בספטמבר 2012, הייתי ממונה על עבודת כנסייה כאשר פגשתי את מנהיגתי יאן ז'ואו. גיליתי שהיא ביקשה מאחים ואחיות להפיץ את הבשורה מדלת לדלת. זו הייתה הפרה חמורה של העקרונות. אז עמיתי לעבודה ואני אמרנו לה, "עלינו לציית לעקרונות בית האל בזמן שאנו מפיצים את הבשורה. מה שאת עושה כעת אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות אלה ואם חסרי אמונה או עושי רשע ימצאו את דרכם לתוך הכנסייה, הדבר יפריע לעבודתו של בית האל. בכל מקרה, מסוכן להפיץ את הבשורה בדרך זו. אם מישהו יתקשר למשטרה, זה כאילו השלכת את אחינו ואחיותינו לאריות." לא רק שהיא לא התייחסה לדברינו, היא גם האשימה אותנו שאנו נצמדים לחוקים בקפדנות יתר. באספות הבאות, היא הייתה נוזפת בי ובעמיתי לעבודה, והייתה אומרת שאנו מפריעים לעבודת הפצת הבשורה של בית האל. שנינו חשנו שהיא מגבילה אותנו מאוד. בדצמבר באותה שנה, החברים המקומיים שלנו יצאו להפיץ את הבשורה כפי שיאן ז'ואו אמרה להם לעשות ולמעלה מ-100 אנשים נעצרו. זו הייתה מכה גדולה לעבודתו של בית האל, אך יאן ז'ואו הייתה לגמרי חסרת חרטה. מעולם לא ראיתי אותה מנתחת את יהירותה ואת פזיזותה או מהרהרת עליהן. כשהגיע נובמבר 2013, כבר הייתי ממונה על יצירת סרטים עבור הכנסייה. שמתי לב שהיא המשיכה לעשות כל מה שבא לה בשחצנות רבה. היא הייתה נוזפת בכל מי שהביע דעה אחרת ומגנה אותם. היא הייתה מונעת הפצת סרטים שאנשים הגישו לשם סקירה, ובכך אחים ואחיות לא יכלו לקבל ביקורת בזמן או עזרה מבית האל. הצבעתי בפניה על כמה דברים שהיו לוקים בדרך בה היא ביצעה את חובתה והצעתי מספר הצעות, אך היא פשוט המשיכה כבעבר. היא לא הקשיבה, והיא אמרה שאני הוא היהיר. במאי 2014, היא דאגה שיפטרו אותי ונשלחתי חזרה הביתה. לאחר ששבתי הביתה, במקרה יצא לי לקרוא כמה עקרונות על הבחנה בצוררי משיח ובמנהיגי שקר. כשהשוואתי את התנהגותה העקבית של יאן ז'ואו לאותם עקרונות, הבנתי לבסוף עד כמה היא באמת הייתה יהירה וזדונית. היא תמיד התנהלה בתפקידה בצורה מופקרת ודיקטטורית. היא לא קיבלה את האמת או הצעות מאחים ואחיות, ובמקום זאת דיכאה וגינתה אנשים. האם התנהגותה לא הוכיחה שהיא צוררת משיח ששונאת את האמת? כשהבנתי את הסיבה להתנהגותה, נבהלתי. במשך השנתיים בהן עבדנו יחד, ראיתי את התנהגותה ואת גישתה, אך חשבתי שאלו הבעות של שחיתות. מעולם לא השתמשתי בדברי האל על מנת לנתח את אופיה, את מהותה, או את הדרך בה היא הלכה. אז בכל פעם שהייתי בסביבתה, הייתי צריך פשוט להביע סובלנות וסבלנות, וזה גרם לעיכוב ולהפרעה בעבודתו של בית האל. חשבתי, "אם יאן ז'ואו ממשיכה כמנהיגת כנסייה, היא תפריע לעבודתו של בית האל אפילו יותר." החלטתי לדווח לבית האל על בעיותיה. נשאתי תפילה לאל וכתבתי מכתב בו דיווחתי עליה. בסוף המכתב, הוספתי דבר אחד אחרון. ידעתי בזמנו שהיה סרט שהיו איתו מספר בעיות, אז ביקשתי מבית האל לחקור את העניין ולסקור אותו.

