בספטמבר 2019 התחלתי לשרת כמנהיגה והייתי אחראית על עבודה במספר כנסיות מקומיות עם השותפה שלי וואנג ראן. הייתי חדשה למדי בחובה שלי, לכן עדיין לא הכרתי היבטים מסוימים בעבודה ופעמים רבות פניתי לוואנג ראן לצורך דיון. אולם, מאוחר יותר גיליתי שוואנג ראן לא הצליחה לשאת את עול החובה שלה. כאשר הצעתי ללכת איתה לכנסייה אחת לשיתוף עם שני מנהיגים משם, אשר התחרו על תהילה ורווח ולא הצליחו לשתף פעולה בהרמוניה היא לא התייחסה לעניין ברצינות וכל הזמן דחתה את זה. כתוצאה מכך, עבודת הכנסייה נפגעה כי לא פתרנו את הבעיה מספיק מהר. בנוסף, היא גם התמהמהה כשרציתי לדון באופן שבו נוכל לסייע לפתרון הבעיות והקשיים שניצבו מול האחיות והאחים שלנו כשהפיצו את הבשורה. לכן הבעיות האלה לא נפתרו בזמן ועבודת הבשורה נפגעה. שמתי לב שלוואנג ראן לא היתה תחושת אחריות לגבי החובה שלה ושקלתי להפנות את תשומת ליבה לכך, אך הייתי חדשה בחובת המנהיגות הזאת ועדיין לא הכרתי היבטים מסוימים בעבודה, אז דאגתי שאם אעליב אותה ויחסי העבודה שלנו יפגעו, היא לא תעזור לי כאשר אתקל בבעיות בחובה שלי. לכן בסופו של דבר לא ציינתי בפניה את מה שהבחנתי בו. לאחר זמן מה, שמתי לב שוואנג ראן נוהגת לחרוץ משפטם של אנשים על בסיס צביונה הגאוותן, כאשר היא מבצעת שינויים בכוח האדם. היא אמרה "האדם הזה לא מתאים" ו"האיש הזה חסר תועלת" והמציאה כל מיני תירוצים כדי לא לטפח אותם. כתוצאה מכך, פרויקטים מסוימים של הכנסייה התקדמו לאט, כי לא מונו אנשים מתאימים לצורך ניהולם. כאשר נודע למנהיג שלנו על כך, הוא ביקש מאיתנו למצוא מועמדים מתאימים מהר ככל שניתן, אך כאשר וואנג ראן ראתה את המועמדים שהצעתי, היא מייד אמרה שהם חסרי תועלת. חשבתי לעצמי, "דרושים אחים ואחיות נוספים שישתתפו בעבודת הכנסייה, אך לא רק שהיא לא טיפחה אנשים, היא אף חסמה את עבודת הטיפוח ללא הרף. היא משבשת ומפריעה לעבודת הכנסייה." רציתי לשוחח עימה על חומרת העניין, אך פחדתי שאם אדבר איתה יותר מדי בכנות, היא תנטור לי טינה, אז אמרתי רק כבדרך אגב, "אסור לנו לחרוץ משפט על אנשים." אבל, וואנג ראן לא קיבלה את ההצעה שלי. בפעם אחרת, כשהלכתי איתה לכנסייה כדי לארח בחירה של מנהיג, אחד מהאחים לא היה בטוח לגבי עקרונות מסויימים בנוגע לבחירות ושאל מספר שאלות, אך לא רק שוואנג ראן לא שיתפה את האמת ולא עזרה לו לפתור את השאלות, היא החשיבה את ההתנהגות שלו כבעייתית ואף התרעמה על כך והעבירה עליו ביקורת, זה יצר אווירה מאוד לא נעימה בזמן הכינוס אשר השפיעה על הבחירות. ראיתי שכמנהיגה וואנג ראן לא התייחסה לאחים ולאחיות באהבה, הגבילה אותם מתוך עמדת הכוח שלה והפריעה לבחירות. רציתי להגיד לה משהו, אך כשעמדתי לעשות זאת, חשבתי שכאשר הצבעתי על החסרונות שלה קודם לכן, לא רק שהיא לא קיבלה את דעתי, היא אף התנגדה והתמרמרה. אם היא שוב לא תקבל את הצעתי ותעביר עליי ביקורת מול אחים ואחיות רבים כל כך, זה ללא ספק יביך אותי. "עזבי את זה", חשבתי, "כמה שפחות צרות יותר