לפני כמה שנים חזרתי לעיר הולדתי ולכנסייה המקומית שלי כדי לבצע את חובתי. כששמעתי את המנהיגה, ג'אנג שין, אומרת ששיאו ליו היא דיקנית השקייה, הייתי המומה. ידעתי ששיאו ליו נהגה לזרוע מחלוקת, כמו גם לדכא אנשים ולהעניש אותם. על מנת להשיג כוח בכנסייה, היא וכמה אנשים רעים טענו שהמנהיגים והעובדים שקריים, וגרמו לכאוס. באותה עת, האחים והאחיות זיהו אותה כאדם רע בהתבסס על התנהגותה והכינו את החומרים כדי לגרש אותה. למה היא דיקנית ההשקייה עכשיו? שאלתי את ג'אנג שין, שאמרה ששיאו ליו השתנתה ושהיא נושאת בעול חובתה, ושעליי להתייחס אליה באהבה, מנקודת מבט של צמיחה. אף שהיו לי ספקות, רק חזרתי העירה ולא ידעתי מה קורה, וחשבתי שכמנהיגה, ג'אנג שין לא תפעל בניגוד לעקרונות הנוגעים לבחירת אנשים, ולכן לא שאלתי יותר שאלות. ג'אנג שין ציינה גם שהאחות פאנג לינג, שהייתה שותפתה כמנהיגה בעבר, לא ביצעה את חובתה או השתתפה בכינוסים מאז פיטוריה ולא שינתה כיוון לאחר שיתוף חוזר ונשנה. לכן היא עומדת בפני הרחקה, וג'אנג שין ביקשה ממני לספק דוגמאות למעשיה הרעים של פאנג לינג. הבקשה הזו עוררה בי חשד קל. פאנג לינג אמנם לא נשאה בעול חובתה והייתה מנהיגת שקר שלא ביצעה עבודה ממשית, אך לאחר פיטוריה, היא עדיין הטיפה את הבשורה, טיפלה בעניינים כלליים ולא עשתה רע. למה היה צריך להרחיק אותה? ככל שחשבתי על זה יותר, כך חשתי שהדבר שגוי. נזכרתי שכאשר היה לי קשר עם ג'אנג שין בעבר, היא הייתה נקמנית למדי. פאנג לינג דיווחה פעם למנהיגים הבכירים שג'אנג שין לא נושאת בעול חובתה. הייתכן שהיא נוטרת טינה על התקרית הזו ורוצה לנקום בפאנג לינג? אם זה העניין, ג'אנג שין מענישה את פאנג לינג, ובכך היא עושה רע! אבל הבנתי גם שלא ידעתי דבר על התנהגותה של פאנג לינג לאחרונה, כך שלא יכולתי להיות בטוחה שמשהו לא בסדר עם ג'אנג שין. החלטתי לחכות עד שאדע בוודאות.

מאוחר יותר, שמעתי שג'אנג שין עיוותה את העובדות ושפטה את פאנג לינג במהלך כינוס, וכשאחות הפריכה את דבריה, היא הוקיעה את אותה אחות ואת פאנג לינג על כך שהן חברו יחד כדי לתקוף את ההנהגה וסידרה שאותה אחות תהרהר בבידוד. מאחר שאחות אחרת אמרה שפאנג לינג מתייחסת לאחרים באהבה, ג'אנג שין שיקרה, ואמרה שביטחונה של אחות זו נתון בסכנה, ומנעה ממנה להשתתף בכינוסים במשך שלושה חודשים. הייתה אחות אחרת, שהייתה אחראית על עניינים כלליים, שג'אנג שין מנעה ממנה לבצע את חובתה רק כי יעצה לג'אנג שין. הדבר ממש זעזע אותי. איך ייתכן שלג'אנג שין לא היה כלל לב ירא-אל? היא עשתה כל כך הרבה מעשים רעים כדי לדכא אנשים. ואלה שהיא דיכאה היו אותם אנשים בכנסייה שחתרו אל האמת. אין ספק שהייתה בעיה עם ג'אנג שין. הלכתי לאחות לי שינז'ווי, שהשקתה מאמינים חדשים, כדי לשתף עמה ולבצע הבחנה של הבעיה. היא אמרה לי, "שיאו ליו לא מביעה שום חרטה. היא עדיין זועקת על העוולות שנגרמו לה וממשיכה בוויכוח בנוגע למי טעה ומי צדק בכל כינוס שבו היא משתתפת, והדבר גורם לשיבוש בחיי הכנסייה. כאשר פאנג לינג הייתה המנהיגה, היא בחנה את התנהגותה הרעה של שיאו ליו, אז שיאו ליו אמרה בעזות מצח שהיא רוצה לנקום בה." הייתי מזועזעת. ג'אנג שין אמרה למעשה ששיאו ליו הכתה על חטא. ברור שהיא תמכה באדם רע שהפריע לכנסייה. האם זה לא סימן למנהיג שקר? אבל חשבתי על כך שאם ג'אנג שין לא תשנה מיד כיוון, היא תעכב את עבודת הכנסייה, ולכן החלטתי שקודם כול אצביע בפניה על הבעיות הללו. כשפגשתי את ג'אנג שין, אמרתי לה שהיא מפרה עקרונות כשהיא מונעת מהאחיות לבצע את חובותיהן. באופן בלתי צפוי, היא ממש צעקה עליי, "יש אנשים שמסרבים לציית לי, ומדברים עליי סרה מאחורי גבי! אני יודעת בדיוק מי חושב כך לגביי. אם הם לא יצייתו לי, תדווחי על כך למנהיגים הבכירים! כל מה שאני עושה הוא צודק ונכון. אני לא חוששת ממה שיש לאחרים להגיד עליי." התגובה המרושעת שלה הפחידה אותי. כעת, המילה האחרונה בכנסייה היא שלה בלבד, והיא מדכאת ומענישה את כל מי שלא מקשיב לה. היא הייתה פשוט רודנית. אמרתי לה רק דבר אחד, והיא הגיבה בכזאת רשעות, שחששתי שאם אמשיך להצביע על דברים ואחשוף אותה, היא תאסור עליי לבצע את חובתי. אם זה יקרה, ייגרם נזק להיווכחות שלי בחיים. ברגע שחשבתי על זה, הפסקתי להצביע על הבעיות שלה. כשהגעתי הביתה, חשתי אשמה רבה. אדם רע מפריע לכנסייה, ואחיי ואחיותיי עוברים דיכוי. במקום לטפל בעניין, ג'אנג שין מדכאת אנשים, וכשהצבעתי על הבעיה שלה, היא לא קיבלה זאת. ידעתי שעליי לדווח על המצב הזה למנהיגים הבכירים. לאחר מכן, הלכתי לראות את שינז'ווי. דנו בעקרונות הנוגעים לכתיבה של מכתב דיווח והתכוננו לדווח על ג'אנג שין. אבל כשסיימנו לכתוב על ההתנהגויות הרעות שלה והתכוננו למסור את המכתב, היססתי. מה נעשה אם ג'אנג שין תגלה שכתבנו מכתב דיווח, והיא תמציא אישום, תפליל אותנו ותביא לגירושנו? איך אוכל להיוושע אם אגורש? לאחר שחשבתי על כך, לא מסרתי את המכתב במשך זמן רב. אבל כשראיתי את הכאוס בכנסייה, חשתי אשמה שלא דיווחתי על כך. בכל פעם שחשבתי על כך במהלך הימים הבאים, הייתי ממש נסערת.

