נולדתי במשפחה משיחית. אבי אמר לעיתים קרובות, "באמצעות אמונה באדוננו, חטאינו נסלחים ואיננו חוטאים יותר, וכשאדוננו יגיע, הוא ייקח אותנו לתוך מלכות השמיים, כיוון שכתבי הקודש אומרים, 'הֲרֵי בְּלִבּוֹ מַאֲמִין אִישׁ וְיֻצְדַּק, וּבְפִיו יוֹדֶה וְיִוָּשַׁע' (רומים י' 10)." אז במשך שנים, האמנתי שהאמונה שלי מצדיקה ומושיעה אותי ושאכנס לשמיים. אחר כך קראתי את דברי ישוע אדוננו שאומרים: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם לֹא תָּשׁוּבוּ וְתִהְיוּ כִּילָדִים לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם" (מתי י"ח 3). "לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי' יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (מתי ז' 21). זה בלבל אותי מאוד. אדוננו אומר שרק אלה המקיימים את רצון האב ייכנסו לשמיים, ואומר לנו לא לשנוא או לקנא באחרים, אלא לאהוב זה את זה. ידעתי שאני לא מממש את זה. שיקרתי ורימיתי כל הזמן לטובת האינטרסים שלי, ולא הייתי מאוד סבלני עם האחים והאחיות. לא יכולתי לאהוב אחרים כמו את עצמי. כשדברים השתבשו, האשמתי את אלוהים. לא אהבתי את אלוהים באמת. לא יכולתי לקיים את מצוות אדוננו ולא עשיתי את רצון האל. איך יכולתי להיכנס לשמיים? ואז עלו בדעתי דברי האל: "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" (ויקרא י"א 45). הייתי תמיד חוטא ומתוודה, עדיין כבול בחטא. האם אדוננו ייקח אותי לשמיים כשיבוא? התעמקתי בכתבי הקודש כדי להבין את כל זה. קראתי אותם שוב ושוב, אבל לא הצלחתי למצוא דרך להיפטר מהחטא. חשבתי על מה שאמר פאולוס: "אוֹי לִי, אָדָם אֻמְלָל שֶׁכְּמוֹתִי, מִי יַצִּילֵנִי מִגּוּף זֶה שֶׁהַמָּוֶת בּוֹ?" (רומים ז' 24). אפילו פאולוס לא הצליח למצוא את זה, אז כיצד אוכל אני? לא נעשיתי צעיר יותר והייתי מאמין רוב חיי, אבל עדיין לא הייתי בטוח אם אכנס לשמיים. הרגשתי מאוד עלוב ואבוד. רציתי כל כך למצוא דרך לשמיים וסוף סוף לפגוש את אדוננו בשלווה. אז התחלתי לבקר משיחיים ידועים וותיקים בכל מקום שהיו בו, אבל גם הם לא יכלו לעזור לי. נכחתי בכמה מפגשים של זרמי דת אחרים, אבל הם דיברו רק על אותם הדברים הישנים, על הצדקה והיוושעות על-ידי אמונה. הרגשתי כל כך מאוכזב.