טוב. לא כדאי לי לגרום לעצמי צרות". כמה ימים לאחר מכן, דיקנית הבשורה אמרה לי שוואנג ראן לא פותרת את הבעיות ואת הקשיים האמיתיים של האחים והאחיות במהלך כינוסים, ביצועי העבודה שלהם היו ירודים וכאשר הם פנו אליה כדי לקבל נתיבים לפתרון, היא פשוט התעלמה מהם, ולא התייחסה לבקשות שלהם ברצינות ואף כעסה עליהם והטיפה להם. היא הצביעה על הבעיות האלה בפניה מספר פעמים, אבל היא לא קיבלה את הצעותיה ולכן הדיקנית הציעה שנכתוב יחד דוח בנוגע לבעיות של וואנג ראן. חשבתי שכל מה שדיקנית הבשורה אמרה נכון, ושבהתאם לעיקרון עלינו לדווח עליה, אך אז חשבתי, "אם נכתוב את הדוח והמנהיג שלנו יגיע לחקור, האם וואנג ראן לא תודה באשמה ותחשוב שהושפעתי מדיעה מוטה וניסיתי להרחיק אותה? אם אמתח את היחסים שלנו, איך נבצע את החובות שלנו יחד מעתה והלאה? עדיף שלא אומר דבר." לאחר שהחלטתי, אמרתי לדיקנית שאמתין עד שהכול יתברר בחקירה לפני שאקבל החלטה. לאחר מכן, התחלתי לשים לב שלוואנג ראן היו יותר ויותר בעיות. פעם אחת, כשעברתי על החשבון שלנו, שמתי לב שהיא לא השתמשה בכספי הכנסייה בהתאם לעיקרון. היא רכשה דברים עבור הכנסייה מבלי לדון בכך עם אף אחד ובלי לשקול אם אלה אכן רכישות מעשיות. בסופו של דבר הדברים שהיא רכשה לא היו מתאימים למטרות הכנסייה ולא ניתן היה להשתמש בהם, כלומר, היא בזבזה את כספי הכנסייה. לאחר שראיתי את התפתחות המצב הזה הרגשתי אשמה וחשבתי, "הפעם אני חייבת להגן על האינטרסים של הכנסייה. אני חייבת לציין בפניה את הבעיות שלה ולערוך איתה שיחה טובה וארוכה." אך כאשר בסופו של דבר ציינתי בפניה את הבעיות שלה, לא רק שהיא לא קיבלה את הצעותיי, היא אף ניסתה להתווכח איתי ולהגן על עצמה. רציתי לחשוף בפניה את הטבע ואת ההשלכות של הפעולות שלה, אבל אז חשבתי, "אם אהיה קשוחה מדי בחשיפה, לא רק שהיא תנטור לי טינה, היא תהיה עוינת כלפי כל יום. זה יקשה עלי מאוד בחיים." לכן, רק הזכרתי לה בנימוס שכאשר אנו מתמודדות עם בעיות כמנהיגות, עלינו לחפש יותר ולהיות בעלות לב ירא-אל. לאחר מכן, וואנג ראן פיתחה כלפיי דעות קדומות ונהגה להתעלם ממני כשדיברנו על עבודה ולומר לי לפתור זאת בעצמי. הרגשתי שבאופן עקבי היא לא הייתה אחראית בחובה שלה, התנהגה בפזיזות ובשרירותיות, לא קיבלה את הגיזום ולא קיבלה את האמת, ושהיא אינה מתאימה להמשיך בחובה שלה. רציתי לכתוב מכתב למנהיג בנוגע למצב שלה, אך חששתי שאם היא תודח, היא עלולה לחשוב שהלשנתי עליה מאחורי גבה ותנטור לי טינה על כך. זה יביך אותי אם ניפגש בהמשך. הרהרתי בכך זמן מה, אבל לבסוף החלטתי לוותר על הרעיון של כתיבת מכתב למנהיג. הרגשתי מאוד אשמה כי למרות שהבנתי את האמת, עדיין לא הצלחתי ליישם בפועל את האמת כי הצביון המושחת שלי הגביל אותי במשך הימים הבאים לא רציתי לעשות כלום וכאשר כן ניסיתי לבצע דבר-מה כל הזמן נתקלתי במעצורים, והרגשתי אפלה גדולה מבפנים. התפללתי רבות, סיפרתי לאלוהים על המצב שלי וביקשתי ממנו להנחות אותי איך להבין את עצמי.

