בדברי האל נאמר: "למען גורלכם, עליכם לשאוף לאישורו של אלוהים. כלומר מאחר שאתם מכירים בכך שאתם נמנים על בית האל, עליכם להביא שלוות לאלוהים ולְרַצות אותו מכל בחינה. במילים אחרות, עליכם להיות עקרוניים במעשיכם ולהיות תואמים לאמת בהם. אם הדבר יהיה נשגב מיכולותיכם, אלוהים יתעב וידחה אתכם, וכל בני האדם יבוזו לכם. וכשאתם במצב ביש כזה, אתם לא יכולים להימנות על בית האל. זו המשמעות של היעדר אישור מצד אלוהים" ("שלוש תוכחות" ב'הדבר מופיע בבשר'). מדברי האל אנו למדים מה הוא דורש מאיתנו: לפעול על פי עקרונותינו ולדבוק באמת כדי שנקבל את אישורו ונשביע את רצונו בכול. אני לא השכלתי לעשות זאת בעבר, בעיקר כי נתתי לרגשות שלי לשלוט בי, תמיד חייתי והתנהגתי לפי התחושות שלי. למרות שאף פעם זה לא נראה שאני עושה משהו רע, מעשיי עמדו בניגוד לעקרונות האמת וזה פגע בעבודת הכנסייה. אבל אחרי שאלוהים שפט אותי וייסר אותי במילותיו, התחלתי להבין את אופי ההתנהגות שלי ואת השלכותיה. וכך, יכולתי לגשת לדברים מתוך המניעים הנכונים במקום להסתמך על הרגש, ויכולתי ליישם בפועל את דברי האל.

בנובמבר שעבר, כששימשתי בתפקיד מנהיגה בכנסייה, נערך סקר לגבי טיב תפקודם של ראשי הקבוצות בכל התכנסות. מהתשובות, הבנתי שראשת הקבוצה, האחות לי, מתרשלת באופן קבוע בחובותיה ושאם מציינים בפניה את הטעויות שלה, היא לא רק מסרבת לקבל את האמת, אלא גם מתווכחת. כשאנשים אחרים חוו קשיים, היא לא שיתפה איתם את האמת כדי לעזור להם, אלא הטיפה להם מוסר בהתנשאות והגבילה אותם. אחרי שקראתי את זה, ידעתי שעל פי עקרונות הבחירה בבית האל, חובה להחליף אותה. אבל שתינו הגענו מאותה עיר וכבר שיתפנו פעולה בתפקידים קודמים. תמיד היינו קרובות, והיא דאגה לי וטיפלה בי המון. אם אשחרר אותה מתפקידה, היא תחשוב שאני חסרת לב? שנתיים קודם היא כבר הועברה מתפקידה כמנהיגה בכנסייה והצליחה בקושי להשתחרר מהחשיבה השלילית שלה. אם יילקח ממנה עוד תפקיד, זאת תהיה מכה גדולה עוד יותר, לא? היא תצליח להתמודד עם זה? הבנתי שאני חייבת לשתף אותה מיד בעניין כדי שהיא תבין עד כמה מעמדה מעורער. חשבתי לעצמי שאם היא תתעשת בזמן, היא תוכל לשמור על תפקידה. אז פניתי אל האחות לי ושיתפתי אותה לגבי הבעיות שלה אבל גיליתי שאין בה מודעות עצמית אמיתית כלשהי. נתתי את כל-כולי כששיתפתי איתה ואחרי השיחה היא הראתה נכונות להשתנות ולחשוב על דרכיה ואני חשתי סוף סוף הקלה. חשבתי לעצמי שאם אגיד עליה כמה מילים טובות לעמיתיה, אולי היא תוכל להמשיך למלא את חובותיה.