לילה אחד, כשהלכתי לביתה של שינז'ווי, הגיעה פתאום ג'אנג שין, והאשימה באגרסיביות את שינז'ווי בחשיפתה בכנסייה. כשראיתי את הגישה המרושעת שלה, חשתי זעם רב. היא באמת הייתה יהירה מדי. היא מבצעת מעשים רעים בקלות ראש, אך אוסרת על אחרים לחשוף אותה. לאנשים לא הייתה אפילו זכות דיבור, וכל הכנסייה הייתה תחת שליטתה. היה עליי להיאבק למען הצדק ולחשוף את ג'אנג שין כדי להגן על עבודת הכנסייה. אבל בהתחשב בגאוותנותה הרבה, באופן שבו היא לא הקשיבה לאף אחד והייתה כל כך נקמנית, חשבתי שאם אתריס כנגדה, אני עלולה להיות הבאה שהיא תעניש. היא עלולה להמציא אישום כלשהו כדי להביא לגירושי. התחולל בתוכי מאבק, ולכן התפללתי בשקט לאלוהים שיעניק לי אומץ וביטחון. חשבתי על דבר האל: "בכל כנסייה יש בני אדם שגורמים הפרעה לכנסייה או משבשים את עבודתו של האל. כל בני האדם האלה הם שטנים שחדרו במסווה לבית האל... אנשים אלה משתוללים בכנסייה, מפיצים את השליליות שלהם, יורקים מוות, עושים ככל העולה על רוחם, אומרים ככל העולה על רוחם, ואיש אינו מעז לעצור אותם. צביונם השטני עולה על גדותיו. ברגע שהם מתחילים לגרום להפרעות, אווירת מוות משתררת בכנסייה. אלה בכנסייה שמיישמים בפועל את האמת נדחים, אינם מסוגלים לתת את כל-כולם, ואילו בני האדם שמפריעים להתנהלות בכנסייה ומפיצים מוות פורקים כל עול בתוכה. יתרה מזאת, רוב בני האדם נוהים אחריהם. כנסייה כזו פשוט נמצאת תחת שליטתו של השטן, והשטן מולך בה. אם אנשים בכנסיות כאלה לא יתקוממו ויגרשו את השדים הראשיים האלה, גם הם יושמדו במוקדם או במאוחר. מעתה ואילך, יש לנקוט באמצעים נגד כנסיות כאלה. אם אלה שמסוגלים ליישם בפועל מעט אמת לא מבקשים לעשות זאת, הכנסייה הזו תוחרם. אם אף אחד בכנסייה לא מוכן ליישם בפועל את האמת, ואם אף אחד בה לא יכול לעמוד איתן בעדותו למען האל, הרי שצריך לבודד את הכנסייה הזו לגמרי ולגדוע את קשריה עם כנסיות אחרות. מעשה כזה נקרא 'לקבור את המוות'; זו המשמעות של לדחות את השטן" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אזהרה למי שלא מיישם בפועל את האמת). דבר האל העניק לי אומץ וכוח, וכבר לא חששתי. צביונו הצודק של האל אינו סובל פגיעה, אלוהים חש שנאה וגועל מוחלטים כלפי אותם אנשים רעים וצוררי המשיח הקיצוניים. גם אם הם אוחזים בכוח ומשתוללים ללא רסן במשך זמן מה, בסופו של דבר הם ייחשפו ויסולקו. דבר האל ברור מאוד. כאשר אנשים רעים וצוררי משיח שולטים בכנסייה, ואיש לא מיישם את האמת בפועל, הרי שיש בכך משום תמיכה בכוחות הרע האלה שמשתוללים ללא מעצורים בכנסייה. כנסייה שכזו נשלטת על ידי השטן, ואם החברים בה לא יכו על חטא, הם יינטשו ויסולקו על ידי האל. הייתי המומה מכך. ג'אנג שין הייתה רודנית בכנסייה, והיא תקפה את אחיי ואחיותיי והענישה אותם, אך כדי להגן על עצמי, לא התקוממתי כדי לחשוף ולעצור אותה. והנחתי לה ולשיאו ליו לעשות מעשים רעים ולהפריע לעבודת הכנסייה. עמדתי לצדו של השטן והתנגדתי לאל, והיה לי חלק ברוע שלהן. כשהבנתי זאת, אזרתי אומץ לחשוף את ג'אנג שין על כך שהגנה על אדם רע, תוך ניצול מעמדה כדי להעניש אחרים, והליכה בנתיב של צורר משיח. לאחר שג'אנג שין שמעה את זה, נעתקו המילים מפיה. היא שינתה מיד את הנושא, הסכימה לאפשר לפאנג לינג לחזור לכנסייה, ואז היא עזבה.