דרך הזדמנות בלתי צפויה, התחלתי ללמוד בסמינר שנוהל בידי זרים. חשבתי שדרשות של זרים יהיו נהדרות, ושבטוח שאמצא שם תשובות. מלא אמונה, למדתי שם יותר מחודשיים. למרבה הצער, הכומר רק קרא מתוך ספרים בשיעורים שלו על היסטוריה של הכנסייה, חיי ישוע, סקירה כללית של הברית החדשה וכתבי הקודש, וכיוצא בזה. הוא אף פעם לא דיבר על דרך חיים. ערב אחד לאחר הארוחה, שאלתי את הכומר, "אתה יכול לספר לנו על דרך חיים?" הוא אמר, "זה בדיוק מה שאנחנו מלמדים פה. אנחנו הארגון הדתי הגדול בעולם, בעל הכרה בינלאומית. אחרי שלוש שנים תקבל תעודת כומר בינלאומית. אז תוכל להטיף את הבשורה ולהקים כנסיות בכל מקום בעולם." זה היה מאוד מייאש עבורי. לא רציתי להיות כומר. רציתי רק לדעת כיצד להיכנס אל השמיים. אז שאלתי, "אם התעודה הזו כל כך נהדרת, אני יכול להשתמש בה כדי להיכנס לשמיים?" הכומר לא ענה. המשכתי עם השאלות שלי. "אני שומע שאתה מאמין שנים רבות. האם נושעת? האם אתה יכול להיכנס אל השמיים?" הוא אמר בביטחון מלא, "בוודאי! אני בטוח שאכנס אל השמיים." אז שאלתי, "על מה אתה מבסס את הטענה הזו? האם אתה אוהב את האחרים כמו את עצמך? האם נפטרת מחטא וכעת אתה קדוש? האם הפכת להיות כמו ילד קטן? אנחנו לא מסוגלים אלא לחטוא וללכת כנגד תורת אדוננו כל הזמן. אנחנו חוטאים ביום ואז מתוודים על חטאינו בלילה. אלוהים הוא קדוש. האם אתה אומר שאנשים חוטאים כמונו יכולים להיכנס למלכות השמיים?" אחרי ששאלתי את השאלות האלה, הפנים שלו האדימו כמו סלק והוא לא אמר מילה. הייתי מרוסק. עזבתי את הסמינר וחזרתי הביתה.

בדרכי הביתה, הרגשתי אומלל, ושהתקווה האחרונה שלי נגוזה. לא היה לי מושג היכן למצוא את הדרך לשמיים. נזכרתי בפניו מלאות הדמעות של אבי הזקן. כל חייו, הוא הטיף להצדקה על-ידי אמונה ושנגיע לשמיים אחרי שנמות, אבל הוא נפטר עם חרטות. האמנתי באדוננו רוב חיי ואמרתי לאנשים בכל יום שהם יגיעו לשמיים כשימותו. אבל עכשיו לא הייתי בטוח לגבי כיצד להיכנס למלכות השמיים. האם אהיה כמו אבי, ואמות עם חרטות? לפתע חשבתי על מה שאמר ישוע אדוננו: "בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם. חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ. דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם" (מתי ז' 7). "אדוננו, הוא נאמן," חשבתי. "אני לא יכול לוותר על זה! כל עוד יש נשמה באפי, אני אמשיך לחפש את הדרך אל השמיים." באתי בפני אדוננו בתפילה: "אדוננו היקר, חיפשתי בכל מקום את הדרך להיפטר מחטא ולהיכנס לשמיים ואף אחד לא יכול לעזור לי. הו אדוננו, מה עליי לעשות? אני מטיף שאומר לאנשים בכל יום להישאר חזקים באמונתם ולהתמיד עד הסוף כדי להיכנס לשמיים. אבל כעת אפילו אני לא יודע כיצד להיפטר מחטא ולהיכנס לשמיים. האם אני לא עיוור המדריך עיוורים, המוליך את כולם לבור? הו אדוננו! היכן אוכל למצוא את הדרך אל השמיים? אני מבקש את ההנחיה שלך."

כשהגעתי הביתה, שמעתי שחברים ומנהיגים טובים מהרבה כנסיות הלכו אל הברק ממזרח. אנשים אמרו שהדרשות שלהם היו ממש נהדרות, שהיה בהם אור חדש, ואפילו עוררו הערצה בקרב כמה כמרים. חשבתי, "איך יתכן שאף פעם לא פגשתי מישהו מהברק ממזרח? זה יהיה נהדר לפגוש מישהו מהם יום אחד! עליי ללכת לחפש איתם ולראות מדוע הדרשות שלהם כל כך נהדרות והאם הם יכולים לפתור את הבעיה שלי."

האח וואנג מהכנסייה שלי בא יום אחד ואמר ששני קרובי משפחה שלו שהאמינו באל הכול יכול באו לביקור והזמין אותי לבוא. שמחתי כל כך כששמעתי אותו אומר את זה ומיהרנו לבית שלו. הצגנו את עצמנו וסיפרתי להם על הבעיה שלי, כשאמרתי, "תמיד האמנתי שלהיות מוטבל פירושו להיוושע, שזה שאנחנו מאמינים בליבנו ומתוודים בפינו משמעותו שאנחנו מוצדקים על-ידי אמונה, וכשאדוננו יבוא הוא ירים אותנו אל השמיים. אבל בשנים האחרונות אני מבולבל לגבי האם אוכל להיכנס לשמיים או לא. אני לא חושב שזה יכול להיות כל כך פשוט. כתבי הקודש אומרים: 'הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן' (עברים י"ב 14). אני והאחים והאחיות בכנסייה חוטאים כל הזמן ואני לא חושב שאנשים שחיים בחטא כמונו יכולים להיכנס לשמיים. אני רוצה לדעת בדיוק כיצד נוכל להיכנס אל מלכות השמיים. האם תוכלו לשתף איתי על הנושא?"

