במאי 2021, נבחרתי לשרת כמנהיגת כנסייה והייתי אחראית בעיקר על העבודה של הפקת הווידאו שלנו. חששתי מעט לבצע את החובה הזו וחשבתי לעצמי, "עסקתי בכמה הפקות וידאו בעבר, אבל הכישורים שלי בתחום הזה עדיין לוקים מעט בחסר. האם באמת אוכל לפקח היטב על העבודה הזו? אם אפגין ביצועים ברמה פחותה מהמצופה ואז אוחלף, מה יחשבו עליי אחיי ואחיותיי? נוסף על כך, הידע הטכני של כל האנשים שעליהם אני מפקחת רב יותר מהידע הטכני שלי – אם לא אזהה את הבעיות שיעלו במילוי חובותיהם ולא אוכל לספק פתרונות מהותיים, הם בוודאי יחשבו שאני חובבנית, מפקחת לא יעילה ושאני לא ראויה לשמש כמנהיגה." המחשבה על כך הלחיצה אותי מעט, אבל ידעתי שראשית עליי לקבל את החובה החדשה הזאת ולהתמסר לסידורי הכנסייה.

כדי להתעדכן בעבודה בהקדם האפשרי, השתתפתי בכל דיון שאחיי ואחיותיי היו מנהלים בנוגע לעבודה. בהתחלה הקשבתי בחריצות, אבל בהדרגה התחלתי לקלוט שאני לא מבינה הרבה מהכישורים המקצועיים שבהם משתמשים ולא הצלחתי להשתתף בדיונים. חששתי שאם האחים והאחיות ישאלו אותי לדעתי ולא אספק שום הצעות מהותיות, הם עלולים לחשוב שהפרזתי בהערכת היכולות שלי ושאני לא ראויה לבדוק את עבודתם כי אני לא מבינה אותה בעצמי. האם הם יעריכו אותי פחות? כדי לשמר את תדמיתי כמנהיגה, למעט שיתוף ההבנה שלי את דברי האל, לא אמרתי ולו דבר אחד בדיונים ובסקירות שלנו בנוגע לעבודה במהלך כינוסים. לא רציתי להשתתף בדיונים שעסקו בהיבט המקצועי של הפקת הווידאו או להקדיש להם תשומת לב רבה. הפסקתי לשאת אפילו בעול הקל ביותר ותמיד חשבתי, "אני בכל מקרה לא מבינה את ההיבט הטכני, ולכן אעסוק בעיקר בפתרון הבעיות שיש להם עם היווכחות בחיים. באשר לעניינים הטכניים, אני פשוט אניח להם להסתמך על האל ולהתפלל אליו ולדון בינם לבין עצמם." אני זוכרת מקרה, שבו אחות שלחה לקבוצה וידאו שעליו היא עבדה וביקשה הצעות. בזמנו, חשבתי שמכיוון שאני לא מבינה את ההיבט הטכני של ההפקה, לא אוכל למצוא בעיות בווידאו, ויתרה מכך, אתבזה לחלוטין אם אומר משהו שגוי מול כולם, ולכן לא תכננתי להציע הצעות, ולא צפיתי בווידאו בעיון רב. במועד מאוחר יותר, מנהיג קבוצה מצא בעיה בווידאו של האחות ושאל אותי אם הבחנתי בה. הרגשתי שאני מסמיקה כי לא צפיתי בווידאו בתשומת לב רבה. כדי להימנע מחשיפה, המתנתי עד לסופו של כל דיון כדי לספק סקירה כללית ולסכם את מה שכולם אמרו או רק כדי להצטרף לשיחה עם הערה קצרה ושטחית, כמו, "אני מסכימה עם כל מה שנאמר, אין לי מה להוסיף." בקושי אמרתי משהו לאורך כל הכינוס והרגשתי נבוכה ומיוסרת מאוד – אפילו הרגשתי שאין צורך בנוכחותי. לאחר מכן, התחלתי להימנע אף יותר מעיסוק בהיבטים הטכניים של העבודה ובדקתי את עבודתו של מנהיג הקבוצה לעתים רחוקות בלבד. במהלך כינוסים, הייתי מקבלת תחושה בנוגע למצבם הנוכחי של האנשים ותו לא, והייתי מבחינה אם הם נושאים בעול חובתם או שהם רק מתנהלים כלאחר יד. באשר לבעיות ולקשיים הקשורים להפקת הווידאו שלהם, לא טרחתי לבדוק איתם את הפרטים, במחשבה שמנהיג הקבוצה יוכל להתמודד עם העניין ועדיף שאניח לאנשים בעלי הכישורים הטכניים המתאימים לפתור את הבעיות. כך גם לא איחשף כחסרת תועלת אם לא אוכל לפתור את הבעיות שלהם. על מנת ליצור את