לאחר מכן, כמה פסקאות בדבר האל העניקו לי בהירות מסוימת, ויכולתי להבין יותר את מהותה של ג'אנג שין. בדברי האל נאמר: "אחד המאפיינים הברורים ביותר של מהותם של צוררי משיח הוא אחיזתם במונופול על הכוח והעובדה שהם מנהלים דיקטטורות משלהם: הם לא מקשיבים לאחרים, הם לא מכבדים אף אחד, והם לא שמים לב לאיש, ולא משנה איזה חוזקות יש לאנשים, או אילו השקפות נכונות או דעות חכמות הם עשויים להביע, או אילו שיטות מתאימות הם עשויים להציג; נדמה שאיש אינו כשיר לשתף איתם פעולה או לקחת חלק בדבר מן הדברים שהם עושים. זהו סוג הצביון שיש לצוררי משיח. יש אנשים שאומרים שזו אנושיות רעה – אך איך ייתכן שאנושיות רעה שגרתית? זהו צביון שטני לחלוטין, וצביון כזה הוא מרושע ביותר. מדוע אני אומר שצביונם מרושע ביותר? צוררי משיח מפקיעים הכול מבית האל ומרכוש הכנסייה, מתייחסים לכך כאל רכושם הפרטי שאותו הם מנהלים, ולא מרשים לאיש להתערב בכך. כשהם מבצעים את עבודת הכנסייה, הם חושבים אך ורק על האינטרסים האישיים שלהם, מעמדם שלהם וגאוותם. הם לא מאפשרים לאיש לפגוע באינטרסים שלהם, וקל וחומר שהם שלא מאפשרים לאף אחד שהוא בעל איכות, או לכל מי שמסוגל לשאת עדות חווייתית, לאיים על שמם הטוב ועל מעמדם. וכך, הם מנסים לדכא ולהדיר כמתחרים את אלה שמסוגלים לשאת עדות חווייתית ושיכולים לשתף על האמת ולדאוג לאנשיו הנבחרים של האל, והם מנסים נואשות לבודד לחלוטין את האנשים האלה, להכתים את שמם ולהשפילם. רק אז צוררי המשיח ירגישו שלווים... האם הם מתחשבים באינטרסים של בית האל? לא. על מה הם חושבים? הם חושבים רק על איך לשמור על מעמדם. אף על פי שצוררי משיח יודעים שהם לא מסוגלים לעשות עבודה אמיתית, הם לא מטפחים ולא מקדמים אנשים בעלי איכות טובה שחותרים אל האמת. האנשים היחידים שהם מקדמים הם אלה שמחניפים להם, אלה שנוטים לסגוד לאחרים, שמאשרים ומעריצים אותם בלבם, אלה שהם חלקלקים, שאין להם הבנה של האמת ושאין להם יכולת הבחנה. צוררי המשיח מקרבים אליהם את האנשים האלה כדי שישרתו אותם, שיתרוצצו למענם ושיעבירו את ימיהם כשהם מכרכרים סביבם. הדבר מאפשר לצוררי המשיח להיות בעלי השפעה בכנסייה, והמשמעות היא שאנשים רבים מתקרבים אליהם ונוהים אחריהם, ושאיש לא מעז לפגוע בהם. כל האנשים האלה שצוררי משיח מטפחים הם אנשים שלא חותרים אל האמת. לרובם אין הבנה רוחנית והם לא יודעים דבר מלבד ציות לכללים. הם אוהבים לנהות אחר מגמות ואחר מי שנמצאים בעמדת שליטה ושררה. הם מסוג האנשים שמתחזקים כשיש להם אדון רב עוצמה – הם כנופיה של אנשים מבולבלים. איך אומרים הכופרים? מוטב להיות משרת של אדם טוב מאשר להיות אב קדמון נערץ לאדם רע. צוררי משיח עושים בדיוק את ההפך – הם מתנהגים כאבות קדמונים נערצים של אנשים כאלה, ומטפחים אותם אותם כמי שנושאים את דגלם ומריעים להם. בכל פעם שלצורר משיח יש השפעה בכנסייה, הוא יגייס תמיד כעוזריו אנשים מבולבלים ואת אלה שמבזבזים את זמנם בעיוורון, ובה בעת ידיר וידכא את אותם אנשים בעלי איכות שיכולים להבין את האמת וליישם אותה בפועל, ומסוגלים לקחת על עצמם עבודה – ובמיוחד את המנהיגים והעובדים שמסוגלים לבצע עבודה מעשית" (הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט שמיני: הם רוצים שאחרים יתמסרו רק להם, לא לאמת או לאל (חלק א')). "מיהם האנשים שצורר משיח מחשיב כמתנגדים? למצער הם אלה שאינם לוקחים ברצינות את צורר המשיח כמנהיג, כלומר הם לא מעריצים אותו או סוגדים לו אלא מתייחסים אליו כאל אדם מן השורה. זה סוג אחד. נוסף עליו ישנם אלה שאוהבים את האמת, חותרים אל האמת, שואפים לשינוי בצביון שלהם וחותרים אחר האהבה לאל; הם הולכים בדרך שונה מזו של צורר המשיח, ובעיניו הם מתנגדים. יש עוד סוגים? (אלה שתמיד מציעים לצוררי משיח הצעות ומעזים לחשוף אותם.) כל מי שמעז להציע לצורר משיח הצעות משלו ולחשוף אותו, או שההשקפות שלו שונות, נתפס על ידו כמתנגד. וישנו עוד סוג: אלה שמשתווים לצורר המשיח באיכות וביכולות, שיכולת הדיבור והעשייה שלהם דומה, או שהוא מזהה אותם כנעלים עליו וכמי שמסוגלים להבחין בו. מבחינת צורר משיח, דבר זה אינו מקובל ומהווה איום על מעמדו. אנשים כאלה הם המתנגדים הגדולים ביותר של צורר המשיח. צורר המשיח אינו מעז להזניח אנשים כאלה או להרפות ולו במעט. הוא רואה בהם מטרד, גורם מציק קבוע, הוא עומד כל הזמן על המשמר כנגדם ומתחמק מהם בכל הזדמנות. במיוחד כשצורר המשיח רואה שמתנגד עומד לזהות ולחשוף אותו, בהלה מיוחדת אוחזת בו; הוא נואש להדיר ולתקוף מתנגד כזה, והוא לא יתרצה עד שהוא ירחיק את המתנגד מהכנסייה. עם דפוס כזה של חשיבה ולב מלא בדברים האלה, לאיזה סוג של דברים הוא מסוגל? האם הוא יתייחס לאחים ולאחיות האלה כאל אויבים, וימצא דרכים להפיל אותם ולהיפטר מהם? בהחלט כן. הוא יאמץ את מוחו למצוא דרכים להכניע את המתנגדים ויעשה כל מאמץ להביס אותם, נכון? באמצעות הכנעת מתנגדים צורר המשיח גורם לכולם לשעות לו, כך שאף אחד לא יעז לומר משהו אחר או להחזיק בדעות שונות, קל וחומר לחשוף אותו. הבסת מתנגד משמעה שצורר המשיח מפליל ומגנה אותו, אגב יצירת רושם שקרי כלשהו שנועד להציג את המתנגד כטיפש, לגזום אותו ולרסק כליל את המוניטין שלו. האם דבר כזה אינו מעשה רע להפליא? האם הוא לא פוגע בצביון