האל הכול יכול אומר, "כשישוע בא אל עולמו של האדם, הוא הביא את עידן החסד וסיים את עידן החוק. באחרית הימים, אלוהים הפך שוב לבשר ודם, וכשהוא הפך לבשר ודם הפעם, הוא סיים את עידן החסד והביא את עידן המלכות. כל מי שמקבל את התגלמותו השנייה של אלוהים יובל אל עידן המלכות ויהיה מסוגל לקבל באופן אישי את הכוונתו של אלוהים. אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם. הוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה). דברי האל ברורים, ישוע אדוננו עשה את עבודת הגאולה, הוא רק סלח על חטאי האדם. אופיינו החוטא נותר בעינו. אנחנו עדיין צריכים שאדוננו יעשה את עבודת השיפוט והטיהור, כדי לתת לנו דברי אמת ולפטור אותנו מאופיינו החוטא, ובכך לגרום לנו להשליך את חטאינו ולא להתנגד לאל. אז אנחנו נציית לאל ונירא אותו. זוהי הדרך היחידה להיכנס למלכות האל. לא הבנתי את עבודת האל. חשבתי שנסלחו חטאינו ושנוכל לעלות השמיימה. אך למרות שהאמנתי במשך 10 שנים, עדיין חייתי בחטא. האל קדוש, ואדם שאינו קדוש אינו יכול לראות את האל. אז האם אדם שחי בחטא יכול להילקח אל ממלכת האל? הייתי מבולבלת. לא הבנתי. כשקראתי את דברי האל הכול יכול, הבנתי שהחמצתי את השלב המכריע ביותר בעבודת האל: עבודת המשפט באחרית הימים. לפי אמונתנו, עלינו לחוות את משפט האל כדי שנוכל להיטהר, להינצל ולהיכנס למלכות. אני רוצה לשתף בחוויה שלי.

כשהתבגרתי, נהגתי ללכת לכנסייה. אהבתי שיתופים של דברי האל מפי אחרים. לאחר שנישאתי, בעלי ואני הצבנו את עבודת הכנסייה במקום הראשון. היינו מעורבים באופן פעיל בטקסי הכנסייה. אבל עם הזמן, הבנתי שהדרשות של הכומר היו יבשות ונדושות, והוא תמיד ביקש תרומות. הוא דאג יותר לכספים מאשר לחיינו. כמרים ובכירים היו מתווכחים מעל הדוכן וזוממים זה כנגד זה. פחות ופחות אנשים החלו להשתתף בטקסים, וכאשר הם השתתפו, הם ניהלו שיחות שטחיות ונרדמו במהלך הדרשות. לא יכולתי להרגיש את הכוונת האל. ההשתתפות בטקסי הכנסייה הפכה למייגעת. לא הצלחתי לנהוג לפי דברי האל, וחייתי בחטא. כשראיתי את בעלי מגיע הביתה וקובר את עצמו במשחקי רשת, לא יכולתי שלא להציק לו ולנזוף בו, ולצוות עליו שיעשה כך וכך. הוא לא הקשיב, ואני התעצבנתי יותר. ביקרתי את חוסר היעילות שלו כשראיתי שהוא עושה משהו בצורה איטית. הוא נהג לבקר אותי ולומר "לא השתנית בכל שנותייך כמאמינה". הרגשתי אשמה, וחשבתי על דברי ישוע אדוננו: "מַדּוּעַ אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ וְאֵינְךָ שָׂם לֵב לַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינְךָ? אֵיךְ תֺּאמַר לְאָחִיךָ: 'הַנַּח לִי לְהוֹצִיא אֶת הַקֵּיסָם מֵעֵינְךָ', וְהִנֵּה הַקּוֹרָה בְּעֵינְךָ?" (מתי ז' 3-4). אדוננו אומר שאיננו אמורים להסתכל על הפגמים של אחרים, אלא לבחון את אלה שלנו. אבל לא הייתה לי סובלנות כלפי בעלי וכלפי ההתנהגות שלו. איבדתי עשתונות והתחלתי לריב איתו. מערכת היחסים בינינו התדרדרה, וסבלתי מכך. האל אומר, "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" (ויקרא י"א 44). האל קדוש, ואדם שאינו קדוש אינו יכול לראות אותו. אבל לא הצלחתי לנהוג לפי דברי האל, חטאתי כל הזמן ולא הצלחתי להימלט מכבלי החטא. איך מישהי כמוני תוכל להיכנס למלכות השמיים? המחשבה על כך גרמה לי לחוסר מנוחה.

