגירוש הרוע. גם אם אתה מדבר עם אדם אחר, אלוהים מקשיב. הוא מתבונן בליבך, ובוחן אותו בדקדקנות. אנשים מקשיבים למה שאתה אומר, אבל אלוהים בוחן בדקדקנות את ליבך. האם אנשים מסוגלים לבחון בדקדקנות את ליבו של האדם? לכל היותר, אנשים מסוגלים לזהות שאינך דובר אמת. הם רואים את מה שעל פני השטח, אבל רק אלוהים מתבונן בלב ליבך. רק אלוהים רואה מה אתה חושב ומתכנן, ואילו מזימות, דרכים בוגדניות ומחשבות פעילות יש בסתר ליבך. כאשר אלוהים רואה שאינך דובר אמת, מה דעתו עליך וכיצד הוא אומד אותך? שלא הלכת בדרך האל בעניין הזה משום שלא אמרת את האמת. לו היית מיישם בהתאם לדרישות האל, היית אומר את האמת, שהיא, "הוא בעל שיעור קומה, אבל אינו אמין." גם אם הערכתך לא הייתה מדויקת, היא הייתה ישרה והגיעה מהלב, וזו נקודת המבט והעמדה שהיית צריך להביע. אך לא פעלת כך – אם כן, האם הלכת בדרך האל? (לא.) אם אינך אומר את האמת, מה הטעם להדגיש שאתה הולך בדרך האל ומשביע את רצון האלוהים? האם אלוהים שומע את הסיסמאות שאתה צועק? האם אלוהים בוחן כיצד אתה צועק, כמה חזק אתה צועק וכמה חזק כוח הרצון שלך? האם הוא בוחן את מספר הפעמים שאתה צועק? אלה לא הדברים שהוא בוחן. אלוהים בוחן האם אתה מיישם את האמת, את הבחירות שאתה מקבל וכיצד אתה מיישם את האמת כשאירועים נקרים בדרכך. אם אתה בוחר לתחזק מערכות יחסים, את טובתך האישית ואת תדמיתך, שימור עצמי הוא ערך עליון מבחינתך, ואלוהים רואה שזו נקודת מבטך והגישה שבה אתה נוקט כשאירוע נקרה בדרכך, ולכן הוא יאמוד אותך: הוא יגיד שאינך הולך בדרכו. אתה טוען שברצונך לחתור לאמת וללכת בדרכו של האל, אם כן, מדוע אינך מיישם זאת בפועל כשאירועים נקרים בדרכך? ייתכן שהמילים מגיעות מליבך, ושהן מביעות את רצונך ומשאלות ליבך, או שייתכן שליבך נרגש, ואתה צורח מילים כנות בזמן שאתה ממרר בבכי, אך האם דיבור כן פירושו תרגול האמת? האם פירוש הדבר שזו עדות אמת? לא בהכרח. אם אתה חותר לאמת, תוכל לתרגל את האמת. אם אינך אוהב את האמת, אתה סתם תאמר מילים שנעים לשמוע, וזה הכול. הפרושים הצטיינו בהטפת דוקטרינות ודקלום סיסמאות. הם נהגו לעמוד בפינות רחוב ולזעוק, "אלוהים אדירים!" או "אלוהים ראוי לסגידה!" בעיני אחרים, הם נראו אדוקים במיוחד, ולא עברו על החוק, אך האם אלוהים שיבח אותם? לא. כיצד הוא גינה אותם? באמצעות התואר: הפרושים הצבועים. בימים עברו, הפרושים היו מעמד מכובד בישראל. אם כן, מדוע השם נחשב כעת לאות קלון? משום שהפרושים יצגו טיפוס מסוים. מהם המאפיינים של הטיפוס? הם כזבנים, חלקי-לשון ומתחזים מיומנים. הם מפגינים אצילות, קדושה, יושרה והגינות שקופה, והסיסמאות שהם צועקים נשמעות טוב, אבל מתברר שהם כלל לא מיישמים את האמת. איזו התנהגות טובה הם מפגינים? הם קוראים את כתבי הקודש ומטיפים, הם מלמדים אחרים לפעול לפי החוק והכללים, ולא להתנגד לאלוהים. זו התנהגות טובה. כל מה שהם אומרים נשמע טוב, אולם, מאחורי הגב, הם גונבים בסתר מנחות. ישוע אדוננו אמר שהם "מוֹרֵי דֶרֶךְ עִוְרִים הָעוֹצְרִים אֶת הַיַּתּוּשׁ בְּמִסְנֶנֶת וּבוֹלְעִים אֶת הַגָּמָל" (מתי כ"ג 24). פירוש הדבר שהתנהגותם נראית טוב על פני השטח – הם מדקלמים סיסמאות בראוותנות, מציגים תיאוריות נעלות, ומילותיהם נשמעות ערבות לאוזן, אך מעשיהם חסרי כל היגיון וסדר, ועומדים בניגוד גמור לאלוהים. התנהגותם החיצונית היא העמדת פנים והונאה. בסתר ליבם, אין להם טיפת אהבה לאמת ולדברים חיוביים. הם סולדים מהאמת, מדברים חיוביים ומכל מה שנובע מאלוהים. מה הם אוהבים? האם הם אוהבים הוגנות ויושרה? (לא.) כיצד ניתן לדעת שהם לא אוהבים את הדברים הללו? (ישוע אדוננו מפיץ את בשורת מלכות השמיים, שהם לא רק מסרבים לקבל, אלא אף מגנים.) אם הם לא היו מגנים אותה, האם ניתן היה לדעת? לא. הופעתו ופועלו של ישוע אדוננו חשפו את כל הפרושים, ורק בזכות הגינוי וההתנגדות לישוע אדוננו הבחינו אחרים בצביעותם. אלמלא הופעתו ופועלו של ישוע אדוננו, איש לא היה מגלה את פרצופם האמיתי של הפרושים, ואילו אנשים היו בוחנים רק את התנהלותם החיצונית של הפרושים, הם אף היו מקנאים. האם אפשר לומר שהפרושים נהגו בצביעות ובהונאה כשהשתמשו בהתנהגות טובה כוזבת כדי לרכוש אמון? האם רמאים כאלה יכולים לאהוב את האמת? בשום פנים ואופן לא. מה הייתה מטרת ההתנהלות הטובה שלהם כלפי חוץ? ראשית, להוליך שולל. שנית, להונות ולכבוש בקסמם, כדי שישבחו ויעריצו אותם. ובסופו של דבר, הם רצו שיתגמלו אותם. איזו הונאה! האם אלו היו תכסיסים מתוחכמים? האם אנשים כאלה אהבו הוגנות ויושרה? חד משמעית לא. הם אהבו מעמד, תהילה ורווח אישי, והם רצו תגמול וכתר. הם מעולם לא יישמו את מילים שאלוהים לימד את האדם, ומעולם לא קיימו את מציאויות האמת. הם התרכזו בהסוואה במעטה של התנהגות טובה, הונאה והקסמת אנשים בדרכיהם הצבועות כדי להשיג מעמד ומוניטין, שאותם ניצלו כדי לצבור הון ולהתפרנס. האין זה מתועב? מהתנהלותם, אפשר לראות, שבמהותם, הם לא אהבו את האמת, משום שמעולם לא יישמו אותה. מה מראה שהם מעולם לא יישמו את האמת? הדבר הבולט מכול: שישוע אדוננו בא לבצע את עבודת הגאולה, ושכל המילים שישוע אדוננו אמר הן האמת ומביעות סמכות. כיצד הפרושים הגיבו לכך? על אף שהם הכירו בעובדה שדברי ישוע אדוננו מביעים סמכות וכוח, לא די בכך שהם לא קיבלו אותם, אלא גם גינו וחיללו אותם. מדוע? משום שלא אהבו את האמת, ובסתר ליבם, הם מאסו באמת ושנאו אותה. הם הכירו בכך שישוע אדוננו צדק בכל מה שאמר, שמילותיו הביעו סמכות וכוח, שהוא כלל לא טעה, ושאין להם שום קלף מיקוח נגדו. אך הם רצו לגנות את ישוע אדוננו, לכן הם דנו וזממו, ואמרו, "צלבו אותו. הבחירה היא בינו לבינינו", וכך הפרושים המרו את פי ישוע אדוננו. באותה עת איש לא הבין את האמת, ולא הכיר בישוע אדוננו כהתגלמות האל. אך מנקודת מבט אנושית, ישוע אדוננו הביע אמיתות רבות, סילק את השדים וריפא את החולים. הוא חולל ניסים רבים, האכיל 5,000 אנשים בחמש כיכרות לחם ושני דגים, עשה לא מעט מעשים טובים, והעניק חסד רב לאנשים. מעטים האנשים שטובים וישרים כמוהו. אם כן, מדוע רצו הפרושים לגנות את ישוע אדוננו? מדוע היו נחושים בדעתם לצלוב אותו? עצם העדפתם לשחרר פושע במקום את ישוע אדוננו מראה כמה מרושעים וזדוניים היו הפרושים של עולם הדת. הם היו כה אכזריים! ההבדל בין ארשת הפנים המרושעת שהפרושים חשפו לבין הנדיבות המזויפת החיצונית שלהם היה כה גדול, שאנשים לא הצליחו להבין מה אמת ומה שקר, אך הופעתו ופועלו של ישוע אדוננו חשפו את כולם. הפרושים נהגו להסוות את עצמם ולהיראות אדוקים כלפי חוץ טוב עד כדי כך שאיש לא העלה בדעתו שהם יכולים להתנגד לישוע אדוננו ולרדוף אותו באופן כה אכזריו. אלמלא העובדות היו נחשפות, איש לא היה מגלה את פניהם האמיתיות. הבעת האמת של האל בהתגלמותו חושפת רבות באשר לאדם!