אחר כך, במהלך שיחה על ענייני עבודה, אמרו לי כמה מעמיתינו שהאחות לי בכלל לא קיבלה את האמת והסכימו כולם שצריך להחליף אותה. הדברים האלה עוררו בי סערת רגשות. חשבתי לעצמי, "לאחות לי יש בעיות, אבל היא מוכנה להשתנות, אתם לא יכולים לתת לה עוד הזדמנות?" ובאותו רגע אמרה האחות ז'ו, "האחות לי נמצאת במצב הזה כבר לא מעט זמן. היא טובה בשיתוף, אבל בפועל היא לא נוהגת בהתאם למה שהיא אומרת. אין שום שינוי כלל. היא לא מתאימה לתפקיד הזה." אני מיהרתי להתערב בשיחה, "לאחות לי קשה לקבל את האמת, אבל היא מאוד יוזמת ומאוד אחראית. רק לאחרונה, כשכמה אחים ואחיות הזניחו את חובותיהם, היא החדירה בהם מוטיבציה." האחות באי ענתה מיד, "האחות לי נראית כאילו היא תמיד ממהרת, תמיד יוזמת משהו, אבל למעשה זו רק הצגה, היא לא מסוגלת לפתור בעיות אמיתיות." כל הדברים שהם אמרו היו נכונים, ולי לא הייתה שום תשובה. מנהיגת כנסייה אחרת, האחות ז'אנג, אמרה, "זה נכון שהאחות לי לא מתאימה להיות ראשת קבוצה, אבל אין לנו כרגע מועמדת ראויה להחליף אותה. בואו נשאיר אותה עד שנמצא מחליפה טובה." זה היה בדיוק מה שרציתי, ולכן מיהרתי להוסיף, "אני מסכימה. בואו נחליף אותה כשיגיע מישהו אחר." להפתעתי, כעבור פחות משבוע, האחות ז'ו העלתה את הנושא שוב אחרי שסיימנו לדון בעבודת הכנסייה. היא אמרה שהאח צ'ן הוא בחירה טובה, וכמה מעמיתיה הסכימו איתה. הלב שלי זינק ממקומו. אם האח צ'ן ייבחר למנהיג הקבוצה, האחות לי תפוטר. אז אמרתי כמה דברים על שחיתותו ומידותיו הרעות של האח צ'ן, ואמרתי שהוא אינו מתאים לתפקיד. ואז כולם התחילו לגמגם ואני הרגשתי קצת לא בנוח, אבל עדיין לא חיפשתי את האמת.

בהמשך, המנהיגה שלי ביקשה ממני לסקור בפניה את ראשי הקבוצות, וכשהגעתי לאחות לי, לא שיקפתי במדויק את ההערכות של האחים והאחיות עליה. הרגשתי מעט מוטרדת אחרי שהלכתי. תהיתי לעצמי למה דיברתי בשמה של האחות לי, למה תמיד דאגתי לה. האם לא נהגתי במשוא פנים? מה היה המניע שכיוון אותי? ואז קראתי את דברי האל: "מהי, בראש ובראשונה, רגשנות? זהו טבע מושחת. אם נשתמש במילים ספורות כדי לתאר את היבטיה המעשיים של הרגשנות, המילים יהיו 'משוא פנים, הטיה כדי להגן על אנשים מסוימים, קיום קשרי בשר והתנהגות בלתי צודקת.' אלה מרכיביה של הרגשנות. לפיכך, היפטרותו של האדם מהרגשנות אין פירושה רק לחדול לחשוב על מישהו. בדרך כלל, אתה עשוי לא לחשוב על אותו אדם כלל, אבל ברגע שמישהו מעביר ביקורת על בני המשפחה שלך, על עיר הולדתך, או על מישהו שיש לך קשר אליו, אתה כועס מאוד וגומר אומר לפעול לטובתם. אתה מרגיש מחויב לחלוטין לסתור את מה שנאמר עליהם. אינך יכול לאפשר להם להיות קורבן לעוול שלא תוקן. אתה מרגיש צורך לעשות כמיטב יכולתך כדי לשמור על המוניטין שלהם, לגרום לכל דבר שגוי להיראות כשורה ולא לאפשר לאחרים לומר את האמת עליהם או לחשוף אותם. זהו חוסר צדק וזה נקרא להיות רגשני" ("מהי מציאות האמת?" ב'שיחותיו של המשיח של אחרית הימים'). "אם אין לבני האדם יראת כבוד כלפי אלוהים ואם אין בלבם מקום לאלוהים, אזי הם לעולם לא יוכלו לפעול בהתאם לעקרונות, יהיו החובות שהם ממלאים אשר יהיו או יהיו הבעיות שאיתן הם מתמודדים אשר יהיו. אנשים החיים אפופים בכוונותיהם ותשוקותיהם האנוכיות אינם מסוגלים להיווכח במציאות האמת. לכן, בכל פעם שהם נתקלים בבעיה, הם אינם בוחנים באופן ביקורתי את כוונותיהם ואינם יכולים לזהות היכן כוונותיהם מוטעות. תחת זאת, הם משתמשים בכל מיני צידוקים כדי להמציא לעצמם שקרים ותירוצים. הם עושים עבודה טובה למדי בהגנה על האינטרסים, על המוניטין ועל היחסים הבין-אישיים שלהם, אבל למעשה הם לא כוננו שום קשר עם אלוהים" ("הגישה שצריכה להיות לאדם כלפי אלוהים" ב'שיחותיו של המשיח של אחרית הימים').