פעם אחת אחרי הטקס, שאלתי את הכומר לגבי הבעיה שלי. הוא אמר, "אל תדאגי. למרות שאנחנו חוטאים לעתים קרובות, ישוע אדוננו סלח על חטאינו. אם נמשיך להתפלל ולהתוודות בפני אדוננו, הוא ייקח אותנו למלכות השמיים". דבריו לא יישבו את הבלבול שלי. בכתבי הקודש כתוב: "רִדְפוּ שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם, וְגַם אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן" (עברים י"ב 14). "הֵן אִם נֶחֱטָא בְּזָדוֹן לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת יְדִיעַת הָאֱמֶת, לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד קָרְבָּן לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים" (עברים י' 26). כתוב בבירור שאם נחטא מרצון, לא תהיה עוד הקרבה בעבור החטאים. האם אנשים שחוטאים באופן קבוע יכולים להילקח אל מלכות האל? לא ידעתי כיצד להפסיק לחטוא, אז עבדתי על הסובלנות והסלחנות שלי, אבל לא הצלחתי להנהיג זאת. חיפשתי את הכומר שוב. הוא הניד בראשו ואמר: "אין לי שום פתרון לכך שמישהו חוטא ואז מתוודה. אפילו פאולוס אמר: 'אָמְנָם לִרְצוֹת אֲנִי יָכוֹל, אַךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב אֵינֶנִּי יָכוֹל; כִּי אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה אֶת הַטּוֹב שֶׁאֲנִי חָפֵץ בּוֹ, אֶלָּא אֶת הָרַע שֶׁאֵינֶנִּי חָפֵץ בּוֹ – אוֹתוֹ אֲנִי עוֹשֶׂה' (רומים ז' 18-19). איננו יכולים שלא לחטוא, אז פשוט חזרי בתשובה והתוודי יותר בפני אדוננו, ואני אתפלל יותר עבורך." זה היה מייאש לשמוע את זה מפי הכומר. התפללתי לאדוננו: "אדוננו! אני לא רוצה לחטוא, אבל אני באמת לא מסוגלת לעצור את עצמי. כואב לי לחיות בחטא, אך איני יודעת כיצד להפסיק. אני חוששת שתיטוש אותי. אדוננו, אנא הצל אותי."

היכן שהאדם נגמר, האל מתחיל. פגשתי את האחות סוזן באינטרנט יום אחד ב־2018. שיתפנו בנושא של כתבי הקודש. התובנות שלה לגבי כתבי הקודש והשיתוף שלה האירו את עיניי. אז חלקתי את החששות והבעיות שלי איתה. אמרתי: "אני מאמינה כבר שנים, אך אני חוטאת כל הזמן. אני דואגת שלא איכנס למלכות השמיים. הכומר שלנו אומר שישוע אדוננו סלח לנו, שאם נתפלל ונתוודה, הוא ייקח אותנו השמיימה כשהוא יגיע. ליבי מבולבל. מה דעתך על זה?" האחות סוזן אמרה: "זה נכון שנסלח לנו, אך זה לא אומר שאנחנו מטוהרים או חופשיים מחטא. ישוע אדוננו אמר, 'כָּל עוֹשֵׂה חֵטְא עֶבֶד הוּא לַחֵטְא. וְאֵין הָעֶבֶד שׁוֹכֵן בַּבַּיִת לְעוֹלָם; הַבֵּן שׁוֹכֵן לְעוֹלָם' (יוחנן ח' 34-35). 'לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי "אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי" יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם' (מתי ז' 21). אדוננו מעולם לא אמר שניכנס למלכות האל מפני שנסלח לנו, הוא אמר לנו שרק אלו שיפעלו לפי רצונו של האב יוכלו להיכנס. אנחנו רואים שהרעיון של בני האדם לגבי כניסה למלכות האל בגלל שחטאינו נסלחו הוא חסר בסיס. אנחנו רואים דבר אחד בכל שנות האמונה שלנו: לאחר שאנשים מתחילים להאמין וחטאיהם נסלחים, הם ממשיכים לחיות במצב של חטא ואז מתוודים. זה מראה שזה לא זהה לניתוק הקשרים והכבלים של החטא. וגם שלא טוהרנו. האל קדוש. אנשים אשר חוטאים או מתנגדים לו, לא נכנסים למלכות שלו. רק אלה המצייתים לאל ועושים כרצונו יכולים להיכנס." לאחר ששמעתי את דבריה, חשבתי, "כן, אם האל מאפשר לחוטאים להיכנס אל מלכות השמיים, כיצד קדושתו יכולה לבוא לידי ביטוי?"