מובאה 16

אנשים צריכים להבין את האמת וליישמה בפועל כדי שיוכלו להביא לידי ביטוי את האמת וצלם אנוש, ולהפוך את האמיתות האלה לעצם חייהם. מה זה אומר, להפוך את האמיתות לעצם חייו של אדם? זה אומר שהן הופכות להיות הבסיס והמקור למעשיו, לחייו, להתנהלותו ולקיומו – הן משנות את האופן שבו הוא חי. על פי מה חיו אנשים לפני כן? בין שהייתה להם אמונה או לא, הם חיו תוך הסתמכות על נטיות שטניות, ולא על פי דברי האל או האמת. האם כך צריך הברוא לחיות? (לא.) מה מבקש האל מן האדם? (שאנשים יחיו על פי דבריו.) לחיות לפי דברי האל – האין זו המטרה שצריכה להנחות את אלה המאמינים בו באמת ובתמים? (כן.) הברוא צריך לחיות תוך הסתמכות על דברי האל. בעיני האל, אנשים כאלה הם ברואים אמיתיים. לכן, עליך לתהות דרך קבע אילו מהמילים המשמשות אותך, אילו מהפעולות שפעלת, אילו מהעקרונות המנחים את התנהגותך, מהמטרות המנחות את קיומך ומדרכי התמודדותך עם העולם, מתיישבים עם עקרונות האמת ועם מה שהאל מבקש מהאדם; ולאילו מהם אין כל קשר לדבריו ולדרישותיו של האל. הרהור תכוף בשאלות אלה יביא אותך בהדרגה אל ההיווכחות. אי הרהור בשאלות אלה הופך כל מאמץ שטחי למיותר; יציאה ידי חובה, ציות לכללים והשתתפות בטקסים לא יִקְצרו דבר עבורך. אז מהי בדיוק אמונה באל? האמונה באל היא למעשה תהליך ההשגה של ישועת האל, התהליך בו אדם שהשטן משחית הופך למי שבעיני האל הוא בבחינת ברוא אמיתי. אם אדם ממשיך להסתמך בחייו על אופיו וטבעו השטניים, האם הוא יכול להיחשב כברוא בעיני האל? (לא.) אתה אומר שאתה מאמין באל, מכיר באל, בריבונותו ובכך שהוא מעניק לך כל דבר, אבל האם אתה מביא לידי ביטוי את דברי האל? האם אתה חי בהתאם לדרישות האל? האם אתה הולך בדרכי האל? האם ברוא כמוך יכול לבוא לפני האל? האם אתה יכול לחיות יחד עם האל? האם לבך ירא אלוהים? האם הדברים שאותם אתה מביא לידי ביטוי והדרך שבה אתה צועד תואמים לאל? (לא.) אם כך, מהי משמעות האמונה שלך באל? האם נוכחת בנתיב הנכון? אמונתך באל מתבטאת במראית עין ובמילים בלבד. אתה מאמין בשם האל ומכיר בו, ואתה מכיר בכך שהאל הוא הבורא והריבון שלך, אבל במהותו של דבר אינך מקבל את ריבונות האל או את תיזמוריו ואינך יכול להיות תואם לחלוטין לאל. כלומר, משמעות אמונתך באל לא מומשה לחלוטין. על אף אמונתך באל, לא השלת מעליך את השחיתות, לא השגת ישועה, ולא נוכחת במציאות האמת שהיית אמור להיווכח בה באמונתך באל. זוהי טעות. כשרואים זאת כך, מבינים שאמונה באל אינה דבר פשוט.

עכשיו, האם אתם מרגישים בלבכם שחשוב להבין את דברי האל וליישם בפועל את האמת? (כן, אנחנו מרגישים כך). כולכם יודעים שחשוב ליישם בפועל את האמת, ועם זאת לא פשוט לעשות זאת והקשיים מרובים. כיצד ניתן לתקן זאת? אתם חייבים להתייצב לפני האל בתפילה בכל פעם שקשיים עומדים בדרככם, ועליכם לחפש את האמת בדברי האל על מנת שתוכלו לתקן את קשייכם ואת חולשותיכם, ואת קשיי הסביבה החיצונית ולהשיג את יישום האמת בפועל. בכך שתחוו זאת, תהיה לכם תקווה להשיג את אישור האל. אם הבנתך את האמת גברה ואתה גם מסוגל ליישם בפועל את האמת, אזי תוכל להפוך לאדם ההולך בדרכו של האל ובעשותך כך אמונתך תזכה באישור האל. אם אתה אומר שאתה מכיר בשם האל, ואתה מאמין שיש לו ריבונות על כל הדברים כולם ושהוא אדון כל הבריאה, אבל אין בחייך ולו שמץ של התייחסות אל האמת, לדרישות האל או למה שעל ברוא לעשות, אזי האם לא יהיה קצך קשה? האם אדם שאין לו שום קשר לדברים אלה יכול לעמוד לפני האל? אתה אומר שביכולתך לבוא לפני האל, אבל האם האל מאשר אמונה כמו זו שלך? הוא לא. ומה משמעות הדבר? המשמעות היא שהאל לא מכיר בברואים כמוך ואינו צריך אותם. אם האל אינו מכיר באמונתך ואינו מאשר אותה, אזי האם הוא יכול לאשר אותך כאדם? (לא). זה הסוף: האל לא יציל אותך וקצך יהיה כבר חתום! האם זה הקץ שבו חפצתם? (לא.) באיזה קץ אתם רוצים? (לזכות באישור האל.) כדי שהאל יאשר אותך, מה אתה מוכרח להבין תחילה? במה עליך להיווכח תחילה? ראשית עליך לדעת אילו מעשים נאים בעיני האל ואילו לא. התחל בכך שתסכם דברים אלה על מנת שתבין אותם בבהירות; או אז תדע כיצד לנהוג בבואך לפעול. הדברים פשוטים עד כדי כך. האם קל לסכם אותם? קל מאוד. לגבי אלה שעשו מעשים רעים ונודו בעבר, סכם את הדברים שעשו ושהאל בחל בהם, סכם את הלקחים שנלמדו מכישלונותיהם ואל תעשה אף אחד מהמעשים הרעים האלה. לאחר מכן, סכם את פרטי ההתנהגות הטובה של אלה שהאל אישר, ועשֵה יותר מעשים מסוג זה. בדרך זו תוכל להשיג את אישור האל. עליך להבין מה עליך לעשות ומה צריך ליישם על מנת להיות תואם לחלוטין עם רצון האל, ועליך להבין בלבך אילו אנשים ודברים שנואים על האל יותר מכול ואילו אנשים ודברים אהובים על האל יותר מכול. עליך לדעת כיצד להבחין ביניהם, והכי טוב יהיה לסווג ולסכם אותם כך שתהיה לך הבנה ברורה שלהם. הדבר החשוב ביותר הוא שבלבך יהיה הדבר לתקן ולגבול. באמצעות העיקרון, התקן, הגבול הזה, יהיו לך עקרונות מנחים לפעולה ותוכל לפעול על פי עקרונות. אם לא יהיה לך הדבר לעיקרון ולתקן, אזי לא יהיה לך ביטחון בעת שתפעל ולא תוכל לדעת אילו מהדברים שאתה עושה הם רעים ואילו טובים. אתה עשוי לחוש שמשהו אינו רע, אך בעיני האל הוא רע; או לחוש שמשהו טוב בזמן שבעיני האל הוא רע. אם תעשה את כל אלה, האין זה מדאיג? אם אתה עושה באופן רצוני ועקבי דברים שהאל אינו מאשר, ורק דברים מעטים שהוא מאשר מתוך מחשבה שעשית דברים רבים כאלה, האין זה אומר שאתה מבולבל? אם רוב הדברים שאתה עושה נחשבים לרעים בעיני האל, האם הוא עדיין יכול לאשר אותך? (לא.) ביודעך שהאל אינו מאשר מעשה כלשהו, האם עליך לעשותו למרות זאת או האם עליך להימנע מהמעשה? (עליי להימנע.) האם עשיית הדבר היא מעשה רע או מעשה טוב? (מעשה רע.) איך נקרא הדבר, כאשר אתה מזהה שמעשה כלשהו הוא רע ובעקבות זאת לעולם אינך עושה אותו שוב? זניחת