יום אחד, בזמן תפילות ההתייחדות, ראיתי את הפסוק הבא מדברי האל: "כאשר אתם רואים בעיה ובכל זאת אינכם עושים דבר כדי לעצור אותה, אינכם משתפים לגביה, ואינכם מנסים להגביל אותה, ויתרה מכך, אינכם מדווחים עליה לאלה שמעליכם אלא ממלאים תפקיד של אנשים המחפשים לרצות אחרים, האם זהו סימן לחוסר נאמנות? האם אנשים המחפשים לרצות אחרים נאמנים לאל? אפילו לא במעט. אדם כזה, לא רק שאינו נאמן לאל – הוא פועל כשותפו של השטן, משרתו וחסידו. הוא אינו נאמן לחובתו ולאחריותו, אך לשטן הוא נאמן למדי. כאן טמונה תמצית הבעיה. באשר לאי-התאמה מקצועית, אפשר ללמוד יחד כל הזמן ולהיעזר בסכום הניסיונות שלכם תוך כדי ביצוע חובתכם. בעיות כאלה ניתן לפתור בקלות. הדבר הקשה ביותר לפתרון הוא צביונו המושחת של האדם. אם אינכם חותרים אל האמת או לא פותרים את צביונכם המושחת, אלא תמיד נמחפשים לרצות אחרים, ואינכם גוזמים או עוזרים לאנשים שראיתם שהם מפרים את העקרונות, וגם אינכם חושפים או מגלים אותם אלא תמיד נרתעים תוך אי נטילת אחריות, אזי ביצוע חובה כפי שאתם עושים זאת יהיה רק התפשרות ויעכב את עבודת הכנסייה. התייחסות לביצוע חובתכם כדבר של מה בכך מבלי לקחת שמץ של אחריות, משפיעה לא רק על יעילות העבודה, אלא גם מובילה לעיכובים חוזרים ונשנים בעבודת הכנסייה. כשאתם מבצעים את חובתכם בדרך זו, האם אינכם רק נוהגים בשטחיות ומתנהגים ברמאות כלפי האל? האם התנהגות כזו מראה נאמנות כלשהי לאל? אם אתם מתנהגים כל הזמן באופן שטחי כאשר אתם מבצעים את חובתכם, ובעקשנות אינכם מכים על חטא, אזי בלתי נמנע שתסולקו" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, מילוי תקין של חובתכם מחייב שיתוף פעולה הרמוני). דברי האל עזרו לי להבין כיצד אנשים המחפשים לרצות אחרים מפחדים להעליב אחרים, לא מתחשבים באינטרסים של בית האל כי הם תמיד דואגים לשמר את מערכות היחסים שלהם ואינם מהססים להקריב את האינטרסים של בית האל כדי להגן על האינטרסים שלהם עצמם. למעשה, כשהם משבשים את עבודת בית האל ומפריעים לה הם פשוט פועלים כמשרתי השטן. אין להם שמץ של נאמנות לחובתם והם אנוכיים ובזויים במיוחד. כשהרהרתי על הזמן בו הייתי בשותפות עם וואנג ראן, הבחנתי בבירור שהיא נחשפה כמנהיגת שקר וצריך היה לחשוף אותה ולדווח עליה בהתאם לעקרונות-האמת, אך דאגתי שמא היא תנטור לי טינה וזה יקשה על התקשורת איתה בהמשך. כתוצאה מכך וכדי לשמר את מערכת היחסים שלנו, פעלתי כאדם המחפש לרצות אחרים, העלמתי עין כשהיא גרמה לשיבושים והפרעות בכנסייה והסבה נזק לעבודת הכנסייה. ובאשר לי, אלוהים דחה אותי בתיעוב ושקעתי לאופל וסבלתי מאוד. דברי האל מתארים את התנהגותי היטב: "הוא פועל כשותפו של השטן, משרתו וחסידו. הוא אינו נאמן לחובתו ולאחריותו, אך לשטן הוא נאמן למדי." אלוהים ברך אותי בהזדמנות לבצע את חובתי כמנהיגה בציפיה שאתחשב בכוונות שלו ואגן על עבודת הכנסייה, אך ברגע המכריע ביותר, לא עמדתי בציפיה זו, אכן, אף עזרתי לאויב בזמן שחייתי על חשבון הכנסייה, הגנתי על מנהיגת שקר ופעלתי כמשתפת פעולה של השטן. כמה האל שנא בוודאי את מעשיי ומאס בהם! חשבתי לעצמי, "ידעתי שעליי לדווח על מנהיגת השקר על ששיבשה את עבודת הכנסייה והפריעה לה, והרגשתי אשמה שלא עשיתי זאת. רציתי ליישם בפועל את האמת, אם כן מדוע לא יכולתי לעשות זאת? מה שלט בי?"