זה מראה שכשאנו נתקלים בבעיות, אנו לא יכולים לנהוג בהוגנות, על פי עקרונות האמת. אלא אנו לא מבחינים בין טוב לרע, אנחנו מעדיפים את האנשים שקשורים אלינו או שמיטיבים איתנו, ומגוננים עליהם. זו פעולה מתוך רגש. כשהרגש שולט בנו, בעת מילוי תפקידנו או בהתמודדות עם בעיה, אנחנו פשוט חושבים על תחושותינו הגשמיות ועל האינטרסים האישיים שלנו מבלי להנהיג את האמת או מבלי למלא כלל את חובתנו. זה המצב שבו אני הייתי. לא רציתי לפטר את האחות לי כי פעלתי ברגשנות. הגנתי על מערכת היחסים בינינו וחששתי שהיא תכעס עליי. לכן, כשעמיתיה רצו לדבוק בעקרונות ולהחליף אותה, עשיתי כל שיכולתי כדי להגן עליה, כדי שהיא תוכל לשמור על משרתה. כשהבעתי את חוות דעתי עליה בפני המנהיגה שלי הצנעתי את זה, חיפיתי עליה מתוך משוא פנים וטשטשתי את האמת. בדיעבד, אני מבינה שכל המניעים והכוונות שלי נשלטו על-ידי רגשות. חייתי בטבע מושחת של תחבולות והונאה, והייתי מוכנה לסכן את האינטרסים של בית האל כדי להגן על מערכת יחסים, העדפתי פגיעה באלוהים על פני פגיעה באדם. לא הפגנתי כל יראה כלפי האל. הייתי כה אנוכית ובזויה! הרגשתי אשמה כל כך בכל העניין הזה, אז ניגשתי מיד אל המנהיגה כדי לומר לה את האמת. אחר כך, התפללתי ופניתי אל אלוהים: "למה אני תמיד מונעת מתוך רגש ולא מסוגלת לנהוג על פי האמת? מהו שורש הבעיה?"

יום אחד, במהלך תפילתי הקצרה, קראתי את המילים האלה מפי האל: "מאחר שהאדם נולד לתוך ארץ כה מזוהמת, החברה פגעה בו אנושות, הוא הושפע ממוסר פיאודלי, ולמד ב'מוסדות להשכלה גבוהה.' החשיבה הנחשלת, המוסר המושחת, ההשקפה הנבזית על החיים, הפילוסופיה הנתעבת של החיים, הקיום חסר התוחלת, ואורח חייכם ומנהגיכם המושחתים – כל הדברים האלה פלשו באופן חמור לתוך לבו של האדם, חתרו תחת מצפונו והתקיפו אותו באופן חמור. כתוצאה מכך, האדם מרוחק עוד יותר מאלוהים ומתנגד לו עוד יותר. טבע האדם הולך ונעשה מרושע יותר מיום ליום, ואין ולו אדם אחד שיוותר מרצון על שום דבר למען אלוהים, אין ולו אדם אחד שיישמע לאלוהים מרצון, ויתרה מזאת, אין ולו אדם אחד שישאף מרצונו להופעת אלוהים. במקום זאת, בתחומו של השטן, האדם לא עושה דבר מלבד לחפש הנאות, והוא נכנע לשחיתות הבשר בארץ הרפש. גם כשאלה שחיים בחשיכה שומעים את האמת, לא עולה בדעתם להנהיג אותה, והם לא שואפים לחפש את אלוהים גם אם הם חזו בהופעתו. כיצד יכול להיות לאנושות כה מושחתת סיכוי כלשהו לישועה? כיצד יכולה אנושות כה מנוונת לחיות באור?" ("מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'). ואז קלטתי שפעולה מתוך רגש נובעת בדרך כלל מכך שהשטן מוליך אותי שולל ומשחית אותי. באמצעות החינוך בבית הספר וההשפעות החברתיות, השטן משפיע עמוקות על בני האדם בכל מיני פילוסופיות ארציות וחוקי הישרדות כמו למשל "כל אדם ידאג לעצמו והשטן ייקח את האחרון," "דם סמיך ממים," ו"האדם אינו דומם, כיצד ייתכן שלא יהיו לו רגשות?" אני חייתי על פי הפילוסופיות האלה, התייחסתי להגנה על המקורבים אליי כאל משהו