הרושם שאני עדיין יכולה לעסוק בעבודה ממשית, בכל פעם שהבחנתי או כששמעתי שמישהו היה במצב רע או הפך שלילי, מיהרתי למצוא דברי אלוהים כדי לשתף עמם לאות תמיכה. עם זאת, ברגע שהם הזכירו קשיים כלשהם שבהם נתקלו בעבודתם, הייתי פשוט מגיבה באופן שטחי, "כאשר אנו מתקנים את מצבנו וסומכים על האל, האל יוביל אותנו לפתור את הבעיות האלה." בכל פעם שאמרתי את זה, מצבם היה משתפר באופן זמני, אבל ברגע שהם נתקלו בבעיה אחרת במסגרת חובתם ובעיותיהם נותרו ללא פתרון, הם הפכו שוב לשליליים. מאחר שנכשלתי בפתרון בעיות אמיתיות ולא בדקתי את העבודה או פיקחתי עליה, צצו בעיות רבות בעבודה הנוגעת להפקת הווידאו, האחים והאחיות לא השתפרו באופן ניכר במיומנויות הטכניות שלהם, הם לא הבינו את העקרונות הרלוונטיים בחובה, חזרו שוב ושוב על אותן הטעויות, וכתוצאה מכך, חלה ירידה באיכות העבודה. על אף שהמנהיג העליון שלי ציין בפניי את הנושא הזה וניסה לעזור לי, לא היה לי שום ידע אמיתי על עצמי. כעבור זמן קצר הוחלפתי כי נכשלתי בביצוע עבודה ממשית במסגרת חובתי.

הרגשתי ממש נורא לאחר ההחלפה הפתאומית והמשכתי לתהות, "למה הפכתי למנהיגת שקר שלא ביצעה עבודה ממשית על אף שהייתי די עסוקה בחובתי מדי יום? מה בדיוק הייתה הסיבה לכישלון שלי?" במהלך התקופה הזו, קראתי די הרבה אמיתות הנוגעות להבחנה של מנהיגי שקר, וראיתי שכמעט כל ההתנהגויות של מנהיגי שקר שנכשלו בביצוע עבודה ממשית שאלוהים ניתח היו דברים שאני עצמי עשיתי. זה היה כאילו אלוהים חושף אותי באופן אישי. זה היה נכון במיוחד בנוגע לפסקאות הבאות: "מאפיין אחד של מנהיגי שקר הוא אי-יכולתם להסביר או להבהיר באופן יסודי בעיות הקשורות בעקרונות-האמת. אם מישהו מחפש מהם, הם יכולים לומר לו רק מספר מילים ודוקטרינות ריקות מתוכן. כשהם נתקלים בבעיות שמצריכות פתרון, לעתים תכופות הם משיבים באמירה כגון: 'כולכם מומחים בביצוע החובה הזאת. אם יש לכם בעיות, עליכם לפתור אותן בעצמכם. אל תשאלו אותי; אני לא מומחה, ואינני מבין. טפלו בזה בעצמכם'... מנהיגי שקר מרבים להשתמש בסיבות ובתירוצים כגון 'אינני מבין, מעולם לא למדתי זאת, אינני מומחה' על מנת 'לנפנף' אנשים ולחמוק משאלות. הם אולי נראים צנועים למדי; אולם הדבר חושף בעיה חמורה בקרב מנהיגי שקר – אין להם שום הבנה בנוגע לבעיות הקשורות בידע מקצועי במשימות מסוימות, הם חשים חסרי אונים ונראים מובכים ונכלמים במיוחד. מה הם עושים אז? הם יכולים רק לאסוף מספר קטעים של דברי האל על מנת לשתף עליהם עם כולם בכינוסים, ומדברים על מספר דוקטרינות על מנת להטיף לאנשים. מנהיגים שניחנו בשמץ של אדיבות עשויים להפגין דאגה כלפי אנשים ולשאול אותם מפעם לפעם: 'נתקלת בקשיים בחייך לאחרונה? האם יש לך די בגדים ללבוש? האם יש בקרבכם כאלה שאינם מתנהגים כיאות?' אם כולם אומרים שאין להם הבעיות האלה, הם משיבים: 'אם כך, אין בעיה. המשיכו בעבודתכם; עליי לטפל בעניינים אחרים', ועוזבים בחופזה מתוך חשש שמישהו ישאל שאלות ויבקש מהם להתייחס אליהן, וכך יציב אותם במצב מביך. כך עובדים מנהיגי שקר – הם לא יכולים לפתור בעיות ממשיות. כיצד הם יכולים לבצע ביעילות את עבודת הכנסייה? כתוצאה מכך, הצטברות הבעיות שלא נפתרו מעכבת את עבודת הכנסייה בסופו של דבר. אלה