כשעמדתי לשלוח את המכתב המוגמר, התחלתי להתחרט. חשבתי, "נתתי לה הצעות בעבר והצבעתי על הבעיות שבעבודתה, אבל זה לא התקבל בעין יפה והיא שלחה אותי הביתה. כעת אני לא מסוגל אפילו למלא את חובתי. אם אשלח את המכתב הזה בו מצוינות הבעיות שלה, ובמקרה ייצא שהיא תקרא אותו, היא תאשים אותי שאני תוקף מנהיגים ועובדים, ואז מה יקרה לי? עדיף שאשכח מזה. מאחר שכבר יצאתי משם, עדיף שלא אגרום ליותר בעיות." אבל אז חשבתי, "אלוהים הדריך אותי היום לראות שיאן ז'ואו הולכת בדרכם של צוררי המשיח. אם לא אדווח על כך, עבודתו של בית האל תסבול מכך, כמו גם האחים והאחיות." "האם אז לא אהיה עוזרו של השטן ועושה רשע?" הייתי באמת קרוע בין האינטרסים של בית האל ושל האחים והאחיות מצד אחד לבין האפשרויות שלי לעתיד מצד שני. פשוט לא ידעתי מה לעשות. במשך מספר ימים, הייתי בא לעיתים תכופות בתפילה בפני האל, ומבקש ממנו להדריך אותי לכיוון הנכון. לאחר מכן, קראתי פסקה מדברי האל. "צריכות להיות לכם שאיפות, ואתם צריכים להיות מספיק אמיצים כדי להפוך למושלמים, ואסור לכם תמיד לחשוב שאתם חסרי יכולת. האם האמת מעדיפה אנשים מסוימים? האם האמת יכולה להתנגד במכוון לאנשים? אם אתם עוסקים בחיפוש אחר האמת, האם האמת מסוגלת להמם אתכם? אם תעמדו איתן למען הצדק, האם הוא יוכל למוטט אתכם? אם שאיפתכם האמיתית היא לעסוק בחיפוש אחר החיים, האם החיים יכולים לחמוק מכם? אם האמת לא בידיכם, הסיבה לכך היא לא שהאמת מתעלמת מכם, אלא שאתם מתרחקים מהאמת. אם אתם לא מסוגלים לעמוד איתן למען הצדק, הסיבה לכך היא לא שיש משהו לא כשורה עם הצדק, אלא כי אתם מאמינים שהוא לא תואם את העובדות. אם לא זכיתם בחיים לאחר שעסקתם שנים רבות בחיפוש אחריהם, הסיבה לכך היא לא שהחיים חסרי מצפון כלפיכם, אלא שאתם חסרי מצפון כלפי החיים, ושהרחקתם אותם מעצמכם. אם אתם חיים באור אך לא הצלחתם לקבל את האור, הסיבה לכך איננה שהאור לא מסוגל להאיר אתכם, אלא שלא הקדשתם שום תשומת לב לקיומו של האור, ולכן האור נסוג מכם חרישית. אם אתם לא עוסקים בחיפוש אחר האמת, ניתן רק לומר עליכם שאתם פסולת חסרת ערך, שאתם נטולי אומץ בחייכם, ושאין לכם האומץ להתנגד לכוחות החושך. אתם חלשים מדי! אתם לא מסוגלים להימלט מכוחות השטן שצרים עליכם. אתם מוכנים רק לנהל חיים בטוחים ומוגנים ולמות כבורים. הדבר שצריך לשאת פרי הוא עיסוקכם בשאיפה להיכבש – זוהי חובתכם המצפונית. אם אתם שבעי רצון מכך שנכבשתם, אתם מגרשים את קיומו של האור. עליכם להתמודד עם קשיים למען האמת, עליכם למסור את עצמכם לאמת, עליכם לשאת השפלה למען האמת, ועליכם להתנסות בסבל רב יותר כדי להשיג יותר מהאמת. זה מה שעליכם לעשות" ("חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט" ב'הדבר מופיע בבשר'). קריאת הפסקה הזו החדירה בי אמונה וכוח. "כן," חשבתי. "אסור לי לתת לכוח האפל הזה להביס אותי." הייתי חסר הבחנה לגבי יאן ז'ואו עד אז. אך כעת אלוהים הסדיר את הדברים כך שאוכל לראות את אופיה, את מהותה, ואת הדרך בה היא הלכה. הייתי צריך לנקוט עמדה ולהתריע מפניה, אך במקום זאת, שמעתי לפילוסופיה של השטן, "תן לדברים להידרדר אם הם אינם משפיעים עליך במישרין" למען האפשרויות שלי לעתיד. ראיתי עד כמה הייתי אנוכי, חסר מצפון או היגיון. חשבתי על כל השנים בהן האמנתי באלוהים ונהניתי מההשקיה וההזנה של דברי האל. אך בתקופה קריטית זו, התעלמתי ממצפוני על מנת להגן על האינטרסים שלי, והעלמתי עין מבית האל. איזה אדם כפוי טובה, אכזר ונתעב הייתי! כשהבנתי את זה, חשבתי: "עליי לפעול מתוך מצפון ותחושת צדק, לנהוג לפי האמת ולהגן על עבודתו של בית האל." אז באתי בתפילה בפני האל פעמים רבות נוספות ולבסוף הגעתי להחלטה הזו: "יהיו אשר יהיו ההשלכות לכתיבת מכתב הדיווח הזה, לא אוכל להיות עוזרו של השטן רק על מנת להגן על האינטרסים שלי. ראיתי את הבעיות עם יאן ז'ואו, אז עליי לנקוט עמדה, לחשוף את מעשיה הרשעים, ולהגן על עבודתו של בית האל." ואז שלחתי את הדיווח לבית האל. חשתי הקלה רבה לאחר מכן, ובליבי הייתה תחושת שלווה. לאחר אותו יום, חיכיתי בקוצר רוח מדי יום שבית האל ישלח מישהו כדי לחקור את המצב עם יאן ז'ואו ושהאחים והאחיות יראו את פניה האמיתיות של צוררת המשיח הזו, ויוקיעו אותה. לצערי, המצב רק התדרדר בגלל אותו מכתב.