האלימות שבידיך, שהיא ביטוי של חרטה אמיתית. אם אתה יודע שעשית מעשה רע ואתה בטוח שהאל אינו מאשר זאת, אזי על לבך להתמלא חרטה. אם אינך מהרהר במעשיך ובמקום זאת מגן על מעשיך הרעים ומנסה להצדיקם, אזי אתה בצרות: אין ספק שינדו אותך ולא תהיה עוד כשיר למלא את חובותיך. אם כן, כדי שאדם יפעל בהתאם לחובתו, מהו העיקרון שעליו להפנים ומהו הנתיב שבו עליו לבחור? אילו כוונות אמורות להנחותו אם ברצונו לקבל את אישור האל? (לחפש אחר האמת ולהבין את כוונת האל בכל הדברים כולם.) כולם יודעים זאת, אבל כשיודעים זאת האם אפשר גם ליישם זאת בפועל? ברגע שהבנתם זאת, האם ביכולתכם ליישם זאת בפועל? ( לא.) אם כן, מה באפשרותכם לעשות? עליכם להתפלל לאל ולהסתמך עליו, עליכם לסבול עבור האמת ולזנוח את שאיפותיכם, את תשוקותיכם, את כוונותיכם ואת הנאות הבשר. אם אתה עדיין רוצה להשיג את האמת אך אינך זונח את כל אלה, האין אתה שוגה באשליות? יש אנשים הרוצים להבין ולהשיג את האמת; הם רוצים להשקיע למען האל, אך אינם מסוגלים להרפות מדבר. אין הם מצליחים להרפות מעתידם ומהנאות הבשר, אין הם מסוגלים לוותר על אחדות המשפחה שלהם, על ילדיהם ועל הוריהם, ואף לא על כוונותיהם, על מטרותיהם או על תשוקותיהם. לא משנה מה קורה להם, הם תמיד שמים את עצמם, את ענייניהם האישיים ואת תשוקותיהם האנוכיות לפני כל דבר אחר, ואת האמת הם שמים במקום האחרון. סיפוק רצונות הגוף וטבעם השטני והמושחת הוא במקום הראשון, ואילו יישום דברי האל בפועל ועשיית הטוב בעיני האל הם משניים ומקבלים את המקום האחרון. האם אנשים כאלה מקבלים את אישור האל? האם הם יוכלו אי פעם להיווכח במציאות האמת או למלא את רצון האל? (לעולם לא.) כאשר אתה ממלא את חובותיך ולא מתבטל, לפחות למראית עין, אך טבעך המושחת לא תוקן ולו במעט, האם התנהלות זו נחשבת לציות לדרכו של האל? (לא.) כולכם מבינים דברים אלה, אך יישום האמת בפועל הוא עבודה קשה. עליך להשקיע את סבלך ואת המחיר שאתה משלם ביישום האמת בפועל, ולא בציות לכללים ולתהליכים למראית עין. הדבר כדאי, לא משנה עד כמה אתה סובל עבור האמת. האל מקבל ומאשר את הסבל שאתה נושא בו בעבור יישום האמת בפועל על מנת למלא אחר רצונו.

מהן הבעיות הניצבות בפניכם כעת? בעיה אחת היא שאינכם מבינים את הפרטים של אמיתות רבות, ואין בלבכם תקן שבאמצעותו ניתן להבחין בהם; יתרה מזאת, קשה ליישם בפועל את האמיתות שאותן אתם כן מבינים. נניח שבהתחלה קשה ליישם בפועל את האמת, אך ככל שתרבו ליישמה בפועל הדבר יהפוך קל יותר ויותר; ככל שתיישמו אותה בפועל, טבעכם המושחת ייעשה רווח פחות; ידה של האמת יהיה על העליונה יותר ויותר ורצונכם ליישם בפועל את האמת יגדל גם הוא; מצב ההוויה שלכם יהפוך לרגיל יותר ויותר; תאוות הבשר האנוכיות ורעיונותיכם האנושיים יהפכו פחות ופחות דומיננטיים. זהו דבר תקין ויש תקווה כי תשיגו את אישור האל. אך נניח שיישמת בפועל את האמת למשך תקופה ארוכה, ועם זאת תחומי העניין שלך, תשוקותיך האנוכיות, כוונותיך וטבעך המושחת עדיין נמצאים במקום הראשון בכל היבט ופרט של חייך. יישום האמת בפועל הוא עדיין משימה קשה ביותר בעבורך, ועל אף שאתה ממלא את חובתך, רוב מעשיך אינו קשור ליישום האמת בפועל. אינכם סבורים שזה בעייתי? זה ללא ספק יהיה בעייתי! לא משנה באיזו כנסייה אתה חבר או מה טיב הסביבה שלך – דברים אלה אינם חשובים. מה שחשוב הוא האם תהליך חיפוש האמת שבו אתה נתון משתפר והולך, האם יחסיך עם האל הופכים לרגילים יותר ויותר, האם המצפון, ההיגיון והאנושיות שלך הופכים להיות רגילים יותר, והאם מסירותך וצייתנותך לאל גוברות. אם המרכיבים החיוביים בתוכך גדלים וגוברים, אזי יש תקווה שתזכה באמת. אם לא היה מעולם כל סימן לקיומם של אותם מרכיבים בתוכך, אזי לא השגת ולו שבריר של התקדמות ולא חל ולו שינוי אחד בטבעך. איך תיווכח בחיים אם אינך מיישם בפועל את האמת כלל? יש שאומרים, "יישמתי את זה בפועל והשקעתי מעצמי. איך זה שאיני רואה תוצאות?" מה פירוש היעדר התוצאות הזה? פירושו שלא יישמת בפועל את האמת. לא משנה כמה פעמים ניסית ליישמה בפועל, התוצאה בסופו של דבר היא שאתה עדיין נכנע לנטייתך המושחתת ולטבעך השטני, ופירוש הדבר הוא שלא השתמשת עד כה במציאות האמת ובדברי האל כדי לגבור על טבעך השטני והמושחת. האם אפשר לנסח זאת כך? (כן.) אז האם אתה מתגבר או כישלון? (כישלון.) מדובר כאן בכישלון, לא בהתגברות. כשמיישמים בפועל את האמת, מתחולל מאבק בלב. אינך יכול לזנוח את כוונותיך, אבל אתה מבין מה אומרת האמת ומהן דרישות האל. בתהליך המאבק, אתה זונח את האמת ואינך מיישם אותה בפועל. בסופו של דבר, אתה ממלא אחר תשוקותיך האנוכיות, חושף את טבעך המושחת, והדבר שאותו אתה מביא לידי ביטוי הוא טבעך המושחת וזאת ללא כל יישום בפועל של האמת. אם כן, מהי התוצאה הסופית? (כישלון.) נניח שהקרב לא מסתיים בניצחון, ואתה חי לפי טבעך השטני כלפנים: אתה בוחר שלא ליישם בפועל את דברי האל, ענייניך האישיים הם בראש סולם העדיפויות, אתה מממש את תשוקותיך ואת אנוכיותך ולא את רצון האל, ואינך עומד לצד האמת. משמעות הדבר היא שאתה כישלון מכף רגל ועד ראש, והדבר הינו תוצאת סוג אחד של מאבק. מהי תוצאת סוג אחר של מאבק? בהתמודדם עם אירועים הקורים להם, מתעוררים באנשים גם מאבקים פנימיים. הם חשים חוסר נוחות, כאב וחולשה, אפילו יושרתם ואופיים מאותגרים ואילו גאוותנותם אינה יודעת שובע. יתרה מזאת, הם ניצבים לפני גיזום וטיפול, אנשים מזלזלים בהם או משפילים אותם, והם מאבדים את כבודם ואת אופיים. אך כשהם עומדים מול מצב זה, הם יכולים להתפלל לאל, ומשהתפללו, ליבם מתחזק והם רואים דברים אלה בבהירות על ידי חיפוש האמת. הם יְיַשֹּמו בפועל את האמת מתוך נחישות ועוצמה פנימית ניכרת. "אני לא מעוניין בדימוי, במעמד או בגאווה. אפילו אם יבוזו לי ולא יבינו אותי כהלכה, כרגע אני בוחר לרצות את האל וליישם בפועל את האמת, כדי