הם מאפיין וביטוי בולטים של האופן שבו מנהיגי שקר עובדים" (הדבר, כרך חמישי: תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים, תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים (2)). "מובן שמהיותם מנהיגים לא מתחייב שעליהם להבין כל מקצוע שהוא, אולם הם נדרשים לשתף בבירור על עקרונות-האמת הנחוצים לפתרון בעיות, ואין זה משנה לאיזה מקצוע קשורות הבעיות האלה. כל עוד אנשים מבינים את עקרונות-האמת, ניתן לפתור בעיות בהתאם. מנהיגי שקר משתמשים באמירה 'לא התמקצעתי בכך; אינני מבין את המקצוע הזה' כסיבה להימנע משיתוף על עקרונות-האמת על מנת לפתור בעיות. זהו אי-ביצוע עבודה ממשית. אם מנהיגי שקר משתמשים ללא הרף ב'לא התמקצעתי בכך; אינני מבין את המקצוע הזה' כסיבה להימנע מפתרון בעיות, אזי אין הם כשירים לעבודת הנהגה. הדבר הטוב ביותר שעליהם לעשות הוא להתפטר ולהניח למישהו אחר להחליפם. אבל האם מנהיגי שקר ניחנו בהיגיון מעין זה? האם הם יהיו מסוגלים להתפטר? לא. הם אפילו חושבים: 'מדוע הם אומרים שאינני מבצע שום עבודה? אני עורך כינוסים מדי יום ביומו, ואני כה עסוק שאינני מספיק אפילו לאכול בזמן, ואני ישן פחות. מי אומר שבעיות אינן נפתרות? אני עורך כינוסים ומשתף עמם, ואני מוצא להם קטעים מדברי האל'... אתה רואה, מנהיגי שקר אינם יכולים לבצע עבודה ממשית, ועם זאת הם עדיין מספקים שלל תירוצים. זה באמת דוחה וחסר בושה! איכותך ירודה עד כדי כך שאינך מבין שום מקצוע, ואינך מבין את עקרונות-האמת הקשורים בכל פריט של עבודה מקצועית – מה הטעם שתשמש כמנהיג? אתה פשוט טיפש וחסר תועלת! מדוע אתה עדיין משמש כמנהיג כנסייה אם אינך יכול לבצע שום עבודה ממשית? אתה פשוט משולל היגיון. משום שאין לך מודעות עצמית, עליך להאזין למשוב מאנשיו הנבחרים של האל ולהעריך האם אתה עומד בדרישות של אדם המשמש כמנהיג. ועם זאת, מנהיגי שקר אף פעם לא מעלים זאת על דעתם. להם לא אכפת, ואין זה משנה כמה מעבודת הכנסייה עוכבה, או כמה הפסדים נגרמו להיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל במהלך השנים הרבות בהן שימשו כמנהיגים. זוהי הארשת הכעורה של מנהיגי שקר במלוא מובן המילה" (הדבר, כרך חמישי: תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים, תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים (2)). דברי האל פגעו בי עמוקות. ההתנהגויות והמאפיינים של מנהיגי שקר שאלוהים חשף עלו בקנה אחד עם מצבי בפועל. אלוהים אומר שמנהיגי שקר ישתמשו בחוסר הידע הטכני שלהם כתירוץ לא לערב את עצמם בפועל בפיקוח על כל היבטי העבודה ובבדיקה שלהם, וכתירוץ לאי פתרון בעיות וקשיים אמיתיים של אחים ואחיות בחובותיהם. הם מסתפקים רק במילים ובדוקטרינות ונמנעים או נרתעים מעיסוק בבעיות ספציפיות וממשיות. כך בדיוק אני פעלתי. מאז שנבחרתי כמנהיגה, חששתי שמאחר שאין לי ידע טכני בהפקת וידאו, החסרונות שלי ייחשפו בעת בדיקה של העבודה הזו. הייתי מבועתת מכך שהאחים והאחיות יקלטו מי אני באמת ושאני אובך מול כולם. כדי לשמר את המעמד ואת המוניטין שלי, השתמשתי בחוסר הידע הטכני שלי כתירוץ לא להשתתף בדיוני עבודה. לעתים רחוקות טרחתי לברר עם אחיי ואחיותיי מה הבעיות והקשיים שלהם מחשש שלא אצליח לפתור את