באוגוסט 2014, הכנסייה הסכימה להתיר לי למלא שוב את חובתי. אבל יום אחד באמצע אוקטובר, מנהיגה בשם לי הגיעה לבית ההארחה בו שהיתי. עם מבט נוקשה על פניה, היא אמרה, "האם כתבת בעבר מכתב דיווח?" אמרתי שכן. היא נראתה לא מרוצה, ואמרה, "יאן ז'ואו אחראית על עבודת הכנסייה ואני בקשר איתה לעיתים קרובות. מעולם לא שמתי לב או שמעתי רמז לכך שהיא מתנהגת כמו מנהיגת שקר או צוררת משיח. המכתב שכתבת היה רק מתקפה אקראית על מנהיגים ועובדים." לא יכולתי להאמין למה ששמעתי כשהיא אמרה את זה. לא יכולתי אפילו לדמיין תוצאה שכזו לאחר המתנה של ארבעה חודשים. נשארתי רגוע למרות מה שהיא אמרה. ידעתי שכתבתי את אותו מכתב על אודות יאן ז'ואו על פי העובדות והעקרונות. זו לא הייתה האשמת שווא בשום צורה. ואז המנהיגה לי אמרה, "ציינת במכתב הדיווח שיש סרט שצריך לבדוק, אז בית האל השקיע חודשיים בחקירות ובביקורות. הדבר הפריע בצורה משמעותית לעבודתו של בית האל והעליב את טבעו של האל." היא גם ציינה שזה מה שאמרו המנהיגים הבכירים. הערות אלו השאירו אותי בהלם. מעולם לא דמיינתי שהמכתב שלי יכול לגרום להפרעה כה חמורה בעבודתו של בית האל ולהעליב את טבעו של האל. אם הדברים היו כפי שהיא אמרה, אז אכן ביצעתי דבר רשע חמור. לפתע הרגשתי מרוקן מאנרגיה ולא יכולתי שלא לבכות. המנהיגה לי אז אמרה, "קח את דבריך, לך הביתה, והרהר על מה שעשית. לאחר שסיימת להרהר, תוכל להתחיל למלא את חובתך מחדש." ישבתי באוטובוס בדרך הביתה מסוחרר מרוב מחשבות ועם משקולת כבדה על הלב. האמנתי באלוהים במשך שנים רבות אך עם זאת, הפכתי לעושה רשע שהפריע בצורה חמורה לעבודתו של בית האל. ההאשמה העצמית והחרטה אכלו אותי מבפנים ולא היה לי מושג מה צופן לי העתיד. קראתי לאלוהים וביקשתי ממנו להגן על ליבי. לא משנה מה אלוהים יגזור עליי, אני אציית להסדריו. לעולם לא אאשים את אלוהים. לאחר שהתפללתי, נרגעתי בהדרגה. שלושה ימים לאחר שובי הביתה, חשבתי על מה שלי אמרה והתחילו לעלות לי מספר שאלות: המשיח והאמת שולטים בבית האל, ויש עקרונות לכל מה שבית האל עושה, כולל הדרך בה הוא מטפל באנשים. זה לא הולך לפי איזו התנהגות זמנית של מישהו. אז מהם העקרונות עליהם לי והאחרים התבססו כדי להתנהג כלפיי בצורה כזו? האם מה שהמנהיגה לי אמרה היה נכון באמת? לא הצלחתי להבין זאת אבל ידעתי שלא משנה מהי האמת, אלוהים הרשה לכל זה לקרות כך שהיה עליי לציית להסדריו. כעבור זמן מה, מנהיגת כנסייה צירפה אותי לקבוצה לשם התכנסויות. לאחר יותר מחודש, הוטל עליי לקחת חלק בהתכנסויות בבית יחד עם אימי, ואסור היה לנו לבצע את חובותינו יותר. אז ידעתי שנידו אותנו. האמנתי באלוהים במשך כל התקופה הזו, אך כעת, לא רק שהייתי מבודד בבית, אלא גם לא יכולתי לבצע יותר את חובתי. הרגשתי כה מקופח. באותה תקופה, חלמתי כמעט מדי לילה על התכנסויות ועל ביצוע חובתי עם אחיי ואחיותיי. הייתי מתעורר ולא מסוגל לשוב לישון. כל לילה הרגיש ארוך מאוד ובלתי נסבל. אימי סבלה לצידי באותם ימים. במיוחד כששמעתי אותה בוכה בלילה בעודה מתפללת לאלוהים, הייתי מאשים את עצמי ומרגיש מדוכא. הרגשתי כאילו אני הבאתי את זה עליה. הימים ההם היו הכואבים והקשים ביותר שחוויתי מאז שהתחלתי להאמין באלוהים. מלבד להתפלל לאלוהים ללא הרף, לא הייתה לי אף דרך להקל על הכאב שבליבי. לאחר מכן שאלתי את מנהיגת הכנסייה שלי אם אוכל לשוב למלא את חובתי. היא אמרה, "אתה עדיין רוצה למלא את חובתך? אם לא תהרהר לגבי עצמך כמו שצריך, בסוף עוד יגרשו אותך!" לאחר ששמעתי את זה, נפל עליי ייאוש כבד. ידעתי אז שמילוי חובתי היה רק חלומות באספמיה. המנהיגים באו לביתנו לפגישה מדי שבוע, אך למעשה הם באו רק כדי לשאול עליי ולראות אם אני מפיץ שליליות או יוצר קליקות. אז בכל פעם שהם באו כדי לשאול עליי, הייתי נכנס לדיכאון עמוק. לפעמים רציתי לשאול אותם, "למה אתם נוהגים בי בצורה זו? דיווחתי על יאן ז'ואו על בסיס העקרונות. אך במקום לחקור אותה, השארתם אותי בבית. האם זה פשע ליישם את האמת בפועל?" הייתי מצוברח מאוד. לפעמים, הייתי חושב, "מדוע יישום האמת בפועל הוביל לזה? אני מאמין שאלוהים הוא צודק איך אינני רואה את צדקתו במה שמתרחש כעת." הייתי מבולבל מאוד. התמדתי רק במינימום האפשרי, לא אמרתי מילות חטא ולא האשמתי את אלוהים. באתי בפני אלוהים בתפילה לעיתים קרובות, וביקשתי ממנו להדריך אותי להבין את רצונו ולא לטעות בהבנתו.