חיובי, התייחסתי לאמפתיה ולחמלה כאל אהבה. ובקשר להחלפתה של האחות לי, חשבתי כל הזמן שאנחנו מאותה עיר ושהיא תמיד דאגה לי, ולכן כשהיא עמדה בפני פיטורין, חשבתי שעליי לעזור לה ולדבר בשמה. חשבתי שזה הדבר הנכון לעשותו. ידעתי שהיא לא באמת התמסרה לחובותיה כראשת קבוצה אלא לא פעם הטיפה מוסר לאחרים ורדתה בהם. אי-החלפתה הייתה פוגעת באחים ובאחיות ומשפיעה על עבודת הכנסייה. אבל הלכתי נגד עקרונות האמת והתעלמתי מהאינטרסים של בית האל, עשיתי כל שיכולתי כדי להגן עליה ולהשאיר אותה בתפקידה. ניצלתי את מעמדי כדי לשמר את הקשר בינינו והשתמשתי בעבודת הכנסייה כדי לגמול לה על טוב לבה כלפיי. ניצלתי את כוחי ואת חובתי לטובתי האישית. כמנהיגה, היה עליי לחשוב על עבודת הכנסייה ועל חייהם של האחים והאחיות ולפעול על פי עקרונות האמת במילוי חובתי. אבל אני העמדתי את הרגש מעל הכול, הייתי מודעת היטב לאמת, אבל לא יישמתי אותה. האם זו לא היתה בגידה באמת ובעקרונות, האם זו לא היתה הקלת ראש בעבודת הכנסייה? נשכתי את היד שהאכילה אותי! ואז הבנתי שהפילוסופיות הארציות האלו הן רעיונות מופרכים שהשטן משתמש בהם כדי להשחית ולהונות בני אדם. דיבורים והתנהגויות כאלה, אין בהם כל הוגנות וכל צדק, ואין בהם באמת עקרונות של אמת. זו בדיוק אותה פילוסופיית חיים של בכירי המפלגה הקומוניסטית: "כשאדם מקודם לעמדה בכירה ומשפיעה יותר, בני משפחתו וקרוביו משגשגים". כשמישהו מתמנה למשרה ציבורית, גם בני משפחתו המורחבת מרוויחים, ויכולים לעשות כמעט כל דבר מבלי להיענש. חברה שנמצאת בשליטת המפלגה הקומוניסטית היא חברה אפלה ומרושעת כל כך, נטולת כל הוגנות או צדק. כמנהיגה בכנסייה שאינה פועלת על-פי עקרונות אלא חיה על פי אותן פילוסופיות שטניות, במה הייתי שונה מנושא משרה במפלגה הקומוניסטית? כשסירבתי לפטר את האחות לי, לא פעלתי מתוך אהבת אמת או עזרה אמיתית, אלא פשוט חששתי שהיא תגיד שאני אדם קר ונטול-רגשות והיא כבר לא היתה רואה אותי שוב באותו אור. לא חשבתי כלל על חייה. כשמעבירים מישהו ממשרתו בבית האל, עושים זאת כדי לעודד אותו להתבוננות עצמית, כך שהוא יוכל לחזור בתשובה ולהשתנות בזמן. זוהי אחת מדרכיו של האל להושיע אנשים ולהגן עליהם. גם אני פוטרתי מחובתי, וכשלמדתי את הלקח מכשלוני, הכנסייה ארגנה לי חובה אחרת שהתאימה לי. רק המעידה והנפילה גרמו לי להתבונן ואפשרו לי מודעות עצמית אמיתית. הבנתי גם יותר אודות רצונו של האל להציל את האדם וראיתי שאהבתו טומנת בחובה הן את חמלתו והן את צדקתו. יש עקרונות לאהבת האל. הוא לא מפנק אותנו. אבל "האהבה" שלי לאחרים היתה גדושה בפילוסופיות ארציות שטניות והתבססה על אינטרסים אישיים. היא היתה צרה ואנוכית, דוחה ונתעבת כלפי אלוהים. אז הבנתי שאנחנו פוגעים בזולת ובעצמנו כשאנחנו מסתמכים על תחושותינו, וזה הדבר שמנע ממני יותר מכול לנהוג על פי האמת ולמלא את חובתי כראוי. בלי לקבל את השיפוט והייסורים שבדברי האל, ללא כפרה אמיתית, הייתי פוגעת בטבעו של האל, האל היה דוחה אותי, מתעב אותי ומסלק אותי מעליו.