הבעיות שלהם ואתבזה תוך כדי כך. לפעמים, כשהם שאלו אותי שאלות, פשוט התנערתי מהם באמצעות מילים ודוקטרינות. האם לא רימיתי אותם? כלפי חוץ נראיתי די עסוקה – עסוקה בכינוסים, בשיתופים, ולכאורה בפתרון בעיות של אנשים ובעשיית עבודה ממשית – אבל למעשה רק עבדתי כדי לחזק את המוניטין שלי ודיברתי רק על מילים ודוקטרינות. הצגתי חזות מסוימת לאנשים, כשלמעשה, ניסיתי להימנע בכל הזדמנות מהתמודדות עם הבעיות האמיתיות ביותר של האחים והאחיות. אפילו כשראיתי בבירור אחים ואחיות טרודים בנושאים שהשפיעו על מצבם והשפיעו על התוצאות של חובתם, לא הייתה לי תחושה של עול לפתור את בעיותיהם. במקום זאת, השתמשתי בחוסר הידע הטכני שלי כתירוץ לדחות ולגנוז בעיות, או אפילו להטיל את האחריות על מנהיגי קבוצות ולהניח להם להתמודד עם הבעיות. כשהרהרתי בהתנהגות שלי, הבנתי שלא עסקתי כלל בעבודה בפועל. התנהגתי בצורה שטחית, התנהלתי כלאחר יד והייתי מטעה. כמנהיגה, האם לא הייתי מה שאלוהים מכנה "כסילה" ו"לא יוצלחית"? החזקתי בתואר מנהיגה, אבל לא היה לי שמץ של אחריות, פעלתי רק כדי לשמר את המוניטין ואת המעמד שלי, לא עשיתי דבר מהעבודה הממשית שהייתי צריכה לבצע כמנהיגה ולא מילאתי אף אחת מהמחויבויות שהיה עליי למלא, וכל אלה פגעו קשות בעבודה של הפקת הווידאו. הייתי מנהיגת שקר מוחלטת ולא הייתי ראויה לאמון כלשהו. לאחר שהבנתי את כל זה, חשתי חרטה עצומה והתפללתי לאלוהים מתוך הכאה על חטא, "הו אלוהים, אני יודעת שמעשיי פגעו בך ועוררו בך גועל. אני מוכנה להכות על חטא ואני רק מבקשת שתנחה אותי ותעניק לי נאורות כדי שאוכל להכיר את השחיתות ואת המרדנות שלי."

מאוחר יותר, ראיתי פסקה בדברי האל: "צוררי משיח מטפחים את המוניטין והמעמד שלהם במידה שחורגת מזו של אנשים רגילים, וזה דבר שמצוי במהות צביונם. זה לא אינטרס זמני או ההשפעה החולפת של הסביבה שלהם – זה דבר שקיים בחייהם, בעצמותיהם, לכן זו המהות שלהם. זה אומר שבכל דבר שצוררי משיח עושים, השיקול הראשון שלהם הוא המוניטין והמעמד שלהם עצמם, לא שום דבר אחר. עבור צוררי משיח, מוניטין ומעמד הם חייהם ומטרתם לכל ימי חייהם. בכל מעשיהם, השיקול הראשון שלהם הוא: 'מה יקרה למעמד שלי? ולמוניטין שלי? האם זה יעניק לי מוניטין טובים? האם זה ירומם את המעמד שלי בעיניהם של אנשים?' זה הדבר הראשון שהם חושבים עליו וזו הוכחה מספקת לכך שיש להם צביון ומהות של צוררי משיח. זו הסיבה שהם מתייחסים כך לדברים. ניתן לומר שעבור צוררי משיח, מוניטין ומעמד אינם דרישה נוספת כלשהי ולבטח לא דברים חיצוניים להם שהם יכולים להסתדר בלעדיהם. הם חלק מהטבע של צוררי משיח. הם מצויים בעצמותיהם, בדמם. הם דבר מולד בתוכם. צוררי משיח אינם אדישים לשאלה אם יש להם מוניטין ומעמד. זו לא הגישה שלהם. מהי, אם כן, הגישה שלהם? מוניטין ומעמד קשורים באופן אינטימי לחיי היומיום שלהם, למצב היומיומי שלהם, למה שהם חותרים אליו מדי יום. עבור צוררי משיח, מעמד ומוניטין הם החיים שלהם. אין זה משנה איך הם חיים, אין זה משנה באיזו סביבה הם חיים, אין זה משנה איזו עבודה הם עושים, אין זה משנה למה הם חותרים, מהן המטרות שלהם, מהו הכיוון של חייהם – הכול סובב סביב השגת מוניטין טוב ומעמד גבוה ומטרה זו לא משתנה. הם לעולם