שהאל יאשר אותי ויהיה מרוצה ממני בעניין זה וכדי שלא אפגע בלבו של האל". לבסוף הם יזנחו את הדימוי ואת הגאווה שלהם, את כוונותיהם, את שאיפותיהם ואת אנוכיותם, ואז הם יעמדו לצד האל, האמת והצדק. לאחר יישום האמת בפועל, לבבותיהם שבעי רצון, שלווים ומאושרים. הם חשים את ברכת האל וחשים שטוב ליישם בפועל את האמת; על ידי יישום האמת בפועל, לבבותיהם רוכשים שביעות רצון והזנה, והם מרגישים שהם חיים כבני אדם במקום להיות נשלטים ומוחזקים כבני ערובה בידי טבעם המושחת והשטני. לאחר שנשאו עדות עבור האל ועמדו נחושים בעדותם ובעמדה שבה על ברוא להחזיק, הם חשים שלוות נפש, הנאה ואושר בלבבותיהם. זהו סוג נוסף של תוצאה. איך התוצאה הזאת? (טובה.) אבל האם קל להשיג את התוצאה הטובה הזאת? (לא.) יש להשיג את התוצאה הטובה הזאת בתהליך של מאבק, ובמאבק אפשר שאנשים ייכשלו פעם או פעמיים. אבל עם הכישלון באים הלקחים: הוא גורם לאנשים לחוש בעול הכבד של אי-יישום האמת בפועל, לחוש שהם חבים לאל, ולהרגיש שלבבותיהם סובלים וכואבים. כאשר יתמודדו בהמשך עם נסיבות שכאלה, הם יהפכו באופן לא מודע לטובים יותר ויותר בהתגברות על טבעם השטני והמושחת. בהדרגה הם לבטח יבחרו ביישום האמת בפועל כדי לרצות את לב האל. זהו התהליך הרגיל של התגברות על טבע שטני ומושחת ושל יישום האמת בפועל כדי לממש את כוונות האל.

עכשיו, האם אתם מתקשים ליישם בפועל את האמת? או שמא קשה לכם לעשות ככל העולה על רוחכם ולא ליישם בפועל את האמת? (יישום האמת בפועל הוא קשה.) מה לגבי לעשות ככל העולה על רוחכם? (זה קל.) זה מגלה את שיעור קומתכם האמיתי: אף אחד מכם לא השתנה ולו במקצת, ועדיין אינכם מסוגלים ליישם בפועל את האמת. איזה שיעור קומה עלוב הוא זה! כולכם חשים שקשה לכם ליישם בפועל את האמת אבל קל לכם לעשות ככל העולה על רוחכם, מה שמוכיח שאתם עדיין אינכם מסוגלים ליישם בפועל את האמת. ציות להעדפות הבשר הפך לטבע בעבורכם; התרגלתם לכך כאילו מדובר בכלל, ולכן אתם חשים שיישום האמת בפועל הוא עניין קשה מדי: אתם, תמיד פוחדים שכבודכם העצמי ומעמדכם ייפגעו, ולכן אינכם מיישמים בפועל את האמת אלא נוהגים על פי הרעיונות שלכם. וכך, במחשבה אחת ויחידה, האדם הופך לפחדן, לכישלון, לעבד לטבעו השטני והמושחת, וכך מאבד את העדות שלו ואת אישורו של האל. זו הקלות הבלתי נסבלת שבעניין. אבל האם קל באותה מידה להפוך לאדם המיישם בפועל את האמת ונושא עדות עבור האל? צריך להיות כאן תהליך. כשאדם מקבל על עצמו את האמת, תמיד יתחולל מאבק בנפשו, מאבק שיוכרע פעם לכאן ופעם לשם. יש מאבק פנימי מתמיד שמתחולל וסופו להסתיים באחת מהשתיים: אלה האוהבים את האמת מיישמים את האמת בפועל, נושאים עדות והופכים למתגברים; ואילו אלה שאינם אוהבים את האמת הם קשי עורף, נטולי צלם אנוש, חסרים באנושיות וראויים לבוז – אנשים כאלה בוחרים לממש את אנוכיותם ואת תשוקותיהם ונשלטים לחלוטין על ידי טבעם השטני והמושחת. כשקורים לכם דברים בחיי היום-יום שלכם, האם אתם גוברים על טבעכם השטני והמושחת? או האם הוא מחזיק בכם כבני ערובה ושולט בכם? באיזה מצב אתם רוב הזמן? לפי זה תוכל להעריך אם אתה אדם המיישם בפועל את האמת או לא. אם אתה מסוגל רוב הזמן להתגבר על טבעך השטני והמושחת והופך להיות אדם היכול לשאת עדות, אז אתה אדם המיישם בפועל את האמת ואוהב אותה. אם רוב הזמן אתה נוהה אחר תשוקותיך האנוכיות, ואינך מסוגל להתגבר על טבעך השטני והמושחת ולעמוד לצד האמת, ליישם בפועל את האמת ולרצות את האל, אזי אתה אדם שלא מיישם בפועל את האמת ושלא ניחן במציאות האמת. מובן מאליו שאלה שאינם ניחנים במציאות האמת הם אלה שמאמינים באל אך לא נוכחו בחיים. לכן, בחנו את עצמכם: האם אתם עומדים בצד של תאוות הבשר רוב הזמן? או האם אתם עומדים בצד של האמת? דברים קטנים שלאמת אין קשר אליהם אינם נחשבים, אבל כשקורה דבר רציני ואתה נדרש לבחירה, האם אתה עומד בצד של האמת או בצד של תאוות הבשר? (בתחילה אנו עומדים בצד תאוות הבשר; אך לאחר מאבק, אנחנו עומדים בצד האמת, ברגע שהבנו חלק מהאמת באמצעות תפילה וחיפוש.) נכון יהיה לומר שאדם ניצב לצד האמת לאחר שהבין את האמת, אבל מרד בבשר אין פירושו בהכרח יישום שאתה מיישם האמת בפועל. אינך מיישם בפועל את האמת על ידי מרד בבשר והימנעות מלעשות ככל העולה על רוחך. כדי ליישם בפועל את האמת, עליך לציית לעקרונות האמת וליישמם בפועל. אז מהם מצביכם הרגילים? (הדבר שלו אנו קוראים "מרד בבשר" לא באמת מהווה את יישום האמת בפועל; מה שאתם מיישמים זו פשוט שליטה עצמית). נראה שזה מאפיין את רוב האנשים, הלא כך? (כן.) אז באיזה מצב אתם נמצאים נכון לעכשיו? האם טרם נוכחתם במציאויות האמת? (טרם). אמונה באל ללא היווכחות בחיים פירושה שטרם נוכחתם במציאות האמת; זהו המצב שאתם מצויים בו כעת, ולכן יש דברים רבים שאינכם יכולים להבחין בהם. מדוע אינכם יכולים להבחין בהם? זה בגלל שהבנתם רק חלק מהמילים ומהדוקטרינות, אך טרם הבנתם את האמת וטרם נוכחתם במציאות, ולכן אין ברשותכם ידע על רבים מהמצבים הנדונים. טרם התנסיתם בהם, ולכן אינכם יכולים להסביר אותם בבהירות. כך הוא הדבר. יהיה הדבר אשר יהיה, עליך להתנסות בו בעצמך, ולאחר שתתנסה בו תכיר את פרטיו. תחושותיך, מחשבותיך ותהליך ההתנסות שלך יהיו כולם מורכבים מפרטים, ופרטים אלה הם חלק מהמציאות. בלעדיהם, יהיה לך מידע שטחי בלבד, שתחזור עליו כתוכי. מידע שטחי פירושו שעצרת בהבנה מילולית של הדברים ולא הפנמת אותם, ועודך רחוק מהיווכחות במציאות החיים. האם אפשר לנסח זאת כך? (כן.) עליכם ליישם בפועל בהתאם לשיתוף של היום ועליכם ללמוד להרהר. כדי ליישם בפועל את האמת, אתם מוכרחים גם להרהר. ובכך שתהרהרו בעודכם מיישמים בפועל ותיישמו בפועל בעודכם מהרהרים, תבינו יותר ויותר את פרטי האמת, הידע שלכם על האמת יעמיק, וכך תוכלו לחוות באמת מהי מציאות האמת. רק כשתלמדו ותתנסו בה תוכל לזכות במציאות האמת.