האל?" (הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט שני: הם תוקפים ומרחיקים את המתנגדים). טבעם של צוררי משיח הוא אפל ומרושע במיוחד. כדי לרכז בידיהם את הכוח וליצור מלכות עצמאית, הם מקדמים את האנשים שהם אוהבים וממנים אותם לעוזריהם, ואם מישהו מציין את חסרונותיהם, חושף אותם או מאיים על מעמדם, הם מתייחסים אליו כאל עצם בגרון, תוקפים אותו ומדירים אותו בכל דרך אפשרית, ואפילו מרחיקים אותו מהכנסייה. מהותם של צוררי משיח היא של אנשים רעים. הם סולדים מהאמת ואין להם מצפון או היגיון, ולא משנה כמה הם מענישים אחרים, הם לא חשים כל אשמה. כשבוחנים את התנהגותה של ג'אנג שין, כמנהיגה, היא לא קיימה כלל את עבודת הכנסייה, והיא ניצלה את כוחה כדי לטפח את תומכיה על מנת לשלוט בכנסייה, לתקוף מתנגדים ולהדיר אותם. שיאו ליו הייתה אדם רע והיה צריך לגרש אותה, אך מכיוון שהיא הגנה על ג'אנג שין, ג'אנג שין קידמה אותה ומצאה סיבות שונות לפטור אותה מאשמתה. לפאנג לינג היה חוש צדק, וכשהיא הצביעה על בעיותיה של ג'אנג שין, ג'אנג שין נטרה לה טינה. כאשר פאנג לינג פוטרה, ג'אנג שין זיהתה הזדמנות לנקמה, ולכן היא עשתה כל שביכולתה על מנת להרחיק את פאנג לינג מהכנסייה. כשכמה אחיות אחרות לא פעלו כמותה וגינו את פאנג לינג, היא דיכאה והענישה אותן. ג'אנג שין הייתה זדונית ומרושעת, היא הענישה את כל מי שאיים על מעמדה או שלא ציית לה, והיא הייתה רודנית שהשתוללה בטירוף בכנסייה ולא חשה חרטה כלל. היא הייתה צוררת משיח אמיתית. לאחר שזיהינו זאת בג'אנג שין, מסרנו את מכתב הדיווח.

לא חלף זמן רב וג'אנג שין התנקמה בנו. היא מנעה ממני להגיע לכינוסים, בתירוץ שאני מהווה סכנה בטיחותית. מאחר שהאחיות לי שינז'ווי ויואן סה-יו זיהו מי ג'אנג שין הייתה באמת, היא גם מנעה מהן להגיע לכינוסים. אז הסכמנו לקיים כינוסים ביחד. כעבור זמן מה, ג'אנג שין הפלילה אותי ואת שין-רוי בגין תחרות על מנהיגות, גרימת כאוס בכנסייה, והיותנו אנשים רעים, וביקשה מהאחים ומהאחיות לדחות אותנו. אחדים האמינו לדבריה של ג'אנג שין ללא הבחנה והתעלמו ממני בקרירות כשראו אותי ברחוב. כשהדבר קרה, חשתי פגועה ושנגרם לי עוול. מדוע, לאחר יישום בפועל של האמת, כוחות הרוע האלה מדכאים, מענישים ומפלילים אותנו? מדוע ג'אנג שין עדיין משגשגת בכנסייה על אף שביצעה מעשים רעים? מדוע אחינו ואחיותינו לא מבינים אותנו כהלכה ודוחים אותנו? כאבי היה רב, לא ידעתי כיצד אלך בנתיב שלי בעתיד, והייתי לכודה בשליליות. באותם ימים, כשהאחיות הבחינו בהתנהגותה של ג'אנג שין בכינוסים, לא רציתי לדבר. חשבתי, "התייצבתי כדי לחשוף את ג'אנג שין, ולא רק שעברתי דיכוי, אלא שאחיי ואחיותיי לא הבינו אותי כהלכה וחשבו שאני מתחרה על המנהיגות. עכשיו אני מדוכאת ומבודדת. מי ידבר למעני? טוב, אז תשכחו מזה, ענייני הכנסייה האלה הם לא עסקי." הרגשתי חלשה מאוד, והייתי שרויה באופל רוחני עמוק. בייסורי, כרעתי על ברכיי לפני אלוהים כשדמעות בעיניי, ואמרתי לו שוב ושוב, "אלוהים! אני סובלת כל כך לאחר שחוויתי את הדברים האלה. מדוע אני מדוכאת ודחויה מפני שיישמתי בפועל את האמת כדי להגן על האינטרסים של הכנסייה? אלוהים, אנא הנחה אותי, עזור לי להבין את כוונתך."

מאוחר יותר, קראתי בדבר האל: "כשאתם מתעמתים עם בעיות בחיים האמיתיים, כיצד עליכם להכיר ולהבין את סמכותו של אלוהים וריבונותו? כשאינכם יודעים כיצד להבין בעיות אלה, להתמודד עמן ולחוותן, איזו גישה עליכם לאמץ כדי להראות את כוונתכם, רצונכם והמציאות שלכם, של ציות לריבונותו של אלוהים ולסידורים שהוא קובע? דבר ראשון, עליכם ללמוד לחכות; אחר כך, עליכם ללמוד לחפש; אחר כך, עליכם ללמוד להישמע. 'לחכות' פירושו לחכות לזמנו של אלוהים, לחכות לבני האדם, לאירועים ולדברים שהוא סידר למענכם, לחכות לכך שרצונו יתגלה בפניכם בהדרגה. 'לחפש' פירושו לצפות בכוונותיו מלאות המחשבה של אלוהים ביחס אליכם ולהבינן, דרך בני האדם, האירועים והדברים שהוא סידר, להבין את האמת דרכם, להבין מה על בני האדם להשיג ואת הדרכים שעליהם לשמור, להבין אילו תוצאות מתכוון אלוהים להשיג בבני האדם ולאילו הישגים הוא מתכוון להגיע בהם. המלה 'להישמע' מתייחסת כמובן לקבלתם של בני האדם, האירועים והדברים שאלוהים תזמר, קבלת ריבונותו, ודרכה הגעה לידיעה על האופן שבו מכתיב הבורא את הגורל האנושי, מקיים את האדם בעזרת חייו, מטמיע את האמת באדם" (הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, האל עצמו, הייחודי ג'). לאחר שהרהרתי בדבר האל, הבנתי פתאום, שכאשר מתרחשים דברים שאני לא מבינה, אני צריכה לנקוט גישה של התמסרות, עליי ללמוד לחפש את כוונות האל ולחכות שהדברים יתקדמו בזמנו של אלוהים. הבנתי שלאחר שמסרנו את מכתב הדיווח, המנהיגים הבכירים היו צריכים לנהל תהליך. עד שהם יוכלו לטפל בכך, אין ספק שג'אנג שין תמשיך לעשות מעשים רעים, לתקוף מתנגדים ולהדיר אותם, זה היה טבעה הרע שנחשף. בתקופה הזו היינו צריכים להתאזר בסבלנות ולהמתין. זה היה חלק הכרחי בתהליך. אבל לא הייתי מסוגלת להתמסר ולהמתין, ולא חיפשתי להפיק לקחים בסביבה הזו. כשראיתי שג'אנג שין לא טופלה, ושבמקום זאת ספגתי גינויים ונדחיתי, התלוננתי ולא הבנתי את האל, התכחשתי לצדקתו, והייתי מאוכזבת ממנו. הייתי כל כך לא הגיונית!