בזמנים הקשים והמייסרים ביותר, הייתי קורא כמה מדברי האל. "איך בדיוק אנשים אמורים להכיר ולתפוס את טבעו הצודק של אלוהים? כאשר הצדיק יקבל את ברכותיו וכאשר הרשע יקולל על ידיו – אלה דוגמאות לצדקתו של אלוהים. האם זה נכון? נאמר שאלוהים גומל לטובים ומעניש את הרעים ושהוא גומל לכל אדם לפי מעשיו. זה נכון, הלא כן? אבל בימים אלה, עובדי האלוהים נענשים או מקוללים או שמעולם לא בורכו או זכו להכרה מצד האל. אין זה משנה עד כמה הם סוגדים לאלוהים, הוא מתעלם מהם. אלוהים לא מברך את הרשעים ולא מעניש אותם ובכל זאת הם עשירים ויש להם צאצאים רבים והכול מתנהל על מי מנוחות עבורם. הם מצליחים בכול. האם זו צדקתו של אלוהים, כתוצאה מכך, אנשים אחדים אומרים, 'אלוהים אינו צודק. אנחנו עובדים אותו אבל הוא מעולם לא בירך אותנו ואילו בכל הדברים, הרשעים שמתנגדים לו ואינם עובדים אותו במצב טוב יותר ובמשרות גבוהות יותר מאיתנו. אלוהים אינו צודק!' מה זה מראה לכם? כרגע נתתי לכם שתי דוגמאות. איזו דוגמה מדברת על צדקתו של האל? יש שאומרים, 'שתיהן מבטאות את צדקתו של האל!' מדוע הם אומרים זאת? הידע של אנשים על טבעו של אלוהים שגוי. הוא מתקיים בתוך מחשבותיהם והשקפותיהם, בתוך נקודת מבט של סחר או בתוך נקודת מבט של טוב ורע, נקודת מבט של נכון ולא נכון או נקודת מבט הגיונית. הבאת נקודות המבט האלה להכרה שלהם את אלוהים עושה אותם לבלתי תואמים לאל ומן ההכרח שיתנגדו לו ויתלוננו עליו" ("איך להכיר את טבעו הצודק של אלוהים" ב'שיחותיו של המשיח של אחרית הימים').