מאוחר יותר, נתקלתי בפסוק זה מדברי האל: "לפני שאנשים מתנסים בעבודת האל ומבינים את האמת, אופיו של השטן נוטל פיקוד ושולט בהם מבפנים. אילו דברים ספציפיים נכללים באופי זה? לדוגמה, מדוע אתה אנוכי? מדוע עליך להגן על עמדתך? מדוע רגשותיך כה עזים? מדוע אתה נהנה מהדברים הלא צודקים האלה? מדוע אתה אוהב את הדברים הרעים האלה? מהו הבסיס לחיבתך כלפי הדברים האלה? מאין באים הדברים האלה? מדוע אתה שמח כל כך להשלים עמם? כעת כולכם מבינים כי הסיבה לכך היא בעיקר הרעל של השטן שנמצא בתוך האדם. מהו, אם כן, רעל השטן, כיצד הוא בא לידי ביטוי? לדוגמה, אם תשאל 'כיצד בני אדם צריכים לחיות? לשם מה עליהם לחיות?' אנשים ישיבו: 'כל אדם ידאג לעצמו והשטן ייקח את האחרון'. המשפט האחד הזה מבטא את שורש הבעיה: הפילוסופיה וההיגיון של השטן הפכו להיות חייהם של בני האדם. יהא אשר יהא מה שבני האדם מחפשים, הם עושים זאת רק למען עצמם. לכן הם חיים רקלמען עצמם. 'כל אדם ידאג לעצמו והשטן ייקח את האחרון' – זוהי פילוסופיית החיים של האדם שאף מייצגת את האופי האנושי... אופיו השטני של האדם כולל פילוסופיות ורעלים שטניים רבים. לפעמים אתה עצמך אינך מודע להם ולא מבין אותם. למרות זאת, כל רגע בחייך מבוסס על הדברים הללו. יתרה מכך, אתה חושב שהדברים האלה נכונים והגיוניים ושאין בהם שום טעות. די בכך כדי להראות שפילוסופיות השטן הפכו להיות לאופיים של האנשים, שמנהלים את חייהם על פיהן, בחושבם שזו מהווה דרך חיים טובה והם אינם חשים שום צורך להכות על חטא. לכן, הם חושפים כל העת את אופיים השטני וחיים כל העת על פי פילוסופיות השטן. אופיו של השטן מקביל לחיי האנושות ולמהות אופיה של האנושות" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כיצד לצעוד בדרכו של פטרוס). מתוך דברי האל למדתי שסיבת השורש להתנהגותי כאדם שמחפש לרצות אחרים היא זה שחייתי בהתאם לרעלי השטן כגון "כל אדם ידאג לעצמו והשטן ייקח את האחרון," "המעוניין בחברויות ארוכות וטובות לא ידבר על מגרעותיהם של חבריו הטובים," "אם אתה מכה אחרים, אל תכה אותם בפנים; אם אתה מותח ביקורת על אחרים, אל תבקר את החסרונות שלהם" הרעלים האלה כבר היכו שורש בליבי וחייתי על פיהם, כשאני מבקשת בהתמדה לשמר את מערכות היחסים שלי. הפכתי להיות יותר ויותר אנוכית, ערמומית ונטולת צלם אנוש כדי לשמור על כבודי. רעלים אלה הפכו להיות הטבע שלי וכל פעולותיי נשלטו על ידיהם. ידעתי את האמת בברור, אך לא יכולתי ליישם אותה בפועל. לפני שהתחלתי להאמין באל, מול כל אדם שהתרועעתי עימו, תמיד העדפתי לוותר בדבריי ובפעולותיי כל עוד אוכל לשמר את מערכת היחסים עם אותו אדם ולעשות עליו רושם טוב. לאחר שהתחלתי להאמין באלוהים, המשכתי לחיות על פי רעלים שטניים אלה. כדי לשמר את מערכת היחסים שלי עם וואנג ראן, לא ציינתי בפניה בעיות כאשר הבחנתי בהן ולא חשפתי אותה ולא דיווחתי עליה אפילו לאחר שראיתי בברור שהיא התגלתה כמנהיגת שקר, ופגעה בעבודת הכנסייה. הבנתי שהייתי אדם ערמומי, חנפן ומתרפס, התמקדתי במאמצים שלי לשמר מערכות יחסים עם אחרים, לא התחשבתי כלל בעבודה של בית האל או בהיווכחות בחיים של אחיי ואחיותיי. לא ביצעתי את חובתי כלל. עשיתי רע! העדפתי לפגוע באלוהים מאשר בבני אדם. במהלך משימתי להגן על האינטרסים שלי, לא הצלחתי ליישם בפועל את האמת, לא פעלתי על פי העיקרון ופעלתי כמשרתת השטן, כשאני מאפשרת למנהיגת שקר לפגוע בעבודה בכנסייה כרצונה. כמה מתועב! רק אז הבנתי שאנשים שמחפשים לרצות אחרים הם רעי לב ואלוהים מתעב אותם! אם לא אכה על חטא, האל ידחה אותי בתיעוב ויסלק אותי.