לא יוכלו לזנוח דברים מעין אלה. אלה הפנים האמיתיות של צוררי משיח וזו מהותם" (הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט תשיעי: הם מבצעים את חובתם רק על מנת להבליט את עצמם ולהזין את האינטרסים והשאיפות האישיים שלהם. הם לעולם לא מתחשבים באינטרסים של בית האל והם אפילו מוכרים את האינטרסים הללו תמורת תהילה אישית (חלק ג')). האל גילה שצוררי המשיח מעריכים מאוד מוניטין ומעמד ומתייחסים אליהם כאל תמצית חייהם. לא משנה באיזה מצב הם מוצאים את עצמם או מה הם עושים, המניע ונקודת המוצא שלהם סובבים תמיד סביב מוניטין ומעמד. כשהרהרתי בעצמי, הבנתי שאני לא שונה מהם. לאחר שנבחרתי כמנהיגה, לא הבאתי בחשבון את חשיבות העבודה או את האופן שבו אוכל להיות קשובה לכוונות האל ולבצע היטב את העבודה, אלא הבאתי בחשבון רק את המוניטין ואת המעמד שלי. חששתי ששאר האחים והאחיות יבחינו שאינני מבינה את ההיבט הטכני של העבודה ואיני מסוגלת לבצע היטב את עבודתי. אפילו חששתי שאיחשף ואוחלף. במהלך כהונתי כמנהיגה, פעלתי כל הזמן כדי לשמר את המוניטין ואת המעמד שלי, ועל מנת להסתיר את החסרונות שלי, נמנעתי תמיד מבירורים הקשורים לעבודה הטכנית. חששתי שמישהו יבחין ביכולות הטכניות האמיתיות שלי ויחשוב שאני לא מסוגלת לפקח על העבודה ושאני לא ראויה להיות מנהיגה. יתרה מזאת, כדי להסתיר את העובדה שלא עבדתי בפועל ועל מנת לשמר את מעמדי כמנהיגה, התמקדתי בעריכת כינוסים, ועסקתי בעבודה שחיזקה את המוניטין שלי, כשדיברתי על דוקטרינות, צעקתי סיסמאות ופעלתי בשטחיות. ניסיתי ליצור מצג, שעל פיו אני עסוקה ולוקחת על עצמי אחריות כדי להטעות את אחיי ואחיותיי וכדי לגרום להם להאמין שאני מבצעת עבודה ממשית. עסקתי אך ורק בהתנהגות הכוזבת והמטעה הזו וכתוצאה מכך, חלו עיכובים בעבודה שהייתה כרוכה בהפקת הסרטון. הבנתי שהשטן השחית אותי עמוקות. רעלים שטניים, כמו "כפי שעץ זקוק לקליפת גזעו, אדם זקוק לגאוותו" ו"אדם מותיר מאחוריו את שמו בכל מקום שהוא שוהה בו, בדיוק כשם שאווז משמיע את קריאתו בכל מקום שבו הוא עף" הפכו לטבע שלי. חייתי על פי הרעלים האלה וחשבתי אך ורק על המוניטין ועל המעמד שלי בעודי מבצעת את חובתי במסגרת אמונתי באל. לא היה אכפת לי כלל מעבודת הכנסייה או מההיווכחות בחיים של אחיי ושל אחיותיי. הייתי אפילו משתמטת מביצוע חובות שידעתי שעליי לבצען – כמה אנוכית, נתעבת, רמאית וערמומית הייתי!

חשבתי איך, כמנהיגת כנסייה, גם אם לא היה לי ידע טכני בהפקת סרטונים, עדיין הייתי צריכה לעבוד ביחד עם אחיי ואחיותיי כדי לפתור את הבעיות שאיתן התמודדנו בעבודתנו. זו הייתה האחריות שלי והמעט שהיה עליי לעשות כחלק מחובתי. עם זאת, לא הייתי קשובה כלל לכוונות האל ורק רציתי לשמר את המוניטין ואת המעמד שלי. תמיד השתמשתי בחוסר הידע שלי כתירוץ להתעלם, להימנע ולא לבצע את העבודה בפועל, והדבר הוביל לעיכוב בפתרון הבעיות של אחיי ואחיותיי, מנע מהם למצוא נתיב ליישום בפועל והשפיע לרעה על הפקת הסרטון. אלה היו כל העבירות שלי. הבנתי שאסור לפגוע בצביונו הצודק של האל – אם יחליפו אותי, זו תהיה תוצאה של הרדיפה שלי אחר מוניטין ומעמד ושל ההליכה שלי בנתיב של צורר המשיח. אם לא אכה על חטא ואשתנה, אין ספק שאיחשף ואסולק.