היא המשיכה ושיתפה. "למרות שאנחנו מתפללים ומנהיגים את תורת אדוננו, לא משנה כמה ננסה, אנחנו עדיין כבולים על ידי החטא. מה הסיבה מאחורי זה?" ואז היא קראה את דברי האל. "אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם. הוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה). "על אף שייתכן שהאדם נגאל וחטאיו נמחלו, המשמעות היחידה של הדבר היא שאלוהים אינו זוכר את העבירות שהאדם ביצע ואינו מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם, כאשר האדם שחי כבשר ודם לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הטבע השטני המושחת שלו. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ואז מתוודים בערב. באופן זה, גם אם קורבן החטאת יעיל לעולם עבור האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שטבעו של האדם עדיין מושחת. ...לא קל לאדם לפתח מודעות לחטאיו. אין לו דרך לזהות את האופי שמושרש בו עמוקות, ועליו להסתמך על השיפוט באמצעות דבר האל כדי להשיג תוצאה זו. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה ולהתקדם מנקודה זו." "באמצעות העבודה הזו של משפט וייסורים, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב בפני כס מלכותו של אלוהים. כל העבודה שנעשית כיום נועדה לכך שהאדם יוכל להיטהר ולהשתנות. באמצעות משפט וייסורים של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להתייחס לשלב זה של העבודה כשלב של ישועה, יהיה זה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)).

האחות סוזן המשיכה לאחר שקראה את זה: "למרות שזכינו לגאולה וחטאינו נסלחו, אופיינו השטני שמניע אותנו לחטא לא נפתר. לכן אנחנו חוטאים ומתנגדים לאל, ואיננו מצליחים להנהיג את דברי האל. בעידן החסד, עבודת הגאולה של ישוע אדוננו, שגאלה אותנו מחטא, נועדה למנוע מאיתנו להיות נידונים על ידי החוק, ולגרום לנו להיות ראויים להתייצב בפני האל וליהנות מחסדו. למרות שהוא סלח על חטאינו, אופיינו השטני לא נפתר. אנחנו עדיין יהירים, ערמומיים ורשעים מאוד. אנחנו חושבים יותר מדי על עצמנו, רוצים לומר את המילה האחרונה ומצפים לקבל את מבוקשנו. כשמישהו עושה משהו שאנחנו לא אוהבים, אנחנו נוזפים בו ורומסים אותו. אנחנו משקרים ומרמים, ותפילותינו לאל הן מילים ריקות. אנחנו מדברים על ציות ואהבה לאל, אבל אנחנו עושים הכול לטובתנו האישית. אנחנו משקיעים ומקריבים מעצמנו רק למען ברכת האל. אנחנו שמחים כשאנחנו מבורכים, אבל כשאנחנו נתקלים בקשיים, אנחנו מתלוננים. אנחנו אפילו עשויים להתכחש לאל. הטבע המושחת הזה גרוע מחטא. אם הוא לא ייפתר, אנחנו עשויים לעולל רע ולהתנגד לאל. אנחנו עדיין חוטאים. איך אנו ראויים למלכות האל? לכן ישוע אדוננו הבטיח לחזור. האל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר. הוא ביטא את כל האמיתות על מנת להציל את האנושות. הוא עושה את עבודת השיפוט. היא נועדה לפתור את אופיו החוטא של המין האנושי, לעקור מן השורש את בעיית החטא וההתנגדות לאל שלנו, לטהר ולהושיע אותנו, ולהביא אותנו אל מלכותו. עבודתו של האל הכול יכול מגשימה את דברי ישוע אדוננו: 'עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת' (יוחנן ט"ז 12-13). 'לֹא בָּאתִי לִשְׁפֺּט אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם. מִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי וְאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי, יֵשׁ הַשּׁוֹפֵט אוֹתוֹ. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הוּא יִשְׁפֺּט אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן' (יוחנן י"ב 47-48). באיגרת פטרוס הראשונה נכתב: 'שֶׁהֲרֵי עֵת לְהַתְחִיל הַמִּשְׁפָּט מִבֵּית אֱלֹהִים' (פטרוס א' ד' 17). על ידי קבלת שיפוט האל, נוכל לזכות באמת. נוכל להיטהר, ורק אז נוכל להיכנס למלכות האל."