מובאה 17

אנשים חושבים שקשה ליישם את האמת, אבל אם כך הדבר, למה יש אנשים שכן מסוגלים לעשות זאת? הכול תלוי בשאלה האם האדם אוהב את האמת. יש האומרים שאלו המיישמים את האמת הם אנשים בעלי אנושיות טובה. ההצהרה הזו נכונה. יש אנשים בעלי אנושיות טובה, שמסוגלים ליישם אמת במידה כלשהי. עם זאת, יש אנשים שאנושיותם לוקה בחסר וקשה להם ליישם את האמת, ומשמעות הדבר היא שעבורם, יישום האמת כרוך בסבל מסוים. תאמרו לי, האם אדם שאינו מיישם את האמת מחפש את האמת במעשיו? הוא אינו מחפש אותה כלל. הוא מגיע עם כוונותיו, וחושב שביצוע הכוונות יהיה לטובתו וישרת את האינטרסים שלו, כך שהוא פועל בהתאם לכוונותיו אלו. הסיבה לכך שהוא אינו מחפש את האמת היא שמשהו פגום בליבו, ליבו אינו צודק. הוא אינו מחפש, אינו בוחן, אינו מתפלל בפני האלוהים; הוא רק פועל בעיקשות לפי מאוויי לבו. לאדם מסוג זה אין כל אהבה לאמת. אף שהוא אינו מכיל בתוכו כל אהבה לאמת, הוא כן מסוגל לעשות דברים מסוימים העומדים בקנה אחד עם העקרונות ודברים שאינם מפרים את העקרונות. עם זאת, אי הפרת עקרונות אין משמעה שהוא מחפש את רצון האל. ייתכן שמדובר כאן בצירוף מקרים מוחלט. יש אנשים העושים דברים מסוימים באופן מבולבל ואקראי מבלי לעסוק בחיפוש, אך הם מסוגלים לבחון את עצמם לאחר מעשה. אם הם מגלים שעשיית דברים כאלו אינה עומדת בקנה אחד עם האמת, הם יימנעו מלפעול כך בפעם הבאה. ניתן לראות בכך אינדיקציה למידה מסוימת של אהבה לאמת. אדם מסוג זה מסוגל לעבור שינוי במידה מסוימת. מי שאין בהם אהבה לאמת לא יחפשו אותה כרגע, וגם לא יבחנו את עצמם לאחר מכן. הם לעולם אינם בוחנים אם הדברים שהם עושים נכונים או שגויים בסופו של דבר, ולכן הם תמיד מפרים עקרונות ואת האמת. אפילו אם הם עושים משהו שאינו בגדר הפרת עקרונות, הוא אינו עולה בקנה אחד עם האמת, ומה שקרוי אי הפרת עקרונות הוא בסך הכול עניין של גישה. אז באיזה מצב נמצאים אנשים מסוג זה כאשר הם פועלים לפי מאווי ליבם? הם אינם פועלים במצב של בלבול ומבוכה, שהרי לא הייתה בקרבם אי בהירות בשאלה אם פעולה בדרך זו אכן עולה בקנה אחד עם האמת. לא מדובר בנסיבות שבהן הם מוצאים את עצמם, אלא בכך שהם ממשיכים בעקשנות לפעול לפי מאוויי ליבם; הם התכוונו לפעול בדרך הזו, ללא כל כוונה לחפש את האמת. אם הם באמת מחפשים את רצון האל, הם ישקלו את דרך הפעולה הבאה: "ראשית אתקדם ואעשה זאת בדרך הזו. אם הדרך עולה בקנה אחד עם האמת, אמשיך בה; אם היא אינה תואמת לאמת, אמהר לתקן את דרכי ואפסיק לפעול באופן הזה". אם הם יוכלו לחפש את האמת באופן הזה, הם יוכלו להשתנות בעתיד. אבל ללא כוונה זו, זה לא יקרה. אדם בעל לב, מסוגל לשגות רק פעם אחת כשהוא מתכוון לפעול בדרך מסוימת; לכל היותר פעמיים. פעם או פעמיים, לא שלוש ולא ארבע פעמים – זה היגיון תקין. אם הוא מסוגל לעשות את אותה השגיאה שלוש או ארבע פעמים, זה מוכיח שאהבה לאמת אינה שוכנת בקרבו, ושהוא אינו חותר אל האמת. אדם כזה בהחלט לא ניחן באנושיות. אם לאחר שטעה פעם או פעמיים אין בליבו שום תגובה, שום ניד של מצפונו, אז הוא יעשה אותה טעות שלוש או ארבע פעמים, ואדם כזה פשוט אינו מסוגל להשתנות; זה פשוט מה שהוא – לחלוטין בלתי ניתן לגאולה. אנשים כאלו, אם לאחר שטעו פעם אחת הם מרגישים שיש משהו שגוי במה שהם עשו, ומאוד בזים לעצמם על כך ומרגישים אשמים בלבם, הם ינהגו טוב יותר כשיעסקו שוב בנושאים, ובהדרגה כבר לא יחזרו על טעות מהסוג הזה. אפילו אם בליבם הם ירצו לעשות זאת, הם לא יפעלו בהתאם לרצונם. זהו היבט אחד של שינוי. אולי תאמרו: "טבעי המושחת לא יכול להשתנות". האם הוא באמת לא יכול להשתנות? העניין הוא שאתם לא רוצים להשתנות. אם אתם מוכנים ליישם את האמת, האם עדיין לא תוכלו להשתנות? אנשים הטוענים כך הינם חסרי כוח רצון. הם כולם עלובים וראויים לבוז. הם אינם מוכנים לשאת בסבל. הם אינם רוצים ליישם את האמת; במקום לעשות זאת, הם אומרים שהאמת אינה יכולה לשנות אותם. האם אנשים כאלה אינם מלאי מעשי מרמה? האמת היא שהם אינם יכולים ליישם את האמת, אנושיותם פגומה, ועם זאת הם לעולם אינם מודעים לטבע שלהם עצמם. לעיתים קרובות הם מטילים ספק בכך שעבודת האל יכולה להביא אדם לשלמות. אנשים כאלו לעולם אינם מתכוונים לתת את לבם לאלוהים, לעולם אינם מתכוונים לשאת בעול הקשיים. הסיבה היחידה לכך שהם נשארים כאן היא פשוט הסיכוי הקלוש לכך שהם יזכו למזל טוב בעתיד. אנשים מסוג זה הינם נטולי כל אנושיות. אילו הם היו אנשים בעלי אנושיות, אפילו כאשר רוח הקודש בבירור אינה מניעה אותם, והם ניחנים בהבנה מועטה בלבד של האמת, האם הם עדיין יכלו להיות מעורבים במעשים שגויים? אדם הניחן באנושיות, בין אם רוח הקודש מניעה אותו ובין אם לאו, לא יהיה מסוגל לבצע מעשים שגויים. אנשים מסוימים ללא אנושיות יכולים לבצע מעשים טובים מסוימים בתנאי שרוח הקודש מניעה אותם. ללא השפעתה של רוח הקודש, טבעם נחשף. מי יכול לזכות בכך שרוח הקודש תמיד תניע אותו? בין הכופרים יש אנשים בעלי אנושיות טובה, גם אותם רוח הקודש אינה מניעה, אבל הם אינם מעורבים במעשים מרושעים במיוחד. אם אתם מאמינים באלוהים, איך אתם יכולים להיות מעורבים במעשים מרושעים? בכך מומחשת הבעיה של טבע האדם. ללא התערבותה של רוח הקודש, נחשף טבעם של האנשים. כאשר רוח הקודש מניעה אותם, היא מעניקה לאנשים נאורות ואור ומציידת אותם בפרץ של עוצמה, כך שיוכלו לבצע גם מעשים טובים. במקרה זה, לא מדובר באופיים הטוב, אלא בתוצאות המושגות באמצעות פעולתה של רוח הקודש. אך אם רוח הקודש לא מניעה אנשים, הם אוהבים ללכת בעקבות מאוויי ליבם, מה שמוביל אותם לעשות מעשים רעים מבלי להיות מודעים לכך. רק אז נחשף אופיים האמיתי.