מאוחר יותר, ראיתי פסוק נוסף מדברי האל שאמר: "אם יש לך כוונה ונקודת מבט של 'מי שמחפש לרצות אחרים', אזי בכל עניין שהוא לא תיישם בפועל את האמת ולא תפעל לפי עקרונות, ותמיד תיכשל ותיפול. אם אינך מתעורר ואינך מחפש את האמת אף פעם, אז אתה חסר אמונה ולעולם לא תזכה באמת ובחיים. מה עליך לעשות, אפוא? כשאתה מתמודד עם דברים כאלה, חובה עליך להתפלל לאלוהים ולקרוא לו, להתחנן לישועתו ולבקש שייתן לך אמונה וכוח ושיאפשר לך לפעול לפי העקרונות, לעשות את המוטל עליך, לטפל בדברים לפי העקרונות, לעמוד על שלך בתקיפות, להגן על האינטרסים של בית האל ולמנוע כל נזק לעבודה של בית האל. אם תוכל למרוד באינטרסים האישיים שלך, בגאוותך ובנקודת המבט של 'מי שמחפש לרצות אחרים' שאימצת ואם תעשה את המוטל עליך ביושר ובלב שלם, אז תוכל לנצח את השטן ולזכות בהיבט זה של האמת" (הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'). "כולכם אמרתם שאתם מתחשבים בעול של אלוהים ושתגנו על העדות בכנסייה, אולם מי מכם באמת התחשב בעול של אלוהים? שאלו את עצמכם: האם אתם מגלים התחשבות בעול של אלוהים? האם אתם יכולים לנהוג בצדיקות למען אלוהים? האם אתם יכולים לקום על רגליכם ולדבר בעבורי? האם אתם יכולים להנהיג את האמת בעיקשות? האם אתם נועזים מספיק כדי להיאבק בכל מעשיו של השטן? האם תהיו מסוגלים להניח בצד את הרגשות שלכם ולחשוף את השטן למען האמת שלי? האם אתם יכולים לאפשר את השבעת רצוני בכם? האם הקדשתם את לבכם ברגע המכריע ביותר? האם אתם נוהים אחר רצוני? שאלו את עצמכם את השאלות הללו וחשבו עליהן לעתים קרובות" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 13). דרך דברי האל, הבנתי שדיווח על מנהיגי שקר וחשיפתם הם החובה והאחריות של כל אחד מאנשיו הנבחרים של האל ושזה דבר חיובי. ביצוע דבר זה מגן על עבודת הכנסייה מפני הפרעות, מאפשר חיי כנסייה טובים עבור האחים והאחיות, ועוזר למנהיגי השקר להבין באמת את הפעולות שלהם ולהכות על חטא בזמן לפני האל. ובאשר לי, האמנתי באופן מופרך שדיווח על מנהיג שקר יפגע באותו אדם ולכן, למרות שראיתי בבירור שוואנג ראן לא עושה עבודה ממשית, לא דיווחתי עליה ולא חשפתי אותה, וכך גרמתי להפרעה בכל אחד מהפרויקטים של הכנסייה. זו הייתה רשלנות חמורה ביותר. היה עלי להפסיק לחיות על פי פילוסופיה שטנית של שימור היחסים שלי עם אחרים. היה עלי להתייצב לצד אלוהים, לנהל עניינים על פי העיקרון, להגן על עבודת הכנסייה ולפעול עם חוש צדק. רק אם אעשה זאת אהיה בהתאמה עם כוונת האל. אז התפללתי לאלוהים ואמרתי, "הו אלוהים! שוב ושוב נתת לי הזדמנויות ליישם בפועל את האמת, אבל חייתי בהתמדה בצביון מושחת, הגנתי על עצמי ולא ריציתי אותך. הפעם, איני מוכנה עוד לחיות על פי הפילוסופיה להתנהלות בעולם של אנשים המחפשים לרצות אחרים. ואני אכתוב מכתב כדי לחשוף את וואנג ראן." בדיוק כשהתכוננתי לכתוב את הדוח שלי, המנהיג שלי הזמין אותי לכינוס ואז דיווחתי לו על כל הבעיות שהיו לוואנג ראן. גם דיברתי בפתיחות על כך שבאותו זמן הייתי אדם שמחפש לרצות אחרים, לא יישמתי בפועל את האמת וגרמתי נזקים לאינטרסים של הכנסייה.