האחות ג'ואו חייכה ואמרה, "הכניסה למלכות השמיים היא הדאגה העיקרית של כל משיחי. בנושא הזה, ישוע אדוננו אמר לנו בבירור: 'לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי "אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי" יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם' (מתי ז' 21). אדוננו מאוד ברור. רק אלה שינהגו לפי דבריו ויקיימו את רצון האל יוכלו להיכנס למלכות השמיים. אדוננו מעולם לא אמר שמי שנושע פעם אחת נושע לתמיד, וגם לא שאנחנו מוצדקים על-ידי אמונה ולכן נוכל להיכנס אל מלכותו. הצדקה על-ידי אמונה היתה רעיון של פאולוס. פאולוס היה רק שליח, איש מושחת. הוא לא היה המשיח, ודבריו לא היו דברי המשיח. אנחנו לא יכולים להסתמך על הדברים שלו כדי להיכנס לשמיים. רק ישוע הוא אדוננו והמלך של מלכות השמיים. רק לדבריו יש סמכות ורק הם האמת. התפיסות של האדם אינן אמת ולא יכולות לקבוע אומדנים לכניסה אל מלכותו. אנחנו יכולים להסתמך רק על דברי אדוננו בעניין הזה. אנחנו לא יכולים להסתמך על דברי פאולוס, וזהו זה." האחות ג'ואו, קראה אז כמה פסקאות של דברי האל הכול יכול על המשמעות של הצדקה והיוושעות על-ידי אמונה, ועל היוושעות וכניסה אל השמיים. האל הכול יכול אומר, "עבודתו של ישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם בקרב המאמינים נותר חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, ושעדיין היה צריך להסיר באיטיות. משמעותה של ישועה לא הייתה שהאדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: אם הם האמינו, בני האדם לא היו שייכים עוד לחטא" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (2)). "אתם רק יודעים שישוע ירד אל פני האדמה באחרית הימים, אך כיצד בדיוק הוא ירד? חוטאים כמותכם, שזה עתה נגאלו ושלא השתנו ושאלוהים לא הפך למושלמים – האם תוכלו להיות כלבבו של אלוהים? אתה, שעדיין יש לך את זהותך הישנה – נכון שישוע הושיע אותך, ושאינך נחשב עוד לחוטא בזכות ישועתו של אלוהים, אך זה לא מוכיח שאין בך חטא וטומאה. איך ייתכן שתהיו קדושים אם לא השתניתם? בתוככם, אתם רדופי טומאה, אנוכיים ונבזים, אבל אתם בכל זאת מבקשים לרדת יחד עם ישוע – אין לכם סיכוי! החמצתם שלב באמונתכם באלוהים: רק נגאלתם, אך לא השתניתם. כדי שתהיה כלבבו של אלוהים, על אלוהים לעשות בך באופן אישי את עבודת השינוי והטיהור. אם רק נגאלת, לא תהיה מסוגל להשיג קדושה. כך, לא תהיה זכאי לקחת חלק בברכותיו הטובות של אלוהים. זאת מכיוון שהחמצת שלב בעבודתו של אלוהים לניהול האדם – שלב עיקרי בשינוי ובהבאה לידי שלמות. הנך חוטא שזה עתה נגאל ולפיכך אינך מסוגל לרשת ישירות את הירושה של אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בנוגע לתארים וזהות). "אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם. הוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה).