מאוחר יותר נתקלתי בפסקה הזו בדברי האל: "למעשה, כמנהיג, אחרי שסידרת את העבודה, אתה חייב לעקוב אחרי התקדמותה. גם אם אינך בקי בתחום העבודה – גם אם אין לך כל ידע בתחום – אתה יכול למצוא דרך לבצע את עבודתך. אתה יכול למצוא מישהו שבאמת תופס את העניין, שמבין את המקצוע המדובר, כדי שיבדוק ויציע הצעות. על סמך הצעותיו אתה יכול לזהות את העקרונות הראויים, וכך תהיה מסוגל לעקוב אחרי העבודה. בין אם אתה בקי או מבין במקצוע המדובר ובין אם לא, לכל הפחות אתה חייב לנהל את העבודה, לעקוב אחריה, ולברר ולשאול שאלות אודות התקדמותה ללא הרף. אתה חייב לשמור על תפיסה של עניינים כאלה; זו האחריות שלך, זה חלק מעבודתך. הימנעות ממעקב אחר העבודה, אי עשייה של דברים נוספים לאחר הקצאת העבודה והתנערות מן העבודה – זו דרכם של מנהיגי שקר לעשות דברים. הימנעות ממעקב אחר העבודה או ממתן הנחיות בנוגע לה, חוסר התעניינות בעבודה או פתרון בעיות שמתעוררות וכן חוסר הבנה של התקדמות העבודה או יעילותה – גם אלה הם ביטויים של מנהיגי שקר" (הדבר, כרך חמישי: תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים, תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים (4)). דברי האל עזרו לי להבין שלא צריך להבין ולעשות הכול כדי להיות מנהיג כנסייה. לא משנה אם למנהיגים ולעובדים יש ידע טכני, הם עדיין צריכים להשתתף באופן פעיל בעבודה, לעקוב אחר ההתקדמות, לפקח, לזהות בעיות בזמן ולפתור אותן. זו הגישה שצריכה להיות להם כלפי חובתם, וזה מה שהאל דורש ממנהיגים ומעובדים. חשבתי על מנהיגים ועל עובדים מסוימים בכנסייה שהיו אחראים על תחומי עבודה שהצריכו כישורים טכניים – על אף שהיו להם מגרעות וחסרונות, הם נשאו בעול עבודתם, פיקחו ועקבו אחר התקדמות העבודה במועד, שמו דגש על הדרכת אחים ואחיות כדי שיבצעו את חובותיהם על פי העקרון, ועבדו יחד עם האחים והאחיות תוך השלמת החוזקות והחולשות שלהם. בהדרגה, הם החלו ללמוד מיומנויות טכניות מסוימות, כמו גם עקרונות-אמת, והתוצאות שהשיגו בחובתם השתפרו בהתמדה. ואז נזכרתי בסיפורו של נח. כשנח יצא לבנות את התיבה, הוא מעולם לא בנה תיבה קודם לכן ואפילו לא ידע איך נראית תיבה. עם זאת, הוא היה טהור לב, נשא בעול והיה קשוב לכוונות האל. כשאלוהים אמר לו לעשות משהו, הוא פעל על פי דרישות האל. בסופו של דבר, התיבה נבנתה בהדרגה, ונח ביצע בהצלחה את מה שהטיל עליו אלוהים. ואני, איך התייחסתי לחובתי? כמנהיגת כנסייה, לא חשבתי איך להיות קשובה לכוונות האל, לבצע היטב את עבודת הכנסייה ולמלא את חובתי, ובמקום זאת נאחזתי בתפקידי כמנהיגה ותמיד חיפשתי דרכים להציג את עצמי כטובה יותר ומוכשרת יותר מאחרים. חששתי שאם אשתתף בעבודה הטכנית יתגלו החסרונות והמגרעות שלי והאחים והאחיות יזלזלו בי, ולכן תמיד השתמשתי בחוסר הידע שלי בהיבטים הטכניים של הפקת הווידאו כתירוץ להתחמק מהשתתפות – איזו צבועה ויהירה הייתי! רק אז הבנתי שמה שאדם נוטל על עצמו כמנהיג אינו תואר או מעמד, אלא אחריות ועול. הייתי צריכה להתמודד כראוי עם המגרעות והחסרונות שלי ולהיפטר מהאובססיה שלי לתואר ולמעמד הנלווים לתפקיד המנהיגה. היה עליי לדאוג לכוונות האל, לשאת בעול של עבודת הכנסייה, לשתף פעולה בצורה הרמונית עם אחיי ואחיותיי כדי להשלים את החוזקות והחולשות של כל אחד מאיתנו ולבצע היטב את עבודת הכנסייה. לא הכרתי היבטים טכניים מסוימים בעבודה, אבל יכולתי לפנות לאחים ואחיות שהיו בקיאים בהיבטים הללו ולדון איתם בהם. יכולתי לבקש מהם עוד הצעות ורעיונות ולגרום לכולם לעבוד ביחד כדי לחפש נתיבים ליישום בפועל ולפתור את הבעיות שלנו. העבודה בדרך הזו הייתה מאפשרת לכל היבטי העבודה להתקדם באופן רגיל. אם למרות זאת לא היינו מצליחים לפתור את הבעיות שלנו לאחר חיפוש ודיון, היינו יכולים לבקש עזרה מההנהגה העליונה – הדבר היה מבטיח שכל הבעיות בעבודתנו היו מזוהות ונפתרות במהרה ולא היו גורמות לעיכובים בעבודת הכנסייה. זה מה שהייתי צריכה לעשות וגם הייתי מסוגלת לחלוטין לעשות זאת. הייתי צריכה לגלות גישה אחראית כלפי עבודת הכנסייה ולעשות כל שביכולתי כדי להשיג את מה שיכולתי. רק אם הייתי עושה זאת, הייתי ממלאת את חובתי ואת אחריותי. הבנתי שבעבר ייחסתי חשיבות רבה מדי למוניטין ולמעמד. תמיד השתמשתי בחוסר הידע הטכני שלי כתירוץ, עבדתי באופן פעיל כדי לשמר את המוניטין ואת המעמד שלי, ובסופו של דבר גרמתי לעיכובים בעבודה של הפקת הווידאו של הכנסייה.