לאחר בדיקה וחקירה של העניין, נמצא שוואנג ראן היא מנהיגת שקר שלא ביצעה עבודה מעשית ויש להדיח אותה. ביום ההדחה של וואנג ראן, לאחר שהמנהיג סיים לחשוף את ההתנהגות שלה, הוא ביקש ממני לתת את הערותיי. דאגתי מעט, "אם אחשוף אותה, היא בהחלט תנטור לי טינה ותחשוב שהיא הודחה רק בגלל שדיווחתי על הבעיות שלה. האם זה לא יקשה על התקשורת איתה בהמשך?" הבנתי ששוב ניסיתי לשמר מערכת יחסים אישית והתנהגתי כאדם המחפש לרצות אחרים, לכן התפללתי לאל בלבי, ואז נזכרתי בפסוק מדברי האל: "האל העניק לאנשים כל כך הרבה אמת, הנחה אותך כל כך הרבה זמן וסיפק לך הרבה כל כך – במטרה שתישא עדות ותגן על עבודת הכנסייה. מתברר שכאשר אנשים רעים וצוררי משיח עושים מעשים רעים ומפריעים לעבודת הכנסייה, אתה נעשה ביישן, נסוג לאחור ונמלט חפוי ראש – אתה לא יוצלח. אתה לא מסוגל להתגבר על שטנים, לא נשאת עדות והאל מתעב אותך. ברגע המכריע הזה אתה חייב לעמוד על שלך ולהכריז מלחמה על השטנים, לחשוף את מעשיהם הרעים של צוררי משיח, להוקיע, לקלל אותם ולא להשאיר להם שום מקום להתחבא בו, ולטהר אותם מהכנסייה. רק דבר זה ייחשב כהשגת ניצחון על השטנים וחתימה של גורלם" (הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט תשיעי: הם מבצעים את חובתם רק על מנת להבליט את עצמם ולהזין את האינטרסים והשאיפות האישיים שלהם. הם לעולם לא מתחשבים באינטרסים של בית האל והם אפילו מוכרים את האינטרסים הללו תמורת תהילה אישית (חלק ח')). דברי האל העניקו לי את הכוח ליישם את האמת בפועל. חשבתי על הדרך שבה החמצתי בעבר כל כך הרבה הזדמנויות ליישם את האמת בפועל כי רציתי להגן על עצמי וניסיתי לקרוא את ההבעות והנטיות של האנשים ולפעול בהתאם. הפעם, עלי להסתמך על האל כדי ליישם את האמת בפועל, לחשוף את כל הבעיות של וואנג ראן ולעזור לה להרהר על עצמה וללמוד להכיר את עצמה. כשהבנתי זאת, הצבעתי על כל הבעיות שהיו לוואנג ראן, בזו אחר זו, והרגשתי נינוחה במיוחד בזמן התהליך.

בזכות החוויה הזו הבנתי שלהיות אדם שמחפש לרצות אחרים גורם נזק לעצמי ולאחרים והאל במיוחד דוחה בתיעוב אנשים כאלה. האל לא מביא לידי שלמות אנשים שמחפשים לרצות אחרים – האל אוהב אנשים כנים שלהם דעות מוצקות וברורות לגבי מה שהם אוהבים ולא אוהבים וניחנים בחוש צדק ומסוגלים להגן על האינטרסים של בית האל. רק אנשים כאלה מבצעים את חובתם באופן שתואם לכוונות האל ויכולים להשיג ישועה.