"אלוהים יעשה את מה שעליו לעשות וטבעו צודק. צדק אינו בשום מובן הוגן או הגיוני. הוא אינו שוויוני ואינו עוסק במתן מה שמגיע לך בהתאם לכמות העבודה שהשלמת או בתשלום לך על עבודה כלשהי שביצעת, או בנתינת המגיע לך בהתאם למאמץ שהשקעת. זה לא צדק. נניח שאלוהים היה מחסל את איוב אחרי שאיוב נשא עדות עליו: גם אז אלוהים היה צודק. למה זה נקרא צדק? מנקודת מבט אנושית, אם משהו תואם את תפיסותיהם של בני האדם, קל להם מאוד לומר שאלוהים צודק. אבל אם הם לא רואים שהדבר הזה תואם את תפיסותיהם – אם זה משהו שהם אינם מסוגלים להבין – אז יהיה קשה להם לומר שאלוהים צודק. ... מהותו של אלוהים היא צדק. אף שלא קל להבין את אשר הוא עושה, כל אשר הוא עושה צודק. אנשים פשוט אינם מבינים. כשאלוהים מסר את פטרוס לידי השטן, כיצד הגיב פטרוס? 'האנושות אינה מסוגלת לרדת לחקר מעשיך, אבל כל אשר אתה עושה מכיל את רצונך הטוב. יש צדק בכל זה. איך לא אשבח את מעשיך הנבונים?' כיום עליך לראות שאלוהים אינו משמיד את השטן כדי להראות לבני האדם כיצד השטן השחית אותם וכיצד אלוהים מושיע אותם. בסופו של דבר, מכוון שהשטן השחית יותר מדי את בני האדם, הם יחזו בחטא המפלצתי של השחתתם על ידי השטן וכשאלוהים ישמיד את השטן, הם יחזו בצדקתו של האל ויראו שהיא כוללת את טבעו של האל ואת חוכמתו. כל אשר אלוהים עושה הוא צודק. אף שאולי אינך יורד לחקר העניין, אל לך לשפוט אותו כרצונך. אם משהו שאלוהים עושה נראה לך לא הגיוני או אם יש לך תפיסות לגבי זה והדבר גורם לך לומר שהוא אינו צודק, הרי שאתה מתנהג בצורה לא הגיונית. אתה רואה שפטרוס מצא שדברים אחדים אינם מובנים אבל הוא היה בטוח שחוכמתו שאלוהים נוכחת ושרצונו הטוב נמצא בדברים אלה. בני אנוש אינם מסוגלים להבין הכול. יש כל כך הרבה דברים שאינם יכולים לתפוס. לכן, לא קל להכיר את טבעו של אלוהים" ("איך להכיר את טבעו הצודק של אלוהים" ב'שיחותיו של המשיח של אחרית הימים'). מילות האל האירו כמו פנס בחשכה ולפתע הבנתי. לא יכולתי לראות את צדקתו של האל כי ניסיתי להבין אותה בעזרת התפיסות והדמיונות שלי. כשראיתי את אותם צוררי משיח ומנהיגי שקר מפריעים לעבודת בית האל, האמנתי שלדווח עליהם בכנות זה מעשה טוב וצודק שבזכותו אזכה לחסדו ולהגנתו של אלוהים. חשבתי שהם יטופלו באופן מיידי, ושזה בלבד היה צדקתו של האל. אך לאחר שדיווחתי על אותן בעיות, הם נותרו בתפקידם והמשיכו להתנהל בצורה מופקרת, בזמן שאני הייתי זה שהשתיקו ונידו. התחלתי לפקפק בצדקתו של האל באותו זמן. לאחר שקראתי את דברי האל, הבנתי לבסוף שמהותו של האל היא צודקת. בין אם מעשיו תואמים את תפיסותינו ובין אם לא, הם תמיד מבטאים את צדקתו. זה ממש כמו ניסיונותיו של איוב. הוא היה אדם מושלם בעיני אלוהים אך אלוהים מסר אותו לשטן ולקח ממנו את כל הונו ואת ילדיו. זו הייתה צדקתו של אלוהים. איוב ירא את אלוהים ונמנע מרוע והוא הסתמך על אמונתו כדי לשאת עדות נאמנה ומהדהדת לאלוהים. אלוהים אז בירך אותו בחיים ארוכים ובעושר רב עוד יותר וילדים טובים עוד יותר. זו הייתה צדקתו של אלוהים. נגיד שלאחר שאיוב נשא עדות לאלוהים, אלוהים לא בירך אותו, אלא השמיד אותו במקום. גם זו תהיה צדקתו של אלוהים. מהותו וטבעו של אלוהים הם צודקים מטבעם כך שכל מה שהוא עושה הוא צודק. אז חשבתי על פטרוס שעבר כמה מאות ניסיונות וזיכוכים, ובכל זאת הילל את צדקתו של אלוהים. הוא לא יכול היה להבין את כל מה שקרה אך הוא בטח שצדקתו וחוכמתו של אלוהים הובילו לכך. ויש אותי – אני לא הבנתי באמת את צדקתו של אלוהים ובמקום זאת הערכתי אותה לפי הדרך שבה מראה הדברים ותוצאתם תאמו את תפיסותיי או לא. כאלוהים עשה משהו שעלה בקנה אחד עם תפיסותיי והועיל לי, האמנתי בצדקתו. אך כשהוא הסדיר מצבים שלא הועילו לי, התחלתי לפקפק בצדקתו, והאמנתי שהדברים שהוא הסדיר היו לא הוגנים. למרות שמעולם לא האשמתי את אלוהים בפומבי, התווכחתי איתו בליבי ללא הרף. ראיתי עד כמה נהייתי חסר היגיון. אלוהים לא היה לא צודק. אני פשוט לא הבנתי את אלוהים. התנהגתי במרמה ובאנוכיות רבה. לא חיפשתי את האמת ולא רציתי ללמוד מהמצב שהוא הסדיר עבורי. במקום, התווכחתי והתמקדתי רק בעתידי ובאינטרסים שלי, אז ברור שארגיש נורא ושאתדרדר לתוך חשכה וכאב. סוף כל סוף, הבנתי את רצונו של אלוהים. אלוהים השתמש במצב הזה כדי לתקן את דרך הראייה השגויה שלי כדי שלא אנסה להבין יותר את צדקתו דרך התפיסות שלי. הרגשתי שאני מתחיל להבין סוף כל סוף מה התרחש. באתי בתפילה בפני אלוהים, עם נכונות להתמסר להסדריו ולהבין אותו במצב הזה.