לאחר מכן, התפללתי לאלוהים וביקשתי ממנו להנחות אותי בהבנת צביונו הצודק. אחר כך, קראתי את הפסקה הזו בדבר האל: "כיצד אנשים מכירים את צביונו הצודק של אלוהים וכיצד הם תופסים אותו? הצדיקים שבהם זוכים מהאל בברכות, ואילו הרעים 'זוכים' בקללותיו. זוהי צדקתו של האל. אלוהים גומל על הטוב ומעניש את הרע, ומתגמל כל אדם על פי מעשיו. כל זה נכון, אבל כרגע מתרחשים דברים מסוימים שאינם מתיישבים עם תפיסותיו של האדם, כלומר שיש אנשים שמאמינים באלוהים ועובדים אותו אך נהרגים או נתקלים בקללותיו, או אנשים שאלוהים מעולם לא בירך או הקדיש להם תשומת לב, ולא משנה עד כמה הם סוגדים לו, הוא ממשיך להתעלם מהם. יש אנשים רעים שאלוהים לא מברך ולא מעניש, אך הם עדיין עשירים ויש להם צאצאים רבים, והכול מסתדר להם; הם מצליחים בכול. האם זו צדקתו של אלוהים? יש שאומרים, 'אנחנו עובדים את אלוהים ולמרות זאת לא זכינו בברכותיו, ואילו אנשים רעים שלא עובדים את אלוהים ואפילו מתקוממים נגדו חיים היטב ואף מצליחים יותר מאיתנו. אלוהים אינו צודק!' מה אתם למדים מכך? נתתי לכם שתי דוגמאות. איזו מהן קשורה בצדקתו של אלוהים? יש שיאמרו, 'שתיהן גילויים של צדקתו של אלוהים!' מדוע הם אומרים זאת? למעשיו של האל יש עקרונות – אלא שבני האדם פשוט לא מסוגלים לראות אותם בבירור, ומכיוון שאינם יכולים לראות אותם בבירור, הם לא יכולים להגיד שאלוהים אינו צודק. בני אדם יכולים לראות רק את מה שעל פני השטח; הם אינם יכולים להציץ מתחת לפני השטח ולראות את הדברים כהווייתם. לכן מעשיו של אלוהים הם צודקים, גם אם הם אינם תואמים לתפיסות ולדמיונות של האדם. יש רבים שלא מפסיקים להתלונן שאלוהים אינו צודק. זאת מפני שהם אינם מבינים את המצב לאשורו. קל להם לטעות כל עוד הם תמיד מביטים בדברים דרך התפיסות והדמיונות שלהם. הידע של אנשים תלוי במחשבות ובהשקפות שלהם, במושגים שיש להם בנוגע לעסקאות או בנקודות המבט שלהם על טוב ורע, נכון ולא נכון או היגיון. כשאלו נקודות המבט, קל לטעות בהבנת האל ולפתח תפיסות שונות, ואדם כזה יתנגד לאלוהים ויתלונן עליו" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'). "מה תאמרו – האם השמדת השטן בידי אלוהים היא ביטוי של צדקת אלוהים? (כן.) מה היה קורה אילו אלוהים היה מרשה לשטן להמשיך להתקיים? לא תעזו לומר, נכון? המהות של אלוהים היא צדקתו. אפילו שלא קל להבין מה אלוהים עושה, כל מה שהוא עושה הוא צודק; אלא שאנשים פשוט לא מבינים. כשאלוהים מסר את פטרוס לידי השטן, כיצד הגיב פטרוס? 'האנושות לא מסוגלת לתפוס את מעשיך, אבל כל מעשיך כוללים את רצונך הטוב; צדקתך נמצאת בכול. איך אוכל לא לשבח את חוכמת האל ומעשיו?' אתה בוודאי מבין כעת שהסיבה שבגללה אלוהים אינו משמיד את השטן בתקופת ישועת האל את האדם היא כדי שבני האדם יוכלו לראות בבירור כיצד השטן השחית אותם ומה המידה שבה הוא השחית אותם, וכיצד אלוהים מטהר ומושיע אותם. בסופו של דבר, אחרי שאנשים יבינו את האמת ויראו בבירור את פניו המחליאים של השטן, או יראו לנגד עיניהם את החטא המחליא של השטן, אלוהים ישמיד את השטן ויראה להם את צדקתו. התזמון שבו אלוהים ישמיד את השטן הוא כולו צביונו וחוכמתו של אלוהים. כל דבר שאלוהים עושה הוא צודק. אף שבני האדם אולי לא מסוגלים לתפוס את צדקתו של אלוהים, אל להם להפעיל שיפוט כל אימת שירצו. אם משהו שאלוהים עושה נראה חסר היגיון לבני אדם או אם הם אוחזים בתפיסות בנוגע למעשיו, ולכן אומרים שאלוהים אינו צודק, אזי הם אלה שמתנהגים בחוסר היגיון. אפשר לראות שפטרוס חשב שיש דברים שאינם מובנים, אבל הוא היה בטוח שחוכמתו של האל הייתה נוכחת ושרצונו הטוב של האל היה טמון בכל אחד מהדברים האלה. בני האדם אינם יכולים לתפוס הכול; יש כל כך הרבה דברים שהם אינם מסוגלים לתפוס" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'). כשהרהרתי בדבר האל, הבנתי שהאמנתי בתפיסה שצדק משמעותו הגינות והגיוניות. אדם רע וצורר משיח שיבשו את עבודת הכנסייה, ומאחר שהגנו על האינטרסים של הכנסייה בכך שהתייצבנו לחשוף אותו ולדווח עליו, האל היה צריך