כיצד אפשר לשנות את אופיים של אנשים? זה מתחיל בהבנה של מהות טבע האדם, שאותו ניתן לנתח על פי דברי האל כדי לראות אם הוא חיובי או שלילי, ואם מדובר בהתנגדות לאלוהים או בהתמסרות אליו. חובה לעשות זאת עד שבני האדם יבינו את מהות טבעם, ואז יוכלו באמת לבוז לעצמם ולזנוח את בשרם. בה בעת, יש להבין את רצון האל ואת דרישותיו. מהי מטרתכם ברדיפת האמת? עליכם לבצע שינויים בטבע חייכם. לאחר שטבעכם ישתנה, תוכלו לזכות באמת. לנוכח שיעור הקומה הנוכחי שלכם, כיצד תוכלו למנוע מעצמכם לעשות רע, להתנגד לאלוהים, או לעשות דברים המפרים את האמת? עליכם לשקול דברים אלו אם ברצונכם להשתנות. כדי לאזן את הבעיה של אופייכם השלילי, עליכם להבין אילו נטיות מושחתות יש בטבעכם ומה אתם מסוגלים לעשות. עליכם להבין באילו אמצעים יש לנקוט וכיצד תוכלו ליישם אמצעים אלו כדי לתקן את אופייכם השלילי. זהו הנושא העיקרי. כאשר אתם חשים מבולבלים או אם יש אפלה בנשמתכם, עליכם לדעת כיצד לחפש את האמת כדי לפתור בעיה זו, כיצד למלא את תפקידיכם כהלכה, וכיצד לבחור בנתיב הנכון. עליכם לקבוע עיקרון לעצמכם. הדבר תלוי ברצון האדם הבודד ובשאלה אם אדם זה רוצה באלוהים. היה אדם מסוים, שלעיתים קרובות היה מאבד את קור רוחו, ואותו אדם הכין שלט שעליו רשם את המילים: "רסן את מזגך". ואז הוא תלה את השלט על הקיר בחדר העבודה שלו כאמצעי לרסן את עצמו וכאזהרה לעצמו. המעשה הזה אולי מועיל, אבל האם הוא יכול לספק פתרון מלא לבעיה? ממש לא. למרות זאת, אנשים חייבים לרסן את עצמם. בראש ובראשונה עליהם לפתור את בעיית טבעם המושחת. כדי לפתור את הבעיות הקשורות לטבעם, עליהם להתחיל בכך שיכירו את עצמם. רק אם יראו בבהירות את טבעם המושחת הם יוכלו לבוז לעצמם ולמרוד בבשר. המרד בבשר מחייב גם עקרונות. האם אדם יכול למרוד בבשר אם הוא מבולבל? כשאדם כזה נתקל בבעיה, הוא ייכנע לבשר. אנשים מסוימים יקפאו על עומדם למראה אישה יפה; במקרה כזה עליכם לקבוע לעצמכם מוטו. כשאישה יפה באה אליכם, האם עליכם לעזוב את המקום? כיצד עליכם לנהוג? מה עליכם לעשות אם היא באה אליכם לאחוז בידיכם? אם אתם נטולי עקרונות, התמודדות עם מצב זה תגרום לכם למעוד. מה עליכם לעשות אם תאוות הבצע מסנוורת אתכם כשאתם רואים כסף ועושר? עליכם להקדיש את תשומת לבכם לבעיה זו, ולאמן את עצמכם כדי לפתור בעיה זו, ובחלוף הזמן, תוכלו בהדרגה למרוד בבשר. עיקרון חיוני למדי המסייע לפתרון טבע מושחת, הוא שעליכם להציג את כל ענייניכם בפני האל ולבחון את עצמכם. בנוסף, בכל ערב, עליכם לבחון את תנאיכם מאותו יום והלאה ולהביט פנימה אל התנהגותכם: אילו פעולות שלכם עמדו בקנה אחד עם האמת, ואילו פעולות הפרו את העקרונות? זהו עיקרון נוסף. שתי נקודות אלו חיוניות מאוד: הראשונה היא שעליכם להתבונן בעצמכם כאשר שחיתותכם נחשפת. השנייה היא שעליכם להתבונן בעצמכם לאחר מעשה, כדי לחפש את האמת. הנקודה השלישית היא שהמשמעות של יישום האמת ושל פעולה בהתאם לעיקרון צריכה להיות ברורה לכם. אם תוכלו להבין נושאים אלו באמת ובתמים, תוכלו לפעול בצורה נכונה. אם תדבקו בשלושת עקרונות אלו, תוכלו לרסן את עצמכם, וכך להימנע מחשיפה או הפגנה של אופייכם המושחת. אלו העקרונות הבסיסיים לשינוי אופייכם. באמצעות יישום עקרונות אלו, אם תנסו לחתור אל הקראת האמת ולהישאר במצב רגיל, אפילו כאשר רוח הקודש אינה מניעה אתכם, או אם תעברו פרק זמן ממושך מבלי שמישהו ישתף איתכם, עדיין תהיו אנשים אוהבי אמת המורדים בבשר. אלו שתמיד תלויים באחרים לשיתוף באמת ולגיזום ולטיפול בעצמם הינם לא יותר מאשר עבדים. אנשים כאלו נחשבים כנכים ואינם יכולים לחיות באופן עצמאי. הפועלים ללא עקרונות ינהגו בפזיזות ויאבדו שליטה על עצמם אם לא יעברו גיזום וטיפול, או אם לא יזכו בשיתוף למשך זמן מה. איך יוכל האל שלא להיות מודאג מאנשים כאלו? לכן, עליכם לציית לשלושת עקרונות אלו כדי לפתור את הבעיה הטמונה בטבע האדם ובאופיו. פעולה כזו תמנע מכם ביצוע עבירות חמורות ותוודא שאינכם מתנגדים לאלוהים או בוגדים בו.