דבריה של האחות סוזן היו מלאי אור ונאמנים לכתבי הקודש. אני השתכנעתי. בעידן החסד, ישוע אדוננו רק עשה את עבודת הגאולה, אך זה לא פתר את אופיו החוטא של המין האנושי. אמונתנו יכולה רק לסלוח על חטאינו, ועלינו לקבל את שיפוט האל באחרית הימים כדי לפתור את חטאינו מהשורש ולהיטהר. עיניי נפקחו. היה שלב של עבודת האל שלא חוויתי. שמעתי שישוע אדוננו כבר חזר והביע אמיתות כדי לעשות את עבודת השיפוט, לטהר את האנושות ולהביא אותנו אל מלכות האל. התרגשתי, ומיד שאלתי את האחות סוזן, "כיצד עבודת השיפוט של האל מטהרת אותנו?"

היא הקריאה לי חלק מדברי האל הכול יכול. "שכאשר אלוהים הופך לבשר ודם הפעם, עבודתו היא לבטא את טבעו, בעיקר באמצעות הטלת ייסורים ובאמצעות שיפוט. על בסיס הדברים האלה, הוא נותן לאדם אמת רבה יותר וחושף דרכים רבות יותר לנוהג, ובכך הוא משיג את מטרתו לכבוש את האדם ולהושיע אותו מטבעו המושחת. זה מה שעבודתו של אלוהים בעידן המלכות טומנת בחובה" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה). "המשיח של אחרית הימים משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. אלוהים, בעבודת השיפוט שלו, לא מבהיר את אופי האדם במילים ספורות בלבד, אלא חושף, מטפל וגוזם לטווח הארוך. כל השיטות השונות האלו של החשיפה, הטיפול והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה נחשבות למשפט – רק באמצעות שיפוט כזה אפשר לשכך את האדם ולשכנע אותו לגמרי אודות אלוהים, ויותר מכך, להכיר את אלוהים באמת. עבודת השיפוט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת השיפוט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצונו של אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. ההשפעות האלה נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת).