אז קראתי את דברי האל הבאים: "רוב האנשים אינם מבינים את עבודת האל, לכן אמונתם לוקה מדי בחסר. הכרת עבודת האל אינה קלה. יש לדעת תחילה שישנה תוכנית לכל עבודת האל ושהכול נעשה בזמן של אלוהים. האדם לנצח אינו מסוגל להבין מה אלוהים עובד ומתי. אלוהים עושה עבודה מסוימת בזמן מסוים והוא אינו מתעכב. איש אינו יכול להרוס את עבודתו. עבודה לפי תוכניתו ולפי כוונותיו היא העיקרון שלפיו הוא עושה את עבודתו ואף אדם אינו יכול לשנות זאת. בזאת ניתן לראות את טבעו של אלוהים" ("רק על ידי הכרת כל יכולתו של אלוהים תוכל להיות לכם אמונה אמיתית" ב'שיחותיו של המשיח של אחרית הימים'). "כל מה שאלוהים עושה הוא נחוץ, ויש בכך משמעות יוצאת דופן, משום שכל מה שהוא עושה באדם נוגע לניהולו ולישועת האנושות. באופן טבעי, העבודה שאלוהים עשה באיוב אינה שונה, על אף שאיוב היה תם וישר בעיני האל. במילים אחרות, בלי קשר למה שאלוהים עושה ולאמצעים הוא נוקט, בלי קשר למחיר ובלי קשר למטרותיו, תכלית פעולותיו אינה משתנה. תכליתו היא לטבוע את דבריו באדם, כמו גם את דרישותיו ואת רצונו עבור האדם. במילים אחרות, התכלית היא לטבוע באדם את כל מה שאלוהים מאמין שהוא חיובי, בהתאם לצעדיו. זאת על מנת לאפשר לאדם להבין את לבו של אלוהים ואת מהותו, ולאפשר לאדם להישמע לריבונותו והסדריו של אלוהים, ובכך לאפשר לו להשיג את יראת האל וההישמרות מרע – אשר כולם היבט יחיד בתכליתו של אלוהים בכל מעשיו. ההיבט האחר הוא שמכיוון שהשטן הוא ניגוד וכלי שרת בעבודתו של אלוהים, האדם נמסר לעתים קרובות לידי השטן. זה האמצעי שבו אלוהים עושה שימוש כדי לאפשר לאנשים לראות בפיתויו ומתקפותיו של השטן את הרשעות, הכיעור והשפלות של השטן, וכך אלוהים גורם לאנשים לשנוא את השטן ולהיות מסוגלים להכיר ולזהות את מה ששלילי. התהליך הזה מאפשר להם בהדרגה להשתחרר משליטת השטן, מהאשמותיו, הפרעותיו ומתקפותיו – עד שהודות לדברי האל, להכרתם את אלוהים, לציות שלהם לאלוהים, לאמונתם באלוהים וליראתם אותו, הם גוברים על מתקפותיו והאשמותיו של השטן. רק אז הם יגאלו לחלוטין מתחומו של השטן" ("עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'" ב'הדבר מופיע בבשר'). דברי האל הראו לי שהוא פועל על בסיס עקרונות ותמיד לפי לוח הזמנים שלו, ושצדקתו וחוכמתו הם מאחורי כל זה. דמיינתי שצדקתו של אלוהים פירושה גמול מיידי על חטא ושעושי הרשע ייענשו באופן מיידי. אך לו הדברים קרו כפי שדמיינתי, כיצד אז יחשוף אלוהים את כל סוגי האנשים וירשה לאנשיו הנבחרים לפתח הבחנה? למעשה, אלוהים מתיר לצוררי משיח ולמנהיגי שקר לקום מתוך הכנסייה על מנת להשתמש באנשים אלו כדי לעזור לנו לגדול בחיים, להניע אותנו לחפש אחר האמת ולפתח הבחנה. כשאנו מסוגלים להבחין באנשים אלה בעזרת עקרונות האמת, זה הרגע בו אנו מבינים ונכנסים לתוך האמת. כשזה קורה, צוררי המשיח ומנהיגי השקר מילאו את ייעודם. אמנם, כמה צוררי משיח ומנהיגי שקר היו בעמדות כוח בכנסייה באותה תקופה והיה נראה שהם מסוגלים לשלוט במספר אנשים ולהונות אותם, אך המשיח והאמת עדיין מלכו בכנסייה כך שהם היו נחשפים ומגורשים בסופו של דבר.