האחות וואנג חלקה אתנו אז בשיתוף, ואמרה, "בזמן מאוחר בעידן החוק, השטן השחית את האנושות באופן עמוק יותר ויותר, ואנשים חטאו יותר ויותר. כולם היו בסכנה של הוצאה להורג על פי החוק. אז ישוע אדוננו עשה עבודת גאולה בעידן החסד ועל-ידי כך שנצלב הפך לקורבן החטאת של האדם וסלח לו על חטאיו. בזמן ההוא, היינו צריכים רק להאמין באדוננו, להתוודות ולהכות על חטא בפניו, וחטאינו היו נסלחים ויכולנו ליהנות מהחסד שהעניק לנו. זו היתה ישועה לאנשים שחיו תחת החוק. משמעות ה'ישועה' הזו, היתה להשתחרר מגינוי וקללה של החוק ומכל גינוי עתידי של החוק. זוהי 'היוושעות על-ידי אמונה'. הצדקה על-ידי אמונה אין משמעה שאנו נהיים צדיקים. זה שאנחנו מוצדקים ונושעים על-ידי אמונה לא אומר שאנחנו נטולי חטא, שאנחנו טהורים לחלוטין ושהשגנו ישועה שלמה, או שאנחנו יכולים להיכנס אל השמיים. למרות שהחטאים שלנו נסלחו, האופי החוטא שלנו והטבע השטני עדיין מושרשים בנו עמוק. אנחנו עדיין יכולים לשקר, לקנא ולשנוא אחרים, ולעיתים קרובות אנחנו חוטאים חטא ומתנגדים לאלוהים. איך יוכלו אנשים כמונו, כה מלאים בטבע שטני, שמורדים באלוהים ומתנגדים לו אי פעם להיכנס למלכות השמיים? משום כך ישוע אדוננו הבטיח לחזור. האל הכול יכול הגיע באחרית הימים. הוא ביטא את כל האמיתות שמטהרות ומושיעות אותנו ועושה את עבודת השיפוט כדי לפתור את האופי והטבע השטניים שלנו וכדי להושיע אותנו לגמרי מחטא ולטהר אותנו כך שנוכל להיכנס למלכות השמיימית. עבודת השיפוט של האל הכול יכול מקיימת את נבואתו של ישוע אדוננו: 'עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת' (יוחנן ט"ז 12-13). 'כִּי לֹא בָּאתִי לִשְׁפֺּט אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם. מִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי וְאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי, יֵשׁ הַשּׁוֹפֵט אוֹתוֹ. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הוּא יִשְׁפֺּט אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן' (יוחנן י"ב 47-48). ובאגרת פטרוס הראשונה כתוב: 'שֶׁהֲרֵי עֵת לְהַתְחִיל הַמִּשְׁפָּט מִבֵּית אֱלֹהִים' (פטרוס א' ד' 17). באמצעות חוויית עבודת הגאולה בעידן החסד, אנחנו יכולים רק ליהנות מחסדו של אדוננו ושכל חטאינו ייסלחו. אנחנו לא יכולים להיות פטורים מחטא או להיטהר. זו הסיבה שאנחנו צריכים לקבל ולציית לעבודת השיפוט של האל באחרית הימים ולחזור באמת בתשובה ולהיטהר משחיתות כדי להיות חופשיים מחטא ולהיוושע לגמרי אחת ולתמיד. אז נוכל לשרוד את האסונות ואלוהים יוביל אותנו אל מלכותו."

השיתוף של האחות ממש פקח את עיני. הרעיון של היוושעות על-ידי אמונה וכניסה לשמיים היה רק הדמיון שלנו ובניגוד לדברי אדוננו. ישוע אדוננו עשה את עבודת הגאולה, לא את עבודת סילוק החטא, כך שהאופי החוטא שלנו נשאר בנו ואיננו מסוגלים אלא להמשיך לחטוא ולהתנגד לו. אין פלא שאף פעם לא הצלחתי לשחרר את עצמי מחטא כל אותן שנים ולא משנה כמה מרדתי בבשרי או דיכאתי את הגוף שלי. מסתבר שזה היה בגלל האופי החוטא שלי ובגלל שלא חוויתי את עבודת האל החדשה. האל הכול יכול עושה את עבודת השיפוט כדי לעקור מתוכנו את האופי החוטא שלנו וכדי לטהר ולהושיע אותנו לגמרי אחת ולתמיד. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים וזה כל כך נפלא! אבל לא ידעתי כיצד אלוהים שפט וטיהר אותנו באחרית הימים אז שאלתי את האחיות לגבי זה.