להשגיח עלינו, להגן עלינו, ולא להניח לנו לעבור דיכוי, והאדם הרע וצורר המשיח היו צריכים להיות מגורשים באופן מיידי. חשבתי שזו צדקתו של האל. לאחר שכתבנו את מכתב הדיווח וראיתי שצורר המשיח והאדם הרע לא טופלו, והם עדיין מחזיקים בעמדות בכירות בכנסייה, ובודדו והוקיעו אותנו, התחלתי לפקפק בצדקתו של האל, ואפילו שאלתי באופן בלתי סביר היכן צדקתו של האל. הייתי כל כך גאוותנית! חשבתי איך כשפטרוס נבחן, הוא עבר זיכוך כואב. על אף שהוא לא יכול היה להבין מה אלוהים עושה, הוא האמין שהאל צודק, ולא משנה מה הוא עושה, ושחוכמת האל קיימת במעשיו. זו הסיבה שהוא יכול היה להתמסר לאל, ובסופו של דבר, אהב את האל אהבה עילאית, התמסר לו עד מוות והפיק עדות יפהפייה. אבל אני לא הבנתי את האמת ומדדתי את צדקתו של האל מנקודת מבט תועלתנית, בהתבסס אך ורק על המעט שיכולתי לראות מול עיניי. כשאלוהים עשה דברים שתאמו את תפיסותיי, שהועילו לי, חשבתי שהאל צודק, ויכולתי להלל את האל. כאשר עברתי דיכוי על ידי צוררת משיח, והדבר נגע לעתידי וגורלי, איבדתי את האמונה באל, ואפילו פקפקתי בכך שהאל צודק וכפרתי בכך שהכנסייה נשלטת על ידי האמת והצדק. הערכתי את צדקתו של האל אך ורק בהתאם למידת התועלת שהפקתי ממעשיו. זה היה אבסורד מוחלט. אלוהים הוא הבורא, מהותו של האל היא צדק, והאל שונא את הרע, כפי שנקבע מעצם מהותו. על אף שהכנסייה לא גירשה את צורר המשיח והאדם הרע לעת עתה, אין זה אומר שמעשיו לא עוררו באל גועל, אין זה אומר שהאל לא מתעב רוע, ואין זה אומר שהכנסייה לא נשלטת על ידי האמת. חוכמתו של האל וכוונותיו הטובות היו מעורבות בעניין, אני פשוט לא הבנתי את זה. היה עליי להיות הגיונית, לתפוס את מקומי כיציר בריאה, להתמסר לריבונות האל ולסידוריו, להתפלל לאל ולחפש, ולחכות לנאורותו ולהכוונתו. ברגע שהבנתי זאת, לבי התבהר וההבנות השגויות שלי בנוגע לאל נעלמו. הבנתי גם שכמה אחים ואחיות בכנסייה עדיין לא ראו מי היא ג'אנג שין באמת. באמצעות הדברים האלה, כולם יבינו בהדרגה את מהותה של ג'אנג שין. כולם היו צריכים לראות אותה כפי שהיא באמת לפני שיוכלו לדחות אותה. זה באמת יעזור לנו לפתח את כושר ההבחנה שלנו. לאחר שהבנתי זאת, התפללתי לאלוהים כדי לומר שברצוני להתמסר לתיזמוריו ולסידוריו וללמוד לקחים בסביבה הזו.

מאוחר יותר, קראתי בדבר האל: "אם רצונך להיוושע, לא זו בלבד שעליך להתגבר על המשוכה של הדרקון הגדול האדום כאש, ולא זו בלבד שאתה חייב להיות מסוגל לזהות את הדרקון הגדול האדום כאש, לראות מבעד להבעתו הנוראה ולהתמרד נגדו כליל – ישנה גם המשוכה של צוררי המשיח שעליך להתגבר עליה. בכנסייה, צורר משיח אינו רק אויבו של האל, אלא גם אויבם של אנשיו הנבחרים של האל. אם אינך מסוגל לזהות צורר משיח, אתה מועד להטעיה ולהכנעה, להליכה בנתיב של צורר משיח, לקללת האל ולענישתו. כשזה קורה, האמונה שלך באל נכשלת כליל. במה אנשים צריכים להיות ניחנים כדי שיזכו בישועה? ראשית, הם חייבים להבין הרבה אמיתות ולהיות מסוגלים להבחין במהות, בצביון ובנתיב של צורר משיח. זאת הדרך היחידה לוודא אי-סגידה או אי-נהייה אחרי בני אדם בעת האמונה באל, והדרך היחידה לנהות אחר האל האל עד הסוף ממש. רק אנשים שמסוגלים לזהות צורר משיח יכולים באמת להאמין באל, לנהות אחריו ולשאת עדות למען האל. יש שיאמרו אם כך, 'מה עליי לעשות אם אין לי כרגע את האמת הנדרשת?' אתה חייב להצטייד באמת במהירות האפשרית; אתה חייב ללמוד לעמוד על טיבם של אנשים ושל דברים. הבחנה בצורר משיח אינה דבר של מה בכך, היא מצריכה יכולת לזהות בבירור את מהותם ולעמוד על מזימותיהם, תכסיסיהם, כוונותיהם ומטרותיהם שניצבים מאחורי כל דבר שהם עושים. כך הם לא יוליכו אותך שולל או ישלטו בך, ותוכל לעמוד איתן, לחתור בביטחה אל האמת וללכת בנחישות בנתיב של חתירה אל האמת ושל השגת ישועה. אם אינך יכול לעבור את משוכת צוררי המשיח, ניתן לומר שאתה נמצא בסכנה גדולה ואתה עלול להיות מולך שולל ולהילכד בידי צורר משיח ולחיות תחת השפעת השטן... לכן, אם אתה רוצה להגיע למקום שבו תוכל לקבל ישועה, המבחן הראשון