מאוחר יותר, נתקלתי בפסקה הזו בדברי האל: "עבור כל אלו שמבצעים חובה, לא משנה כמה עמוקה או שטחית הבנתם את האמת, הדרך הפשוטה ביותר ליישם בפועל כניסה למציאות האמת היא לחשוב על האינטרסים של בית האל בכל דבר, ולהרפות מתשוקות אנוכיות, כוונות עצמיות, מניעים, גאווה ומעמד. שים את האינטרסים של בית האל במקום הראשון – זה המעט שעל אדם לעשות. אם אדם שמבצע חובה אינו יכול לעשות אפילו את זה, אזי כיצד ניתן לומר שהוא מבצע את חובתו? כך לא מבצעים חובה. תחילה עליך לחשוב על האינטרסים של בית האל, להתחשב ברצון האל, ולשקול את עבודתה של הכנסייה. שים את הדברים האלה בראש סדר העדיפויות; רק לאחר מכן תוכל לחשוב על יציבות מעמדך או על הדרך שבה אחרים רואים אותך. האם אינכם מרגישים שזה נהיה מעט קל יותר כשאתם מחלקים את זה לשני שלבים ועושים כמה פשרות? אם תיישם בפועל באופן הזה במשך זמן מה, אתה תרגיש שלא כל כך קשה לרצות את האל. יתר על כן, עליך להיות מסוגל למלא את האחריות שלך, לבצע את מחויבויותיך וחובותיך ולשים בצד את התשוקות, הכוונות והמניעים האנוכיים שלך; עליך להתחשב ברצון האל, ולשים במקום הראשון את האינטרסים של בית האל, עבודת הכנסייה והחובה שעליך לבצע. לאחר שתחווה זאת במשך זמן מה, אתה תרגיש שזו דרך טובה לנחם את עצמך. זה אומר לחיות ביושר ובכנות, ולא להיות אדם בזוי ומתועב; זה אומר לחיות בצדק ובכבוד ולא להיות מתועב, בזוי וחסר תועלת. אתה תרגיש שכך על אדם להתנהג ולכך עליו להידמות. בהדרגה, רצונך לספק את האינטרסים העצמיים שלך יפחת" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, אדם יכול לזכות בחופש ובשחרור רק על ידי השלכת צביונו המושחת מעליו). כשהרהרתי בדברי האל, הבנתי שלא משנה איזו חובה אנחנו מבצעים, עלינו תמיד להגדיר את כוונותינו בצורה נכונה, להניח בצד רצונות אישיים או שאיפות למוניטין ולמעמד, ולשאוף לבצע את עבודת הכנסייה. אל לנו להיות מוטרדים ממה אחרים חושבים עלינו, אלא עלינו להיות מסוגלים לקבל את בחינת האל ולמלא את המחויבויות שלנו – רק כך נוכל לחיות בהגינות וביושר. חשבתי על כך שבחירתי כמנהיגה הייתה רק הזדמנות עבורי ליישום בפועל ואין המשמעות שאני מתאימה לחלוטין לתפקיד. עדיין היה עליי לחפש ללא הרף את האמת בתהליך של ביצוע חובתי ולעבוד יחד עם אחיי ואחיותיי כדי לבצע היטב את חובתי. ובכל זאת, הייתי מרדנית מדי, חשבתי אך ורק על המעמד ועל המוניטין שלי ונכשלתי בביצוע של עבודה בפועל, וכל אלה גרמו להפסדים בעבודת הכנסייה והובילו להחלפתי. לאחר שהבנתי את כוונות האל, החלטתי לפעול על פי דברי האל במסגרת חובתי מעתה ואילך, להפסיק לחשוב על המוניטין ועל המעמד שלי ולמלא את חובתי על מנת לרצות את האל.