מובאה 18

אנשים רבים ציינו את אותה הבעיה: לאחר ששמעו משיתופיהם של הבכירים הם מרגישים שהשליליות שלהם חלפה והם נקיים ומלאי מרץ. אולם, מצב זה נמשך רק עשרה ימים בערך, ולאחר מכן המצב חוזר להיות לא תקין ושוב הם נטולי אנרגיה. הם אינם יודעים כיצד להמשיך בדרכם ומה לעשות. מהי הבעיה הזו? מהו שורש הבעיה? האם חשבתם על כך אי פעם? אומרים ששורש הבעיה הוא שאנשים אינם מתמקדים באמת. אם כך, איך ייתכן שאחרי שאתה מקשיב לשיתוף אתה נתון במצב תקין? מדוע אתה מרגיש שמח וחופשי במיוחד לאחר שאתה שומע את האמת? אומרים שאלו מעשי רוח הקודש. אם כן, למה רוח הקודש מפסיקה לעבוד אחרי עשרה ימים בערך? טוענים שהסיבה לכך היא שאחרי עשרה ימים בערך אנשים מתעצלים ומפסיקים להשתוקק להיטיב את דרכיהם. אם כך, מדוע רוח הקודש אינה ממשיכה לפעול בקרב אנשים שמשתוקקים להיטיב את דרכיהם? האם גם אתה אינך משתוקק להיטיב את דרכיך? מדוע רוח הקודש אינה פועלת? הסיבות שאנשים מציעים אינן תואמות את המציאות. הבעיה היא שאין זה משנה אם רוח הקודש פועלת או לא, מוכרחים להביא בחשבון את שיתוף הפעולה של האדם איתה. כאשר אדם אשר אוהב את האמת מקבל את היכולת להבין את האמת כהווייתה, מצבו תמיד נעשה תקין, גם אם הוא מצוי בתקופה שבה רוח הקודש פועלת וגם אם לא. מאידך גיסא, כאשר אדם אינו אוהב את האמת, ואפילו אם הוא מבין את האמת כהווייתה ובבהירות רבה, ואפילו אם רוח הקודש פועלת באופן ברור, האמת שהוא יכול ליישם בפועל עדיין מוגבלת. הוא מסוגל ליישם בפועל רק חלק מהאמת במשך הזמן הקצר שבו הוא שמח. במשך רוב הזמן הוא עדיין יפעל בהתאם להעדפותיו האישיות, ויחשוף לעתים קרובות את טבעו המושחת. אם כן, השאלה האם האדם מצוי במצב תקין והאם הוא יכול ליישם בפועל את האמת אינה תלויה לחלוטין בעבודת רוח הקודש. היא גם אינה תלויה לחלוטין בשאלה האם האדם רואה בבירור את האמת כפי שהיא. היא תלויה בשאלה האם האדם אוהב את האמת ומוכן ליישם אותה בפועל. בדרך כלל, האדם שומע דרשות ושיתופים ולמשך זמן מה הוא נתון במצב תקין לחלוטין. זו התוצאה של הגעה להבנת האמת; האמת הופכת אותך למודע לטבע המושחת שלך-עצמך, הלב שלך שמח וחופשי והמצב שלך משתפר. אבל, לאחר זמן-מה, אתה עלול להיקלע למצב שאינך יודע איך להתמודד אתו, ואז הלב שלך משחיר, ואתה מפסיק בהיסח הדעת לשים את האמת במקום הראשון במחשבותיך. אינך מנסה למלא אחר רצון האל במעשיך, אתה פועל בהתאם לגחמותיך ורצונותיך ואינך מתכוון לפעול בהתאם לאמת. בחלוף הזמן, אתה מאבד את האמת שבעבר הייתה מובנת לך. אתה מגלה כל הזמן את הטבע המושחת שלך, אינך מחפש את רצון האל בשעה שדברים נקרים בדרכך, ואפילו כאשר אתה מתקרב אל האל, אינך פועל מתוך התלהבות או מחויבות. עד שאתה מבין זאת ליבך כבר התרחק מהאל וכבר פעלת בניגוד לרצונו בעניינים שונים ואפילו השמעת אמירות נגדו, שהן חילול הקודש. התופעה הזו מדאיגה ביותר. עדיין קיימת אפשרות של ישועה עבור כל אותם אנשים שלא הרחיקו לכת מדי בדרך הזו, אבל עבור אותם אנשים אשר הרחיקו עד כדי כך שחיללו את שמו של האל והתעמתו עם האל, אשר התחרו על שיפור במעמד ועל שיפור במזון ובבגדים – עבורם לא קיימת אפשרות לישועה. המטרה של שיתוף האמת באופן ברור היא לאפשר לאנשים להבין את האמת וליישם אותה בפועל וכך לשנות את הטבע שלהם. המטרה היא לא רק להכניס אור ומעט שמחה ללבבותיהם ברגע שהם מבינים את האמת. אם אתה מבין את האמת אבל אינך מיישם בפועל את האמת, אין טעם לשיתוף האמת ולהבנתה. מהי הבעיה כאשר אנשים מבינים את האמת אבל אינם מיישמים אותה בפועל? זוהי הוכחה לכך שהם אינם אוהבים את האמת, שהם אינם מקבלים את האמת בלבבם, ובמקרה שכזה הם יחמיצו את ברכתו של האל וגם את ההזדמנות לזכות בישועה. השאלה המכריעה בסוגייה האם אנשים יכולים להשיג הזדמנות לזכות בישועה או אינם יכולים היא האם הם מסוגלים לקבל עליהם את האמת וליישם אותה בפועל. אם יישמת בפועל את כל האמיתות אשר הבנת, תזכה לקבל את הנאורות, את ההארה ואת ההדרכה של רוח הקודש, ואף תוכל להיכנס לתוך מציאות האמת ולהבין באופן מעמיק יותר את האמת, ולהשיג גם את האמת וגם את ישועת האל. ישנם אנשים שאינם יכולים ליישם בפועל את האמת והם תמיד מתלוננים על כך שרוח הקודש אינה הופכת אותם לנאורים ואינה שולחת להם הארה, שהאל אינו מעניק להם כוח. אולם זוהי טעות. זוהי אי הבנה של האל. הנאורות וההארה של רוח הקודש נבנות על יסוד שיתוף פעולה מצד האנשים. אנשים חייבים להיות כנים ומוכנים ליישם בפועל את האמת, ועליהם להיות מסוגלים ליישם בפועל את האמת בין שההבנה שלהם מעמיקה ובין שהיא שטחית. אז, ורק אז, הם יזכו בנאורות ובהארה מרוח הקודש. אם אנשים מבינים את האמת אבל אינם מיישמים אותה בפועל – אם הם ממתינים שרוח הקודש עצמה תפעל ותאלץ אותם ליישם בפועל את האמת – האם אין הם בעצם פסיביים לחלוטין? האל לעולם אינו כופה שום מעשה על שום אדם. אם אנשים מבינים את האמת אבל אינם מוכנים ליישם בפועל את האמת, סימן שהם אינם אוהבים את האמת, או שהם נתונים במצב לא תקין ושקיימת אצלם חסימה מסוימת. אבל, אם אנשים מסוגלים להתפלל לאל, גם האל יפעל. רק אם הם אינם מוכנים ליישם בפועל את האמת וגם אינם מתפללים לאל, לא תהיה לרוח הקודש כל אפשרות לפעול בתוכם. למעשה, כל קושי שהאדם חווה ניתן תמיד לפתרון. העניין המהותי הוא האם האדם מסוגל ליישם בפועל את האמת או לא. בעיית השחיתות אשר מתקיימת כיום בכם אינה סרטן, היא אינה מחלה חשוכת מרפא. אם תבחרו ליישם בפועל את האמת, אתם תזכו בעבודת רוח הקודש, ובדרך זו יתאפשר לשנות את הטבע המושחת הזה. הכל תלוי בבחירה שלך ליישם בפועל את האמת, זה העניין המרכזי. אם תיישם בפועל את האמת, אם תבחר ללכת בנתיב חיפוש האמת, אז תוכל לקבל עליך את עבודת רוח הקודש, וללא ספק תוכל לזכות בישועה. אם תבחר בנתיב הלא נכון, אתה תאבד את עבודת רוח הקודש, צעד שגוי אחד יגרור אחריו צעד שגוי נוסף, והכול יסתיים עבורך: לא תוכל להשיג את הישועה, ולא חשוב כמה שנים תמשיך עוד להאמין. לדוגמא, בשעה שהם עובדים את האל, חלק מהאנשים לעולם אינם מקדישים מחשבה לשאלה כיצד לעבוד את האל באופן אשר ייטיב עם בית האל ואשר יתאים לרצונו של האל, והתוצאה