שאתה חייב לעבור הוא היכולת לזהות את השטן ולעמוד על טיבו, ועליך גם להיות מצויד באומץ להתייצב ולחשוף את השטן ולנטוש אותו. היכן, אם כן, נמצא השטן? השטן נמצא לצידך ומסביבך. ייתכן אף שהוא חי בתוך לבך. אם אתה חי בתוך הצביון של השטן, ניתן לומר שאתה משתייך לשטן. לא ניתן לראות את השטן ואת הרוחות הרעות השל ממלכת הרוח או לגעת בהם, אולם השטן והשדים החיים שמתקיימים בחיים האמיתיים נמצאים בכל מקום. כל אדם אשר סולד מן האמת הוא רע וכל מנהיג או עובד שאינו מקבל את האמת הוא צורר משיח או מנהיג שקר. האין אנשים כאלה בבחינת שטנים ושדים חיים? אנשים אלה עשויים להיות בדיוק אלה שאתה סוגד להם ומוקיר אותם. הם עשויים להיות האנשים שמנהיגים אותך או האנשים שזה מכבר הערצת אותם, בטחת בהם סמכת עליהם וקיווית להם בלבך. אולם למעשה הם מהווים אבני נגף בדרכך והם מפריעים לך לחתור אל האמת להשיג ישועה. הם צוררי משיח. הם מסוגלים להשתלט על חייך ועל הנתיב שבו אתה צועד והם יכולים להרוס את הסיכוי שלך ולהשיג ישועה. אם לא תצליח להבחין בהם ולראותם כמות שהם, אתה עלול בכל רגע ללכת שולל או להילכד. לפיכך, אתה נתון בסכנה גדולה. אם אינך מסוגל לחלץ את עצמך מצרה זו, נפלת קורבן לשטן. בכל מקרה אנשים שמולכים שולל ונשלטים, והופכים לחסידיו של צורר משיח, לעולם אינם יכולים להשיג ישועה. בגלל שהם אינם אוהבים את האמת או חותרים אליה, התוצאה הבלתי נמנעת היא שהם מולכים שולל ונוהים אחר צורר משיח" (הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט שלישי: הם מרחיקים ותוקפים את מי שחותרים אל האמת). לאחר שחשבתי על דבר האל, הבנתי את כוונתו. האל מאפשר לצוררי משיח ולאנשים רעים להופיע בכנסייה, וחוכמתו עומדת מאחורי זה. האל משתמש בהפרעה שלהם ובהולכת השולל שלהם כאמצעי להעניק לאנשים כושר הבחנה על מנת שהם יוכלו להשתחרר מהשפעתו האפלה של השטן ולזכות בישועה. חשבתי על האופן שבו ג'אנג שין דיכאה והענישה אותי, ועל כך שאחיי ואחיותיי לא הבינו אותי כהלכה ודחו אותי. על אף שזה גרם לי למידה מסוימת של סבל, הרי שלאורך התהליך הזה, ראיתי דוגמה אמיתית לאופן שבו צוררי משיח מוליכים שולל ופוגעים באנשים, זכיתי בידע ובכושר הבחנה, וראיתי בבירור שג'אנג שין היא צוררת משיח שמהותה שונאת את האמת ועוינת את האל. כבר לא הרגשתי מוגבלת ונשלטת על ידה, ולמדתי מהכישלונות שלה והצלחתי להימנע מללכת בנתיב הלא נכון. האם לא היו אלה רווחים אמיתיים? האם אלה לא אהבת האל וישועתו? ככל שחשבתי על כך יותר, כך הבנתי שהאל כל כך חכם וצודק, והצטערתי אף יותר שלא הכרתי את צביונו הצודק. כשעברתי דיכוי, פשוט האשמתי את האל בכל חוסר הצדק הזה, שגיתי בהבנתו והתלוננתי עליו. הייתי כל כך מרדנית. כשהבנתי זאת, חשתי אסירת תודה לאל ורציתי להכות על חטא. חשיפת מנהיגי שקר וצוררי משיח היא מעשה טוב וצודק, וזו הייתה האחריות והמחויבות שלי. אם נחשוף את האנשים הרעים ונגרש אותם, אחיי ואחיותיי יוכלו לחיות חיי כנסייה טובים. גם אם אחיי ואחיותיי לא יבינו אותי כהלכה, או שאגורש על ידי צוררת משיח, לא היה על מה להתחרט. חשבתי על פסקה נוספת בדברי האל: "אנשים רעים תמיד יהיו רעים והם לעולם לא יימלטו מיום העונש. בני אדם טובים תמיד יהיו טובים והם יתגלו כשעבודת האל תגיע לסופה. אף אדם רע לא יוכל להיחשב לצדיק ואף צדיק לא יוכל להיחשב לרע. האם אניח למישהו להיות מואשם שלא בצדק?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מי שמתמסר לאל בלב אמיתי ייפול לבטח בנחלתו). דבר האל היה ברור מאוד. האל צודק, הוא מעניק רחמים וישועה למי שאוהב אותו באמת ובתמים, והוא מקלל אנשים רעים וצוררי מנשיח ומעניש אותם. הדבר נקבע על ידי צביונו הצודק של האל. האל יחליט אם איוושע או לא, ולא צוררי המשיח. על אף שהכנסייה שלנו נשלטה על ידי צוררת משיח, ואנחנו עברנו דיכוי, המצב הזה היה זמני בלבד. אלוהים רואה הכול, רוח הקודש מגלה הכול, ובמוקדם או במאוחר, צורר משיח נחשף ומסולק. במהלך אותם ימים, הרהרתי לעתים קרובות בדבר האל, ובהדרגה חשתי תחושת שחרור בלבי, ורכשתי אמון בעבודת האל.