זמן קצר לאחר מכן, הכנסייה שיבצה אותי להשקות מאמינים חדשים וכעבור כמה חודשים קודמתי לתפקיד של ראש קבוצה. אבל שוב, לא יכולתי שלא לחשוש: "אני משקה מאמינים חדשים תקופה קצרה בלבד, אין לי ניסיון והיכולת שלי להשקות מאמינים חדשים לא עולה על זו של יתר האחים והאחיות. האם באמת אוכל לשמש כמנהיגת קבוצה יעילה? אם לא אבצע היטב את עבודתי ולא אוכל להמליץ על נתיבים ליישום בפועל לאחיי ולאחיותיי, האם הם יחשבו שאני לא מתאימה לשמש כמנהיגת קבוצה? האם המנהיג שלי יחשוב שאני חסרת איכות ולא מיומנת?" הבנתי שאני שוב רוצה לשמר את המוניטין ואת המעמד שלי. חשבתי על הלקחים שלמדתי מכישלון העבר ומיהרתי להתפלל לאלוהים. לאחר שסיימתי את תפילתי, ראיתי את הפסקה הזו בדברי האל: "עליך לחפש את האמת כדי לפתור כל בעיה שמתעוררת, לא משנה מהי, ובשום אופן לא להסוות את עצמך או להעמיד פנים לפני אחרים. החסרונות שלך, המגרעות שלך, הפגמים שלך, הטבע המושחת שלך – היה גלוי לב לחלוטין לגביהם ושתף עליהם. אל תשאיר אותם בתוך-תוכך. הלמידה כיצד להיפתח היא הצעד הראשון לקראת ההיווכחות בחיים וזו המשוכה הראשונה שהכי קשה להתגבר עליה. ברגע שתתגבר עליה, ההיווכחות באמת תהיה קלה. מה מסמל הצעד הזה? פירושו שאתה פותח את לבך ומראה את כל מה שיש בך, טוב או רע, חיובי או שלילי, ושאתה חושף את עצמך בפני האחרים ולעיני אלוהים ואינך מסתיר דבר מאלוהים, אינך מחפה על דבר, אינך מסווה דבר, אין בך הונאה ותחבולות ובנוסף, אתה פתוח וישר עם הזולת. בדרך זו, אתה חי באור, ולא רק אלוהים יבחן אותך, אלא אנשים אחרים יוכלו לראות שאתה פועל מתוך עיקרון ובמידה של שקיפות. אינך צריך להשתמש בשיטות כלשהן על מנת להגן על שמך הטוב, על תדמיתך ועל מעמדך, ואינך צריך לטייח או להסוות את הטעויות שלך. אלה מאמצים מיותרים ואין לך צורך בהם. אם תצליח להניח לדברים האלה, תהיה רגוע מאוד, תחיה נטול כאב, שום דבר לא יכבול אותך ותחיה באור באופן מוחלט" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'). הקריאה של דברי האל סייעה לי לראות את הדברים בבהירות והעניקה לי נתיב ליישום בפועל. אסור לי להסוות את החסרונות והמגרעות שלי ולהסתיר אותם למען מוניטין ומעמד. במקום זאת, צריכה להיות לי גישה הולמת כלפי החסרונות שלי, עליי לנהוג כאדם ישר, לבצע את מה שאני מבינה ולמלא את חובתי ואת האחריות שלי. לאחר מכן, עקבתי באופן פעיל אחר התקדמות העבודה וכאשר נתקלתי בנושאים שלא הייתי בקיאה בהם או שלא הייתי מסוגלת לטפל בהם בעצמי, חיפשתי דרך לפתור את הבעיה ביחד עם אחיי ואחיותיי. בכל פעם שהאחים והאחיות היו מתכנסים לדיונים, הייתי לומדת מהם בחריצות וסופגת דרכים מועילות ליישום בפועל שהם הזכירו. לעתים קרובות גם הייתי מצטיידת באמת החזונות. לאחר שיישמתי בפועל דרך זו במשך פרק זמן מסוים, הגעתי בהדרגה להבנה של כמה עקרונות, ביצוע חובתי השתפר בהדרגה והרגשתי שלווה ונינוחה.

כשהרהרתי בחוויה הזו שבה החליפו אותי בתפקידי, דברי האל העניקו לי נאורות והדריכו אותי, החדירו בי את הבנת האמת הנוגעת לחתירה שלי להשגת מוניטין ומעמד ואת ההשלכות של המעשים האלה. דבריו גם סייעו לי לתקן את השקפותיי המופרכות. הכול בזכות אהבת האל וישועתו!