האחות סוזן המשיכה בשיתוף שלה: "באחרית הימים, האל מבטא את האמת כדי לעשות את עבודת השיפוט, לטהר ולהושיע את האנושות ולגלות את התעלומות של עבודתו כולה. הוא גילה את האמת מאחורי השחיתות של המין האנושי, חשף וניתח את אופיינו להתנגד לאל, אמר לנו איזה טבע שטני קיים באופיינו, למה גורמים מצבי השחיתות והמחשבות האלה שמרעילים אותנו. וכיצד לפתור אותם. דברי האל מבהירים מהו ציות לאל, מהי אהבת אמת כלפי האל וכיצד להיות אדם כן. הם מראים לנו כיצד להשליך את השחיתות ולהשיג ישועה. הם גם חושפים את טבעו הקדוש והצודק של האל. באמצעות המשפט והייסורים מהאל, אנחנו מבינים את האמת, ומתחילים להבין את מהות השחיתות שלנו. אז אנחנו מתחילים לשנוא את האופן שבו השטן השחית אותנו, משתטחים בפני האל וחוזרים בתשובה, ומנהיגים את האמת. הטבע המושחת שלנו משתנה לאיטו ואנחנו יכולים לזכות בכבוד ובצייתנות על מנת לחטוא פחות ולהתנגד לאל פחות." האחות סוזן חלקה את החוויה האישית שלה. היא תמיד חשבה שיכולותיה רבות משל אחרים. היא הייתה מרוכזת בעצמה ודחקה באנשים לקבל את דעותיה. היא הדירה את כל המתנגדים וגערה בהם. זה פגע בהם ורמס אותם. באמצעות השיפוט והגילוי של דברי האל, היא הבינה שהיא חיה לפי חוקי השטן, כגון "אני החשובה ביותר". היא הייתה עקשנית ויהירה באופן שלא יאומן, ורצתה שאחרים יצייתו לרעיונותיה כאילו הם האמת. היא הייתה חסרת כבוד כלפי האל וחסרת היגיון. זה הגעיל את האל וגם את האנשים. היא תמיד רצתה שאנשים יקשיבו לה, וזה טבע שטני. השטן יהיר ורוצה להיות שווה ערך לאל. הוא רוצה לשלוט, שאנשים יקשיבו לו ויעריצו אותו, ולכן האל קילל אותו. היא עזבה בפחד ברגע שהיא הבינה את האופי וההשלכות של הבעיה שלה. היא שנאה את עצמה ואז הנהיגה את האמת. היא נעשתה צנועה בקשריה עם אנשים אחרים. היא הפסיקה לזלזל בהם ולרמוס אותם. היא יכלה לקבל רעיונות של אנשים אחרים, ומערכות היחסים שלה עם אנשים אחרים השתפרו. הייתה שמחה בליבי כששמעתי את שיתופיה את דברי האל ואת החוויה שלה. ובכן, האל משתמש בדבריו על מנת לשפוט ולטהר את טבענו המושחת. עבודת האל להציל אותנו היא מעשית! האמנתי במשך שנים, אך לא הצלחתי להיפטר מהחטא. חוויתי כאב נורא, אבל מצאתי את הנתיב!

לאחר מכן, התחלתי לקרוא את דבריו של האל הכול יכול, צפיתי בסרטים והקשבתי למזמורים של כנסיית האל הכול יכול. בנוסף, הצטרפתי למפגשים כדי לשתף את דברי האל. יכולתי להרגיש את עבודתה של רוח הקודש. הבנתי תעלומות ואמיתות שמעולם לא ידעתי לפני כן. נהניתי מזה. ידעתי שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר.

קראתי עוד מדבריו של האל הכול יכול והתחלתי להבין את הטבע היהיר שלי. התנשאתי על אחרים וגערתי בהם, וזה היה טבע שטני. האל שונא את זה. התפללתי לאלוהים כדי לחזור בתשובה. לא רציתי להתנהג כך יותר ולהתמקד בפגמים של אנשים אחרים. זה בלתי מתקבל על הדעת. כשראיתי את בעלי עושה משהו שלא אהבתי, התפללתי לאלוהים שישקיט את ליבי ודיברתי איתו ברוגע. יום אחד, בעלי אמר לי: "השתנית מאז שהתחלת להאמין באל הכול יכול. את כבר לא מתעצבנת כמו בעבר, ואת יכולה לדון בדברים בצורה רגועה." אני מודה לאל ממעמקי ליבי. ידעתי שההישג שלי הגיע באמצעות דברי האל. מה שהפתיע אותי היה שכאשר בעלי ראה את זה, הוא התחיל לקרוא את דברי האל הכול יכול וקיבל אותו. בעלי הבין באמצעות דברי האל שהשטן מפתה ומשחית אנשים ושולט בהם באמצעות משחקי רשת. הוא התחיל להבין את הסכנה שבמשחקי רשת, והפסיק להתפתות על ידיהם. אנחנו כבר לא מתווכחים. אנחנו קוראים את דברי האל ומשתפים זה את זה. כאשר אנחנו נתקלים בקושי, אנחנו מחפשים את האמת בדברי האל כדי למצוא פתרון. אני מרגישה שעבודת השיפוט של האל הכול יכול היא בדיוק מה שאני צריכה, ושהיא הכרחית על מנת לטהר ולהושיע אותנו לחלוטין. מצאתי את הדרך להיכנס למלכות השמיים. תודה לאל!