האחות וואנג קראה פסקה נוספת מדברי האל הכול יכול: "המשיח של אחרית הימים משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. אלוהים, בעבודת השיפוט שלו, לא מבהיר את אופי האדם במילים ספורות בלבד, אלא חושף, מטפל וגוזם לטווח הארוך. כל השיטות השונות האלו של החשיפה, הטיפול והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה נחשבות למשפט – רק באמצעות שיפוט כזה אפשר לשכך את האדם ולשכנע אותו לגמרי אודות אלוהים, ויותר מכך, להכיר את אלוהים באמת. עבודת השיפוט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת השיפוט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצונו של אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. ההשפעות האלה נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת).

ואז המשיכה בשיתוף הבא: "האל הכול יכול מבטא את האמת כדי לשפוט ולטהר אותנו באחרית הימים. הוא חושף את אופיו וטבעו השטני של האדם שמתנגד לאלוהים. באמצעות השיפוט והחשיפה של דבריו והעובדות אנו רואים עד כמה השטן השחית אותנו. אנחנו שחצנים, רמאים, מתעבי-אמת, קשים ורעים על-פי אופיינו. טבע שטני ממלא את העצמות והדם שלנו, ואנחנו בקושי נראים אנושיים. כשאנו נשלטים בידי הטבע המושחת הזה, אנחנו לא יכולים אלא להתנגד ולמרוד באלוהים. לדוגמא, לעיתים קרובות אנחנו מתהדרים ומתרברבים כשאנחנו עובדים ומטיפים כדי לזכות בהערכה של אחרים. נעשה הכול למען האינטרסים שלנו, ואנו מתחרים על כבוד וזוממים האחד נגד השני. אנחנו מקנאים ושונאים כל מי שיותר טוב מאתנו, אנחנו נותנים מעצמנו רק כדי לזכות בברכות ולהיכנס אל מלכותו, ואנחנו מאשימים את אלוהים ומפרשים אותו לא נכון ברגע שמשהו לא מסתדר בבית. השיפוט והייסורים של אלוהים מאפשרים לנו לראות את השחיתות שלנו. ואז אנחנו שונאים באמת את האופי השטני שלנו ומתחילים לחוש חרטה ולשנוא את עצמנו, ואז אנחנו חוזרים בתשובה לאלוהים. אנחנו גם זוכים להכיר קצת מטבעו הצודק של אלוהים. אנחנו מתחילים לירוא את אלוהים ולהישמע לו, אנחנו יכולים למרוד בבשרנו במודע ולנהוג לפי דברי האל, אנחנו יכולים למלא את חובתנו כישויות שנוצרו כהלכה ולהתחיל להביא לידי ביטוי צלם אנוש. באמצעות החוויה הזו, אנו מרגישים כמה עמוק השחית אותנו השטן, מרגישים שאנחנו חייבים לקבל את השיפוט של דברי האל, שהכרחי לטהר את הטבע השטני שלנו, ושאיננו יכולים יותר להתנגד לאלוהים. זו הדרך היחידה להיכנס למלכות האל."

כששמעתי את השיתופים האלה, הלב שלי נמלא אור. אם נקבל רק את עבודת הגאולה של עידן החסד ולא את עבודת השיפוט של האל הכול יכול, אז גם אם נאמין באדוננו כל חיינו, החטא עדיין יכבול אותנו ולעולם לא נקיים את רצון האל או ניכנס למלכות האל. האל הכול יכול מבטא את האמת ועושה את עבודת השיפוט שלו – זו הדרך היחידה אל מלכות השמיים! חיפשתי מקרוב ומרחוק את הדרך אל מלכות השמיים במשך שנים, וכעת סוף סוף מצאתי אותה. התמלאתי דמעות של שמחה – תקוותי ארוכת השנים התממשה. זהו קולו של האל והאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר! כשישוע אדוננו נולד, שמעון הקדוש היה מאושר לראות אותו שמונה ימים בלבד אחרי הלידה. העובדה שיכולתי לשמוע את קול האלוהים ולקבל את פני אדוננו בימי חיי גורמת לי להרגיש אפילו יותר מאושר ומבורך משמעון הקדוש! אני כל כך אסיר תודה לאל הכול יכול!