כמו כן, הבנתי עד כמה ערמומי וזדוני הוא אופיים של צוררי המשיח, ושהוא לגמרי חסר אנושיות. אכפת להם רק מיוקרה וממעמד, ולא מאנשיו הנבחרים של האל. כל מי שמפריע לאינטרסים שלהם הופך להם למטרד. הם יתקפו את אותו אדם וינקמו בו, ולא יעצרו עד שהם יחוסלו. הם מתנהגים בדיוק כמו השטן. עד שצוררי המשיח יגורשו, אנשיו הנבחרים של האל לא יזכו למנוחה לרגע על מנת לחיות את חיי הכנסייה ולבצע את חובתם. אלוהים הרשה לזה לקרות לי על מנת שבאמת אוכל לראות בדיוק עד כמה אותם אנשים הונו אחרים ופגעו בהם, לזהות את אופיים ואת מהותם, להבחין בדברי הכפירה המזויפים שלהם ולחמוק משליטתם ומהונאתם. אלוהים רצה גם שאלמד מטעויותיהם כדי שלא אקח את הדרך הלא נכונה. כל זה הראה לי שאלוהים באמת הסדיר את המצב הזה על מנת להגן עליי ולהפוך אותי למושלם. כפי שאומרים דברי האל: "בעזרת שירות של דברים שליליים רבים הסותרים זה את זה, ובאמצעות שימוש בהתגלויות שונות של השטן – פעולותיו, האשמותיו, הפרעותיו ותרמיותיו – אלוהים יראה לך באופן ברור את פניו המכוערות של השטן, ובכך יהפוך את יכולתך לזהות את השטן למושלמת, על מנת שתשנא את השטן ותזנח אותו" ("בני האדם שיהפכו למושלמים חייבים לעבור זיכוך" ב'הדבר מופיע בבשר'). אני מודה לאלוהים על שהדריך אותי להבנת מאמציו הקפדניים ועל שהוביל אותי אל מחוץ לחשכה.

בינואר 2015, כתבתי עוד מכתב בו דיווחתי על יאן ז'ואו. פעם נוספת, חיכיתי בציפייה מדי יום שבית האל ישלח מישהו כדי לחקור אותה. אבל עברו חודשיים ועדיין חיכיתי שמישהו יבוא לברר את העניין. מנהיגת הכנסייה שלנו באה לתחקר אותי פעם אחר פעם. "האם יש לך בעיה עם אלוהים או עם בית האל?" כשהיא אמרה את זה, התחלתי לחשוש. חשבתי, "מעניין מה יקרה לי עכשיו שכתבתי את המכתב הזה. אני כבר מבודד כך שאם יקרה דבר נוסף, אין ספק שיגרשו אותי מהכנסייה." לפתע הבנתי שהתחלתי לפקפק שוב בצדקתו של אלוהים. מיהרתי לבוא בפני אלוהים ולהתפלל, "אלוהים, אני מכיר באופן מילולי בצדקתך ואני מאמין שהמשיח והאמת שולטים בבית האל. אך כשהזמן והעובדות ניסו אותי, ראיתי כמה מעט אמונה הייתה לי ושאני עדיין לא מבין לגמרי את צדקתך. כעת אני רוצה להשתחרר מהאינטרסים שלי ולהתמסר להסדריך. אנא הדרך אותי כדי להבין את רצונך." אז קראתי פסקה מתוך דברי האל "אמיתות שלא ניתנות להשגה לא קיימות עבור כל מי ששואף לאהוב את אלוהים, ואין שום דין שהן לא יוכלו לעמוד בו. איך עליכם לחיות את חייכם? איך עליכם לאהוב את אלוהים? איך עליכם להשתמש באהבתכם אליו כדי לספק את רצונו? אין דבר חושב מזה בחייכם. מעל הכל, עליכם להיות בעלי שאיפות והתמדה, ואסור לכם להיות כמו חסרי עמוד השדרה, כמו החלשים. עליכם ללמוד איך לחוות חיים בעלי משמעות ואיך לחוות אמיתות בעלות משמעות, ואסור לכם לנהוג כך בעצמכם כלאחר יד. בלי שתשימו לב, חייכם יחלפו להם. לאחר מכן, האם תהיה לכם עוד הזדמנות לאהוב את אלוהים? האם האדם יכול לאהוב את אלוהים לאחר מותו? עליכם להחזיק באותן השאיפות ובאותו המצפון שהיו לפטרוס. על חייכם להיות בעלי משמעות, ואסור לך לשחק עם עצמכם משחקים" ("חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט" ב'הדבר מופיע בבשר'). דברי האל הראו לי שמה שהוא מביא לידי שלמות אלה כמיהתנו לאמת ולצדק, ונחישותנו לאהוב את אלוהים. לא משנה באילו קשיים, עיכובים או מתקפות אנחנו נתקלים, אסור לנו לסגת, אלא עלינו לחיות עבור אלוהים ועבור האמת. אסור לנו להיכנע לאף כוח של השטן. רק אז נוכל לזכות באמת ולהפוך למושלמים. פשוט לא היו לי החלטיות וכוח רצון מסוג כזה. למרות שהתפללתי לאלוהים והחלטתי להגן על עבודת ביתו ולנהוג לפי האמת, ברגע שראיתי כוחות אפלה מתעוררים, פחדתי שישתיקו אותי והשתפנתי. גיליתי שעדיין לא הבנתי באמת את צדקתו של אלוהים וחשבתי רק על עצמי כשהדברים קרו. משהו שאלוהים אמר צץ במוחי: "הרשעים לבטח ייענשו." דברי האל יבוצעו, ומה שהוא מבצע יישאר לנצח. כל עושה רשע יסבול את העונש של צדקתו של אלוהים. לא משנה כמה זמן זה ייקח או כיצד זה יקרה, הדברים תמיד יקרו בסוף לפי דברי האל. אז חשבתי, "אני צריך להשתחרר מהתפיסות שלי, לזנוח את טבעי המתעה השטני, לבטוח בדברי האל ולבטוח שאלוהים הוא צודק. לא איכנע לאף כוח של השטן!" ברגע שהבנתי את זה, נרגעתי בהדרגה והפסקתי לדאוג.