אחר כך קראתי קטע נוסף מדברי האל: "אם ברצונך לקיים קשר הולם עם אלוהים, אזי לבך חייב לפנות אל אלוהים. על סמך זאת, יהיו לך גם קשרים הולמים עם אנשים אחרים. אם לא יהיה לך קשר הולם עם אלוהים, אזי אין זה משנה מה תעשה כדי לשמר את הקשרים שלך עם אחרים, ואין זה משנה עד כמה תעבוד קשה וכמה אנרגיה תשקיע, הכול עדיין יתייחס רק לפילוסופיית חיים אנושית. אתה משמר את מעמדך בקרב בני האדם באמצעות נקודת מבט אנושית ופילוסופיה אנושית כדי שהכול יהללו אותך, אולם אינך דבק בדברי האל כדי לכונן קשרים הולמים עם אנשים. אם לא תתמקד בקשרים שלך עם אנשים אבל תשמור על קשר הולם עם אלוהים, ואם תהיה נכון להעניק את לבך לאלוהים וללמוד להישמע לו, אזי קשריך עם כל האנשים יהפכו מטבע הדברים להולמים. באופן זה, הקשרים האלה לא יהיו מושתתים על הבשר אלא על יסוד אהבתו של אלוהים. אינטראקציות המבוססות על הבשר כמעט אינן קיימות, אבל ברוח ישנם שיתוף, אהבה הדדית, נוחות הדדית ואספקה הדדית. כל זה נעשה על בסיס של לב שמְרַצה את אלוהים. קשרים אלה אינם נשמרים על סמך פילוסופיית חיים אנושית, אלא נוצרים באופן טבעי מאוד באמצעות נשיאת עול למען אלוהים. לא נדרש מאמץ אנושי. עליך רק לנהוג על-פי העקרונות של דברי האל" ("חשוב מאוד לייסד קשר הולם עם אלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר').

אחרי שקראתי את דברי האל, הבנתי שמערכות יחסים עם אחים ואחיות מתבססות בעיקר על אהבת האל. הפילוסופיות הארציות של השטן לא ישמרו עליהן. המפתח הוא לנהוג על פי האמת. בייחוד בכל הנוגע לעבודה בבית האל, כשאנו רואים מישהו שממלא את חובתו באופן הנוגד את עקרונות האמת, עלינו לחלוק עמו את האמת כדי לעזור לו ולתמוך בו. אם הוא עדיין לא מכפר על מעשיו אחרי כמה שיתופים, יש לגזום אותו ולטפל בו בעת הצורך. אפילו עם משפחה וחברים, אנו לא יכולים להסתמך על רגשותינו או לציית לפילוסופיות ארציות. עלינו לעשות דברים על פי עקרונות דברי האל: לשתף בעת הצורך ולהחליפם אם זה לא עוזר. יש לשמור תמיד על עבודת הכנסייה ועל האינטרסים של בית האל. רק זה עולה בקנה אחד עם רצון האל. בהמשך שוחחתי על כך עם כמה מעמיתיי ופיטרתי את האחות לי על בסיס עקרונות האמת. בנוסף, שיתפתי עמה ניתוח של ביצועיה לאור דברי האל וקידמתי את האח צ'ן לתפקיד ראש קבוצה. רק אז הרגשתי בנוח בלבי. כעבור זמן מה הקראתי את דברי האל לאחות לי ושאלתי מה שלומה. היא אמרה, "תודה לאל! כל מעשיו לטובה. בתחילה חשתי רגש שלילי וסבלתי, אבל כשקראתי את דברי האל והתפללתי, הבנתי שאלוהים עובד כך כדי לשנות אותי, ושאלמלא פוטרתי ולולא הצביעו בפניי על בעיותיי, לא הייתי מכירה את עצמי, ולא הייתי משתנה ומכפרת על מעשיי כפי שאני עושה כעת." כששמעתי זאת, הרגשתי כמה זה נפלא למרוד בבשר ולנהוג על פי האמת. גיליתי גם שרק כשנוהגים על פי האמת ועל פי עקרונות, זה עולה בקנה אחד עם רצון האל. זוהי הדרך המכובדת היחידה.