יום אחד, המנהיגים הבכירים סידרו ששתי אחיות יפתרו את הכאוס בכנסייה שלנו. התרגשנו מאוד, והודינו לאל שוב ושוב. באופן בלתי צפוי, לאחר שדיווחנו בכנות על התנהגותה הרעה של ג'אנג שין, היא פוטרה רק בשל היותה מנהיגת שקר. על אף שכולנו חזרנו לחיי הכנסייה, לא יכולתי שלא לחוש חוסר נוחות. ג'אנג שין הייתה רעה מטבעה. היא הענישה אנשים ודיכאה אותם באופן חסר פשרות למען מעמדה, משכה אנשים רעים והגנה עליהם. היא גם לא קיבלה את האמת כלל וסירבה להכות על חטא. היא לא הייתה מנהיגת שקר, היא הייתה צוררת משיח אמיתית. אבל אז חשבתי, "אם אעלה את זה, האם האחים והאחיות יגידו שאני מסרבת בעקשנות להרפות מהבעיות שלה? אז תשכחו מזה, זה לא עסקי. בכל מקרה, היא לא תעשה לי כלום עכשיו." לאור זאת, החלטתי לא להזכיר יותר את הדברים האלה. במהלך ההקדשות שלי, קראתי בדבר האל: "צוררי המשיח לא יקבלו את האמת לעולם; הם ידבקו במעשיהם הרעים עד הסוף, ולעולם לא ישנו את דרכם או יכו על חטא" (הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, תרחיב שישי: סיכום של אופי צוררי המשיח ומהות הצביון שלהם (חלק ג')). ידעתי שלג'אנג שין יש מהות של צוררת משיח, ואם היא לא תגורש, היא תנצל כל הזדמנות להפריע לחיי הכנסייה וליצור כאוס, ואז אחיי ואחיותיי שוב יסבלו מידיה. הייתי צריכה להתייצב ולחשוף את ג'אנג שין. לא יכולתי להמשיך להגן על עצמי. בדבר האל קראתי: "ברגע שהאמת הופכת לחייך, כשתבחין במישהו שמחלל את שם האל, אינו ירא מפניו ומבצע את חובתו בזלזול וכדי לצאת ידי חובה, או כזה שמפריע לעבודת הכנסייה ומתערב בה, תגיב על פי עקרונות האמת ותהיה מסוגל לזהות ולחשוף אותו כנדרש. אם האמת לא הופכת לחייך ואתה עדיין חי על פי הטבע השטני שלך, אז כשתגלה אנשים מרושעים ושטנים שמפריעים לעבודת הכנסייה ומשבשים אותה, אתה תנהג כאילו לא ראית דבר ולא שמעת דבר; אתה פשוט תתעלם מהתנהגותם ללא כל נקיפות מצפון. אתה אפילו עשוי לחשוב שמי שמפריע לעבודת הכנסייה ומשבש אותה כלל לא קשור אליך. לא משנה עד כמה ייפגעו עבודת הכנסייה והאינטרסים של בית האל, אתה לא תגלה אכפתיות ולא תתערב או תחוש אשמה – ועל כן אתה בסך הכול אדם נטול מצפון או היגיון, חסר אמונה ונותן שירות. אתה אוכל ושותה מידי האל, ונהנה מכל מה שבא מהאל, אך אתה מרגיש שכל נזק שנגרם לאינטרסים של בית האל אינו נוגע לך – מה שהופך אותך לבוגד שיורק אל הבאר שהוא שותה ממנה. אם אינך מגן על האינטרסים של בית האל, האם אתה אנושי בכלל? זהו שד שחדר אל תוך הכנסייה. אתה מזייף אמונה באל, מעמיד פנים שאתה מאנשיו הנבחרים, ואתה מבקש לחיות כטפיל בבית האל. אינך חי חיים של בן אנוש, אתה רשע יותר משהנך אדם, ונמנה בבירור עם חסרי האמונה. לו היית מאמין באל באמת, גם אם עדיין לא זכית באמת ובחיים, לכל הפחות היית מדבר ומתנהג באופן שתומך באל; לכל הפחות, לא היית עומד מנגד לו ראית שנשקפת סכנה לאינטרסים של בית האל. כשתיתקף דחף להעלים עין, אתה תתמלא אשמה ומבוכה ותגיד לעצמך, 'איני יכול לשבת כאן ולא לעשות דבר, אני מוכרח לקום ולומר משהו, לקחת אחריות, לחשוף את ההתנהגות המרושעת הזאת, לעצור אותה כדי שלא ייגרם נזק לבית האל ולא תיגרם הפרעה לחיי הכנסייה.' אם האמת הופכת לחייך, לא רק שיהיו לך האומץ והנחישות האלה ושתהיה מסוגל להבין את העניין לחלוטין, אלא גם תמלא את האחריות הדרושה לך במסגרת עבודת האל והאינטרסים של בית האל, ובכך תמלא את חובתך" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'). כשקראתי את דבר האל, הבנתי שדרך הנאורות של האל וההכוונה שלו הייתה לי הבחנה מסוימת בנוגע למעשיהן הרעים של ג'אנג שין ושיאו ליו. אם לא אתייצב ואחשוף אותן, אהיה חסרת מצפון ואיכשל בהגנה על עבודת הכנסייה. לא יכולתי יותר להמשיך להיות אנוכית ובזויה ולעבור לסדר היום. חשבתי על משהו שנכתב בצווים המנהליים של עידן המלכות: "עשו כל דבר שמועיל לעבודתו של אלוהים, ואסור לכם לעשות שום דבר שפוגם בתועלת של עבודתו של אלוהים. הגנו על שמו של אלוהים, על עדותו של אלוהים ועל עבודתו של אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עשרת הצווים המנהליים שאנשיו הנבחרים של האל חייבים להישמע להם בעידן המלכות). הבנתי את דרישותיו של האל. הייתי חברה בכנסייה, ובכל הנוגע לעבודת הכנסייה, הייתה לי אחריות להתייצב ולהגן עליה. מאוחר יותר, המנהיגים הבכירים הגיעו לבחון את המצב. דיווחתי על התנהגותן הרעה של ג'אנג שין ושיאו ליו והמנהיגים הבכירים החלו לחקור שוב כדי לאמת זאת. באמצעות שיתוף בכינוס על האמת בנוגע לזיהוי צוררי משיח, כל האחים והאחיות זכו בכושר הבחנה. בזה אחר זה הם חשפו את מעשיהן הרעים של ג'אנג שין ושיאו ליו ודיווחו עליהם. בסופו של דבר נקבע שג'אנג שין היא צוררת משיח אמיתית, והיא גורשה מהכנסייה. לאחר ששיאו ליו סירבה לגלות חרטה על מעשיה הרעים, היא גורשה בשל היותה שותפה לפשע של צוררת משיח. כמה אחים ואחיות שהולכו שולל בידי ג'אנג שין התעשתו, וכולם דחו את ג'אנג שין וחדלו לנהות אחריה. לאחר מכן, חיי הכנסייה שבו למסלולם.

למרות שהיו עליות ומורדות בכל הנוגע לדיווח על צוררת משיח זו, העובדה שעברתי דיכוי על ידה אפשרה לי לזכות בהבחנה מסוימת לגבי צוררי משיח, לפתח את התובנה שלי ולזכות בניסיון ממשי ובידע בנוגע לצביונו הצודק של האל, והאמונה שלי באל גדלה אף יותר. השבח לאל!