באפריל 2015, קיבלתי מכתבים מהמנהיגה לי וממנהיגים ועובדים אחרים לגבי הדרך שבה יאן ז'ואו הונתה אותם, ועל איך שהם פגעו בי בצורה חמורה. הם כולם התנצלו. במכתבה, המנהיגה לי הודתה, "אלה לא היו המנהיגים הבכירים שהאשימו אותך בהפרעה חמורה לעבודת הכנסייה, זו הייתה יאן ז'ואו." ידעתי אז שיאן ז'ואו קראה את שני המכתבים שלי בה דיווחתי עליה. כדי להציל את עצמה, היא הכינה ראיות כדי לגרום לסילוקי, אבל אז כמה מנהיגים ועובדים הבחינו בבעיות איתה, אז הם שלחו מכתב משותף לבית האל בו דיווחו עליה. כשקראתי את כל המכתבים האלה, שחררתי אנחת רווחה אדירה. כרעתי ברך בפני אלוהים ובכיתי. הרגשתי כה אסיר תודה לאלוהים באותו רגע. האמנתי באלוהים שנים כה רבות אך תמיד ראיתי את צדקתו דרך עדשת הדמיון שלי. כשצצו בעיות, ניסיתי להתאים אותן למה שדמיינתי, וכשזה לא עבד, לא הבנתי נכון את אלוהים והאשמתי אותו. אך הוא התעלם מחולשתי ומשחיתותי והדריך אותי לאורך אותה תקופה כואבת ובלתי נסבלת. החוויה הזו הראתה לי שאלוהים השתמש במאבק הרוחני הזה של הבחנה ודיווח על אותם מנהיגי שקר על מנת לתקן את תפיסותיי המוטעות ולתת לי להבין את צדקתו באמת. כמו כן, הגעתי להבנה שהסתכלתי על כל מה שאלוהים עשה דרך עדשת הדמיון שלי. למעשה, חיללתי את שמו של אלוהים וסימנתי לו גבולות, ובכך העלבתי את טבעו. החוויה הזו הראתה לי שמהותו של אלוהים היא צודקת. כל מה שאלוהים אומר ועושה, בין אם הדבר תואם את תפיסותיהם של אנשים ובין אם לא, הוא התגלות של טבעו הצודק. האל הכול יכול אומר, "טבעו הצודק של אלוהים הוא מהותו האמיתית של אלוהים עצמו. אין זה דבר שנכתב או עוצב על ידי האדם. טבעו הצודק הוא טבעו הצודק ואין לו כל קשר או חיבור עם שום דבר מן הבריאה. אלוהים עצמו הוא אלוהים עצמו. הוא לעולם לא יהיה לחלק מן הבריאה, וגם אם ישתייך לאחת מן הישויות שנבראו, טבעו ומהותו הפנימיים לא ישתנו. לפיכך הכרת אלוהים אינה זהה להכרתו של עצם. היא אינה ניתוח של דבר-מה ואינה זהה להבנתו של אדם. אם האדם משתמש במושג או בשיטה שלו להכרת אובייקט או להבנת אדם, כדי להכיר את אלוהים, הוא לעולם לא יוכל לרכוש את הידע על אלוהים. הכרת אלוהים אינה נשענת על הניסיון או הדמיון, ולפיכך אל לכם לכפות לעולם את ניסיונכם או דמיונכם על אלוהים. יהיו ניסיונכם ודמיונכם עשירים ככל שיהיו, הם בכל זאת מוגבלים. יתרה מזאת, דמיונכם אינו תואם את העובדות ולא כל שכן את האמת, והוא אינו תואם את טבעו ומהותו האמיתיים של אלוהים. אם תסתמכו על דמיונכם כדי להבין את מהותו של אלוהים, לא תצליחו לעולם. הנתיב היחידי הוא זה: לקבל כל דבר שבא מאלוהים ואחר כך לחוותו ולהבינו בהדרגה. יבוא יום שבו אלוהים יביא לכם הארה, כך שתבינו ותכירו אותו באמת, בזכות שיתוף הפעולה שלכם ובזכות הרעב והצמא שלכם לאמת" ("אלוהים עצמו, הייחודי ב'" ב'הדבר מופיע בבשר').

במאי 2015, צוררת המשיח יאן ז'ואו גורשה מהכנסייה על גרימת כמות עצומה של רשע. כמו כן, טיפלו במקורביה ובשותפיה. כשקראתי את אותה הודעה על הגירוש, הרגשתי מעומק ליבי עד כמה אלוהים הוא באמת צודק! האמת והמשיח שולטים בבית האל! תודה לאל!