היא שהם פועלים מתוך אנוכיות וזדון, באופן אשר האל עצמו שונא ומתעב. כאשר הם נוהגים בדרך זו, הם נחשפים ומנודים. אם אנשים מסוגלים לחפש את האמת וליישם בפועל את האמת בכל הדברים, אז הם פוסעים בנתיב הנכון של אמונה באל, ומתקיימת בהם התקווה להפוך לאנשים אשר פועלים בהתאם לרצון האל. ישנם אנשים אשר מבינים את האמת אבל אינם מיישמים בפועל את האמת. במקום זאת, הם מאמינים שהאמת היא לא יותר מכך, ושאין ביכולתה להילחם ביצרים ובטבע המושחת שלהם. האם אנשים כאלה אינם נלעגים? האם אינם מגוחכים? האם הם אינם מתיימרים לדעת הכל? אם אנשים מסוגלים לפעול בהתאם לאמת, הטבע המושחת שלהם יכול להשתנות. אם האמונה שלהם והאופן שבו הם משרתים את האל תואמים את האישיות המולדת שלהם, אף לא אחד מהם יוכל להשיג שינויים בטבע שלו. ישנם אנשים אשר מעבירים את כל ימיהם כאשר הם מתבשלים בתחושת צער על הבחירות השגויות שעשו. כאשר מוצעת להם אמת מן המוכן, הם אינם מקדישים לה מחשבה כלל ואף אינם מנסים ליישם את האמת בפועל; במקום זאת, הם מתעקשים לבחור נתיב משלהם. זוהי התנהגות מגוחכת כל כך. באמת, הם אינם יכולים אפילו ליהנות מברכות כאשר הם זוכים בהן, וגורלם הוא שהקושי בחיים יהיה מנת חלקם. יישום בפועל של האמת הוא פשוט כל כך. הדבר היחיד שחשוב הוא האם אתה מיישם בפועל את האמת או לא. אם תבחר ליישם בפועל את האמת, אז השליליות, החולשה והטבע המושחת שלך ייעלמו וישתנו בהדרגה. הדבר תלוי בשאלה האם אתה אוהב את האמת בליבך או לא, האם אתה מסוגל לקבל את האמת או לא, האם אתה מסוגל לסבול ולשלם את המחיר בכדי להשיג את האמת, או האם אינך מסוגל לכך. אם אתה אוהב את האמת באמת ובתמים, תהיה מסוגל לסבול מכאובים שונים בכדי להשיג את האמת, בין שאנשים אחרים משמיצים אותך על כך, או מתייחסים אליך מתוך שיפוטיות או דחייה ובין שלא. עליך להיות מסוגל לשאת את כל אלה בסבלנות ובסובלנות, והאל יברך אותך ויגן עליך. הוא לא ייטוש אותך והוא לא יזניח אותך – זוהי ודאות מוחלטת. אם תתפלל לאל בלב ירא, אם תסמוך על האל ותישא מבטך אליו, שום דבר לא יוכל לעמוד בדרכך. ייתכן שהטבע שלך מושחת, וייתכן שחטאת, אבל אם אתה ירא את האל בלבבך, ואם אתה מקפיד ללכת בנתיב של חתירה אל האמת, ללא ספק תהיה מסוגל לעמוד איתן, וללא ספק האל ינחה אותך ויגן עליך.

ישנם אנשים אשר מצטיידים באמיתות אך ורק על מנת לעבוד ולהטיף, לדאוג לאחרים, ולא על מנת לפתור את הבעיות שלהם-עצמם, שלא לדבר על ליישם בפועל את האמיתות האלו. השיתוף שלהם יכול להתאפיין בהבנה מוחלטת ולהיות תואם לאמת, אבל הם אינם מודדים את עצמם לפיה, וגם אינם מיישמים בפועל את האמת או מתנסים בה. מהי הבעיה כאן? האם הם באמת ובתמים קבלו עליהם את האמת כדרך חיים? לא, הם לא עשו זאת. כאשר אדם מטיף לרעיון מסוים, טהור ככל שיהיה, אין זה אומר שאותו אדם מחזיק במציאות של האמת. בכדי שאדם יהיה מצויד באמת, הוא חייב, כתנאי מקדים, להיכנס אליה בעצמו, וליישם אותה בפועל לאחר שהבין אותה. אם האדם אינו מתמקד בכניסה שלו-עצמו אל האמת, אלא מנסה להרשים אחרים בכך שהוא מטיף להם את האמת, הכוונה שלו שגויה. ישנם הרבה מנהיגי שווא אשר פועלים באופן כזה – משתפים עם אחרים ללא הרף את האמיתות כפי שהם מבינים אותן, דואגים למאמינים חדשים, מלמדים אנשים כיצד ליישם בפועל את האמת, כיצד למלא את חובותיהם כהלכה, כיצד להימנע מגישה שלילית. כל המילים האלה הן טובות ונכונות, ואפילו מעבירות אהבה, אבל מדוע אלה שמבטאים אותן אינם נוהגים לפי האמת בעצמם? מדוע הם אינם במצב של היווכחות בחיים? מה בעצם קורה אצלם? האם אדם מסוג זה באמת אוהב את האמת? קשה לומר. זה האופן שבו הפרושים בעם ישראל ביארו את התנ"ך לאחרים, אבל הם-עצמם לא יכלו לקיים את מצוות האל. כאשר ישוע אדוננו הופיע ועבד, הם שמעו את קולו של האל אבל התנגדו לאדוננו. הם צלבו את ישוע אדוננו והאל קילל אותם. מסיבה זו, כל האנשים אשר אינם מקבלים את האמת או שאינם מיישמים אותה בפועל יגונו על ידי האל. כמה הם אומללים! אם המילים והרעיונות שהם מטיפים יכולים לעזור לאחרים, מדוע אין הם יכולים לעזור להם? אנשים מסוג זה ראויים לכינוי צבועים חסרי מציאות. הם מספקים לאנשים אחרים את המשמעות המילולית של האמת, הם גורמים לאחרים ליישם בפועל את האמת, אבל הם-עצמם אינם מיישמים אותה בפועל אפילו במקצת. האם אדם שכזה אינו חסר בושה? הוא אינו מחזיק במציאות האמת, אולם בשעה שהוא מטיף את המילים והרעיונות לאחרים, הוא מתיימר להיות משהו שהוא אינו. האם זו אינה הונאה מכוונת וגרימת נזק בזדון? אם אדם שכזה ייחשף וינודה, הוא יוכל להאשים אך ורק את עצמו. הוא לא יהיה ראוי לרחמים. האם אדם אשר רק מטיף מילים ורעיונות אבל אינו נוהג לפי האמת יכול להשיג שינוי אמיתי? האם אין הוא מרמה אנשים אחרים וגורם נזק לעצמו? הרעיון בחתירה אל האמת הוא ליישם אותה בפועל. המטרה של יישום האמת בפועל היא להיפטר מהטבע המושחת של האדם ולחיות כבן אנוש אמיתי, אבל הם אינם מכירים בטבע המושחת שלהם והם אינם משתמשים באמת כאמצעי לפתור את הקשיים שלהם. לא משנה עד כמה הם משקים אחרים, דואגים להם או תומכים בהם, הם לעולם לא יצליחו להשיג תוצאות של ממש מכיוון שהם לא נמצאים על הנתיב להיווכחות בחיים והם אינם משנים את הטבע שלהם. אם שיתוף האמת אינו פותר את הקשיים או הבעיות שאנשים חווים, האם הם אינם מדברים מילים או מעבירים רעיונות שהם נעימים לאוזן אך חסרי תועלת? אם אתה רוצה לשנות את טבעך, עליך להתמקד קודם כל ביישום בפועל והתנסות בדברי האל. יהיו אשר יהיו ההיבטים של האמת המובנים לך, עליך להתמקד ביישומם בפועל. רק באמצעות יישום בפועל של האמת תוכל לגלות בעיות, ובפרט, תוכל לזהות מתי הטבע המושחת שלך מתגלה. אם אתה מסוגל לחפש את האמת בכדי לפתור את הבעיות האלה, תתאפשר לך כניסה למציאות האמת, והטבע שלך ישתנה. בנקודה הזו כבר תהיה על נתיב כלשהו בשעה שאתה משוחח על יישום בפועל של האמת וכשתשתף על אודות האמת תוכל לפתור בעיות. ניתן ללמוד מכך שאם אתה מוכן לנהוג לפי האמת, מציאות האמת תהיה מנת חלקך. אם תהיה מוכן ליישם את האמת בפועל, יהיו לך הכישורים לדאוג לאחרים. בתורו, האל יהלל אותך ואנשים יקבלו אותך מתוך אהדה.